מס"ע - תוצאות חיפוש
מרכז מידע בין-מכללתי
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
שבת 21 אפריל 2018
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מילות מפתח

מלת המפתח: "יחסי יהודים-ערבים"

תוצאות חיפוש

נמצאו 12 פריטיםסה"כ 2 עמודים
עבור לעמוד 
1
2
פריטים מ-1 ל-10
01.01.18 סיכום   
1
   |   מתוך המדור 
סטודנטים להוראה
סטודנטים ערבים לתואר שני במכללה להוראה: אורחים או אורחים רצויים?
מאמר זה מתאר מחקר שנערך במכללה להכשרת מורים ושבו השתתפו 52 סטודנטים ערבים שלמדו לקראת תואר שני. המחקר בוחן את שאלת השתלבותם של הסטודנטים הערבים במכללה, שמכוונת בפעילויותיה ובאופן התארגנותה לחינוך לרב-תרבותיות. באמצעות ראיונות עומק עם משתתפי המחקר נלמדות תפיסותיהם של הסטודנטים ועמדותיהם בכל הנוגע לתחושותיהם הכלליות במכללה, ליחסם עם הסטודנטים היהודים והערבים ולחסמים המבניים שקיימים במכללה, אשר מגבילים את תחושת השייכות העצמית למקום. המאמר מעלה גם תובנות חשובות ביחס ליכולתו של החינוך לרב-תרבותיות להעצים את קבוצת המיעוט ולחזק את השתייכותו למוסד.
01.12.16 לינק   
2
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
רשמית שאינה מוכרת: על מעמדה המעורער של השפה הערבית בישראל והצורך לתקנו
כותבי המאמר טוענים שעל אף היות הערבית שפה רשמית, מעמדה בארץ מוחלש ונתון להתקפות חוזרות ונשנות מצד המערכת הפוליטית החל מִקום המדינה. בהיותה אמצעי תקשורתי המשקף תרבות, משמשת הערבית ככלי נוסף במאבק המתמשך בין יהודים וערבים בישראל. אך בניגוד למחשבה הרווחת, הנמכת מעמדה אינה מחזקת את הזהות היהודית, אלא פוגעת בערכיה הדמוקרטיים של המדינה ומעוררת פילוג, במקום לסייע בבניית גשר בין-תרבותי. לנוכח זאת יוצאים הכותבים בקריאה לחיזוק מעמדה של הערבית. חיזוק זה יקל על הפגת המתחים הפוליטיים, התרבותיים והחברתיים בין יהודים לערבים בארץ ובין ישראל לשכנותיה, ויכבד את זהותם ומורשתם של יהודים יוצאי מדינות ערב (יונתן מנדל, דפנה יצחקי, מיטל פינטו).
15.05.16 תקציר   
3
   |   מתוך המדור 
מדיניות בהכשרת מורים
מפגש עם 'אחרים' במוסדות להשכלה גבוהה (בין סטודנטים יהודים לערבים): לקראת מסוגלות בין-תרבותית? – דוח מחקר
מפגשים בין-תרבותיים במוסדות להשכלה גבוהה עשויים לתרום להיווצרותה של "מסוגלות בין-תרבותית" שפרושה שינוי לטווח ארוך ברמת ידע, עמדות והתנהגות כלפי "האחרים" המאפשרים יחסי גומלין חיוביים בין חברי קבוצות תרבותיות שונות. בישראל, מהווים לעיתים מוסדות להשכלה גבוהה את ההזדמנות הראשונה ואולי אף האחרונה למפגשים בין תרבותיים משמעותיים בין סטודנטים יהודים לערבים. עבור היהודים הערבים הם בבחינת "האחרים" וכך גם היהודים עבור הערבים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון הקשר בין מפגשים עם ''האחרים" (יהודים לערבים) וחווית הלימודים במסגרת תואר שני, במכללות לחינוך ובחוגי חינוך באוניברסיטאות, לבין הבנייתה ופיתוחה של מסוגלות בין-תרבותית (לילך לב ארי, רביעה חסיסי-סאבק).
03.01.16 לינק   
4
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
הוראת האזרחות בישראל: בין שסעים לנרטיבים
בהמשך לקריאתו של ד"ר אריה קיזל לאחריות כלפי האחר, הוא מבקש להאיר במאמר זה את הסתירות המובנות בהוראת האזרחות ולחברן לתכנית הלימודים באזרחות: "...אני מבקש לטעון כי מטרות תוכנית הלימודים שלנו נוקטים בשפה נייטרלית מדי בכל הקשור לחיים המשותפים של יהודים וערבים בתחומי המדינה. בעיני יש היום לחתור לקראת חשיבה חדשה על הוראת האזרחות בישראל במיוחד בתחום החיים המשותפים של אזרחי המדינה. יש לאמץ טרמינולוגיה השוברת את השסעים ולהעמיד – לא רק כמעשה של מורים אמיצים כאלה ואחרים – טרמינולוגיה שתדבר על התרומה שבריבוי, העושר שבריבוי (גם ריבוי הנרטיבים), העושר האפשרי מחיים משותפים שיש בהם בנייה והתחדשות של מוסדות, אמצעים, מקוריות ויצירתיות" (אריה קיזל).
