מס"ע - תוצאות חיפוש
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מחברים

שם המחבר: "יעל פויס"

תוצאות חיפוש

נמצאו 9 פריטיםסה"כ 1 עמודים
18.07.18 לינק   
1
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
שגרה של שירה: מורות לספרות בוחרות שירים להוראה
כיצד בוחרות מורות לספרות את השירים שילמדו בכיתה? זו השאלה שבחן מחקר המתפרסם בגיליון 58 של כתב העת דפים, בהוצאת מכון מופ"ת. החוקרות ביקשו משלושים מורות לספרות בחטיבת הביניים לבחור שניים מתוך שישה שירים ולנמק בכתב את בחירתן, במטרה לבחון אם בחירת המורות התבססה על ידע תוכן פדגוגי. ממצאי המחקר מצביעים על כך ש-70% מתגובות המורות התבססו על ידע פדגוגי, כ-20% מהבחירות התבססו על שיקולים ספרותיים וכ-10% התבססו על חוויות של המורות כקוראות. שיקוליהן של המורות התמקדו בעיקר בהיבט אחד בכל שיר, ועלו מהם תבניות שגורות של "טיפול" ביצירת ספרות. תבניות אלו מבטאות ידע תוכן פדגוגי, ולכן הן מהוות תשתית חיונית להוראה. עם זאת, הן עלולות לצמצם את הפוטנציאל הגלום בהוראת ספרות. בסוף המאמר נידונות ההשלכות של ממצאי המחקר על הכשרת מורים. בהקשר זה נבחנים היתרונות בלימוד המתבסס על הידע של מורים מנוסים, כמו גם הבעייתיות בלימוד כזה.
10.10.13 לינק   
2
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
מטרותיה של הוראת הספרות: בין בחינת בגרות ליצירתיות
במחקריהן בחנו מחברות המאמר מה חושבות מורות מנוסות להוראת ספרות בחטיבת הביניים בזרם הממלכתי על חשיבותן של מטרות ההוראה המוצהרות להוראת הספרות. הן בחנו אלו מטרות נתפסות בעיניהן כחשובות יותר, לעומת החשיבות שמייחסים להן מתכנני התוכנית ואלו דרכי הוראה הן נוקטות, על פי דיווחיהן, כדי לממש את המטרות החשובות בעיניהן. נראה, כי ההעדפות של המורות נקבעות גם לפי שיקולים נוספים, שאינם קשורים רק לתוכניות הלימודים ולדרישות הפורמליות, אלא לתלמידים אשר ניצבו לנגד עיניהן כאשר מילאו את השאלון. ( יעל פויס, נעמי דה-מלאך).
08.06.12 לינק   
3
   |   מתוך המדור 
קריאה, כתיבה וטקסטים
הלוך ושוב, מן הקריאה אל הכתיבה ובחזרה: מורים מנוסים לומדים בסביבת ויקי
המאמר שלהלן מציג ומנתח ממצאי מחקר בן שלוש שנים, מתשס"ח עד תש"ע, אשר בחן הוראה נעזרת ויקי (Wiki) בשלוש קבוצות לימוד של מורים וכלל 51 משתתפים. הלימודים נערכו במסגרת תכנית לקבלת תואר "מוסמך בהוראה" (M.Ed.) במכללה אקדמית לחינוך בצפון הארץ. המאמר מתמקד בניתוח תהליכי הלמידה של קבוצות מורים בסביבת ויקי. המטרה היא להצביע על התנאים שכדאי להתחשב בהם בעת תכנון פעילות לימודית של קבוצות לומדים מבוגרים בסביבת ויקי. סביבת הלמידה הזו נבחרה משום שהיא אינטראקטיבית, היפרטקסטואלית, שיתופית, זמינה ושקופה לכל הנעזרים בה, כמו גם מותאמת בעיקר לעוסקים בטקסטים (פויס, יעל).
14.02.09 לינק   
4
   |   מתוך המדור 
סטודנטים להוראה
השבחת יכולת ההתמודדות של פרחי הוראה עם מצבים מורכבים בכיתה
הכשרת פרחי הוראה צריכה לעמת אותם עם המציאות המורכבת של הכיתה בביה"ס. לכן , צריך במקביל לפתח אצל פרחי ההוראה כלים קוגניטיביים מובחנים לניתוח המצבים המורכבים בכיתה . לצורך כך פיתחו המחברות ( הנמנות על סגל אוניברסיטת חיפה ) קורס חדשני מבוסס אינטרנט לפרחי הוראה. האתר באינטרנט כולל תיעוד בוידאו של מצבי הוראה אותנטיים בכיתה, ראיונות מצולמים עם מורי ביה"ס ומומחים. פרחי ההוראה ניתחו את מצבי ההוראה לעומקם ונדרשו לקיים מפגשי עמיתים סביב סוגיות מורכבות שהוצגו בפניהם. שיטת הוראה זו הגבירה את המודעות של פרחי ההוראה למצבי ההוראה המורכבים והשביחה את יכולותיהם להתמודד עם מצבים מורכבים דומים בכיתה . הפרשנות של פרחי הוראה בעקבות חקר המקרים כללה גם חשיפה לתיאוריות פדגוגיות הרלבנטיות למקרים שהוצגו (Billie Eilam; Yael Poyas).
12.06.08 סיכום   
5
   |   מתוך המדור 
