מס"ע - תוצאות חיפוש
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום חמישי 21 ספטמבר 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מחברים

שם המחבר: "יריב פניגר"

תוצאות חיפוש

נמצאו 6 פריטיםסה"כ 1 עמודים
01.11.16 סיכום   
1
   |   מתוך המדור 
למידת מבוגרים
מדיניות לשונית ונגישות להשכלה הגבוהה: פערים בין יהודים וערבים בישראל
מאמר זה בוחן את הטענה לפיה המעמד הלשוני המיוחד של ערבים ישראלים, שהוא תוצאה של מדיניות לשונית מכוונת, מהווה מכשול משמעותי בפני נגישותם ללימודים אקדמיים. הטענה היא, כי מדיניות זו מתעלמת מנקודת הפתיחה הנחותה של אוכלוסייה זו ומהקשיים שבתי הספר הערביים מתמודדים עימם. אף שהמחברת אינה טוענת, כי מדובר במדיניות שמכוונת נגד האוכלוסייה הערבית, הטענה היא, כי היא נובעת מחוסר הבנה או מחוסר רגישות לבעיותיה של קבוצת המיעוט הערבי וכי השלכותיה הן משמעותיות. בשל נקודת הפתיחה השונה של התלמידים הערביים דרישת המוסדות להשכלה גבוהה לשליטה גבוהה באנגלית של המועמדים יוצרת אי-שיוויון ניכר בסיכויי קבלתם למוסדות אלה. הניתוח שבוצע במחקר זה מראה, כי סיכוי הצלחתם של תלמידים אלה לעמוד בדרישות הסף באנגלית נמוכים משמעותית מסיכוייהם להצליח בשני מקצועות בגרות אחרים, היסטוריה ומתמטיקה. כן הוא מראה, שתנאי הסף המתייחס לבחינת הבגרות באנגלית מהווה חלק מהפער בנגישות להשכלה גבוהה של יהודים וערבים.
27.10.13 לינק   
2
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
הפניית משאב השעות הפרטניות לצמצום פערים לימודיים עשויה להיות צעד רב חשיבות למערכת החינוך
תכנית "אופק חדש", המיושמת בשנים האחרונות בבתי הספר היסודיים, כמעט לא נגעה במרכז העשייה של בית הספר: ההוראה והלמידה. השינוי המשמעותי היחיד שתכנית זו הכניסה לבתי הספר בהקשר הפדגוגי הוא שעות הוראה פרטניות. שעות אלו הן תוספת חשובה למשאבים העומדים לרשות הנהלת בית הספר. אולם היעדר יעדים פדגוגיים ברורים לניצול משאב זה, אי-בהירות לאופן השימוש בשעות אלה והעובדה שסגל ההוראה אינו מקבל הדרכה על השיטה ועל דרכי ההוראה המתאימות לה פוגעים בסיכוי ששעות אלה יביאו לשינוי ממשי בבית הספר. המחבר מבקש להציע יעד אחד מרכזי לניצול השעות הפרטניות ולפרט מהי הדרך להשיג את היעד הזה ( יריב פניגר) .
12.02.10 תקציר   
3
   |   מתוך המדור 
הערכת הוראה
האם מבחני המיצ"ב טובים או רעים למערכת החינוך שלנו ?
מטרת מבחני המיצ"ב היא לאפשר לבית הספר בקרה על תהליכים לימודיים ועל רמת הישגים של תלמידיו בהשוואה לתלמידים אחרים בארץ. אולם מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות בארצות הברית מראים כי למבחנים סטנדרטיים יש שורה של השפעות שליליות על התנהלות בתי הספר. פרופסור דיוויד ברלינר, אחד מחוקרי החינוך הבכירים בארצות הברית, הציג נתון פרדוקסאלי המראה שעליה בהישגים במבחנים הסטנדרטיים אינה מעידה בהכרח על למידה טובה יותר, ולא זו בלבד אלא שהיא אף עלולה להעיד על למידה מועטה יותר. אחת הדרכים הפשוטות ביותר שבעזרתן יכולים בתי הספר להעלות את ציוני התלמידים היא לימוד אינטנסיבי יותר של החומר הנכלל במבחן ותרגול רב יותר. למעשה מדובר בהשקעת זמן רב בכמות קטנה של חומר לימודים. בדרך כלל הדבר נעשה על חשבון מקצועות לימוד אחרים או אפילו על חשבון נושאים אחרים (שאינם נכללים במבחן) מתוך אותו מקצוע. כך באמצעות, לימוד ושינון של חומרי הבחינה יכול בית הספר להעלות את ציוני תלמידיו גם אם בפועל רכשו התלמידים פחות ידע. ההכנה למבחני המיצ"ב אינה פוגעת רק בתכנית הלימודים, היא גם מערערת את היסודות שעליהם בנוי המבחן. מה המשמעות של השוואת הציונים בין שני בתי הספר? האם תוצאה טובה יותר של בית ספר אחד על פני האחר מעידה שבביה"ס זה התהליכים הפדגוגיים טובים יותר וההוראה אפקטיבית יותר? או אולי התלמידים בבית הספר זה עברו הכנה יעילה יותר למבחן ? ההכנה למבחן פוגעת , למעשה, בתוקף המחקרי של תוצאותיהם ( יריב פניגר) .
