מס"ע - תוצאות חיפוש
מרכז מידע בין-מכללתי
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
שבת 16 דצמבר 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מחברים

שם המחבר: "תמר שמיר"

תוצאות חיפוש

נמצאו 7 פריטיםסה"כ 1 עמודים
12.04.11 לינק   
1
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
מודל מערכתי להטמעת תקשוב בתרבות בית-ספרית
המסגרת התיאורטית העומדת בבסיס מחקר זה הינה התיאוריה הסוציו-קונסטרוקטיביסטית. תיאוריה זו מבוססת על הקונסטרוקטיביזם של פיאז'ה, שטען כי למידה היא תהליך של הבניה פעילה של ידע, שבו הלומד קושר פיסות מידע חדשות עם התנסויות וידע קודמים (Piaget, 1992), אבל היא שמה דגש רב יותר בהקשר החברתי- התרבותי של הלמידה, ובחשיבות האינטראקציות של הלומד עם לומדים אחרים (Vygotsky, 1978). מטרת מחקר זה הינה לפתח וליישם מודל התערבות להכשרת מורים להטמעה של תקשוב בגישה סוציו-קונסטרוקטיביסטית בתרבות הבית-ספרית, ולבחון את השפעתו. יש לציין כי עבודה זו התמקדה בתהליכי למידה והתפתחות שעברו המורים, ולא בחנה את השפעת השינוי על תלמידים. המחקר המתואר נערך במסגרת פרויקט תקשוב אזורי בשם "צפונט", הפועל מטעם משרד החינוך במחוז הצפון. במודל ההנחיה המוצג במחקר זה נעשה ניסיון ייחודי לשלב בין מרכיבים פדגוגיים סוציו-קונסטרוקטיביסטיים לגורמים ארגוניים-מנהליים וטכנולוגיים המתוארים בספרות (שמיר-ענבל, תמר ויעל קלי).
12.02.09 לינק   
2
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
הטמעת תרבות תקשוב בבתי ספר
טכנולוגיית התקשוב, כאשר היא מיושמת תוך שילוב רציונל פדגוגי סוציו- קונסטרוקטיבסטי, מאפשרת למורה לעצב פעילויות התומכות בלמידה עצמאית ולתלמיד להתנסות בבניית תוצרים עשירים, ולרכוש מיומנויות-חשיבה מסדר גבוה. כדי שמורים יפיקו תועלת משילוב תקשוב בהוראתם, עליהם לשלב את הטכנולוגיה בסדר היום הכיתתי והבית-ספרי, בהקשר לתוכנית הלימודים ובהתאם למדיניות בית-הספר. מטרת המחקר להציג מודל התערבות תלת שנתי ורב מימדי שפותח ועוצב על-ידי החוקרות ולבדוק את השפעתו על הטמעת תרבות תקשוב בבתי-הספר. המחקר התבצע בגישה מערבת, המשלבת בין מחקר כמותי ואיכותני תוך שימוש במגוון כלים ומקורות מידע , והשתתפו בו 43 מורים משלושה בתי-ספר יסודיים בצפון הארץ, הפועלים במסגרת פרויקט תקשוב אזורי הנקרא "צפונט" . הממצאים מראים שההנחיה על-פי מודל ההתערבות יצרה תרבות של תקשוב בבתי-הספר. השימוש באתרי הכיתות הפך לחלק מהרציונל הבית-ספרי ויושם על-ידי אחוז גבוה מהמורים שפיתחו פעילויות בעלות ערך פדגוגי, והקפידו לעדכן באופן שוטף את אתריהם. כמו-כן, למרות אחוז תחלופת מורים גבוה, מספרם של המורים המונחים הלך וגדל במשך שלוש שנות ההתערבות, ומידת הפעילות ברמה הבית-ספרית המשיכה לעלות. אנו מייחסים את הצלחת ההתערבות למגוון הפעילויות במודל ההתערבות ברמה פדגוגית, טכנולוגית וארגונית, בראיה אזורית, בית -ספרית ופרטנית . תהליך עודד מורים לעבוד בצוות מתוך עזרה הדדית . הרוח השיתופית שהתפתחה עודדה מורים נוספים, גם כאלה שהביעו התנגדות בתחילת הדרך, להצטרף לעשייה המתוקשבת הכללית ( תמר שמיר, יעל קלי).
06.02.09 תקציר   
3
   |   מתוך המדור 
מורים - התפתחות מקצועית
השפעת מודל התערבות להכשרת מורים מטמיעי תקשוב על יישום הוראה סוציו-קונסטרוקטיביסיטית
