מס"ע - תוצאות חיפוש
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום ראשון 20 אוגוסט 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מילות מפתח

מלת המפתח: "תלמידים חלשים"

תוצאות חיפוש

נמצאו 20 פריטיםסה"כ 2 עמודים
עבור לעמוד 
1
2
פריטים מ-1 ל-10
01.09.15 סיכום   
1
   |   מתוך המדור 
פסיכולוגיה חינוכית
צריך ואפשר ללמד תלמידים לקוות
פרופ' רוברט באר וד"ר אמילי גיבסון מציעים לבתי ספר לפתח תרבות של תקווה כדי להביא לשיפור בהישגיהם של תלמידים מרקע סוציו־אקונומי נמוך. בריאיון להד החינוך הם מציגים את ארבעת הזרעים שיש לטעת בתלמידים: אופטימיות, תחושת שייכות, גאווה ותכלית; וגם איך עושים את זה (יותם שטיינבוק).
10.12.13 לינק   
2
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
איך מכשירי טאבלט יכולים לסייע בכיתות עם תלמידים בעלי רמות שונות של יכולת
המחבר מתייחס לאופן שבו האפליקציות והטאבלטים יכולים לסייע למורים לעודד את התלמידים הפחות בטוחים בעצמם בכיתתם. הוא טוען כי ייתכן והטאבלטים מציעים חלופות עבור המורים ותלמידיהם.הוא נותן דוגמאות לשימשו בחומרי קורס מבוסס שימוש בטאבלט, שבאמצעותו כל תלמיד יכול להקשיב בעצמו לשיעור מספר פעמים, להאזין לשיעור ולקרוא את הטקסט במקביל וגם אפשרות של עבודה לפי פרויקט. המחבר מסכם כי שימוש אפקטיבי בטאבלט יכול לסייע למורים להתגבר על הקושי של הוראת כיתות שבהן תלמידים בעלי רמות שונות של יכולת (Shaun Wilden, 2013).
01.11.13 לינק   
3
   |   מתוך המדור 
תפיסות ותיאוריות פדגוגיות
הכלה והישגים בחינוך: יעדים סותרים או משלימים?
מטרתו של מאמר זה היא לנהל דיון בסוגיה: האם תהליכים המכוונים להגברת ההכלה בחינוך סותרים תהליכים המכוונים להעלאת ההישגיות בחינוך, או שמא מדובר בתהליכים היכולים להיות משלימים זה לזה. בית הספר נדרש לשתי משימות סותרות. מצד אחד הוא נדרש לתפקד באופן מסורתי – בעיקר כארגון להנחלת השכלה, ומנגד הוא נדרש להכלה חברתית והתאמת המסגרת לכל הלומדים בה. שילוב בין שתי מטרות אלו היא כיום משימתו המרכזית של בית הספר ( מיכל ראזר, דוד מיטלברג, מיכאל מוטולה ונעה בר-חושן) .
01.11.13 לינק   
4
   |   מתוך המדור 
יחסי הורים-ביה"ס
על ההורה "הטוב" ועל ההורה "האחר": "האחרה" (Othering) והדרה בשיח מומחים לקשיי למידה
מאמר זה מבקש לחשוף את הדרכים הטקסטואליות של הבנייתם וייצורם של שני ייצוגים של הורוּת במסגרת שיח של מומחים לקשיי למידה אצל ילדים בישראל בהקשר היסטורי: "הורוּת לילדים לקויי למידה" מזה, ו"הורוּת לילדים טעוני טיפוח" מזה. שאלות המחקר המרכזיות הן: אילו ייצוגים טקסטואליים של הורוּת הובנו במסגרת שיחים אלו, אילו זיקות ניתן לאתר בטקסטים בין ייצוגים אלו לבין מאפיינים של מעמד, תרבות, מוצא והשכלה, ואילו זיקות ניתן לאתר בטקסטים בין ייצוגים אלו לבין מסרים נורמטיביים סמויים וגלויים של אשמה, אחריות וסוכנות (agency). כמושא לניתוח נאסף קורפוס טקסטואלי עשיר מתוך הספרות המחקרית והמקצועית של מומחים ישראלים לקשיי למידה, שנכתבה בין שנות השישים של המאה העשרים ועד סוף שנות השמונים (עופר קצ'רגין)
26.12.12 לינק   
5
   |   מתוך המדור 
דרכי הוראה
להאמין בתלמידים: הכוח לגרום לשינוי
המחבר מפרט חמש דרכים שבאמצעותן יכולים המורים להביע את האמון בתלמידיהם. המחבר הוא מנהל התכנית לתואר שני בשילוב תלמידים עם ליקויי למידה ועם קשיי התנהגות במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין. (Dr. Richard Curwin, 2012).
