מס"ע - תוצאות חיפוש
מרכז מידע בין-מכללתי
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום שני 21 מאי 2018
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מילות מפתח

מלת המפתח: "תקציב החינוך"

תוצאות חיפוש

נמצאו 17 פריטיםסה"כ 2 עמודים
עבור לעמוד 
1
2
פריטים מ-1 ל-10
27.12.17 לינק   
1
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
מערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות: מבט על
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם בדצמבר 2017 דו"ח שמטרתו לסקור את ההתפתחויות שעברו על מערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות. הסקירה נעשתה בכוונה לבחון עד כמה הוגשמו יעדיהם הדומים של שני שרי החינוך האחרונים: שי פירון ונפתלי בנט: 1. צמצום אי השוויון בתקציב החינוך בין מגזרים שונים 2. הקטנת מספר התלמידים בכיתות 3. הגדלת שיעור הלומדים מתמטיקה ברמת חמש יחידות 4. הגדלת שיעור הלומדים בחינוך הטכנולוגי.
13.09.16 לינק   
2
   |   מתוך המדור 
על הפרק
הישג בתכנית הרב שנתית החדשה: תוספת של כ-7 מיליארד ₪ לתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה
במרכז התכנית: תוספת של כ-2 מיליארד ₪ יופנו להקמת תשתיות מחקר ועידוד המצוינות המחקרית-מדעית תוך הפיכת מדינת ישראל למעצמת ידע (BIG DATA) ולמובילה בתחומי המחקר הבסיסי ובכלל זה מדעי המחשב; תוספת של כ-1 מיליארד ₪ לשילוב אוכלוסיות ייחודיות במערכת ההשכלה הגבוהה, ובכלל זה: ערבים, חרדים, המגזר האתיופי ותושבי הפריפריה (סה”כ התקציב לשילוב יעמוד על 2.3 מיליארד ₪ ); הכשרת הון אנושי איכותי והתאמתו לצרכי המשק והתעסוקה; קידום הבינלאומיות במערכת ההשכלה הגבוהה במסגרתה יגיעו אלפי סטודנטים מאמריקה, אירופה והמזרח הרחוק ללמוד בישראל (המועצה להשכלה גבוהה).
29.06.16 לינק   
3
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
אפליה מתקנת בפעולה: מימון תקציב החינוך ברשויות המקומיות ובמשרד החינוך
מרבית התקציב לבתי הספר מגיע ממשרד החינוך, שהוציא לפועל מדיניות ברורה של אפליה מתקנת. מחקר חדש של מרכז טאוב בחן כיצד הקצאת הכספים של גופים אחרים המעורבים במימון – ובפרט הרשויות המקומיות – משפיע על יעילות מאמצי האפליה המתקנת של הממשלה (צוות מרכז טאוב).
20.12.15 לינק   
4
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
אי שוויון במערכת החינוך: מי מתנגד ומי נהנה מהפערים?
המאבק לשוויון ולצמצום פערים במערכת החינוך הוא אחד הנושאים המדוברים ביותר בשיח החינוכי בישראל מאז שנות השישים. אלא שבשנים האחרונות עמדו בפני משרד החינוך סוגיות הקשורות באופן ישיר או עקיף לרעיון השוויון בחינוך, ובכולן נבחר אופן התמודדות המשקף מגמות המבטלות, מצמצמות או מאטות מהלכים לקידום השוויון שנקט המשרד בעבר (נחום בלס).
23.03.15 מאמר מלא   
5
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
עלייה בהוצאה הפרטית, ירידה בהוצאה הממשלתית
ההוצאה הפרטית לתלמיד בשנה בישראל, בכל רמות החינוך, עלתה בין 2009 ל-2013 בכ-3,183 שקל בשנה. זוהי עלייה של כ-53% במונחים ריאליים. לפי התחזיות, בשנה הנוכחית תעלה ההוצאה הפרטית לחינוך לתלמיד ב-752 שקל נוספים, כלומר בכ-8% במונחים ריאליים. בעוד ההוצאה הפרטית לחינוך עולה, חלקו של המגזר הממשלתי בהוצאה הלאומית לחינוך ירד בין 2000 ל-2013 ב-6.7% (רן שפירא).
04.09.14 לינק   
6
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
תקציב משרד החינוך בשנים 2014–2000: מגמות ובעיות
