מחקר זה בוחן האם וכיצד מדיניות זכויות היוצרים של אוניברסיטאות בבריטניה מטפלת בסוגיות הקשורות בחומרי לימוד מודפסים ואלקטרוניים. כדי להבין את גישת האוניברסיטאות לנושא, בוצע ניתוח תוכן של 81 גישות שונות של מדיניות זכויות יוצרים באוניברסיטאות. המדובר בסוגיות כגון: בעלות על חומרי לימוד מודפסים ואלקטרוניים ודברים הנאמרים בכיתה; זכויות לסיים חוזה; וזכויות של מי שאינם חברי סגל. בוצעו קרוס-טבולציות עם קבוצת המשימה ועם גילה של מדיניות זכויות היוצרים. ב-90% מהמקרים המדיניות מטפלת באופן גלוי בחומרי לימוד. מספר קטן יותר של אוניברסיטאות (77%) דורשות בעלות על חומרי לימוד פנימיים מאשר על חומרי לימוד מקוונים (84%). רק 20% מטפלות בזכויות על דברים הנאמרים בכיתה, 46% מטפלות בזכויות של מי שאינם מועסקים ו-44% מטפלות בזכויות לסיום חוזה. עם השנים, המדיניות נעשית ליברלית יותר ויותר. מומלץ כי אוניברסיטאות בבריטניה יעבדו עם סגל אקדמי כדי לטפל בסוגיות מפתח בזכויות יוצרים באופן שיאזן בין הזכויות של שני הצדדים. זהו המחקר האמפירי הראשון של גישות שונות של מדיניות זכויות יוצרים באוניברסיטאות בריטיות בעניין בעלות על חומרי הוראה ועל חומרי לימוד מקוונים.

מאמרון חדש בבלוג "המרפסת של עמי סלנט: תמונת הידע המידעני" מפנה את תשומת לבנו לרשימה עדכנית של מנועי חיפוש ייעודים לאיתור תמונות וצילומים נטולי מגבלת זכויות יוצרים. הרשימה נערכה בידי המידען פיל בראדלי (Phil Bradley) ותהיה לעזר לכותבי בלוגים, מנהלי תוכן ויצרני תוכן. סלנט מעיד על עצמו כי הוא משתמש ברב-המנוע Wylio למטרה זו. לשוחרי הצילום אנו ממליצים לבקר גם בגלריית הצילומים של "הערים הסמויות מן העין" (עמי סלנט).

משורה של ניסויים שערכנו במהלך השנה האחרונה בחיפוש תמונות, התברר בוודאות כי תוצאות החיפוש של חומרים ויזואליים במנוע החיפוש Bing טובות לאין ערוך מאשר תוצאות החיפוש במנוע החיפוש של גוגל. היקף התמונות במנוע החיפוש Bing מגוון ועשיר יותר בהשוואה לגוגל וגם הפריסה שלהם בתוצאות החיפוש נוחה יותר. ניתן בקלות רבה יותר לראות את סוג רשיון זכויות היוצרים וניתן לסנן בקלות יותר את סוגי הקבצים ופריסתם (עמי סלנט).

ברוב הארגונים והמוסדות, אם יש לכם שאלה משפטית אתם פונים למחלקה המשפטית. אולם כאשר למישהו יש שאלה בנושא זכויות יוצרים, הוא פונה לעיתים קרובות למרכז המידע או לספריה כדי לדון בה עם הספרן או המידען המקצועי האחראי לנושאי זכויות יוצרים ורישוי. הספרנים נתקלים באופן שגרתי, מתוקף תפקידם כמשגיחים על התוכן ושומרי-הסף של תוכן זה, בחומרי מחקר ובאוספי מוסיקה ותמונות, הכוללים עבודות המוגנות על ידי זכויות יוצרים. העשורים האחרונים מראים לנו שחוקי זכויות יוצרים אינם עוד רק בתחום עיסוקם של עורכי הדין (Harris, Lesley Ellen, 2015).

