מס"ע - תוצאות חיפוש
מרכז מידע בין-מכללתי
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום שני 18 יוני 2018
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מילות מפתח

מלת המפתח: "ספרות, הוראתה"

תוצאות חיפוש

נמצאו 15 פריטיםסה"כ 2 עמודים
עבור לעמוד 
1
2
פריטים מ-1 ל-10
01.12.17 לינק   
1
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
פדגוגיה של החומר האפל: מחשבות של מורה ותלמידה על הוראת הספרות
מאמר זה הוא פרי שיתוף פעולה בין רינה דודאי, מרצה לספרות בסמינר הקיבוצים, ובין איריס ארז, רקדנית וכוריאוגרפית. ארז היתה בנעוריה תלמידתה של דודאי בבית הספר התיכון. כעשרים שנה לאחר שנסתיים הקשר ביניהן כמורה ותלמידה נפגשו דודאי וארז במטרה להיזכר באירועים המשמעותיים בלמידת ספרות, אלה שהותירו בארז התלמידה חותם. זיכרונותיה של ארז עוררו אצל דודאי תובנות חדשות על תחום עיסוקה, הן בעבר כמורה לספרות והן בהווה כמורת מורים לספרות. מהמפגש עלה כי בכוחם של שיעורי הספרות להפגיש את התלמידים עם החומרים האפלים של החיים: מצבים בלתי-מודעים או מודעים-למחצה ומצבי קיצון מבחינה מוסרית; כתוצאה מכך, מתחדדת רגישותם של התלמידים לקלוט פרטים קטנים ולהבחין בניואנסים וכן הם חווים קתרזיס – זיכוך או ניקוי המתאפשר בזכות צפייה בטוחה מבעד לתווך הספרותי בסיטואציות של רצח, גילוי עריות או קרבה למוות שאליהן נקלעות הדמויות. הספרות מחזקת גם את הרגישות לאחר ומעשירה את התודעה. בכך היא תורמת לחיים משמעותיים יותר הן מהבחינה האסתטית (הגברת היכולת לעבד קלט חושי וליהנות ממנו) והן מהבחינה האתית (התחשבות בזולת, סובלימציה של רגשות ודחפים שליליים).
01.11.17 סיכום   
2
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
כותב, קורא, תלמיד, מורה: ניתוח ביקורתי של ההתפתחויות בהוראת ספרות
המחבר, כך טען ההוגה הפוסט-סטרוקטורליסטי הצרפתי רולאן בארת, מת. כתוצאה מכך הוא גם גורש מן הכיתה, ולהיעדרו נודעו כמה השלכות מטרידות. הספרות עברה התמרה ללשון, כוח ותרבות – ולמורים המאמינים בכוחן הקומוניקטיבי של יצירות המופת קשה למצוא מקום.
01.10.17 סיכום   
3
   |   מתוך המדור 
דרכי הוראה
מורה טוב אחד: מדוע לעולם לא אשכח את "פופ" שייבר
בממואר זה מתאר המחבר, פרופסור לספרות ולמדעי הרוח באוניברסיטת ביילור, מורה ששינה את חייו כשלמד אצלו בשנות החמישים, בכיתה ח'. דמותו של מורה זה, שפעל בדרכים השונות ממה שמקובל היום, יכולה אולי לשמש דוגמה לכל מי שמבקש להיות מורה טוב בעצמו.
26.05.14 לינק   
4
   |   מתוך המדור 
קריאה, כתיבה וטקסטים
יום מקוון לספרות ילדים ונוער – תשע"ד ( מחוז תל אביב)
אחד מאירועי השיא של התכנית המחוזית לעידוד קריאה במחוז תל אביב הוא היום המקוון לספרות ילדים.יום זה נערך על-ידי מרכז ההדרכה לתקשוב, תל אביב בהובלתה של יעל ירון גרשוביץ ובשיתוף עם אודיה מל, המדריכה המחוזית לאוריינות וספריות בבתי הספר היסודיים. מטרת היום להפגיש, באופן וירטואלי, בין סופרים ויוצרים מתחום ספרות הילדים והנוער ובין תלמידי בתי הספר היסודיים ברחבי המחוז. יום זה הפך למסורת רבת שנים ונערך מדי שנה עם יוצרים שונים ובמתכונת ההולמת גם את ההתפתחויות הטכנולוגית המאפשרות שיח בזמן אמת עם היוצרים באמצעות שידור וידאו חי.
