מס"ע - תוצאות חיפוש
מרכז מידע בין-מכללתי
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום רביעי 22 נובמבר 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מילות מפתח

מלת המפתח: "יחסי מורים-תלמידים"

תוצאות חיפוש

נמצאו 62 פריטיםסה"כ 7 עמודים
עבור לעמוד 
1
2
3
4
5
6
7
פריטים מ-1 ל-10
04.01.17 לינק   
1
   |   מתוך המדור 
דרכי הוראה
זה לא הילד. זה אני והילד
כל צעיר זקוק לקשר אמיץ עם מבוגר מיטיב בחייו. בהנחיות בטיחות טיסה מלמדים אותנו שהמבוגר צריך להרכיב את מסכת החמצן קודם כול על פניו שלו. רק אז יתפנה לטפל בילדים. מחקרה של רונלי רותם מלמד עד כמה חיוני שאנשי חינוך יטפלו גם בעצמם, יקבלו הדרכה, ייעטפו בחיבה. המחקר נעשה בקרב נשות חינוך חרדיות ובקרב אוכלוסיית סיכון. נאיבי לחשוב שהתוצאות תקפות רק לגביהם (רונלי רותם).
29.09.16 מאמר מלא   
2
   |   מתוך המדור 
תפיסות ותיאוריות פדגוגיות
סקירת ביקורת על הספר "חינוך מבקש משמעות: בין פסיכואנליזה לחינוך"
הפילוסוף והסופר הצרפתי אלבר קאמי, שקיבל פרס נובל לספרות בשנת 1957, הודה למורה שלו בבית הספר היסודי וכתב לו, שעם קבלת הפרס הוא היה הראשון שעלה במחשבתו אחרי אמו: "בלעדיך, בלי היד החמה הזאת, שהושטת לילד הקטן שהייתי, בלי תלמודך והדוגמה שנתת - לא היה קורה דבר מכל אלה [...] מאמציך, עבודתך, הנדיבות שהשקעת בה, עודָם חיים בלבו של אחד מתלמידיך הקטנים" (קאמי, 1995). נזכרתי בסיפור הזה תוך כדי קריאה בספרה של אתי חגי, חינוך מבקש משמעות. המפגש עם הספר העלה לזיכרוני את מר ז'רמן, כמו גם את יאנוש קורצ'אק, מרווה קולינס ומורים נוספים, אשר נכנסו לפנתיאון של דמויות מופת בעולם החינוך. נזכרתי בדמויות אלה מכיוון שהן עדות ממשית לתפיסה התאורטית המרכזית המוצגת בספר בנוגע לייעודו של החינוך (יצחק גילת).
27.09.16 לינק   
3
   |   מתוך המדור 
תפיסות ותיאוריות פדגוגיות
חינוך מחתרתי
דני לסרי, מייסד זרם החינוך הדיאלוגי בארץ, מפרסם באתר האקדמיה הדיאלוגית מאמר מטלטל המציע חלופה רדיקלית לחינוך האלטרנטיבי: "רוב חיי סברתי שמערכת החינוך לא יכולה להשתנות, לא באמת, ואם אני כותב כאן היום זה לא מכיוון שהתחוור לי אחרת, אלא מכיוון שהתייחסותי לדעה זו ולמסקנות שיש לגזור ממנה – השתנתה. מדוע אני סבור שמערכת החינוך לא יכולה להשתנות – את זה כבר פירשתי במקומות אחרים כמו גם בחינה מעמיקה מדוע בתי ספר הם לא מקומות בריאים לגדל בהם ילדים. אלא שבמשך שנים רבות נדמה היה לי שזה מותיר בידי רק את האפשרות של החינוך המהפכני. לזה האחרון יש שני ערוצי ביטוי. מצד אחד הערוץ הביקורתי החושף את פניה האמיתיים של הבית-ספריות, מצביע על עוולותיה, חותר תחתיה, וחולם על היום שבו תקרוס. ומצד שני הערוץ האלטרנטיבי, המציע חינוך חדש, גם בתיאוריה וגם במעשה. אלא שבעת האחרונה התחלתי לחבר את כל זה מעט אחרת ולעשות חשבון חדש" (דני לסרי).
