מס"ע - תוצאות חיפוש
מרכז מידע בין-מכללתי
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום רביעי 14 נובמבר 2018
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מחברים

שם המחבר: "Lee. S Shulman"

תוצאות חיפוש

נמצאו 7 פריטיםסה"כ 1 עמודים
15.04.14 מאמר מלא   
1
   |   מתוך המדור 
פסיכולוגיה חינוכית
להתייחס ללמידה ברצינות
להתייחס למשהו – גם ללמידה – ברצינות זה להתחייב לו פומבית. למידה היא תהליך כפול – תנועה של ידע מבפנים החוצה ומבחוץ פנימה. הלמידה הבית ספרית לוקה בשלוש פתולוגיות: אמנזיה, פנטזיה ואינרציה. הוראה אחרת היא הטיפול בפתולוגיות של הלמידה. מסקנה: יש לפתח למדנות של הוראה כדי לגבש דפוסי הוראה נוגדי פתולוגיות של למידה (לי שולמן).
12.10.10 לינק   
2
   |   מתוך המדור 
ידע וחשיבת מורים
אלה המבינים: צמיחת הידע בהוראה
פרופ' לי שולמן נחשב להוגה והחוקר החשוב ביותר בתחום של ידע מורים. המאמר המתפרסם בגיליון אוקטובר 2010 של כתב העת "הד החינוך" נחשב לאחד ממאמרי המפתח בתחום. שולמן מציג בו את עקרונות תפיסתו על ידע של מורים ומותח ביקורת על גישות המתעלמות מתוכני ההוראה ומעדיפות מיומנויות הוראה כלליות . "אנחנו מחמיצים שאלות על תוכנם של השיעורים הנלמדים, השאלות שנשאלות על התוכן הזה וההסברים הניתנים לו. מזווית של פיתוח והכשרה של מורים עולות הרבה מאוד שאלות. מאין מגיעים הסבריו של המורה? איך המורה מחליט מה ללמד, איך לייצג את מה שהוא מלמד, איך לשאול תלמידים על החומר ואיך לטפל בבעיות של אי־הבנה? הפסיכולוגיה הקוגניטיבית של הלמידה התמקדה כמעט רק בשאלות האלה בשנים האחרונות, אבל מנקודת מבטם של הלומדים בלבד. עמיתיי ואני מנסים לפצות על חוסר האיזון הזה באמצעות תכנית המחקר שלנו, המכונה "צמיחת הידע בהוראה" (Knowledge Growth in Teaching). מהם מקורותיו של ידע המורים? מה המורה יודע ומתי הוא למד את מה שהוא יודע? כיצד נרכש ידע חדש, כיצד מאוחזר ידע ישן וכיצד משתלבים השניים ליצירת בסיס ידע חדש?"
14.01.07 לינק   
3
   |   מתוך המדור 
הערכת הוראה
פרופסור לי שולמן על הצורך בהערכה רבת-נרטיבים
פרופסור לי שולמן מאמין כי יש חשיבות רבה למחווני הערכה ולגיבוש טקסונומיה כבסיס להערכה מרובת נרטיבים. במאמר מונה שולמן את הנדבכים העיקריים להערכה מבוססת נרטיבים, ביניהם החשיבות של הערכה תהליכית רב-ממדית, חשיבות המסגרת המושגית והרציונל של שיטת ההערכה שבוחרים בה, שימוש מקביל ומשלים בכמה מכשירי הערכה על מנת לגבש שיפוט טוב יותר של הלמידה, זהירות ממדידה טכנית בלבד של הישגים, הפעלת ההערכה המעצבת תוך כדי הלמידה ולא בהכרח בסוף התהליך. יש חשיבות להערכה מעצבת המשולבת בחקר ובפיתוח של טכנולוגיות תקשוב חדשות ולכן חשובה ההתנסות של המכללות והאוניברסיטאות בשיטות הערכה חדשניות, בלקחים שיופקו מכך ובדרך של המרצים לשיפור ההערכה בעצמם. הערכה אמיתית באוניברסיטאות צריכה לשקף קשרים מעמיקים בין כל סוגי הנרטיבים של הלמידה על מנת לשקף את צורת החשיבה של הסטודנטים.
18.04.06 סיכום   
4
   |   מתוך המדור 
דרכי הוראה
עקרונות של הוראה טובה
עיקרי הדברים מנאום שנשא לי שולמן, נשיא Carnegie Foundation, בעקבות זכייתו בפרס Grawemeyer לחינוך. לטענת שולמן יש להפנים שלושה סוגים של פדגוגיה: א. פדגוגיה של השכל - mind ב. פדגוגיה מעשית - hands ג. פדגוגיה רגשית - heart. הוא מציע מספר עקרונות אוניברסאליים להוראה טובה בעקבות מחקר בן עשר שנים של תוכניות לימוד למקצועות פרקטיים.
06.06.04 סיכום   
5
   |   מתוך המדור 
הכשרת מורים, כללי
כיצד ומתי מורים לומדים? המודל הקונספטואלי לפיתוח מורים בהוראה מבוססת קהילות לומדים
פרופסור לי שולמן ביסס לאחרונה (2004) מחדש את המודל הקונספטואלי שלו על הוראה מבוססת קהילת לומדים תוך נסיון לנתח את ההשתמעויות מבחינת הכשרת המורים ותוך ניסיון להוכיח את התקפות של מודל קהילות הלומדים כמודל גנרי הן בסביבות בתי הספר והן במוסדות להכשרת מורים (Shulman Lee, Sulman Judith)
12.12.02 סיכום   
6
   |   מתוך המדור 
תפיסות ותיאוריות פדגוגיות
טבלת הלמידה של שולמן
הלמידה על פי הטבלה של פרופ' שולמן כוללת שישה יסודות: מעורבות והנעה, ידע והבנה, עשייה ופעולה, עיון רפלקטיבי וביקורת, שיקול דעת ותכנון, מחויבות וזהות. טקסונומיה זו מציעה את הטענה הבאה: למידה מתחילה במעורבות וזו בתורה מוליכה אל ידע והבנה. כשאדם מבין, הוא מפתח יכולת לעשות או לפעול. חשיבה ביקורתית על העשייה וההבנה מוליכה אל חשיבה מסדר גבוה יותר, וזו מתבטאת ביכולת להפעיל שיקול דעת ותכנון במצבים של אי-ודאות וערפול. בסופו של דבר, הפעלתו של שיקול דעת מאפשרת פיתוח של מחויבות. מחויבויות אלה, בתורן, מאפשרות – ואולי אף דורשות – התעניינויות חדשות.
07.08.00 סיכום   
7
   |   מתוך המדור 
ידע וחשיבת מורים
ממינסק לפינסק – מדוע למדנות (scholarship) בהוראה ובלמידה?
המאמר דן במה שנקרא הלמדנות (scholarship) בהוראה ובלמידה, בהיסטוריה של התופעה, בהגדרות המדויקות של "למדנות","הוראה" ו"למידה" ובסטנדרטים מתודולוגיים וטכניים לניהול מחקרים מוצלחים בתחום. המאמר מתחיל בסיפור יהודי על מסע ממינסק לפינסק המשמש איור לדיון כולו. שולמן מדבר על שלוש הצדקות רחבות לטובת קידום השקעה רצינית בהוראה ובלמידה כפעילויות למדניות: פרופסיונליזם, פרוגרמטיזם ומדיניות (Shulman, L.S.)