מס"ע - תוצאות חיפוש
מרכז מידע בין-מכללתי
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום שישי 24 נובמבר 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מילות מפתח

מלת המפתח: "מיעוטים"

תוצאות חיפוש

נמצאו 5 פריטיםסה"כ 1 עמודים
01.07.17 לינק   
1
   |   מתוך המדור 
דרכי הוראה
פדגוגיה נענית-תרבות 20 שנה אחרי: התקדמות או העדר משמעות אמיתית? מה למדנו ולאן אנו הולכים?
כיצד על מורים וחוקרים לנהוג במציאות שבה תלמידים רבים מגיעים מאוכלוסיות מיעוטים? מהו תפקיד הרלוונטיות התרבותית בהוראה, במעשה ובמדיניות החינוך?
01.10.16 תקציר   
2
   |   מתוך המדור 
על הפרק
החשיבות של מורים המשתייכים לקבוצת מיעוט: התפיסות של התלמידים את המורים מקבוצת המיעוט לעומת מורים לבנים
תוך שימוש בנתונים ממחקר של "מדד להוראה אפקטיבית" (Measure of Effective Teaching), המחברים מוצאים שהתלמידים תופסים את המורים המשתייכים לקבוצת המיעוט כמועדפים יותר לעומת המורים הלבנים. יש הוכחה מעורבת לכך שהתאמה של גזע בין תלמידים למורים מקושרת לתפיסות מועדפות יותר מצד התלמידים (Hua-Yu Sebastian Cherng and Peter F. Halpin, 2016).
25.07.16 תקציר   
3
   |   מתוך המדור 
תפיסות ותיאוריות פדגוגיות
האם הוראה רלוונטית מבחינה תרבותית עובדת? בחינה מנקודת מבטם של תלמידים
הוראה רלוונטית מבחינה תרבותית או הוראה נענית-תרבות היא הוראה המתבססת על הרקעים התרבותיים השונים ועל הידע של תלמידים, ורואה בהם נכסים חשובים. מאמר זה משתמש במדגם רחב ומגוון ברחבי ארה"ב, ומראה כי יש מתאם חזק בין הוראה רלוונטית מבחינה תרבותית לבין הישגים בלימודים והתפתחות של זהות אתנית-גזעית, בעיקר כאשר המדובר בתלמידים מקבוצות מיעוטים. ייחודו של המחקר נעוץ בכך שהוא מביא בחשבון את נקודות המבט של התלמידים עצמם, ואינו מסתפק במקרי מבחן של כיתות בודדות. התלמידים מילאו שאלונים שעסקו בהזדמנויות שקיבלו ללמוד על נושאים כתרבויות אחרות, חשיבות הגזע והתרבות בחברה וגזענות.
14.06.16 תקציר   
4
   |   מתוך המדור 
על הפרק
"נאום השבטים": תקווה ישראלית משותפת: חזון או חלום?
בפתיחת נאומו הנוכחי מתייחס ריבלין לנאום שנשא במלאות שנה לכהונתו, ובו טען כי החברה הישראלית משתנה מחברה המורכבת מרוב וממיעוטים מובחנים לחברה המורכבת מארבעה "שבטים" עיקריים: חילוניים, דתיים לאומיים, חרדים וערבים. בנאומו הקודם תיאר הנשיא ריבלין ארבעה יסודות הדרושים כדי לבסס שותפות חדשה בין ארבעת המגזרים של החברה הישראלית: תחושת ביטחון, אחריות משותפת, "שוויון והוגנות" ותחושה משותפת של ישראליות. בכנס הנוכחי, הנשיא ריבלין מדבר על הצורך בשינוי מוסדי ומערכתי באמצעות הצבת יעדים לאומיים שניתן להסכים עליהם ולעקוב אחר ביצועם. הוא מזהה "ארבעה מנועים של שינוי" החיוניים כדי ליצור שותפות בין ארבעת המגזרים של החברה הישראלית: "מערכת השירות הציבורי", אקדמיה ושוק העבודה, השותפות האזורית בין רשויות מקומיות ממגזרים שונים ומערכת החינוך: ראובן ריבלין, 2016.
29.12.08 תקציר   
5
   |   מתוך המדור 
הכשרת מורים, כללי
לימודים נפרדים כבסיס לדיאלוג פלורליסטי עתידי מיטבי – חקר מקרה של מסלול ללימודי תעודת הוראה
מאמר זה דן בממצאי מחקר שבחן מסלול לימודים ייחודי לתעודת הוראה ותכנית הלימודים הנלמדת במסגרתו. מסלול לימודים זה נפתח בשנת הלימודים תשנ"ח במכללה אקדמית לחינוך בדרום הארץ מתוך כוונה להעצים את אוכלוסיית המורים לעתיד במגזר הבדווי ועל ידי כך לקדם את האוכלוסייה הבדווית בכללותה ואת הדיאלוג ויחסי הגומלין בינה לבין האוכלוסייה היהודית בישראל. תכנית הלימודים במסלול מתבססת על הגישה הרב-תרבותית הפרטיקולרית, ועיקרון מרכזי שלה הוא הצורך לחזק את תחושת הדימוי העצמי של הסטודנטים באמצעות העמקת הידע על מורשת התרבותית האסלאמית והערבית לצד חיזוק הידע והמיומנויות האקדמיות. ממצאי המחקר נאספו באמצעות ניתוחי תוכן איכותניים פרשניים. ראשית, נבחנה מידת ההתאמה של תכנית הלימודים במסלול הבדווי/ערבי ללימודי תעודת הוראה לעקרונות הגישה הרב-תרבותית הפרטיקולרית. שנית, נבחנו ההשקפות של אנשי סגל וסטודנטים שהשתתפו במסלול על מידת ההשפעה של הלימוד בתכנית על קיומם ועל איכותם של דיאלוגים עתידיים בין ערבים ליהודים בתוך הקמפוס ובחברה הישראלית ( רוני ריינגולד).