מס"ע - תוצאות חיפוש
מרכז מידע בין-מכללתי
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום שלישי 21 נובמבר 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מילות מפתח

מלת המפתח: "לחץ"

תוצאות חיפוש

נמצאו 10 פריטיםסה"כ 1 עמודים
01.07.17 תקציר   
1
   |   מתוך המדור 
פסיכולוגיה חינוכית
הפנמת התסמינים ולחץ חינוכי ותרבותי בקרב מתבגרים לטיניים: תפקידה של הזהות האתנית
המחקר בוחן את ההשפעה של מתחים גזעניים בבית הספר ואי-הכרה בתרבות ההיספנית על הפנמת התסמינים בקרב 58 מתבגרים לטיניים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה ובוחן האם הזהות האתנית ממתנת את הקשר הזה. התוצאות מראות שלחץ חינוכי ותרבותי מקושר עם בריאות נפשית גרועה (Stephanie A. Torres and Catherine DeCarlo Sant, 2017 ).
15.04.17 תקציר   
2
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
יומני רשת בהתמחויות בהכשרת מורים: קידום הרפלקציה והמסוגלות העצמית תוך הפחתת המתח?
המחקר בוחן את השימוש ביומני רשת בהתמחויות בהכשרת מורים ואת ההשפעה שלהם על רמות המתח של הסטודנט,על המסוגלות העצמית שלו, ועל היכולות הרפלקטיביות. מודל ליניארי מרובה-רמות של נתונים משאלון אורך מראה שהסטודנטים שביצעו משימות כתיבה של יומן רשת ממוקד-בעיות מראים התפתחות חזקה יותר של מסוגלות עצמית במהלך ההתמחות מאשר הקבוצות האחרות, בייחוד כאשר התפתחות זו משולבת במשוב מצד עמיתים לגבי העלאת פוסטים ביומן הרשת (בלוג). הקבוצות אינן שונות ברמות המתח וביכולת לבצע רפלקציה (Petko, Dominik; Egger, Nives; Cantieni, Andrea, 2017).
01.12.15 לינק   
3
   |   מתוך המדור 
הערכת הוראה
הערכת הוראה כפרקטיקה שנויה במחלוקת: התנגדות מורים לתוכניות הערכת הוראה בנורווגיה
המטרות של מאמר זה הן להסביר את התהוות המדיניות להערכת ההוראה בנורווגיה ולחקור אילו גורמים מסבירים את התנגדות המורים לתוכניות הערכת ההוראה. ניתוח משוואת מבניות של נתונים מסקר שנערך בקרב המורים מראה אילו גורמים קושרו מבחינה סטטיסטית עם המושג של התנגדות המורים להערכת ההוראה. לחץ (stress) והתנגדות של מורים מקושרים באופן חיובי למטרת הפיקוח הנתפסת של הערכת ההוראה במקום להערכה עצמה. התנגדות המורים מקושרת בבירור באופן שלילי להכרה שלהם במשוב התלמידים ולתפיסה שלהם את התקשורת עם מנהיגות (Elstad, Eyvind; Lejonberg, Eli; Christophersen, Knut-Andreas, 2015).
14.08.15 לינק   
4
   |   מתוך המדור 
ידע וחשיבת מורים
במקום כיסוי חומר- דיאלוג על הלמידה ותכניה
בהתייחסו למאמרון "למה כיסוי התוכן של חומר הלימודים מיותר: גילוי דעת!" מאת אנדרו מילר (Andrew K. Miller), כותב יורם אורעד בבלוג שלו כי: "החזון שמילר מציג במאמרונו איננו חדש אבל כבר שנים רבות רבים מאתנו מייחלים להתגשמותו והוא מתעכב. מורים רבים וטובים היו מצטרפים אל החזון. מחוייבות ללמידה עמוקה וקביעת סדרי עדיפויות על פי צרכי התלמידים וקבלת החלטות תוך התכוונות אליהם, הינם אבני יסוד בחינוך. מילר גם מביע רצון לשלב למידה שמעבר למבחן, שאולי היינו קוראים לה בשם למידה משמעותית, וזאת בלי לזנוח כליל את הצורך במבחנים ובהיבחנות התלמידים בהם. בכך הוא מפגין אחריות משום שהתקוממות נגד המערכת כולה ובנייתה מחדש באופן שונה לחלוטין אינה מעשית במיוחד, ואף עלולה להזיק לתלמידים, שאליהם אנו מכוונים ללמד ולחנך" (יורם אורעד).
12.03.15 תקציר   
5
   |   מתוך המדור 
על הפרק
הפחתת המתח של הסטודנטים דרך הכשרה בניהול זמן: מחקר התערבות
המטרה של מחקר זה הייתה לבחון את ההשפעות של תכנית הכשרה בניהול זמן על השליטה הנתפסת בזמן ועל המתח הנתפס בהקשר של השכלה גבוהה. כפי שנחזה, הלחץ הנתפס פחת והשליטה הנתפסת על הזמן עלתה לאחר ההכשרה, בעוד שהדרישות לא השתנו (Hafner, Alexander; Stock, Armin; Oberst, Verena, 2015).
