מס"ע - תוצאות חיפוש
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום ראשון 20 אוגוסט 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מילות מפתח

מלת המפתח: "ידע תוכן פדגוגי"

תוצאות חיפוש

נמצאו 30 פריטיםסה"כ 3 עמודים
עבור לעמוד 
1
2
3
פריטים מ-1 ל-10
19.01.17 לינק   
1
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
שטחת התוכן ושטחת הפדגוגיה בתרבות תחום הדעת
בישראל כמו במדינות רבות בעולם מתאפיין ארגון ההוראה בבתי הספר בחלוקה לתחומי דעת. חלוקה זו יוצרת בתוך בתי הספר תרבויות משנה המתעצבות סביב תחומי הדעת השונים. מטרתו של המאמר היא לזרות אור על תופעת תרבות תחום הדעת והשפעתה על עבודת המורה בהקשר החינוכי בישראל. המאמר מתמקד בשתי שטחות העשויות לייצג את תרבות תחום הדעת: שטחת התוכן (שמשמעה תפיסות המורים את מבנה תחום הדעת) ושטחת הפדגוגיה (שמשמעה תפיסות המורים את הוראת תחום הדעת). ממצאי המחקר נשענים על ראיונות חצי-מובנים שנערכו עם 18 מורות ומורים המלמדים מגוון של תחומי דעת בחטיבות ביניים ובתיכונים בישראל (ליאת ביברמן-שלו).
01.12.16 לינק   
2
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
חיפוש אחר המרצה הפתוח: הצעה להגדרה ולמסגרת מושגית להעלאת אימוץ הפתיחות בקרב מרצים באוניברסיטה
המאמר חוקר את תהליך השינוי שמרצים באוניברסיטה צריכים לעבור כדי להיות בקיאים בגישות של למידה פתוחה (open education). בהתבסס על סקירת ספרות ועל ראיונות שנערכו עם מספר מומחים מובילים בתחום של משאבים לימודיים פתוחים (open educational resources) ושל למידה פתוחה, המאמר מציע הגדרה מקורית ל"מרצה פתוח" המתחשבת בכל המרכיבים של עבודת המרצים: עיצוב למידה, משאבי הוראה, גישות פדגוגיות ושיטות להערכה של פעילויות המרצים (Nascimbeni, Fabio; Burgos, Daniel, 2016).
15.11.16 תקציר   
3
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
ללמוד ללמד באופן מקוון: סקירה שיטתית של הספרות לגבי הכשרת מורים להוראה מקוונת מגיל הגן ועד תום התיכון
קיים צורך הולך וגובר במורים מקוונים מוסמכים כדי ללמד את האוכלוסייה המתרחבת של התלמידים המקוונים מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12). על מנת לענות על צורך זה, יש לספק למורים הזדמנויות למידה לרכישת סוגים ספציפיים של ידע ושל מיומנויות הנחוצים כדי ללמד באופן מקוון. בסקירה שיטתית זו של הספרות, המחברים עושים שימוש במסגרת המושגית של "ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי" (TPACK) כדי לקבץ את סוגי הידע והמיומנויות הדרושים כדי ללמד באופן מקוון וכדי לבחון הן את המידה שבה תכניות קיימות מתייחסות לאלמנטים אלה, הן את המידה שבה אלמנטים אלה מבוססים על מחקר אמפירי (Moore-Adams, Brianne L.; Jones, W. Monty; Cohen, Jonathan, 2016).
01.09.16 תקציר   
4
   |   מתוך המדור 
תפיסות ותיאוריות פדגוגיות
התבוננות בלמידה כהכנה להוראה
אחד מהדיונים החמים והחשובים יותר בהכשרת מורים כיום נוגע לשיטות הוראה שבהן משתמשים בתכניות ההכנה ולידע ולמיומנויות שהמועמדים להוראה צריכים לרכוש. במחקר זה, המחברת בוחנת את ההתבוננות בלמידה כגישה פדגוגית המיועדת לגרום למעבר של מועמדים להוראה מהתפיסות הטכניות של הוראה שהם מביאים לשדה לעבר תפיסה המתיישבת יותר עם המחקר לגבי האופן שבו אנשים לומדים לשם הבנה (Hughes-McDonnell, Fiona J., 2016)
15.06.16 תקציר   
5
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
התפיסה של מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי את צרכיהם המקצועיים
מחקר זה בחן את התפיסות של מורים ישראליים למתמטיקה בבתי ספר יסודיים לגבי צרכיהם המקצועיים, במטרה לפתח קורסי הכשרה למורים בפועל שמספקים צרכים אלה. שמונים וארבעה מורים ענו על שאלון ורואיינו. התוצאות מראות שהצרכים העיקריים של המשיבים משויכים לחיזוק יכולת הידע הדידקטי שלהם להתמודדות עם היבטים רגשיים הקשורים ללמידת מתמטיקה של תלמידים. אף על פי שלרוב המשיבים חסרה הכשרה פורמלית במתמטיקה, הם מייחסים פחות חשיבות לצורך שלהם בהגברת הידע בתחום (Shriki, Atara; Patkin, Dorit, 2016).