מדיניות בהכשרת מורים
תכנית ה- M.Ed. להוראה רב-תחומית במדעי הרוח במככלת אורנים
התכנית להוראה רב-תחומית של מדעי הרוח היא הוותיקה מבין התכניות שמציעה מכללת אורנים וכבר צברה ניסיון וידע במפגש בין כוונות מפתחי התכנית לקהל המורים שלומדים בה. בשיעורי התכנית נפגשים מורים שהם בוגרי חוגים שונים במדעי הרוח והחברה. מורים אלה הגיעו מרקע תרבותי-חברתי שונה, והם מלמדים בבתי הספר תלמידים מרקע וגיל מגוונים. כל אחד מהלומדים מביא אל הדיון את עולם מושגיו, תרבותו וידיעותיו. ולפיכך השיח בשיעורים מרתק ופותח דיון רחב בנושאים המשמעותיים לכל מורה ומחנך. התכנית להוראה רב תחומית של מדעי הרוח מבקשת להעצים מורים שיחזרו אל בתי הספר וייטלו על עצמם את התפקיד החיוני להוביל צוותים לבניית יחידות לימוד משמעותיות לתרבות בתי הספר שלהם, בין שבתחום הוראת מדעי הרוח, בין שבתחום הפעילות החברתית, סביב לוח השנה וחגיו ובהתמודדות עם דילמות חינוכיות שעל סדר היום ( יעל פויס).
26.06.06 סיכום   
6
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
ההערכה הספרותית בהוראת הספרות ובהכשרת מורים להוראתה
מטרת המאמר להעלות לדיון את מקומה של ההערכה הספרותית בהוראת הספרות ובהכשרת המורים להוראתה, ולהציג מחקר חלוץ הבודק כיצד סטודנטיות להוראה מתייחסות להערכת סיפור ובאילו דרכים הן מערכיות סיפור שפגשו לראשונה. תגובותיהן עברו ניתוח תוכן שבחן אם הן העריכו את היצירה ומהי רמת המפורשות של הערכתן. בשלב הבא תגובותיהן מוינו על סמך שלושה קריטריונים מרכזיים: הקריטריון הפואטי-אסתטי, הקריטריון המוסרי-ערכי והקריטריון האישי. בסוף המאמר מועלות מחשבות על מקומה של ההערכה הספרותית בהכשרת מורים להוראת ספרות והצעות למחקרים נוספים. (יעל פויס, נעמי דה-מלאך)
17.05.05 סיכום   
7
   |   מתוך המדור 
מורי מורים
ללמד את מורי-המורים: הסיפור שבין השורות
המחקר החל מתוך רצון להעריך את מידת שביעות הרצון של מורי-מורים מהשתלמות מתמשכת שנערכה באורנים, מטעם המוסד, במשך שנתיים, אך המשכו באבחנות שעלו ונתבהרו כתוצאה מניתוח הנתונים שנאספו. במהלך ניתוח הנתונים נחשפו תובנות מעניינות של חברי הקבוצה על עצמם ועל מקצועם, ואלה שפכו אור על מאפיינים ייחודיים למורי הדידקטיקה שבקרב מורי-המורים. לתובנות אלה חשיבות רבה לטיפוחה המקצועי של קבוצה מכריעה וחשובה בקרב מורי-המורים ( יעל פויס וקארי סמית ).
08.08.04 לינק   
8
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
גילוי אופקי הציפיות בשיעורי ספרות – תגובת הקורא, תיאוריות התקבלות ושיח כיתתי
מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד מורים מגשרים על פני הפער בין עולמה הרחוק של היצירה, כלומר,'אופקי הציפיות האותנטיים' של היצירה, לבין עולם תלמידיהם, דהיינו 'אופקי הציפיות' של הקוראים הצעירים. בנוסף, נבחנו גישותיהם של המורים להוראת יצירות קנוניות והשפעתן של גישות אלה על השיח הכיתתי בעת לימוד היצירות.הנתונים נאספו במסגרת פרויקט רחב יותר של צילום שיעורי ספרות בבתי ספר על-יסודיים, למטרות הכשרת המורים באוניברסיטת חיפה (יעל פויס).
04.04.03 לינק   
9
   |   מתוך המדור 
הכשרת מורים, כללי
תפקוד בסביבות מורכבות: מודל הוראה להכשרת מורים באמצעות אתר אינטרה-נט
המחקר מציע מודל הוראה ייחודי שעשוי לשפר הכשרת מורים לניתוח סיטואציות מורכבות של תהליכי הוראה-למידה. הצגת המודל היא פרי מחקר בן 3 שנים. מהניתוח עולה כי בקורס היו שלושה רכיבים בולטים: א. צפייה מסוגים שונים: צפייה בסרטים של שיעורים אותנטיים, צפייה בקטעים מסרטים הוליבודיים, צפייה בפעולות למידה שנערכו תוך כדי הקורס. ב. רכישת גופי ידע תיאורטי אם על-ידי קריאה עצמית ואם על-ידי הרצאות של המשתתפים בקורס. ג. עיבוד המידע שהופק מתוך הצפייה בסרטים וקליטת גופי הידע התיאורטי באמצעות דיוני מליאה, דיונים קבוצתיים ועבודת יחידים (יעל פויס)