המודעות להגנת הסביבה היא נושא בעל חשיבות חינוכית עצומה, שכן רבים סבורים כי מדובר כאן בגורלה של האנושות כולה, ואולי אף בגורלן של רוב צורות החיים על פני כדור הארץ. נושא זה אינו רק חשוב, אלא גם שנוי במחלוקת מכיוון שיש המכחישים את ההתחממות הגלובלית וממילא גם את נבואות הזעם הקשורות בה. מסקירת הספרות במאמר זה עולה כי ההנחה המקובלת היא כי מכחישי ההתחממות הגלובלית לוקים בהונאה עצמית. ואולם מחברי המאמר בחרו להתמקד בביקורת שמותחים הספקנים לגבי קיומה של התחממות גלובלית, וגורסים כי במקום להתמקד במניעים הפנימיים של הספקנים, מוטב להשיב באופן ענייני לטענותיהם.

המשבר הסביבתי, אשר בצלו אנו חיים כבר מספר עשורים, אינו דועך. יתכן, וההיפך הוא הנכון והוא רק הולך ומתעצם. על מנת לצמצם את השפעותיו של המשבר הסביבתי יש צורך באימוץ של הרגלי התנהגות סביבתיים המובילים לשינוי סביבתי. פרחי הוראה יכולים להיות שגרירים טובים של הובלת שינוי התנהגותי סביבתי בגלל נגישותם העתידית למספר רב של תלמידים בהווה אשר בעתיד יהיו חלק ממקבלי ההחלטות. אך שינוי התנהגותי סביבתי במרחב הפרטי, המרחב בו מתבצעת מרבית הפעילות הסביבתית בבתי הספר, אינה הגורם העיקרי למשבר הסביבתי. מחזור נייר, צמצום צריכת החשמל וכדומה אחראים על פחות מ- 30% מהנזק הסביבתי. מרבית הנזק הסביבתי מקורו בפעילות במרחב הציבורי. במרחב זה פועלות חברות כלכליות רבות עוצמה, מפעלים, מקבלי החלטות, אדריכלים ועוד רבים אחרים. אל נקודת החיבור בין העשייה במרחב הפרטי למרחב הציבורי ניסו להתחבר קבוצה של ארבעה סטודנטים משנה ג' שרתמו לטובת מימוש רעיונותיהם את שאר עמיתיהם לכיתה, עוד כשישה סטודנטים. סטודנטים אלו שאפו לחולל שינוי התנהגותי-סביבתי לקידומו של קמפוס ירוק. תהליך שינוי זה, אותו ניסו להוביל הסטודנטים, מהווה דוגמה להובלה של תהליך שינוי בארגון.

האם חינוך חווייתי מחוץ לגבולות בית הספר נושא ערך משמעותי עבור תלמידים בגילאי חטיבת הביניים? במאמר זה מפורטות התועלות של מעורבות בני נוער בלמידה רלוונטית הנחרתת בזיכרון, תוך שיתופם בפעילות פיסית אקטיבית בטבע.

ערכים ופרקטיקות של קיימות הם "הנושא החם" במדינות רבות. גם בישראל הולכות ומתרחבות יוזמות עירוניות, קהילתיות ופרטיות להנחלתה של תודעת הקיימות. במציאות המתהווה, שיתוף קהילתי, אחריות סביבתית וצדק חברתי הם גורמים דומיננטיים בתהליכי השינוי לקראת חברה מקיימת. הספר אתגר הקיימות עניינו בפרישה רחבה של הקיימות כתפיסת עולם רב-תחומית, רעיונית, ערכית וחינוכית, אשר כורכת יחד סוגיות סביבתיות, חברתיות ואזרחיות. מטרתו העיקרית היא הנחלת תודעה אזרחית פעילה וביקורתית הנדרשת בחברה דמוקרטית בת-זמננו. הוא קורא לאקטיביזם סביבתי, חברתי וחינוכי, מעמיד אתגרים קונקרטיים ומציע פתרונות ויישומים (אילנה אבישר).

פרשת הקישון חשפה קשר אפשרי בין שהותם של לוחמי חיל הים ודייגי הקישון במי הקישון, המזוהמים משפכי המפעלים הפטרוכימיים, לבין ריבוי התחלואה בסרטן. העדויות בפרשה זו, ההכחשות, הגילויים, ההכרה בהעדר יכולת להביט במה שנשאר מתחת לשכבות של עכירות, טלטלו את אושיות היסוד של ישראל כחברה בעלת קוד מוסרי ערכי משותף. סמדר בן-אשר מציגה נקודות מבט שונות המעומתות זו עם זו באמצעות עדויות לוחמים ומפקדים, הורי הלוחמים ששברו את השתיקה או ששמרו עליה, הדייגים, חברי ועדת החקירה, אנשי משפט, מומחים ותקשורת. הדילמות המוצגות מאפשרות פיתוח שיח חברתי נוקב, העשוי להביא לבנייה משותפת של חברה המעמידה בין ערכיה ערבות הדדית, שוויון וצדק. הספר הוא מסמך המציג כתיבה מחקרית מורכבת, שבו ארוג נרטיב אישי, כואב, פולח ומעודן (סמדר בן-אשר).

תזונה בת־קיימא היא תזונה המבטיחה את הנגישות למזון בריא ואיכותי גם לדורות הבאים, עם פגיעה מינימלית ביצורים חיים אחרים החולקים עמנו את מרחב המחיה. התזונה המערבית הנוכחית פוגעת בנו, בכדור הארץ ובדורות הבאים. מה אפשר לעשות? להשקיע בחינוך לתזונה בריאה ובת־קיימא. לא רק בילדים, גם במבוגרים (חיים חביב).