05.09.16 סיכום   
4
   |   מתוך המדור 
ידע וחשיבת מורים
גורמים הבולמים ומקדמים אמפתיה של מורה
המאמר מציג מחקר, שבוחן את הגורמים הבולמים אמפתיה ומקדמים אותה אצל סטודנטים להוראה ומורים מתחילים בישראל. ככזה, המחקר מעמיק את הידע בנושא תפקיד האמפתיה במסגרת עבודת המורים ובתכניות להכשרת מורים – תפקיד שלא נחקר דיו (Tetteghah & Anderson, 2007). הבנת גורמים אלה עשויה לתרום לפיתוח תכניות לחיזוק האמפתיה ולטיפוחה בקרב מתכשרים להוראה ובתכניות העוסקות בסוציולוגיה של ההוראה והכיתה, לרבות קורסים בנושא יחסי מורים-תלמידים או ניהול כיתה. היא יכולה להוסיף לידע על הפרקטיקה של האמפתיה וביחס למדיניות החינוך ותנאי העבודה, שנדרשים לבניית אקלים אמפתי וגם לשמש אנשים העוסקים במדיניות חינוכית וביישומה המיטבי (איריס בקשי).
01.09.16 לינק   
5
   |   מתוך המדור 
דרכי הוראה
הוראה מעוררת השראה
מה משמעות הביטוי הוראה מעוררת השראה? זה איננו צירוף נפוץ. אנחנו אומרים כל מיני דברים על הוראה — הוראה מקצועית, הוראה סמכותית, הוראה דיאלוגית, אבל לא דברים שקשורים להשראה. השראה "הולכת טוב" עם אמנויות — ספרות, ציור, מוזיקה — אבל לא עם הוראה. מה בין מורה המנסה "להחזיק כיתה" ו"להעביר את החומר" ובין השראה? (יורם הרפז).
01.08.16 תקציר   
6
   |   מתוך המדור 
חינוך קדם יסודי
דאגות לגבי ניהול כיתה של מורים מתחילים בחינוך לגיל הרך
מאמר זה מדווח על ניתוח של דאגות לגבי ניהול הכיתה של פרחי הוראה בחינוך לגיל הרך לפני תחילת הקריירה שלהם ובוחן בנוסף את הקשיים שהם חוו בניהול כיתה בשנת ההוראה הראשונה שלהם ואת אסטרטגיות ההתמודדות שלהם. שישה עשר פרחי הוראה בחינוך לגיל הרך שנרשמו לאותה תכנית להכשרת מורים רואיינו מיד לפני סיום לימודיהם, ורואיינו שוב בתום שני הסמסטרים הראשונים לאחר תחילת עבודתם בבתי ספר ציבוריים (Akdag, Zeynep; Haser, Cigdem, 2016)
13.04.16 לינק   
7
   |   מתוך המדור 
ממכבש הדפוס
עמנואל לוינס - האמנה החינוכית: אחריות, תקווה וברית
עמנואל לוינס הוא מגדולי הפילוסופים בעת החדשה, ורבה חשיבותו לשיח המוסרי של המאה העשרים ואחת, הן לשיח היהודי הישראלי והן לשיח הפילוסופי והפוליטי בכללו. בספר זה חושף חנוך בן-פזי, מן החוקרים הבולטים בישראל של משנת לוינס, את הרלבנטיות של לוינס למחנכים ולחוקרי חינוך. משנתו של לוינס מתגלה כאן ככזו הממירה את שיח הזכויות הרווח בשיח של חובות וצווים מוסריים, והופכת את הערבות ההדדית והסולידריות החברתית ליסוד המארגן של כל עשייה חינוכית. באותה נשימה היא מלמדת על חשיבותו של המפגש האישי בין מורים ומורות לתלמידיהם ומצביעה על הנשגב, הפורה והמתחדש שיכול להתרחש רק בתחום ההוראה (חנוך בן-פזי).
