מס"ע - תוצאות חיפוש
מרכז מידע בין-מכללתי
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום שני 18 דצמבר 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מילות מפתח

מלת המפתח: "מורה משפיע"

תוצאות חיפוש

נמצאו 10 פריטיםסה"כ 1 עמודים
01.10.17 סיכום   
1
   |   מתוך המדור 
דרכי הוראה
מורה טוב אחד: מדוע לעולם לא אשכח את "פופ" שייבר
בממואר זה מתאר המחבר, פרופסור לספרות ולמדעי הרוח באוניברסיטת ביילור, מורה ששינה את חייו כשלמד אצלו בשנות החמישים, בכיתה ח'. דמותו של מורה זה, שפעל בדרכים השונות ממה שמקובל היום, יכולה אולי לשמש דוגמה לכל מי שמבקש להיות מורה טוב בעצמו.
26.07.16 סיכום   
2
   |   מתוך המדור 
תפיסות ותיאוריות פדגוגיות
על מעמדה האתי המיוחד של ההתכוונות החינוכית
מחנכים ומחנכות בבתי ספר מעידים על אופיו המיוחד של תפקידם ומרבים לתאר אותו במונחים אקזיסטנציאליסטיים של "משמעות", "שליחות", "אהבה", "זהות", ו"קשר". בכוונת מחבר המאמר לטעון כי המציאות החינוכית היום-יומית של מחנכים בכיתותיהם היא בעלת מאפיינים אתים מיוחדים שראוי להקדיש להם מחשבה ותשומת לב. המחבר מתייחס אל שני מאפיינים מעין אלו ואל יסוד הזיקה שבל אחד מהם (בועז צבר).
25.10.15 סיכום   
3
   |   מתוך המדור 
דרכי הוראה
לקראת מפגש עם שאלות האדם בלמידה
המאמר שואל היכן מצויות השאלות הגדולות אצל ילדים קטנים ומהם התנאים הנחוצים כדי ששאלות אלו לא ידוכאו אלא יעלו ויבואו לידי ביטוי? ובהקשר זה מתאר את תכנית "לב לדעת", שמטרתה פיתוח תנאים אלה בבית הספר: אישיותו של המורה, אופי השיח במרחב הלמידה ותכני הלמידה (משה וינשטוק).
28.01.15 סיכום   
4
   |   מתוך המדור 
פסיכולוגיה חינוכית
הקבלה של חוסר השלמות היא חלק מהדרך לאושר
טל בן שחר, כיום מומחה עולמי לאושר, היה פעם צעיר לא מאושר שחיפש את מקומו באוניברסיטת הרווארד היוקרתית. רק כשהבין שהוא מטפס על ההר הלא נכון – נפתחה בפניו הדרך להגשמה עצמית, עם קצת עזרה מאיין ראנד (תמירה גלילי).
11.11.11 סיכום   
5
   |   מתוך המדור 
דרכי הוראה
מחקר בארה"ב: כיצד מורים תומכים בהנעה ובלמידה של התלמידים בכיתותיהם?
המטרה של מחקר זה הייתה לזהות את אותם מורי בית הספר התיכון בארה"ב שנתפסו על-ידי תלמידיהם כיוצרים בכיתתם הקשרים שתמכו במיוחד בהנעה ובלמידה של התלמידים, ולתאר את הפרטיקה שלהם.הניתוח הונחה על-ידי שאלות המחקר שלהלן:כיצד מורים אפקטיביים בבית הספר התיכון יוצרים בכיתה הקשרים שהתלמידים תופסים כתומכים בהנעה ובמעורבות שלהם? אילו מאפיינים משותפים מתארים את פרקטיקות הלמידה של מורים אלה? שאלה משנית התמקדה בין אם היו הבדלים מובחנים בין ההקשרים של כיתות למדעים לבין כיתות למדעי החברה בבית הספר התיכון, או בין אם קושרו הבדלים אלה למגדר של המורים. משתתפים: 2,864 תלמידים בכיתות ט'-י"ב משלושה בתי ספר תיכוניים וארבעה ממוריהם (שני מורים למדעים ושני מורים למדעי החברה), שזוהו בהתבסס על דיווחים בסקר של התלמידים (Lynley H. Anderman, Carey E. Andrzejewski & Jennifer Allen).
29.08.10 לינק   
6
   |   מתוך המדור 
דרכי הוראה
מיהו "המורה המשפיע"
בבתי הספר מקדשים את התחרות, את ההישגים המדידים ואת הלימוד הפורמאלי לתכלית מעשית. אך התלמידים זקוקים למורים שאינם מסתפקים בכך, אלא מחפשים דרך קבע אחר משמעות .במחקר בשם "על מה משפיע המורה המשפיע?" שהנחה פרופסור ישעיהו תדמור (חינוך כחוויה קיומית, 2007) נבדקה השאלה כיצד תופסים אנשים את "המורה המשפיע" שהיה להם בתקופת לימודם בבית הספר. עולה מן המחקר כי כוחו של "המורה המשפיע", או כוחה של "המורה המשפיעה", כפי שנצרב בזיכרון של התלמידים לשעבר, לא התבטא דווקא בבקיאותו או בבקיאותה של המורה בידע או בדרך הוראת הידע, גם לא בממדים מקובלים אחרים בהגדרת תפקיד המורה. מתגלה בבירור, ש"המורה המשפיע" ו"המורה המשפיעה" הם מי שנגעו בנשמותיהם של התלמידים, מי שעצבו את זהותם, מי שהמגע החינוכי אתם היווה חוויה לתלמידיהם.
