מס"ע - תוצאות חיפוש
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום שני 25 ספטמבר 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מחברים

שם המחבר: "אסיה שרון"

תוצאות חיפוש

נמצאו 8 פריטיםסה"כ 1 עמודים
02.12.12 לינק   
1
   |   מתוך המדור 
קריאה, כתיבה וטקסטים
עולמו הקר של המחשב, עולמו החם של הספר: תפיסת חומם של השניים על ידי בני נוער
תפיסת החום קשורה להיבטים אמוציונליים וגורמת למשיכה אל אובייקט הנתפס כחם ולרתיעה מאובייקט הנתפס כקר. רתיעה ממחשבים נחשבת לאחד מממדי חרדת מחשבים, והיא עלולה לפגוע בהתפתחות הפרט במהלך חייו המקצועיים והאישיים. במחקר הנוכחי נבחנו ההבדלים בין תפיסת החום של המחשב לבין תפיסת החום של הספר בקרב 213 בני נוער מארבעה בתי ספר תיכוניים. מחציתם נשאלו על הספר, ומחציתם על המחשב. כל נבדק בחר ארבע מתוך ארבעים מטפורות חמות ולא חמות שהוצעו לבחירתו בשאלון מטפורות אסוציאטיביות ( אסיה שרון).
12.07.12 תקציר   
2
   |   מתוך המדור 
קריאה, כתיבה וטקסטים
רטוריקה נרטיבית בכתיבה אקדמית
בכתיבת סיפור אקדמי הכוונה היא לכתיבה מדעית שיש בה מאפיינים של כתיבה נרטיבית, והיא שואפת ליצירת טקסט ברור, זורם, חי, מעניין ונגיש, שמערב את הקוראים. כפי שנראה, כתיבה "סיפורית" כזו אפשרית לא רק כאשר הכותב מגולל את מהלכיו של מחקר שערך. הנגשת הטקסט ויצירת עניין ומעורבות יכולות להיווצר על ידי בניית תהליך אינטראקטיבי עם הקוראים. כתיבת טקסט מושך ומעניין, שתיעשה מבלי להפחית מענייניותו וממרכיבים חיוניים אחרים שלו, יכולה לשמש גם כאסטרטגיית שכנוע, ולא תפגע ביכולתו הארגומנטטיבית ( אסיה שרון) .
01.01.10 לינק   
3
   |   מתוך המדור 
חינוך מיוחד ולקויי למידה
עמדות מורים כלפי תלמידים עם צרכים מיוחדים לעומת עמדותיהם כלפי תלמידים רגילים
המחקר בחן את עמדותיהם הגלויות והסמויות של 257 מורים כלפי תלמידים עם צרכים מיוחדים. עמדות מורים עשויות להשפיע מכרעת על התנהגותם כלפי תלמידים אלה ועל הצלחת שילובם וקידומם. עמדות מורים כלפי תלמידים דורשות בירור סמוי ועקיף, משום שעמדות שליליות במיוחד עלולות שלא להיחשף בבדיקה גלויה וישירה מסיבות של רצייה חברתית או של קושי של המורה להודות בהן אף בפני עצמו. במחקר נעשה שימוש בשאלון מטפורות אסוציאטיביות המכיל 80 מטפורות מ 8- תחומי תוכן. כל נבדק בחר 8 מטפורות עבור המושג "תלמיד עם צרכים מיוחדים" או עבור המושג "תלמיד", ובניתוח סטטיסטי נערכה השוואה בין העמדות לפי שלושה פרמטרים: חום/קור, גבריות/נשיות, העדפה/אי-העדפה, מהירות/אטיות. ראיונות חצי מובנים סייעו לפרש את הנתונים. הממצאים הראו שתלמיד עם צרכים מיוחדים מועדף הרבה פחות על ידי המורים, מרתיע במידת- מה, ונתפס כאטי, כקולני וכבולט, אך גם כפגיע וכעדין וכמי שנחוצים לו הגנה, חום ודאגה. מוצע להגביר את הפעולות לשינוי עמדות המורים ובייחוד מן ההיבט הרגשי, ולהמשיך לעקוב אחר שינוי העמדות באמצעות מדידות סמויות ( רחל טלמור, אסיה שרון, אורלי קיים).