מטרת המחקר לבחון השפעה של מודל-התערבות תלת שנתי להכשרת מורים להטמעת תקשוב. השפעת המודל נמדדה על פי מידת היישום של פדגוגיות סוציו-קונסטרוקטיבסטית בפעילויות מתוקשבות שפיתחו המורים. מודל- ההתערבות נערך בשלוש רמות-הנחייה: ברמת האזור, ברמת בית הספר וברמת-המורה הבודד. בכל רמה משולבים מימדים פדגוגיים, טכנולוגיים וארגוניים-מנהליים. בנוסף, המודל מסתמך על גישת חונכות-קוגניטיבית שבה המנחה מדגים, מאמן ומעודד רפלקציה אישית, המעצימה את הידע המקצועי של מורים בידע טכנולוגי-פדגוגי חדשני ומכשיר אותם לקראת עבודה עצמאית. במהלך המחקר נבחנו שישים פעילויות מתוקשבות שפיתחו מורים. הפעילויות נותחו באמצעות מחוון הבוחן יישום סוציו-קונסטרוקטיביסטי. הניתוח התבצע על פעילויות שפיתחו המורים המונחים לאחר שנת התנסות ראשונה בעבודה מתוקשבת ופעילויות שפותחו על-ידם לאחר שנתיים של התנסות (תמר שמיר-ענבל, יעל קלי)
12.08.07 לינק   
4
   |   מתוך המדור 
ניהול ידע ומידענות
מידענות מתוקשבת – מהלכה למעשה
בפעילות המעניינת המוצגת במאמר זה התלמידים חוקרים בעיה מידענית אותנטית בדרך של משפט ציבורי תוך שימוש בתקשוב המשולב במפגש פנים אל פנים ובעבודה שיתופית קהילתית (ההתנסות המידענית הועברה על ידי ד"ר הנריטה אקרמן ותמר ענבל-שמיר במסגרות קהילת אשכולות הפיס שבמחוז הצפון של משרד החינוך). בדומה ליתר הפעילויות המתוקשבות בקהילה, פעילות זו מעודדת הפעלת תלמידים בדרך של מחקר מדעי אותנטי, המשלב אותנטי המשלב מיומנויות חשיבה ברמה גבוהה ומטפח מיומנויות מידעניות בתחומי המדע והטכנולוגיה באמצעות התקשוב.
20.02.07 סיכום   
5
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
מחוון לאפיון פעילויות מתוקשבות בהתאם לתפיסת עולם קונסטרוקטיביסיטית –חברתית
המחוון שפיתחה תמר ענבל-שמיר בהנחיית ד"ר יעל קלי מהטכניון, כולל שישה מימדים המהווים מדד להוראה טובה, בהתאם לתפיסת עולם קונסטרוקטיביסיטית –חברתית, המאפשרת שימוש חדשני בתקשוב. לכל מימד הוגדרו שלוש רמות ביצוע: האפיון הגבוה מתאר הוראה שבה המורה פועל על פי עיקרי הגישה הקונסטרוקטיביסיטית –חברתית ומנצל את הערך המוסף שבטכנולוגיה לטובת הפדגוגיה. האפיון הבינוני מתאר הוראה, שבה קיים ניסיון לנצל את הערך המוסף של הטכנולוגיה לפדגוגיה, אך הפעילויות אינן מעידות על שינוי מהותי בהוראה. האפיון הנמוך מתאר הוראה המשתמשת בטכנולוגיה ככלי התומך בשיטות הוראה ובדרכי הערכה מסורתיות.
24.10.06 לינק   
6
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
התקשוב אמצעי לשיתוף פעולה בין מגזרי, בקהילת אשכולות הפיס "בצפונט"
מטרת ההרצאה להציג דוגמא של הפעלת קהילה לימודית מתוקשבת רב מגזרית , הדרכים והעקרונות של הפעלת הקהילה ודרכי ההערכה של הקהילה. אשכולות הפיס מהווים סביבה לימודית משוכללת מהמתקדמות ביותר שידעה מערכת החינוך. בהם מצויות מעבדות חדשנות ומתקדמות, המשמשות ללימודי מדע, טכנולוגיה ואומנויות הפעילות לאורך כל שעות היממה- בשעות הבוקר ובשעות אחר הצהרים. צוותי "אשכולות הפיס" במחוז הצפון חברו יחד לקהילה לימודית מתוקשבת, רב איזורית ורב מגזרית. הפעילות בקהילה מזמנת דיאלוג בין תלמידי חטיבות הביניים: יהודים, ערבים ודרוזים בהקשר לנושאי הלימוד במדע וטכנולוגיה. שותפים בקהילה: 14 אשכולות פיס מכל רחבי מחוז הצפון. בקהילה פעילים: תלמידים, מנהלי אשכולות פיס, מורים מובילים באשכולות, צוות מפקחים והדרכה, בעלי עניין ממחוזות אחרים אורחים ומומחים (הנריטה אקרמן, חנה אלמוג, תמר שמיר)
12.06.99 סיכום   
7
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
מאפייני השימוש באינטרנט בקרב מורים
המחקר מתאר את מאפייני המורים המשלבים אינטרנט בעבודתם, כיצד הם עושים זאת, מהי עמדתם בכל הנוגע ליתרונות, חסרונות, מידת הרצון להרחיב את פעילותם ברשת והסיבות לכך, שינויים בתפקיד ובמעמד המורה בכיתה ואופן ההתמודדות עם הקשיים המלווים תהליך זה. בדיקת מאפיינים ופעילויות אלה, תאפשר המשך תכנון תהליך הטמעת האינטרנט בהוראה. כמו כן היא עשויה לשמש בתכנון תהליך הכשרת מורים, במטרה להעלות את רמת המוטיבציה שלהם, להתנסות בשילוב אינטרנט בהוראה במידה רבה יותר. (תמר שמיר)