25.10.15 סיכום   
5
   |   מתוך המדור 
סטודנטים להוראה
צעירים מירושלים המזרחית בהכשרת מורים
מספר הסטודנטים הצעירים מירושלים המזרחית שפונה ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה בישראל הולך וגדל. עוצמת התופעה בולטת על רקע העובדה שגם מספר התלמידים הנבחנים במבחני הבגרות הולך וגדל. גם במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין עולה מספר הסטודנטים האלה, ובשנים האחרונות כשני שלישים מתלמידי שנה א' במסלול הערבי הם צעירים וצעירות פלסטינים משכונותיה השונות של ירושלים המזרחית. מאמר זה מתאר תהליכים ייחודיים בסדנת "שוני ומגוון בחברה הישראלית", שמתקיימת מדי שנה לאורך סמסטר אחר במכללה. משתתפים בסדנה סטודנטים פלסטינים מירושלים המזרחית, שבשל מחסומי שפה אינם יכולים להשתלב בסדנאות המעורבות של סטודנטים יהודים וערבים, ועבודתם בקבוצה נפרדת מאפשרת להם שיח רבגוני ועשיר בשפה הערבית, שפת אמם. בסדנה שוחחו הסטודנטים על שאלות מהותיות לזהותם, לערכים ולחייהם. המאמר מביא מדברי הסטודנטים ודן במגוון סוגיות שעלו בסדנה (ח'נסאא דיאב).
01.07.15 לינק   
6
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
לא ינום ולא ישן
שמעון פרס, נשיא המדינה עד לפני פחות משנה, ממשיך גם בשנה ה-92 לחייו לעבוד מהשכם בבוקר ועד שעות הלילה הקטנות • "אני לא מאמין בחופש ולמעשה איני יודע כיצד להתנהג בחופשה" • שמעון פרס מדבר על חשיבות החינוך, על גילויי הגזענות והאלימות, הצורך בסובלנות, התקווה שלא אבדה לשלום אזורי ומה צריך לעשות כדי שלמדינת ישראל יהיו עוד זוכים בפרס נובל (גד ליאור).
11.01.15 מאמר מלא   
7
   |   מתוך המדור 
פסיכולוגיה חינוכית
גזענות בגיל הרך
ממצאי מחקריה של פרופ' יונה טייכמן מלמדים שכבר בגיל שנתיים מתחילים ילדים יהודים בישראל לפתח "דימויים אתניים" ולהעדיף את בני הקבוצה האתנית שלהם על פני בני קבוצות אתניות אחרות. למערכת החינוך מציעה טייכמן להתחשב בתהליך ההתפתחותי של ילדים בעיצוב תכניות העוסקות בגזענות (אריה דיין).
18.12.14 מאמר מלא   
8
   |   מתוך המדור 
על הפרק
החינוך הפוליטי איננו ניטרלי
חינוך פוליטי הוא חובה המוטלת על בתי הספר. בוגרי מערכת החינוך אמורים להיות כשירים לאזרחות מושכלת ופעילה. הם לא יוכלו להיות כאלה ללא חינוך פוליטי. אין ביטחון שכל בית בישראל מעניק לכך את היסודות הדרושים. בהכללה, התקשורת בישראל, לסוגיה השונים, אינה מעניקה חינוך פוליטי ברמה טובה. בהיעדר חלופות אחרות, טיב החינוך הפוליטי בבית הספר קובע את הנכונות ואת המסוגלות האזרחית-חברתית של בוגרי מערכת החינוך - האזרחיות והאזרחים (מרדכי קרמניצר).
12.12.14 תקציר   
9
   |   מתוך המדור 
תוכניות לימודים / תכנון
תוכנית הלימודים בספרות עברית לערבים: מ"שער להכרת תרבות ישראל" ל"מנוף לקידום חברתי-כלכלי"
מאז קום המדינה התפרסמו ארבע תוכניות לימוד בספרות עברית לבתי הספר התיכוניים במגזר הערבי. המאמר סוקר את גלגולי התוכניות ועומד על השינויים שחלו בהן בהקשר הדיסציפלינרי והפוליטי. השינויים כוללים קודם כול את ביטולה של חובת הבגרות בספרות עברית, וירידה במספר היצירות הנדרשות. כמו כן, חל שינוי באופי היצירות: המגוון ואפשרויות הבחירה הורחבו, נכללו יצירות מודרניות יותר, צומצם היקף החומר מן המקורות ועלה המספר של יצירות מן הספרות המזרחית ושל יצירות הנוגעות בשאלות אקטואליות (עאמר דהאמשה ונעמי דה-מלאך).
10.10.14 לינק   
10
   |   מתוך המדור 
ממכבש הדפוס
יצירתה של הערבית הישראלית: שיקולים ביטחוניים ופוליטיים בלימודי הערבית בחברה היהודית בישראל
הספר עוסק בהיסטוריה המודרנית של לימודי הערבית בבתי הספר היהודיים בארץ ובשינויים שהתחוללו בתחום זה לאורך השנים. הוא עומד על העלייה ההדרגתית בחשיבות השיקולים הביטחוניים והפוליטיים בהוראת הערבית, ועל האופן שבו הדבר גרם ל"יצירת" שפה שאינה מקרבת אלא מרחיקה (יונתן מנדל).
1
2
פריטים מ-1 ל-10