מס"ע - תוצאות חיפוש
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום שישי 23 יוני 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מילות מפתח

מלת המפתח: "מאמרי ביקורת"

תוצאות חיפוש

נמצאו 15 פריטיםסה"כ 2 עמודים
עבור לעמוד 
1
2
פריטים מ-1 ל-10
18.12.16 לינק   
1
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה
בעיצוב, במרחב, או בלמידה – היכן נמצא ה-"חדשני"?
יום לאחר שרותי סלומון הציגה את שבעת הכללים לעיצוב מרחבי למידה, ג'יי הורוויץ מעלה תהיות לגבי (אי-)יישומם במערכת החינוך: "...רעיונות והצעות לעיצוב "אחר" או "מקורי" של מרחבי למידה אינם חדשים. הדוח של SKG שממנו רותי גזרה את שבעה הכללים התפרסם בשנת 2011, והפרויקט עצמו יצא לדרך בשנת 2008. והיו לא מעט פרויקטים דומים שקדמו לו. בישראל, למשל, ספרו של דוד חן, "בית-הספר העתידי כרמים – בין תיאוריה למעשה" התפרסם בשנת 1999. התיאורים של מרחבי הלמידה שבספר אינם זהים לאלה של SKG, אבל די ברור שעקרונות העיצוב וההצעות לביצוע דומים מאד. זאת ועוד: רבים מהעקרונות האלה יושמו במרחב הפיסי של כרמים". אולם, אם אין בעקרונות אלו כל חדש, מדוע מרחבי הלמידה הבית-ספריים אינם מעוצבים בהתאם? (ג'יי הורוויץ).
27.09.16 לינק   
2
   |   מתוך המדור 
תפיסות ותיאוריות פדגוגיות
חינוך מחתרתי
דני לסרי, מייסד זרם החינוך הדיאלוגי בארץ, מפרסם באתר האקדמיה הדיאלוגית מאמר מטלטל המציע חלופה רדיקלית לחינוך האלטרנטיבי: "רוב חיי סברתי שמערכת החינוך לא יכולה להשתנות, לא באמת, ואם אני כותב כאן היום זה לא מכיוון שהתחוור לי אחרת, אלא מכיוון שהתייחסותי לדעה זו ולמסקנות שיש לגזור ממנה – השתנתה. מדוע אני סבור שמערכת החינוך לא יכולה להשתנות – את זה כבר פירשתי במקומות אחרים כמו גם בחינה מעמיקה מדוע בתי ספר הם לא מקומות בריאים לגדל בהם ילדים. אלא שבמשך שנים רבות נדמה היה לי שזה מותיר בידי רק את האפשרות של החינוך המהפכני. לזה האחרון יש שני ערוצי ביטוי. מצד אחד הערוץ הביקורתי החושף את פניה האמיתיים של הבית-ספריות, מצביע על עוולותיה, חותר תחתיה, וחולם על היום שבו תקרוס. ומצד שני הערוץ האלטרנטיבי, המציע חינוך חדש, גם בתיאוריה וגם במעשה. אלא שבעת האחרונה התחלתי לחבר את כל זה מעט אחרת ולעשות חשבון חדש" (דני לסרי).
21.11.15 לינק   
3
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
מדריך לשיחדש של הטכנולוגיה החינוכית
ג'יי הורוויץ ממליץ לנו בחום על קריאת מאמרון ביקורתי חדש של רוג'ר שאנק (Roger Schank): "רוג'ר שאנק הוא בעל קבלות רבות בתחום הבינה המלאכותית ותחומים נוספים הקשורים לעולם המחשבים וגם לעולם החינוך. כבר שנים הוא איננו חוסך את שבטו מהמתרחש בבתי הספר או בעולם החינוך באופן כללי. תמיד תענוג לקרוא את שאנק, אם כי לפעמים החריפות שלו מאפילה על הביקורת שלו... במאמרון הזה הוא מנסה לתרגם לשפה פשוטה ומובנת את המונחים החדשים בתחום החינוך שאליהם הוא נחשף בכנס חינוכי בו הוא השתתף" (ג'יי הורוויץ).
12.04.15 לינק   
4
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
לא סתם "מיתוס" אלא ויכוח על גישה
ג'יי הורוויץ סוקר באופן ביקורתי את מאמרם של אברום רותם ועידית אבני 25 מיתוסים ותפיסות שגויות בלמידה בסביבה דיגיטלית (מיזם "מתקוונים לאתיקה"). הורוויץ מדגיש לכל אורך המאמרון שלו את הצורך בהגדרת מטרות החינוך, ומבקר את רותם ואבני על כך "...שהתייחסות לתפיסות מסויימות כ-"מיתוסים" מאפשרת להם להימנע משאלה משמעותית יותר של איזו "למידה" הסביבה הדיגיטאלית יכולה לשרת" (ג'יי הורוויץ).
05.02.15 לינק   
5
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
גם מחשב לכל ילד לא יעזור אם לא מחליפים שינון בלמידה
ד"ר גיל גרטל מפרסם מאמרון ביקורתי ונוקב בנושא שילוב המחשב בלמידה: "במשך שנים תקשוב בתי הספר מלווה בהבטחות שווא לפדגוגיה חדשנית. אבל מי אמר שבמקום לגעת בסלע אמיתי עדיף לשלוח ילד לראות סלע במחשב? האם יתכן שהמניע הוא לא חינוכי, אלא כלכלי? הטענה שאינטראקציה עם אפליקציה תטיב עם הילדים שלנו יותר מאשר אינטראקציה עם העולם הממשי ועם בני אדם סביבם היא טענה מגוחכת. אם רוצים לשרת את הלמידה, צריך לתת מענה לתכונות של הלמידה, לאופן בו היא מתהווה ומתפתחת בגיל צעיר. המחשבים והרשת, כמו אנציקלופדיות וספרי הלימוד, משרתים היטב את אלה שכבר יודעים. אלה שרכשו כבר את מושגי היסוד ואת יכולות החשיבה, שמאפשרים להם לנוע במרחב הדעת מתוך בחירות בעלות משמעות" (גיל גרטל).