22.01.14 לינק   
5
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
למידה מקוונת עירונית בספרות
השנה מתקיים פרויקט ייחודי בלימודי הספרות בחולון. ה"יחידה השלישית" שהיא אישית ופתוחה לתהליכי יצירה וחשיבה של המורה המלמד אותה, ולתלמיד הלומד אותה, נפתחה כאפשרות למידה ,לכל בתי הספר העל-יסודיים בחולון שלומדים ספרות , מעבר לשתי היחידות שהן חובה. היחידה מאפשרת לתלמידים המעוניינים להרחיב את לימודי הספרות והם בוחרים ללמוד אותה ,ברובה , אינטרנטית בבית. נושא היחידה הוא: "המשפחה בראי הספרות" ומעבירה אותו ליה סלע, מורה לספרות מתיכון" קוגל" בעיר.
10.10.13 לינק   
6
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
מטרותיה של הוראת הספרות: בין בחינת בגרות ליצירתיות
במחקריהן בחנו מחברות המאמר מה חושבות מורות מנוסות להוראת ספרות בחטיבת הביניים בזרם הממלכתי על חשיבותן של מטרות ההוראה המוצהרות להוראת הספרות. הן בחנו אלו מטרות נתפסות בעיניהן כחשובות יותר, לעומת החשיבות שמייחסים להן מתכנני התוכנית ואלו דרכי הוראה הן נוקטות, על פי דיווחיהן, כדי לממש את המטרות החשובות בעיניהן. נראה, כי ההעדפות של המורות נקבעות גם לפי שיקולים נוספים, שאינם קשורים רק לתוכניות הלימודים ולדרישות הפורמליות, אלא לתלמידים אשר ניצבו לנגד עיניהן כאשר מילאו את השאלון. ( יעל פויס, נעמי דה-מלאך).
04.11.11 לינק   
7
   |   מתוך המדור 
תוכניות לימודים / תכנון
דגמים של יחידות לימוד בית-ספריות הכוללות עיבוד מידע : יחידת לימוד בנושא הסיפור העממי
דגם מומלץ ליחידת לימוד באינטרנט שפיתח ביה"ס מעונה בצפון הארץ. יחידת הלימוד עוסקת בנושא הסיפור העממי והמאפיינים שלהם תוך הפעלת התלמידים במטלות של עיבוד המידע ומיזוג מידע (חיבור בין רעיונות מרכזיים ופרטי מידע חשובים ממקור מידע אחד או יותר כדי לצור ידע חדש) . היחידה הלימודית מתבצעת בכמה שלבי למידה : שלב ראשון- סיפורי משפחות, שלב שני- שיתוף ועיבוד המידע, שלב שלישי - לימוד סיפור עם ומאפייניו, שלב רביעי- תפקיד המספר, שלב חמישי- שלב היישום, הפעילות הלימודית כוללת הבניית מידע באמצעות שלבי הלמידה הבאים : פעילות אישית מרחוק, פעילות בכתה, רפלקציה אישית.
14.04.11 לינק   
8
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
קריאה, כתיבה ויצירה בשיעור ספרות באמצעות קהילת פרשנות מתוקשבת
בהרצאה הוצגה מתודה להוראת ספרות והיא הקריאה בסיפור כתהליך של פרימת הטקסט ואריגתו מחדש על- ידי הלומדים המשתתפים בקהילת הפרשנות. תהליך הפרשנות מתבצע באמצעות כתיבת הקורא ( התלמיד או הסטודנט) את תובנותיו על הסיפור לתוכו כך, שכל החברים יוכלו לראותן ולהגיב. וכל זאת במטרה לאפשר שיח על הבנת הטקסט הספרותי ומקומו המרכזי של התלמיד -הקורא בהבנתו. פיתוח מסמך שיתופי ידידותי באינטרנט מאפשר את האינטראקציה בין הלומדים. (Google docs). שיטת למידה זו מבוססת על אסכולת תגובת הקורא בחקר הטקסט הספרותי, שראשיתה בתורת הטקסט של רומן אינגרדן ( 1893-1970 ). את המושג "קהילת פרשנות" יצר סטנלי פיש ( 1980 ), לפיו קהילה זו יוצרת מערכת של אסטרטגיות או נורמות פרשניות משותפת לקביעת קונצנזוס לגבי הטקסט הספרותי. הנחה נוספת עומדת בבסיס שיטת למידה המוצגת כאן: אופיו האינטר-טקסטואלי של כל יצירה. כידוע, כל טקסט ספרותי מקיים דיאלוג סמוי או גלוי עם קורפוס קודם ו/או בו- זמני של טקסטים (בן פורת, 1985 ). על כן האינטר-טקסטואליות היא בעלת חלות רחבה ביותר בחקר הספרות: החל מציטוט ישיר, המשך בקונוטציה ובאלוזיה וכלה בטקסטים חזותיים העשויים להבהיר את היצירה. את האינטר-טקסטואליות כתופעה ניתן לנצל ל"טובת" ההוראה: כל אחד מן הלומדים מוזמן לכתוב קישור כקורא ממשי לתוך הטקסט תוך שהוא מביא לידי ביטוי את כל עולמו הרגשי ואת הידע שברשותו שאותם מביא עמו לתהליך הקריאה. ד"ר נעמי טנא הדגימה בהרצאה את כל האמור לעיל בהצגת תהליך קריאה בסיפורו של ש"י עגנון, "שלוש אחיות", שהתרחש בשנה"ל תש"ע, בסמינריון דידקטי להוראת ספרות, וכולה תקווה שמתודה זו תיושם בבית הספר.