12.12.10 לינק   
6
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה
נשירה סמויה – תמונת מצב
על אף שחלה ירידה באחוז הנשירה מבתי הספר, הולך ועולה מספר התלמידים החלשים. איך קורה שמוסדות הלימוד מעצימים פערים חברתיים ולימודיים בין הילדים במקום לצמצם אותם? תלמידים חלשים מוחלשים במערכת החינוך בישראל! המסקנה המצערת הזו הושגה במחקרם של פרופ' ויקטור פרידמן מהמכללה האקדמית עמק יזרעאל וד"ר מיכל ראזר ממרכז מיתרים במכללת אורנים, שמראים כי לעתים קרובות, במקום שמסגרות לימודיות המותאמות לתלמידים בסיכון יצמצמו את הפער החברתי – הן מעצימות אותו. הכוונה היא למוסדות לימוד מטעם משרד החינוך ומטעם משרד העבודה, כשתוצאות דומות נרשמו גם בלא מעט בתי ספר רגילים (חטיבות ביניים ומקיפים). תלמידים אלה", מצוין במחקר, "שמרביתם מגיעים מאוכלוסיות 'נחלשות', חווים כישלון מתמיד ומפתחים תחושות ניכור ודפוסי התנהגות בעייתיים". אולם פרופ' פרידמן וד"ר ראזר לא ביצעו את מחקרם רק כדי להצביע על הבעייתיות במערכת, אלא בעיקר כדי לאתר דרכים להתמודד איתה בצורה מושכלת ולהביא לשינוי ממשי במצב הנוער. "מדובר במחקר פעולה", מסביר פרופ' פרידמן. "הוא נעשה יחד עם המערכות שאיתן אנחנו עובדים, במטרה להקנות להם כלים חדשים. ולכן, כל העבודה שלנו מתבצעת תוך שיתוף פעולה עם המורים ועם צוות בתי הספר".
12.10.10 לינק   
7
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
שימוש בסיפור הקשר ככלי הממנף למידה משמעותית בקרב תלמידים תת-משיגים במתמטיקה, השוואה בין מתווך ויזואלי לבין מתווך טקסטואלי
בתכנית הייחודית "להבין פלוס" המיועדת לתלמידים הנמצאים בסיכון לתת-הישגיות במתמטיקה בבתי הספר היסודיים, נלמדת המשמעות המתמטית של הפרוצדורות המתמטיות בעזרת סיפורי הקשר הלקוחים מעולם התלמידים. מחקר זה בחן חידוש בתכנית: שינוי תיווך הסיפור מטקסט לסרטון וידאו באינטראקציה עם המנחה. השינוי הוצע בעקבות דיווחי מורים, כי תלמידים מתקשים לזכור את טקסט הסיפור. בניתוח תמליל האינטראקציה הלימודית נמצא כי אף תלמיד לא אזכר את הסיפור מיוזמתו. עם הזאת , הקבוצה שנחשפה לסרטו הווידאו הצליחה, בסיוע המנחה, להיזכר בסיפור ולשנות את השיח משיח טכני לשיח על משמעות, ואילו בקבוצה האחרת השינוי היה קטן יותר (אורית ברוזה , יפעת בן-דוד קוליקנט).