15.01.16 תקציר   
8
   |   מתוך המדור 
קריאה, כתיבה וטקסטים
הכרה בכוחה של ההנאה: מה מקבלים קוראים מתבגרים מעורבים מקריאה בבחירה חופשית, וכיצד המורים יכולים למנף זאת עבור כולם
מחקר תלת-שנתי זה חקר את הקריאה של 14 תלמידי חטיבת ביניים שזיהו עצמם כקוראים להוטים, ושל 15 תלמידי תיכון שהיו קוראים מעורבים מאוד של סוגות (ז'אנרים) שבאופן טיפוסי נחשבות לשוליות בבית הספר: עלילת אהבה, דיסטופיה, פנטזיה, ערפדים ואימה. המטרה של מחקר זה הייתה לסייע למורים לחשוב על קריאה מתוך בחירה חופשית, כולל קריאה של סוגות שוליות, ולסייע למורים לחשוב על תגובות פדגוגיות. ממצא בולט אחד שדווח כאן היה שקריאה חופשית מכל הסוגים, כולל קריאה של הסוגות השוליות, הובילה את הקוראים לחמישה סוגים מובחנים של הנאה (כל הנאה בתורה מובילה לתועלות משניות רבות): ההנאה המשוקעת במשחק, הנאה אינטלקטואלית, הנאה חברתית, ההנאה מעבודה פונקציונאלית, וההנאה מעבודה פנימית (Wilhelm, Jeffrey D., 2016).
16.12.15 מאמר מלא   
9
   |   מתוך המדור 
תפיסות ותיאוריות פדגוגיות
סקירת ביקורת על הספר "לחשוב מחדש במציאות משתנה"
שאלת המפתח המלווה את הספר שלפנינו היא מידת הרלוונטיות של משנת פרנקנשטיין לעבודת המורה כיום. שאלה זו, ולא ההצגה הסדורה והשיטתית של משנתו, מנווטת את מהלך הדיונים בספר ומגבילה אותם לבירור התשובה עליה ולא לעיון תאורטי כללי בגישתו. הספר פונה למתמצאים בכתיבתו של פרנקנשטיין ובמושגים שפיתח. ההתמודדות בשאלת הרלוונטיות מחייבת לזהות את הנושא המרכזי ואת הבעיה המעסיקה את פרנקנשטיין בהקשרו של נושא זה, וכן לזהות את יסודות גישתו שחיוניותם אינה מוגבלת לתנאי זמן ומקום מסוימים. יסוד אחד שכזה הוא השפעת התרבות שבה חיים התלמיד והמורה על תפקודיהם; יסוד שני הוא ההכרה בחלקו של הרגש כגורם המעורב בעצם אקט הלמידה, לא רק בעירור המוטיבציה של הלומד לעסוק בתוכן שלפניו, אלא כגורם המשפיע על אופן חשיבתו ותוכנה; יסוד אחר הוא טיב היחסים שבין המורה לתלמיד כגורם המשפיע על ההוראה ועל הלמידה כאחד (עודד שרמר).
25.10.15 סיכום   
10
   |   מתוך המדור 
תפיסות ותיאוריות פדגוגיות
האחריות האנושית והמורה: בין מרטין בובר לעמנואל לוינס
המאמר משווה את מושגיו של מרטין בובר – ”אני-אתה״, ”אני-הלז״ ו״זיקת גומלין״, הדנים בסוגי קשר ושיח בין בני אדם, וכן המושגים ”דיאלוג חלקי״ ו״אחריות״ (בין מורה לתלמיד) – למושגים ”הפנים״, ”האחר״ ו״אחריותי הקבועה כלפי האחר״ של עמנואל לווינס. על רקע מושגים אלה מציג המאמר את המשותף לעמדותיהם של שני הוגי החינוך ביחס לחינוך ואת המבדיל ביניהן (יונתן כהן).
1
2
3
4
5
6
7
פריטים מ-1 ל-10