14.09.09 לינק   
4
   |   מתוך המדור 
על הפרק
בונוסים על ביצועים למורים ולמנהלים – מזווית של האקדמיה
ד"ר יריב פניגר כותב בעיתון "הארץ" על התוכניות החדשות של משרד החינוך לתגמול כספי לבתי ספר מצטיינים. " רעיון התגמול הכספי לבתי הספר לקוח מהעולם העסקי, שבו בונוסים למנהלים ולעובדים מצטיינים הוא נוהג מקובל. אבל יש לציין כי " חוקרי חינוך מרכזיים בארה"ב טוענים כי המדידה התדירה של הישגים לימודיים ויצירת קשר בין מדידה זו לתגמולים הניתנים לבית הספר, פוגעת במערכת החינוך האמריקאית וגורמת למנהלים, מורים ותלמידים לפעול בדרכים בלתי כשרות כדי להציג שיפור בהישגים." "המחקרים מלמדים כי תופעת הרמייה נרחבת והיא לא רק משחיתה את טוהר המידות של מערכת החינוך, אלא גם מערערת את התוקף של המדדים החינוכיים שעל בסיסם נקבעים התגמולים לבתי הספר."
04.09.09 לינק   
5
   |   מתוך המדור 
הערכת הוראה
הישגי התלמידים הישראליים במבחנים בינלאומיים – לא כצעקתה
“הוויכוח הציבורי בישראל בנושא הישגי התלמידים במבחנים הבינלאומיים, חורג מכל פרופורציה”. כך טוענים החוקרים פרופ’ אברהם יוגב, עידית לבנה וד”ר יריב פניגר, מאוניברסיטת תל אביב, במאמר המתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת “מגמות”. מחברי המאמר ערכו מחקר, שבו ביקשו להוכיח, כי חולשתם של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים קשורה במידה רבה למאפיינים המקרו-כלכליים והדמוגרפיים של המדינה. כמו כן ביקשו החוקרים להוכיח, כי ניתן לנבא במידה רבה של דיוק את הדירוג במבחנים הבינלאומיים של המדינות השונות . הניבוי הוא באמצעות ארבעה משתנים מקרו-כלכליים ודמוגרפיים. החוקרים טוענים, כי המיקום הנמוך יחסית של ישראל במבחנים אינו צריך להפתיע, או להצדיק תגובה ציבורית של “הלם והיסטריה”. החוקרים סבורים, כי הציפיות של הציבור הישראלי להישגים גבוהים במבחנים הבינלאומיים, כמו גם הציפיות של משה”ח, אינן ריאליות. לדעתם ציפיות אלו נשענות על התפיסה שלנו את עצמנו כ”עם הספר”.
14.02.09 לינק   
6
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
"סינגפור במקום כרכור? מבחני הישג בין-לאומיים והגלובליזציה של יעדי החינוך
מבחנים בין-לאומיים, הבודקים את הישגי התלמידים במדינות שונות במסגרת מחקרים השוואתיים, זוכים לפופולריות רבה במיוחד בעשור האחרון. מבחנים אלה מובילים לנטייה של מדינות רבות להעריך את איכות מערכת החינוך לפי המיקום היחסי של תלמידיהן בדירוג ההישגים הבין-לאומי, בין היתר בשל התפיסה הרווחת המקשרת בין דירוג זה ובין כלכלת העבודה הגלובלית. בהתבסס על נתוני מבחן PISA 2002 מבקש המחקר הנוכחי להראות כי ההישגים הנמוכים של תלמידי ישראל במבחן זה הם במידה רבה צפויים מראש. נמצא כי הישגיהם הממוצעים של התלמידים משקפים כמעט במדויק את הציון המנובא להם לפי מאפייניה הכלכליים והדמוגרפיים של המדינה. לפיכך נטען כאן כי הוויכוח הציבורי בישראל סביב הישגי התלמידים במבחנים הבין-לאומיים חורג מכל פרופורציה. טענה נוספת מתייחסת למדיניות החינוך, הבאה לידי ביטוי בדוח הסופי של ועדת דברת (מדינת ישראל, 2005), שגזרה הצעות לרפורמה חינוכית מתפיסת הגלובליזציה בחינוך. מדיניות זו, המתמקדת בקביעת סטנדרטים ליעדים של הישגים לימודיים במטרה לשפר את מיקום התלמידים בדירוג הבין-לאומי, גורמת למאבקים מיותרים בין משרד החינוך לארגוני המורים. לבסוף, נטען כי ההתמקדות בריבוד הבין-לאומי של ההישגים הלימודיים מסיטה את תשומת הלב הציבורית מהבנת הריבוד הפנים-מדינתי של הישגים אלה( אברהם יוגב, עדית ליבנה ויריב פניגר) .