25.05.13 לינק   
6
   |   מתוך המדור 
ידע וחשיבת מורים
המיומנויות הרגשיות והחינוכיות של המחנך חיוניות ללמידה
מאמר זה דן ביכולות הרגשיות והחברתיות של המורה, וטוען שהן חיוניות לאפקטיביות שלהם כמורים ולהצלחה של בתי הספר ושל תלמידיהם. במאמר מודגש הרעיון של למידה רגשית וחברתית ( בראשי תיבות SEL) כחלק מההתפתחות של המורה ונבחנת חשיבותו עבור הפחתת השחיקה והלחץ של המורה. המחבר חוקר גם את הדרכים שבהן למידה רגשית וחברתית יכולה להשתלב בהוראה היומיומית הכוללות שילוב של רפלקציה, חיפוש אחר בניית מודעות רגשית, ובניית תרבות של שיפור מתמשך (Jones S, Bouffard S, Weissbourd R. , 2013).
01.10.12 לינק   
7
   |   מתוך המדור 
פסיכולוגיה חינוכית
חקירת התנהגות התלמיד ותחושת הלחץ מצד המורה באמצעות מודל רגשי-רציונלי לטיפול בהתנהגות
תוך שימוש במסגרת עבודה פסיכולוגית של טיפול רגשי-רציונלי בהתנהגות, המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לבסס האם אמונות אי-רציונליות, מסוגלות עצמית או ההתנהגות של התלמיד חזו את הדיווחים של המורה על תחושת הלחץ. מטרה משנית של המחקר הייתה לבסס האם משתנים אלה, בנוסף למשוב המילולי של המורים לתלמידים בכיתתם, חזו את ההתנהגות של התלמיד (Robertson, Caroline; Dunsmuir, Sandra, 2012).
04.11.10 סיכום   
8
   |   מתוך המדור 
על הפרק
אלכוהוליזם, סמים והתאבדות בגילאי העשרה: אמריקה הולכת לאיבוד
הילדים בבתי הספר נמצאים תחת לחץ גדול מאוד. עומס הלימודים גורם לרבים מהם חרדה קשה מאד, וזה מתחיל בכיתות נמוכות - אפילו בכיתה ו'. התופעה מחמירה ככל שהילדים גדלים, וממשיכה בבית הספר התיכון. הלחץ גובר לקראת ימי ההרשמה לקולג'. קשה מאוד להתקבל לקולג'ים טובים, ואחוזי הדחייה גבוהים מאוד. בתי הספר מפעילים לחץ כבד על הילדים כדי שהציונים שלהם יהיו גבוהים, לא רק כדי שיתאפשר לילדים ללכת לקולג' הנכון, אלא גם כדי שבית הספר יוכל להתגאות בכך שמספר גדול של תלמידים לומדים במקומות טובים. התוצאה היא מגפה שאנשים לא מרבים לדבר עליה: מגפה של חרדה ושל דיכאון, שממנה סובלים הרבה מאוד ילדים. מעטים זוכים לטיפול. בהרבה מבתי הספר מטאטאים את הבעיה מתחת לשטיח, ואם הם מכירים בבעיה, הם ממליצים להורים להעביר את הילד לבית ספר אחר. זה סיפור עצוב מאוד על הדור הצעיר בארה"ב
24.01.10 תקציר   
9
   |   מתוך המדור 
סטודנטים להוראה
לחץ בהכשרה להוראה והשלכותיו על המתכשר להוראה
תקופת ההכשרה להוראה מהווה צומת מצבי-לחץ הנובעים ממקורות הקשורים בלימודים ובחיי היומיום של הסטודנטים. המחקר הנוכחי בחן את מוקדי הלחץ במהלך ארבע שנות ההכשרה, דפוסי ההתמודדות עם מצבים אלה והשפעת הלחץ על תחושת הרווחה המקצועית כפי שמשתקפת במוטיבציה להוראה ובתחושת המסוגלות העצמית אצל סטודנטים בישראל ובפינלנד. במחקר השתתפו 668 סטודנטים ממכללות להוראה, 526 מתוכם מישראל ו-142 מפינלנד. נמצא שבאופן כללי עוצמת הלחץ הכללי בקרב המשתתפים מישראל גבוהה משל המשתתפים מפינלנד . אשר לדפוסי התמודדות, נמצא כי הנכונות לפנות לעזרה בלתי-פורמאלית קשורה למוטיבציה גבוהה להוראה ולתחושה של מסוגלות עצמית, כאשר באופן כללי המשתתפים מפינלנד פונים לעזרה יותר מהמשתתפים מישראל לכל מקורות העזרה.
11.11.03 לינק   
10
   |   מתוך המדור 
על הפרק
סקר בבריטניה: המורים הם המגזר הכי לחוץ
מממצאי סקר תעסוקתי, בשנת 2000, בבריטניה, על לחץ העבודה, עולה כי עובדי הוראה הם המגזר הראשון בסולם הלחץ ואחריהם, בסדר יורד, אחיות, מנהלים, עובדים שמוגדרים כ"מומחים" ללא הבדל בתחום עיסוקם, עובדי רווחה וסעד, נהגי רכב כבד ואנשי אבטחה. בכל הקבוצות האלה, לפחות עובד אחד מתוך חמישה דיווח על סימפטומים של לחץ נפשי גבוה. לעומת זאת, בקרב עובדי ההוראה, היו הנתונים המקבילים, שני עובדים מתוך חמישה.