28.06.10 לינק   
8
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
לימוד ויישום של אסטרטגיות לפתרון בעיות מתמטיות: המקרה של תלמידות תיכון "חלשות"
העברת למידה היא אחד האתגרים המרכזיים בחינוך המתמטי העכשווי.( שונפלד Schoenfeld, 1999) מתייחס בחשיבות רבה למחקר עתידי שינסה להסביר את מנגנון העברת הלמידה. הוא מציין כי האתגר במחקר הוא גדול ומרכזי למאה ה-21, מאחר ואין עדיין תובנה ברורה, מדוע לעתים מתקיימת העברת למידה מתחום לתחום וממצב למצב, ולעתים לא מתקיימת. עד כה צוין בספרות המחקרית כי מומחים מבצעים העברת למידה מתחום או מצב מסוים לתחום או מצב אחר בהצלחה, אך קשה לראות את העברת הלמידה המתוכננת על-ידי חוקרים בקרב טירונים. מטרת המחקר הנוכחי היא לחקור תהליכי העברת למידה של אסטרטגיות היוריסטיות לפתרון בעיות מתמטיות ויישומן לפתרון בעיות חדשות, על-ידי תלמידות תיכון 'חלשות' ( תקוה עובדיה וד"ר בוריס קויצ'ו).
25.12.06 תקציר   
9
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
פיתוח תכנית לימודים בגיאוגרפיה לחטיבה העליונה – מחקר הערכה
המטרה הכוללת של מחקר הערכה זה היתה לאסוף מידע ממורים ותלמידים בנוגע לתכנית הלימודים בגיאוגרפיה ובנוגע ללימודי הגיאוגרפיה בכלל, על מנת לסייע לאגף תכנון ופיתוח תוכניות לימודים לפתח תכנית לימודים חדשה למקצוע זה. בין השאר, מורי הגיאוגרפיה הציעו כ-400 התייחסויות לשינויים ספציפיים בכל יחידות הלימוד, אשר כללו הרחבה או צמצום של פרקים ונושאים בתוך יחידת הלימוד וכן הצעות לשינויים מבניים ונקודות מבט חדשות של נושאי היחידות. המכנה המשותף להצעות הוא הרצון לעדכן את הלימוד ואת דרכי ההוראה ולקרב אותם אל המציאות העכשווית גם בהיבטה הכללי וגם המובנה היומיומי. (אורית בנדס-יעקב)
24.11.06 תקציר   
10
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה
רמת הציפיות של המורים מהתלמיד והשלכותיהן
רמת הציפיות שנוצרת אצל תלמידים משפיעה על עתידם יותר מאשר הישגים חינוכיים בביה"ס. ציפיות שליליות הניטעות בלבו של הילד פוגעות בסיכויי ההתפתחות שלו בעתיד אך גם בהווה טוענת פרופסור Rhona S. Weinstein מומחית לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת ייל בארה"ב. הממצאים של פרופ' התפרסמו בספרה החשוב: REACHING HIGHER: The Power of Expectations in Schooling. לאחרונה, קיבלה פרופסור ויינשטיין כמה פרסי חינוך חשובים מאוניברסיטת הרווארד בעקבות הממצאים המחקריים שהיא מביאה בספרה. פרופסור ויינשטיין אשר עבדה יותר מ-30 שנה כפסיכולוגית חינוכית בבתי ספר בארה"ב מדגימה בספרה כיצד ציפיות נמוכות מצד מורים, הנאמרות לעתים בהערות מקריות בכיתה יש להן השלכות הרסניות על הדימוי העצמי של התלמיד והן מחלחלות לאורך זמן בהערכה העצמית שלו ועלולות להשפיע גם על המשך לימודיו כבוגר בעתיד.
1
2
פריטים מ-1 ל-10