04.03.11 לינק   
9
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
המורה הטוב לספרות והטכנולוגיה - אם אי אפשר להילחם בה - הצטרף אליה
החשיפה המתמדת לגירויים ויזואליים, שמספקים אמצעי התקשורת והטכנולוגיה, הפחיתה במידה רבה את כמות הספרים שקוראים הילדים ובני הנוער, כך טוענת ד"ר שרה האופטמן, מהחוג לספרות במכללה האקדמית לחינוך אחוה . ד"ר האופטמן, טוענת כי תהליכי הגירוי וההשטחה הנוצרים על ידי אמצעי התקשורת המודרניים, יוצרים תחליפים ליצירה הספרותית ועלולים לרשת את מקומה. השילוב של אמצעי התקשורת והטכנולוגיה בהוראת הספרות, ביחד עם אמצעים מתודיים-דידקטיים מגוונים נוספים, יאפשר למורים לספרות לחשוף את תלמידיהם ליצירות הספרות שבתוכנית הלימודים בדרכים מעניינות ואטרקטיביות. החוקרת סבורה, כי על המורים לספרות לשלב בהוראת המקצוע תכניות טלוויזיה,קלטות שמע, סרטי קולנוע, אינטרנט, תקליטורים ומערכי הוראה מתוקשבים, כאמצעים לחידוד הטקסט הספרותי. כך יוכל המורה לגוון את השיעורים ולקרב את עולם הספרות אל התלמידים. עם זאת לדעתה, הגיוון של דרכי הוראת הספרות חייב להתבסס על מערכת מורכבת של שיקולים, הנובעים מעקרונות העל של חקר הספרות והוראת הספרות כאחד. שיקולים אלו יאפשרו למורה לנווט במגוון הכלים שמעניקה המדיה הוויזואלית בגישה ביקורתית.
06.11.10 לינק   
10
   |   מתוך המדור 
תוכניות לימודים / תכנון
הזכות לחינוך מותאם ותכניות הלימודים בספרות בחינוך הממלכתי בישראל
האם וכיצד מצליחים בתי ספר ממלכתיים יהודים וערבים בישראל ללמד ספרות המעניקה לתלמידות ולתלמידים תחושה של שייכות אשר ביכולתה להטביע את חותמה על אישיותם ולסייע בגיבוש זהותם? שאלה זו נבחנה במחקר חדש תחת הכותרת מימוש הזכות לחינוך מותאם באמצעות תכניות הלימודים בספרות לחטיבה העליונה בחינוך הממלכתי היהודי והערבי . את המחקר ערכו פרופ' שולמית אלמוג מהפקולטה למשפטים וראש המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה, ד"ר נוהאד עלי מרצה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית גליל מערבי והדוקטורנטית לטם פרי-חזן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. השלושה בחנו שאלה זו דרך הפריזמה של יסוד המותאמות בזכות לחינוך. לדבריהם, מותאמות (adaptability) היא אחד מיסודותיה של הזכות לחינוך במשפט הבינלאומי. משמעותו של יסוד זה היא הזכות לקבל חינוך מותאם לצרכיהם של התלמידות והתלמידים, לאור הרקע החברתי והתרבותי בו הם חיים.
1
2
פריטים מ-1 ל-10