לנייר המדיניות הנוכחי יש שתי מטרות. ראשית, הוא מתאר את התקציב של משרד החינוך בתקופה שבין 2000 ל-2012, ועומד על התובנות שאפשר להפיק ממנו באשר למדיניות משרד החינוך והעומדים בראשו בתקופה זו. התקופה הנבדקת כוללת שנים של האטה ושנות צמיחה, ועל כן מאפשרת ראייה כוללת החורגת מעבר לתנודתיות מחזורית. המטרה השנייה, שאינה נופלת בחשיבותה מהראשונה, היא הבלטת חוסר השקיפות וחוסר האפשרות להתייחס לתקציב ככלי תכנוני אמיתי במתכונתו הנוכחית (נחום בלס ויוליה קוגן).
01.07.14 מאמר מלא   
7
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
דוח חדש של מרכז טאוב קובע: "הפערים בין הישגי התלמידים בישראל במקצועות הליבה הם הגדולים ביותר בעולם המפותח"
החוברת הצנומה והצנועה שפרסם לאחרונה מרכז טאוב, מכון מחקר ירושלמי העוקב בשקדנות אחרי המדיניות החברתית בישראל והשלכותיה, אינה מכילה גילויים מרעישים ואינה מצביעה על תופעות חברתיות שטרם שמענו על קיומן. ואף על פי כן, יש בה עניין לא מבוטל, הנובע בעיקר מהעובדה שהיא מעמידה מראה מול פני הישראלים המתעניינים במצבה של החברה שבתוכה הם חיים. הדמות הנשקפת מהמראה הזאת חייבת לעורר דאגה, גם אם היא מוכרת היטב מזה שנים. החוברת, שכותרתה עניינית ויבשה — "תמונת מצב המדינה: תרשימים בנושאי חברה וכלכלה בישראל" — מביאה, כמו בכל שנה, שפע נתונים על מצבה של החברה הישראלית בתחומים שונים ומגוונים, שהחינוך הוא המרכזי שבהם (אריה דיין).
26.08.13 לינק   
8
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
ההוצאה הלאומית הכוללת על חינוך גדלה ב-3.6% ב-2012
ההוצאה הלאומית על חינוך בישראל - הכוללת את הוצאות הממשלה, הרשויות המקומיות, גופים ציבוריים וההורים - הסתכמה ב–80 מיליארד שקל ב–2012. מדובר בעלייה של 3.6% לעומת ההוצאה הלאומית לחינוך ב–2011 - בהמשך לעלייה בשנים האחרונות. עם זאת, בבחינת ההוצאה הלאומית לחינוך ביחס לתמ"ג והוצאות הממשלה עולה כי אין שינוי משמעותי בסדר העדיפויות הממשלתי - כך לפי נתונים פורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ( ליאור דטל).
18.07.12 לינק   
9
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
תכנית התקשוב החינוכי של משרד החינוך – היבטים כלכליים ומשמעותם
דו"ח מבקר המדינה האחרון לגבי תכנית התקשוב הלאומית בחינוך מראה פערים משמעותיים בין הצהרות לגבי יעדי התכנית ובין התקצוב בפועל שניתן לתכנית חשיבה זו במערכת החינוך . האם מישהו יודע מה בדיוק מתרחש עם תקציבי התכנית לתקשוב ומיומנויות המאה ה-21 הנ"ל. ערפל סמיך מכסה את האופק של תכנית זו. בתחילה נאמר על ידי מוביליה כי מדובר ב-5 מיליארד ש"ח! תוך זמן קצר שונה המספר הזה ל-3.2 מיליארד ש"ח. בפועל לשנת 2011 דובר על 420 מיליון ש"ח ( רפי דודזון ) .
12.02.12 לינק   
10
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
האם לתקציב בחינוך יש קשר להישגים במבחני PISA ?
מה הם המאפיינים של מדינות שהצליחו במבחני PISA הבינלאומיים? נייר העמדה, שהתפרסם בפברואר 2012 , ע"י צוות מומחי OECD מוכיח כי מדינות הנחשבות מדינות מצליחות בחינוך אינן משקיעות מאמצים לצמצום היקף התלמידים בכיתות , אלא מעדיפות להשקיע את התקציב הנדרש בהעלאת שכר המורים. בכל מקרה , לא מדובר במדינות שאחוז ההוצאה על חינוך הוא בראש הרשימה אצלן , והם גם אינן המדינות העשירות ביותר. אבל מדובר על מדינות להן יש מחויבות עמוקה להעניק חינוך איכותי ואמונה כי התלמידים יכולים להשיג הישגים לימודיים בכל הרמות.
1
2
פריטים מ-1 ל-10