מס"ע - תוצאות חיפוש
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
שבת 27 מאי 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מחברים

שם המחבר: "יחיאל פריש"

תוצאות חיפוש

נמצאו 7 פריטיםסה"כ 1 עמודים
12.12.13 לינק   
1
   |   מתוך המדור 
שיטות מחקר
העלאת חוללות עצמית של ילד עם לקות קריאה לקרוא קריאה עצמאית: מחקר פעולה
חוללות עצמית מוגדרת בספרות המחקר כאמונות ביכולת לגייס מוטיבציה, משאבים קוגניטיביים ומהלכי פעולה, הדרושים לשליטה בדרישות המשימה. חוללות עצמית היא תהליך של הערכה, שיפוט ושליטה, שבסופו נוצר אומדן, הקובע איך אדם מפעיל את עצמו. לכן החוללות תורמת באופן משמעותי למוטיבציה האנושית להשיג הישגים. חוללות עצמית היא משתנה המוטיבציה המנבא העקבי ביותר של התנהגות אקדמית מבין שאר גורמי המוטיבציה. בפרק הנוכחי מתואר חקר מקרה של ילד בכיתה ד' עם לקות קריאה ובעל אמונות חוללות עצמית שהן נמוכות מאוד מיכולת הביצוע שלו. אבחון החוללות העצמית בדרך החקר האיכותי חשף תמונה מפורטת של אפיוני החוללות העצמית של ילד זה.
12.12.13 לינק   
2
   |   מתוך המדור 
תפיסות ותיאוריות פדגוגיות
הקניית כלים וטיפוח כשירויות בד בבד עם טיפוח חוללות עצמית
הכישורים הנדרשים מלומד בעל הכוונה עצמית הם: ארגון הזמן והסביבה הלימודית, יכולת שימוש בכלי מחקר, יכולת חיפוש מקורות וסיוע ושיתוף בידע וביזורו. פיתוח תקשורת עם הסביבה, ניהול שיח או דיון, דיאלוג, שכנוע, הנהגה, עבודה בצוות, הקשבה, שיתוף פעולה, ניסוח משוב, קבלת משוב, וניסוח ביקורת – כל אלה הם חלק מטיפוח הכשירות החברתית (שרה כ"ץ, יחיאל פריש).
12.11.13 לינק   
3
   |   מתוך המדור 
שיטות מחקר
הוראה דרך עשייה והתנסות – הזדמנות לשלב בין תאוריה למעשה
בפרק הנוכחי מתארים מחברי הספר את ההוראה-למידה-הערכה של נושא החוללות העצמית – הלכה למעשה במכללה להוראה. זוהי הזדמנות לסטודנט המתכשר להוראה להתנסות באופן עצמאי במחקר שהוא בוחר, באופן שהוא מעדיף ובאחריותו, תוך שהוא לומד ומבצע עבודת חקר באחד הנושאים החשובים לו, לתלמידיו ולבית-הספר או למוסד שבו הוא עובד. זוהי אפשרות להשתמש בחומר התאורטי הנלמד בקורס ובהתנסויות המעשיות, אפשרות לבחור את הנושא, שהוא הכי טוב בו, לבצע בו מחקר, ללמוד ולחקור אותו הלכה למעשה, לעבד אותו ולהציגו בדרך אקדמית (שרה כ"ץ, יחיאל פריש).
08.09.13 לינק   
4
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה
חוללות עצמית של תלמידים בכיתה ה' להכנת שיעורי-בית
מטרת המחקר המתואר בפרק זה הייתה להתחקות אחר ההתנסויות של תלמידי כיתה אחת לגבי הכנת שיעורי-בית כדי לחשוף את אמונותיהם ותפיסותיהם בנושא, באמצעות מתודולוגיה איכותית ולהפיק מכך תובנות לגבי בניית שיעורי-הבית והדרך להפיכתם למרכיב המקדם הישגים וחינוך. השאלות העיקריות שנשאלו היו: כיצד תופסים התלמידים את יכולתם להכין שיעורי-בית לפני ההתערבות ולאחריה, ומהן הסיבות לאי הכנת שיעורי-בית ( שרה כ"ץ, יחיאל פריש) .
08.06.12 לינק   
5
   |   מתוך המדור 
חינוך קדם יסודי
הגננת - כמנהלת גן ן כמנהיגה חינוכית