08.01.15 לינק   
6
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
המילים מילות שינוי, אבל הידיים ...
ג'יי הורוויץ מפרסם בבלוג שלו תגובה ביקורתית לכתבה מאתר ה-District Administration: "אמיתה מאד מקובלת גורסת שהתקשוב מחולל שינוי מהותי בחינוך. אפילו הספקנים מוכנים להודות שהעשייה החינוכית נמצאת היום בתקופה של שינוי מואץ, ובמידה רבה זה בזכות הדיגיטאליות. עם שינויים שמתרחשים בכל כך הרבה חזיתות – קורסי MOOC, הכיתה ההפוכה, BYOD, למידה ניידת, big data, ועוד – קשה לקבוע מהיכן תגיע ההשפעה המרכזית. אולי זה איננו משנה, אבל אם רוצים להשפיע, רצוי לדעת איפה הכי כדאי ללחוץ, ולכן יש טעם לזהות את הנקודה החשובה ביותר. אבל אולי יש דרך פשוטה יותר – פשוט ללכת על כל החזיתות או לירות לכל הכיוונים".
09.12.14 לינק   
7
   |   מתוך המדור 
על הפרק
האמנם אופטימיזם בחינוך?
מערכת החינוך בישראל מקיימת שיח כפול סביב מושג האופטימיות. מן הצד האחד, המערכת כבולה בתוכה בשיח דכאני, מנרמל ומקרבן שאין בו זיק אופטימיות (ואולי הוא אפילו פסימי). זהו השיח החבוי, שעליו אין מדברים אבל הוא השיח הנוכח, הנוהג. מן הצד השני, המערכת עוטפת את עצמה בסיסמאות שחוקות ולעוסות אודות אופטימיות ואופטימיזם. זהו השיח החוגג את עצמו בחוצות. כולם מתכנסים סביבו כמדורת השבט, מנסים לגעת בחומו הנעים ודורשים מהאחרים להצטרף אליו. האופטימיזם החינוכי הזה לפיכך הוא בעיני עטיפת צלופן נעימה לעין ולא כבדה לאוזן (אריה קיזל).
07.11.14 לינק   
8
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
כלים דיגיטאליים והטקסונומיה של בלום
ג'יי הורוויץ סוקר באופן ביקורתי מאמרון גדוש שבחים הדן בקובץ שנבנה במקור על ידי מפקח במערכת החינוך של מדינת ניו ג'רזי. בקובץ רשימה של מעל 80 כלים דיגיטאליים, כאשר כל כלי משויך לאחת או יותר מבין הקטגוריות שבטקסונומיה של בלום. הורוויץ מעלה שתי שאלות: "הראשונה די מובנת מאליה: מה ברשימה עושה אותה לטובה כל כך? אבל השאלה השנייה הרבה יותר חשובה: האם הטקסונומיה של בלום וקטלוג כלים דיגיטאליים לפי התאמתם לשלבים השונים שבה אומרים לנו משהו משמעותי שיכול לקדם את הלמידה? אישית, התקשיתי מאד להבין למה הרשימה נחשבת טובה. יתרה מזאת, העיון בה שכנע אותי שוב שהניסיון לרתום כלים דיגיטאליים לטקסונומיה של בלום מיותר".
07.10.14 לינק   
9
   |   מתוך המדור 
על הפרק
כיתה אחת – שני מורים (אבל לא מורה וסטודנט)
תוכניות הנרקמות במשרד החינוך – המבקשות בין היתר להתמודד עם "מחאת כיתות הסרדינים" מבשרות את המהפכה/רפורמה הבאה בדרך – כיתה אחת, שני מורים. משרד החינוך אינו מתכוון להכניס לכיתה אחת בישראל שני מורים מנוסים, בעלי ותק בהוראה אשר יקלו את העומס אלא עומד להכניס לכיתה "מורה ותיק, מורה טירון". תהיה זו טעות לאמץ שינוי בדגם הכשרת הסטודנטים להוראה על ידי הכנסתם – בטרם עת – לכיתות ולבשר לציבור הישראלי שהסטודנט או הסטאז'ר להוראה (כלומר, המורה בשנתו הראשונה) הוא הבשורה להקלת הלחץ בכיתות (אריה קיזל).
04.09.14 לינק   
10
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
תקציב משרד החינוך בשנים 2014–2000: מגמות ובעיות
לנייר המדיניות הנוכחי יש שתי מטרות. ראשית, הוא מתאר את התקציב של משרד החינוך בתקופה שבין 2000 ל-2012, ועומד על התובנות שאפשר להפיק ממנו באשר למדיניות משרד החינוך והעומדים בראשו בתקופה זו. התקופה הנבדקת כוללת שנים של האטה ושנות צמיחה, ועל כן מאפשרת ראייה כוללת החורגת מעבר לתנודתיות מחזורית. המטרה השנייה, שאינה נופלת בחשיבותה מהראשונה, היא הבלטת חוסר השקיפות וחוסר האפשרות להתייחס לתקציב ככלי תכנוני אמיתי במתכונתו הנוכחית (נחום בלס ויוליה קוגן).
1
2
פריטים מ-1 ל-10