הרמייה באקדמיה בכלל ותופעת הפלגיאריזם בפרט התקיימו עוד בטרם התחוללה המהפכה הטכנולוגית, אולם כמות הידע העצומה המצויה ברשת ואשר נגישה בלחיצת מקש הפכה את המעשה לתופעה, שהוצמד לה השם מגפה. תופעה זו נוגעת ללב הלמידה האקדמית - החקירה והכתיבה העצמיות - ולסוגיות חברתיות, חוקיות ומוסריות. כאשר בסטודנטים להוראה עסקינן - מורים לעתיד ומחנכיו העתידיים של דור האזרחים הבא של המדינה - השתמעויותיה של התופעה מתעצמות, וכך מתעצם גם הצורך להיאבק בה. מאמר זה דן במודעות של ציבור הסטודנטים הלומדים במכללה אקדמית לחינוך למושג "זכויות יוצרים". כיצד מודעות זו מעצבת את תפיסתם בנושא העתקה בכלל ועל העתקה מהרשת בפרט. במאמר אנו מציגים ומנתחים ממצאי מחקר שערכנו על עמדות של סטודנטים כלפי אופנים ומקורות שונים של העתקה. מצאנו כי עמדותיהם של הסטודנטים כלפי הורדה מלאה של קבצים ללא מתן קרדיטציה לכותב שלילית יותר מעמדותיהם כלפי הורדה של קבצים ושכתובם ללא מתן קרדיטציה לכותב וכלפי גזירה והדבקה של קבצים ללא מתן קרדיטציה. מדרג זה של עמדות מתקיים לגבי כלל מקורות ההעתקה (ספר, רשת וחבר). העתקה על פי חוק היא פגיעה בזכויות יוצרים ובקניין רוחני, ויש בה ממד פלילי, ואולם ממצאינו מלמדים כי הסטודנט אינו רואה בהעתקה עניין פלילי, אלא רק בלתי מוסרי, ולכן יש לפעול כדי לשנות תפיסה נורמטיבית זו. לדעתנו, יש לבנות קוד אתי שיטמיע בקרב חברי הארגון (סטודנטים ומרצים ) את עקרונות ההתנהלות הראויים, וכל זאת כדי ליצור סביבת עבודה אקדמית בעלת דפוסי התנהלות מוסריים ( לאה ברץ, רוני ריינגולד).

לקורס אמנות מתוקשב מספר יתרונות: הצגת יצירות האמנות באמצעות תמונות זולות וזמינות, במבחר פורמטים גרפיים ובאיכות גבוהה; חשיפה גבוהה של הלומד למגוון דוגמאות מעולם יצירות האמנות ביחס לחשיפה שמתקיימת בהוראה פרונטלית בלבד; הלימוד המתוקשב הלומד מכיר גם מבחר יצירות רשות תוך פיתוח מיומנויות למידה מתוקשבות; נוצרת היכרות מעמיקה יותר עם יצירות מתקופות שונות שלא תמיד נכללות בספרי הלימוד הבסיסיים באסתטיקה. (ערגה הלר)

העידן הדיגיטלי מערים קשיים חדשים על המוסדות להשכלה גבוהה בכל הנוגע לניהול זכויות יוצרים. דיני זכויות היוצרים מטילים כיום הגבלות רחבות יותר על השימוש ביצירות בסביבת ההוראה הדיגיטלית: מהפיכת המידע הובילה לשינויים מרחיקי לכת בדיני הקניין הרוחני, אשר הרחיבו באופן משמעותי את היקף תחולתם. המחברת מפרטת במאמר את הסוגיות המשפטיות במאמר אודות: שמורים דיגיטליים; אתרי אינטרנט לקורסים מתוקשבים; מדיה דיגיטלית ומציגה לקחים מן המפשט האמריקני. התיקון הדרוש בחקיקה בישראל צריך לתת מענה לשתי בעיות מרכזיות: הבעיה הראשונה נובעת מהעדרו של פטור כללי לשימוש ביצירות לצורכי הוראה, והשנייה נובעת מחוסר הוודאות באשר לשימושים המותרים. (ניבה אלקין-קורן)