חוות "שולמית", המשרתת את בתי הספר היסודיים של רחובות, כבר ותיקה בשטח – אך ליזי עדני, המנהלת החדשה (המכהנת בתפקיד זה שנה), מפיחה בה רוח ערכית וחינוכית שמשתלבת עם עבודת האדמה ולימודי הסביבה. בחווה הלימודית הזו מבקרים מבקרים מדי שבוע 38 כיתות מ-15 מוסדות חינוך ברחובות, וצוות החווה מונה 10 מורים. "החווה היא בראש ובראשונה בית ספר ללימודי חקלאות וסביבה", מסבירה עדני. "המטרה היא לחשוף את הילדים לכמה שיותר מכל התחומים הרבים שאנו עוסקים בהם: איכות הסביבה, אורח חיים בריא, גידולי שדה ועוד. במקביל, המטרה היא גם להעמיק" (תמירה גלילי).

קחו את בית ספר Boston Latin School - בית ספר ותיק ויוקרתי בבוסטון והקימו על גג בניינו תחנת אקלים, חממה, שתי כיתות מחוץ למבנה, קפיטריה וגינה. אחר כך הוסיפו פאנלים סולריים, טורבינות רוח ומעלית שקופה החיצונית לבניין. מה תקבלו? ובכן מה שתואר לעיל גודלו 70,000 מ"ר ועלותו נאמדת בכ- 6.2 מיליון דולר לגג סולארי כזה שעליו חלמו תלמידי "הבוסטון לטין", כשכל החלום החל להפוך למציאות ממשית. זה החל בבקשה פשוטה להפחתת מדד גזי החממה ואז הביעו התלמידים את רצונם להוסיף מתקנים נוספים. התלמידים לא נרתעו מן העלויות הגבוהות ונרתמו לגיוס הכספים במשך שנה שלמה, כשמרביתם תלמידים מרשת הפעולה האקלימית של נוער בית הספר. בתחילה הותקן על הגג מערך לפאנל סולארי (28), הובאו אליו 350 מגשי צורית (סוג של עשב רב-שנתי מטפס) ונשתלו צמחים בשרניים מלבלבים. חזונם של התלמידים אינו נעצר כאן ובשבוע שעבר, סייעו תלמידים מרשת הפעולה האקלימית של נוער בית הספר ל-30 מורים בבוסטון (15 מבית הספר בוסטון לטין) לפתח תכנית לימודים ברת-קיימא לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה שתחל בפיילוט מדגמי בסתיו בבית ספרם.

מחקר זה בוחן מודל חדש של הוראת עבודת החקר האקולוגית, ה"ביוטופ", תוך הטמעת הנחיית עמיתים (תלמידים "מומחים" מנחים תלמידים "טירונים") ולמידה שיתופית ככלי לשיפור יעילות הוראת ולמידת עבודת החקר האקולוגי. בנוסף, בחן המחקר את עבודת הביוטופ ככלי לפיתוח אוריינות סביבתית. שאלות המחקר: 1. מהם מאפייני ההנחיה של כל תלמיד מנחה, והאם יש תועלת למנחים מעצם פעולת ההנחיה? 2. מהם מאפייני השיח, המתרחשים במהלך עבודת החקר, בין התלמידים, והאם השיח מאפשר למידה משמעותית ? 3. מהם מאפייני האוריינות הסביבתית הנרכשים במהלך השהייה בשדה המחקר? מחקר זה ממליץ על שינוי בתהליך הוראת פרויקט החקר האקולוגי, הביוטופ. יש לעודד את מעורבות התלמידים בתהליך הלמידה על ידי שיתופם בתהליך הוראת העמיתים והלמידה השיתופית. הוראת העמיתים והלמידה השיתופית מעודדת את התלמידים ללקיחת אחריות ובעלות על עבודת החקר ומקדמת הבנה מעמיקה של המערכת הנחקרת (רונית רוזנשיין ).

מאמרן של חגית טישלר ומיכל מוטרו מתאר את התהליך החינוכי המתקיים בקורס "אקולוגיה כללית". מטרתו לפתח בסטודנטים אוריינות סביבתית פעילה ויכולת לנקיטת עמדה ועשייה באשר לקונפליקטים שונים ביחסי אדם סביבה. המחברות/מרצות פיתחו אסטרטגיית הוראה שעיקרה יציאה מ"הקרוב", הרלוונטי בחיי היום-יום ל"כללי" ו"לרחוק" יותר גם בממד הזמן וגם בממד המרחבים האזורי, הארצי והעולמי. בחלקו הראשון של הקורס עוסקים השיעורים בהוראה של מושגים ותהליכים בסיסיים באקולוגיה: מאפיינים של מערכות אקולוגיות על היבטיהן הא-ביוטיים והביוטיים. בשלב זה אנו מתחילים לבסס ולהטמיע אוריינות סביבתית. בחלקו השני של הקורס, בוחרות סטודנטיות נושאים שמייצגים קונפליקטים ביחסי אדם-סביבה, אוספות מידע ומעבדות אותו להצגה במליאה. הצגה זו כוללת ייצוג מושכל, הנשען על מידע רלוונטי ועדכני לכל צד בקונפליקט והצעת דרכים לגישור, לפשרה, או לפתרון שיש בהן יתרון לשני הצדדים בקונפליקט. השלב האחרון בקורס, הוא שלב הקישורים. בשלב זה סטודנטיות מקשרות בין הנושא שלהם, הקונפליקט אותו הציגו, לנושאים שהציגו אחרים, וגם מקשרות בין נושאים שונים שהוצגו. שלב זה מאפשר הכללה ונגיעה כללית יותר בהיבטים השונים של קונפליקטים ביחסי אדם-סביבה. מקורות שונים מראים שלהוראה באמצעות טיפול בדילמות או בקונפליקטים יתרונות רבים.