מעמדה, חשיבותה ותפקידה הניהולי של הגננת עבר תהפוכות רבות בשנים האחרונות החל מתפיסתה כמחנכת ומנהלת גן, הדואגת לרווחת הילדים, ההורים והצוות, וכלה בתפיסתה כמנהיגה חינוכית. כגננת ותיקה שאלתי את עצמי לא אחת שאלות אחדות: כיצד אפשר לפתח ולטפח אותה מנהיגות חינוכית בקרב הגננות באופן פעיל? האם יש מקבץ חיוני של תכנים ומיומנויות המייצר כישורי ניהול ומנהיגות שהכרח ללמוד אותם כדי להיות גננת המדגימה מנהיגות חינוכית? נלאיתי לחפש ספר הדרכה העוסק בהכשרה מעין זו. מעבר להכשרה - חיפשתי מעטפת שתגן עלי ועל חברותיי, הגננות, מפני לחצים חיצוניים צולבים ומפני מאבקים אינסופיים עם כל כך הרבה דילמות הצצות יום יום ושעה שעה בביתנו השני - גן הילדים ( יחיאל פריש ).
12.05.09 לינק   
6
   |   מתוך המדור 
הכשרת מורים, כללי
"Co-teaching בהכשרת מורים בקורס: האם לפנינו "הרבה מאותו דבר" או אולי "דרך אחרת"
מחקר זה בדק את הפרדיגמות שהוצגו לעיל – מדגם של 52 מורים בני 45 ומעלה בעלי 20 שנות ותק ומעלה, הלומדים במודל למידה אינטגרטיבי, ולא ליניארי, שהוכשרו בקורס, שעסק בנושא "פתיחות לאחר – טיפוח מצוינות בכיתה". בשיטה זו שני מורים לימדו בו-זמנית בכיתה. דרכי ההוראה היו .co-teaching כמו כן, נערכו סדנאות, למידת עמיתים וסרטים. ארבעה חודשים לאחר תום הקורס – נתבקשו הלומדים להשיב על שאלון עמדות בנושא הספציפי של הקורס הנלמד ( מצוינות) ועל שאלון הערכת הקורס. ממצאי-המחקר מלמדים, שדרכי ההוראה בשיטת co-teaching שננקטו היו יעילות מאוד. המורים היו שבעי- רצון מדרך הלמידה של הם אף הצביעו על יעילות הסדנאות והצפייה בסרטים. הם למדו מ"למידת עמיתים", מרפרטים וממצגות. הלומדים דיווחו על העשרת הידע, על פיתוח יכולת אישית רפלקטיבית וכן על אוריינטציה ביחס לבעיות מוסריות קונפליקטואליות ביחס בין צורכי היחיד לצורכי החברה. הם רכשו יכולת אנליטית, וכן – ידע אקדמי ופרקטי. המורים העידו, שחשו אחריות לכל תלמידי הכיתה. הם ראו את המחוננים והמצוינים – כתורמים לכיתה. הם ציינו את חשיבות דרכי ההוראה לטיפול במחוננים ובמצוינים ( אסתר טוב לי. יחיאל פריש ).
12.04.09 לינק   
7
   |   מתוך המדור 
חינוך מיוחד ולקויי למידה
שינוי עמדות מורים בחינוך הרגיל לגבי תלמידים לקויי-למידה
במחקר זה נבדקה השפעתו של קורס, השואף לתת מענה על הצרכים החיוניים של מורים בחינוך הרגיל – בהתמודדותם עם קשייהם של תלמידים לקויי-למידה בכיתתם. המטרה המרכזית של בניית הקורס הייתה לחולל שינוי מהותי בהתייחסותם של מורים לתלמידים אלה הן ברמה המקצועית והן ברמה הבין-אישית באמצעות עיצוב עמדות חיוביות יותר כלפי התלמידים וחיזוק תחושת המסוגלות של המורים לשלב תלמידים אלה בכיתות רגילות באופן מושכל ומצמיח. שילובם של תלמידים לקויי-למידה בכיתות רגילות – העמיד את המורים בפני קשיים והתמודדויות, שלא היו מוכרים להם, ובעיקר – בשל חוסר ידע ובשל העדר כלים מתאימים. במחקר זה התברר, שפיתוח ידע, אך, לא פחות, סגנון הנחיה אפקטיבי – גורמים לשינוי בעמדות-המורים ביחס לתפיסת תפקידם כאחראים לקידומם של תלמידים לקויי-למידה. מן המחקר עולה, שפיתוח הידע המקצועי – מביא גם לשינויים ברמה האישית אצל מורות, שהן אימהות לילדים לקויי-למידה (אורלי קריספל, חוה סימון,יחיאל פריש).