מס"ע - תוצאות חיפוש
מרכז מידע בין-מכללתי
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום שלישי 21 נובמבר 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מילות מפתח

מלת המפתח: "אמונה דתית"

תוצאות חיפוש

נמצאו 3 פריטיםסה"כ 1 עמודים
01.10.16 סיכום   
1
   |   מתוך המדור 
דרכי הוראה
ללמד על החגים בבתי ספר ציבוריים: אפשר להימנע מנושאים מעוררי מחלוקת ועדין לכבד את מגוון הסיפורים על החגים, דמויות וריטואלים כסמלים לערכים חיוביים
כפי שאנחנו יודעים, ילדים רבים מבססים את הרשמים שלהם לגבי החגים על מה שהתרבות המסחרית מלמדת אותם. בעוד אנחנו מנסים להחדיר בילדים תחושה חזקה של קהילה ושל סובלנות, ללמד אותם את הערכים המשותפים לחגים בהתאם לתכניות הלימודים החברתיות והאקדמיות. החגים מלמדים אותנו היסטוריה ואת הבסיס של החברה שלנו, המעמיק את ההבנה שלנו לגבי עצמנו ולגבי אחרים. אולם קיים פוטנציאל לבעיות כאשר מורים דנים בנושאים דתיים בבית ספר ציבורי, כמו הורה המתלונן שהמורים מטיפים. המחבר נמנע מללמד נושאים קדושים אבל מכבד סיפורים, דמויות וריטואלים של חגים כסמלים לערכים חיוביים. נראה כי ההורים מבינים שהוראה לגבי המאפיינים המשותפים בסיפורים על החגים מחזקת הבנה תרבותית (Peter Siegel, 2016).
20.01.12 סיכום   
2
   |   מתוך המדור 
ניהול בחינוך
סגירת בית הספר בחגים – החגים של מי?
המאמר בוחן כיצד בתי הספר בארה"ב מתמודדים עם קהילות שבהן יש אוכלוסיות מגוונות מבחינה דתית המבקשות שמערכת החינוך המחוזית תכיר בזכותן לחגוג את חגיהן. לשם כך, מועצות בית הספר מתמודדות עם מערך מורכב של החלטות לגבי האופן שבו יש לאזן את החגים הדתיים כדי לתרום לזהות האישית והמשפחתית. ועליהן להתאים את לוח שנת הלימודים לחגים הדתיים של תושבי הקהילות (Ted Purinton and Vicki Gunther, 2012)
01.08.09 תקציר   
3
   |   מתוך המדור 
תפיסות ותיאוריות פדגוגיות
ממדע לאמונה: הגותו הארץ-ישראלית המוקדמת של יוסף שכטר – עבודת דוקטורט
עבודה זו עוסקת בהגותו של הפילוסוף, ההוגה והמחנך, ד"ר יוסף שכטר (1994 - 1901), אשר היה חבר צעיר וחשוב ב"חוג הוינאי" ואחד ההוגים המקוריים בארץ ישראל במאה העשרים. מחקרי ממוקד בזיקה שבין מדע לאמונה בהגותו הוינאית והארצישראלית המוקדמת של שכטר ובעיצובה של תפיסתו הדתית לאור זיקה זו. מתוך התחקות אחר הביוגרפיה שלו ניכר, כי שכטר הושפע בבית אביו, רבי שואל צבי גאבר, מהוויה תלמודית, דתית וחסידית משמעותית. דמות זו כונתה בעבודתי זו "כתום ראשוני" של "האדם הדתי הראשון". זו נראית כעומדת בסתירה מוחלטת לתיאוריות המדעיות האנטי מטאפיזיות שב-"חוג הוינאי". בעבודתי בדקתי כיצד התמודד שכטר עם עולם מנוגד לעולמו הדתי האם המונח 'משכיל דתי', החותר לסינתזה בין התחומים, האם הוא בר קיום עבור שכטר? ואם כן, מה משמעותו? (אשר שכטר).