08.08.10 לינק   
7
   |   מתוך המדור 
דרכי הוראה
ניהול מוסרי של כיתה
המודל התיאורטי המוצע במאמר זה מציג תפיסות קוגניטיביות וכישורים שהשילוב ביניהם עשוי להוביל לניהול מוסרי של כיתות לימוד, תוך התייחסות למורכבות המאפיינות אותם. במודל המוצע נטען כי ניהול מוסרי ואפקטיבי של כיתות מחייב תפיסה פרואקטיבית, תפיסה מערכתית-אקולוגית, תפיסה ניהולית מנהיגותית, תכנון סוציו-חברתי לצד כישורים של ניהול עצמי וקשרים בין-אישיים טובים עם התלמידים, ההורים ואנשי צוות. המאמר כולל הגדרה של ניהול מוסרי של כיתה, של כל אחד מהתפיסות והכישורים התורמים לגיבושו והשלכות של המודל המוצע על הכשרה , ייעוץ והדרכה של מורים וגננות ( קלודי טל) .
22.04.08 סיכום   
8
   |   מתוך המדור 
תפיסות ותיאוריות פדגוגיות
דאגה אכפתית בחינוך : הלכה למעשה
התיאוריה והאתיקה של הדאגה האכפתית ( Care ) של פרופסור נל נודינגס מציעות נקודת מבט חדשה על כל מרכיבי החינוך – הגדרת המקצוע ( אחד "ממקצועות האכפתיות"), מטרות ההוראה ( משתנות לאור צרכיו של הלומד) ואמצעיה ( גמישים ודיאלוגיים ). סיכום נרחב מתוך גיליון "הד החינוך" ( אפריל 2008 ) המציג את עקרונות הדאגה האכפתית תוך הנגדתה לעמדה אחרת – אכפתיות שאינה קשובה לאחרים. גישת הדאגה האכפתית ייחודית אולי מבחינה זו שהיא מכפיפה את האכפתיות האתית לאכפתיות הטבעית- ליחסים שאינם דורשים מאמץ מוסרי אלא מתקיימים מתוך אהבה, אהדה , חמלה, נדיבות , מזג טוב ותשומת לב קשובה. האכפתיות האתית נדרשת כאשר האכפתיות הטבעית נכשלת מסיבה כלשהי. במקרים אלה נקרא האידיאל האתי – המושתת על חיים שלמים של עמידה משני צדי האכפתיות – כדי שינחה את ההתנהגות : מטרתו היא להשיב , אם אפשר, את האכפתיות הטבעית ( Nel Noddings) .
16.01.08 לינק   
9
   |   מתוך המדור 
על הפרק
הפתרון לחינוך מיטבי במדינות העולם המתקדמות: הוראה איכותית
טוני דנקר, ראש פרויקט "החינוך הגלובלי" בחברת מקינזי הבינלאומית לייעוץ אסטרטגי, סקר בפני באי כנס הרצליה 2008 את תוצאות המחקר העולמי לבחינת הצלחת רפורמות בחינוך. לדברי דנקר, תקציב החינוך בישראל הנו מהגבוהים בעולם, ומשתווה לאלה של הולנד ושל אוסטרליה, ואילו רמת הישגי התלמידים דומה למה שהשיגו טורקיה ומקסיקו. בחינה של רפורמות בחינוך בכל רחבי העולם העלתה, כי לפער החברתי ולמספר התלמידים בכתה אין השפעה על הישגי תלמידים. לדבריו, הגורם המשפיע ביותר על הישגי התלמידים הוא שיפור מתמיד ושיטתי באיכות המורים בבתי-הספר היסודיים ומעקב הדוק שלהם אחר כל הישג חריג של כל תלמיד וטיפול מתאים בו על-מנת לשלב את הילד בכתה ולמנוע את כישלונו.
12.10.04 תקציר   
10
   |   מתוך המדור 
מורים - התפתחות מקצועית
על מה משפיע המורה המשפיע?
המחקר מבקש לעמוד על תפיסותיהם של אנשים מבוגרים, המעידים על כך, שהשפעתו של מורה מסוים עליהם הייתה בעלת משמעות מיוחדת, ולבחון את טיבה של ההשפעה הזאת עליהם. השערת המחקר היא כי השפעתו של "המורה המשפיע" חורגת מרובדי הקניית ידע, מושגים ומיומנויות למידה ונוגעת ברובדי עומק של התלמיד, שבהם הוא מתלבט בשאלות-יסוד ומעצב את קיומו. בשונה ממחקרים קודמים שבדקו את "המורה האידיאלי" מחקר זה פנה לאנשים מבוגרים ומבקש לעמוד על תפיסתם כעבור שנים, בפרספקטיבה של זמן, את ה"מורה המשפיע" שהיה להם בילדותם או בנעוריהם. תשובות הנחקרים מעידות על כך, ש"המורה המשפיע" בעיניהם, אכן משפיע על ממדי עומק בקיום האדם. מסתמן כי "המורה המשפיע" משפיע על התלמיד בשני תחומי-על: בממדים של הומאניות ובממדים של אינטלקטואליות (ישעיהו תדמור).