07.07.05 סיכום   
4
   |   מתוך המדור 
שיטות מחקר
עולמות בלבן - שלושה סוגי מטפורות לספר ולמחשב
המטפורה עשויה להועיל ביותר למחקר עמדות מעמיק, מכיוון שיש בכוחה לחשוף חלקים מודעים ולא מודעים של העמדה. במחקר מקיף שחקר עמדות של בני נוער כלפי הספר והמחשב, נעשה שימוש בשלושה סוגים של מטפורות, שנבדלו זה מזה באופן הפקתם: מטפורה ספונטנית, מטפורה מוזמנת ומטפורה אסוציאטיבית. מטפורות ספונטניות עלו באופן ספונטני בריאיונות. לצורך המחקר נבנה כלי חדש: "שאלון מטפורות אסוציאטיביות". המונח "אסוציאטיבי" (מִתְקשר) נבחר כדי לציין שאלו הן מטפורות המתקשרות לנושא כלשהו במוחו של האדם מתוך מאגר מטפורות נתון בתהליך של "מלמטה-למעלה" (down-top). מטפורות אסוציאטיביות הופקו באמצעות שאלון על הספר או על המחשב, ובו שמונים מטפורות בשמונה שורות, כל שורה בתחום תוכן אחר. כל נבדק סימן מטפורה אחת בכל שורה מבלי לנמק (ד"ר אסיה שרון)
07.07.05 תקציר   
5
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
עמדות בני נוער כלפי ספר ומחשב: דו קיום או מהפכה?
מטרת המחקר הייתה לחשוף את עמדות בני הנוער כלפי הספר והמחשב, שני כלי תרבות מרכזיים בחיים העכשוויים. בני הנוער של ראשית המילניום השלישי הם הדור הראשון שגדל לתוך סביבה שבה נוכחות סימולטנית מסיבית הן של ספרים והן של מחשבים. המחקר הנוכחי הוא העבודה הראשונה בתחום חקר העמדות כלפי מחשבים או כלפי ספרים שבחנה גם עמדות סמויות. התוצאה המרכזית של המחקר הראתה דמיון עצום בין העמדות כלפי הספר לבין העמדות כלפי המחשב. הדמיון הרב הופיע בכל כלי המחקר, הן במדידות הגלויות והן בסמויות. תוצאה זו הייתה מפתיעה, משום שמן הספרות הקיימת מצטיירת תמונה של חילופי משמרות בין הספר והמחשב (אסיה שרון)
12.06.04 לינק   
6
   |   מתוך המדור 
קריאה, כתיבה וטקסטים
עמדות בני נוער כלפי ספר ומחשב : דו קיום או מהפכה
עבודת הדוקטורט המלאה של ד"ר אסיה שרון שהוגשה לאוניברסיטת תל אביב בשנת 2004 . עבודה זו נעשתה בהדרכת פרופסור דניאל אלגום ופרופסור נעמה צבר-בן יהושע. מטרת המחקר הייתה לחשוף את עמדות בני הנוער כלפי הספר והמחשב, שני כלי תרבות מרכזיים בחיים העכשוויים. בני הנוער של ראשית המילניום השלישי הם הדור הראשון שגדל לתוך סביבה שבה נוכחות סימולטאנית מסיבית הן של ספרים והן של מחשבים. חשוב לברר את עמדותיהם לעומקן משתי סיבות: ראשית, כדי להבין טוב יותר דור ייחודי זה שצמח בצומת של שינוי תרבותי; שנית, עמדות בני הנוער עשויות להשפיע על השימוש בספר ובמחשב, והשימוש עשוי לקבוע במידה רבה את הסטאטוס הכלכלי והחברתי של הכלים האלה ואף של המשתמשים בהם. במחקר נבדקו הן עמדותיהם הגלויות של בני הנוער והן עמדותיהם הסמויות, בהתאם לתיאוריות עדכניות של קוגניציה סמויה. עמדות סמויות הן עמדות שהאדם אינו מודע לקיומן, ולכן ניתן לבררן רק באמצעות מדידה עקיפה. המחקר הנוכחי הוא העבודה הראשונה בתחום חקר העמדות כלפי מחשבים או כלפי ספרים שבחנה גם עמדות סמויות.