01.06.16 תקציר   
6
   |   מתוך המדור 
ידע וחשיבת מורים
אמור לי מדוע! ידע תוכן מנבא אוריינטציה תהליכית של הסברי חוקרים במתמטיקה ומורים למתמטיקה
המחברים חקרו, בשני מחקרים, את השפעתם של בסיסי ידע שונים של מנחים על איכות ההסברים ההוראתיים שלהם. במחקר מספר 1, המחברים ביקשו מ-20 מורים למתמטיקה (בעלי ידע תוכן פדגוגי גבוה, אך ידע תוכן נמוך יותר) ומ-15 מתמטיקאים (בעלי ידע תוכן פדגוגי נמוך יותר, אך ידע תוכן גבוה) לספק לתלמידים הסבר לגבי בעיית קיצון (extremum problem). במחקר מספר 2, המחברים חקרו את האפקטיביות של הסברים שונים אלה. שמונים תלמידים קיבלו את ההסבר מוכוון-התהליך של המתמטיקאי, או את ההסבר מוכוון-התוצאה של המורה למתמטיקה, או שלא קיבלו הסבר ללמידה (Lachner, Andreas; Nuckles, Matthias , 2016).
15.04.16 לינק   
7
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
התקדמות בידע מתמטי עבור הוראה
המאמר מציג מחקר הבוחן את ההתפתחויות שנעשו על ידי חוקרים לגבי המושג של ידע מתמטי עבור הוראה. הנושאים שנידונו כוללים את טכניקת הסקר שאומצה על ידי מחברי המחקר, ההערכה של המחברים לגבי מחקרים שונים שנערכו כגון: "ידע מתמטי עבור הוראה והבהרת משימה" (Mathematical Knowledge for Teaching and Task Unfolding) והצעותיהם של המחברים למחקר עתידי אודות המושג (Hoover, Mark; Mosvold, Reidar; Loewenberg Ball, Deborah; Lai, Yvonne, 2016).
22.01.16 תקציר   
8
   |   מתוך המדור 
הכשרת מורים, כללי
טכנולוגיה והכשרת מורים: מבט חטוף למחקר ולפרקטיקה שעיצבו את התחום
השילוב הטכנולוגי, רכיב אינטגרלי בהוראה ובלמידה, נחקר בהרחבה במהלך העשורים האחרונים כאשר תכניות להכשרת מורים נאבקו ליישם ולדגום את הפרקטיקות הטובות ביותר לשילוב של טכנולוגיה בהוראה בהכנתם של פרחי הוראה. דו"ח זה מספק מבט חטוף למספר יוזמות ורפורמות אלה אשר פותחו בידי הממשלה, ארגונים מקצועיים לאומיים, סוכנויות להסמכת מורים ושיתופי פעולה עסקיים המשפיעים ומחזקים את אימוץ הטכנולוגיה בתכניות להכשרת מורים (Nesrin Bakir, 2016).
01.11.15 תקציר   
9
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
דגמים בגני ילדים: ידע ילדי גן, ידע ותחושת חוללות עצמית של הגננות – עבודת דוקטורט
בקרב חוקרי החינוך המתמטי קיימת הסכמה רחבה כי חשוב לקדם ידע מתמטי של ילדים כבר מגיל הגן (2001, Clements). בספרות המקצועית פורסמו מחקרים העוסקים בלימודי מתמטיקה לגיל הרך, בתוכניות לימוד ייחודיות למתמטיקה ובהמלצות לפעילויות המסייעות בפיתוח חשיבה מתמטית של ילדי גן. החשיבות נובעת מכך שלימודי מתמטיקה בגיל הרך מהווים בסיס רחב ונכון ללימודי מתמטיקה ומקדמים את מימוש היכולות ואת המוכנות של הילד ללימודי מתמטיקה בעתיד (Clements & Sarama, 2011; 2007; Starkey, Klein & Wakeley, 2004). מסיבה זו נבחר החינוך המתמטי לגיל הגן כבסיס למחקר זה, תוך התמקדות באחד מהנושאים הנלמדים במסגרת תוכנית הלימודים במתמטיקה לגני הילדים, נושא הדגמים (איריס שרייבר).
01.10.15 סיכום   
10
   |   מתוך המדור 
מורים - התפתחות מקצועית
ההשפעה של התפתחות מקצועית המבוססת על שולייתיות קוגניטיבית על תחושת מסוגלות-עצמית של מורה למדעים, הנעה, כיול ידע ותפיסות של הוראה בדרך החקר
מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון מסוגלות-עצמית, הנעה, יכולות של כיול ידע תוכן (knowledge calibration) ותפיסות של חקר בקרב מורים למדעים במהלך לימודים במסגרת תוכנית התפתחות מקצועית חד-שנתית למורים למדעים (כאן: ביולוגיה ומדעי כדור הארץ). בתוכנית למדו המורים בהובלת מדען שהיה המלווה המקצועי של התוכנית בדגם של שולייתיות קוגניטיבית. החוקרים ביקשו לבחון אם תוכנית כזו משנה מאפיינים קוגניטיביים ולא-קוגניטיביים של התפתחות מקצועית של מורים (Peters-Burton, E.E., Merz, S.A., Ramirez, E.M., & Saroughi, M).
1
2
3
פריטים מ-1 ל-10