06.04.02 לינק   
7
   |   מתוך המדור 
קריאה, כתיבה וטקסטים
מרכיב העניין בטקסטים עיוניים: מה מושך את הקוראים - ולאן?
לעניין השפעה רבה על משתנים חשובים רבים בלמידה. המאמר סוקר את המחקר בנושא העניין ומתמקד בעניין בטקסטים עיוניים. מוצגים ממצאי המחקר הרלוונטי. תשומת לב מיוחדת הוקצתה לתרומתו של קול הטקסט לעניין. אפשר לומר על טקסטים הנכתבים "בגובה העיניים" שיש להם קול. כתיבה "בגובה העיניים" היא כתיבה בסגנון ידידותי ושיחתי. סגנון זה הפך באחרונה חביב על כותבי ספרי לימוד לאוכלוסיות מגוונות של תלמידים. המאמר מציג מחקר חדש שבחן את השפעת סגנון הכתיבה "בגובה העיניים" על הלמידה, העניין, אסטרטגיות הקריאה, העדפות הקריאה ומשך הקריאה. הממצאים מראים שסגנון הכתיבה "בגובה העיניים" הגביר את ההתעניינות בטקסט, אפשר קריאה שוטפת יותר והיה עדיף על רוב התלמידים. המאמר כולל גם כמה מסקנות לגבי בכלי המחקר המועדפים לאיסוף נתוני עניין מצביים, לעומת אישיים.
02.04.02 סיכום   
8
   |   מתוך המדור 
קריאה, כתיבה וטקסטים
על כתיבה ועל הערכה של טקסטים עיוניים
השאיפה לגלות מהו טקסט עיוני-לימודי טוב, כיצד נעריך אותו ובעיקר איך נכתוב טקסט כזה, היא שעמדה בבסיס המחקר שיוצג במאמר זה. המחקר נעשה בהשראת מחקרם של גרייבס ועמיתים (Graves et al, 1988), שזכה להתייחסויות רבות בספרות. אלא שבניגוד למחקרם, שבו בדקו אך ורק את מספר הרעיונות שזכרו התלמידים, ובשל כך היו המסקנות שגויות, במחקר המוצג כאן נבדק גם אילו רעיונות זוכר התלמידים ומהי איכות הזכירה. שני היבטים אלה חשובים כדי להגיע למסקנות נכונות יותר ביחס לשאלות של טקסט עיוני לימודי-טוב. מחקר זה התייחס לטקסט עיוני-לימודי בהיסטוריה, משום הבעייתיות המיוחדת בכתיבת טקסט כזה. נאספו בו נתונים על זכירתם של תלמידים בכיתה ח', שקראו טקסט בהיסטוריה. וכן על העדפות טקסטים של תלמידים ומורים להיסטוריה, שהתבקשו לבחור בטקסט אחד מבין שניים. כן נאספו נתונים על אודות שיקולי הדעת של מומחים לכתיבה בנוגע לשכתוב טקסט בהיסטוריה. מנתונים אלו הוסקו מסקנות אחדות בנוגע לדרכי הערכת טקסט לימודי ובנוגע לכתיבתו. שתי השאלות שהנחו את המחקר היו: א. כיצד נעריך טקסט לימודי בכלל וטקסט בהיסטוריה בפרט? ב. אילו עקרונות ינחו אותנו בבואנו לכתוב טקסט כזה? (אסיה שרון)