מס"ע - תוצאות חיפוש
מרכז מידע בין-מכללתי
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום שלישי 21 נובמבר 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מילות מפתח

מלת המפתח: "שיטות הוראה"

תוצאות חיפוש

נמצאו 324 פריטיםסה"כ 33 עמודים
עבור לעמוד 
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
פריטים מ-1 ל-10
01.04.17 תקציר   
1
   |   מתוך המדור 
הכשרת מורים, כללי
שימוש בווידאו בהכשרת מורים: סקר בין-לאומי של פרקטיקות
שימוש בווידאו בהכשרת מורים יכול לשפר את למידתם של מורים/סטודנטים, אולם המידה/שימוש בווידאו של מורי מורים, או מה שתומך או מעכב את שימושיהם, לא תועדו. מחקר זה חוקר סוגיות אלה. נותחו 208 תגובות לסקר של מורי מורים לגבי הפרקטיקות שלהם על פני 977 קורסים בהכשרת מורים במהלך שנת לימודים אקדמית (רפלקציה עצמית, דיון עמיתים, דיון מונחה בידי מרצה, חקרי מקרים, ומולטימדיה) (Tanya Christ , Poonam Arya, Ming Ming Chiu, 2017).
01.03.17 תקציר   
2
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
פדגוגיות חדשניות לשימוש באייפדים בבתי הספר
אייפדים (iPads) הופכים לפופולריים כמכשירים 1:1 בכיתות רבות, ומאפשרים למורים להטמיע פדגוגיות שיגבירו את למידת התלמיד. מכשירים ניידים מעין אלה מציעים מזמינוּת רבה שעשויה להגביר את ההנעה ואת אוטונומיית התלמיד. אף על פי כן, ללא שינוי בפדגוגיה, הם לא צפויים לגרום להשפעה משמעותית כלשהי על למידת התלמיד. מחקר ראשוני זה של ארבעה בתי ספר חוקר את השפעתם של האייפדים על הפדגוגיה ואת השינויים שניכרו, תוך שימוש במודל SAMR. תוך שימוש בשיטות מרובות לאיסוף נתונים, המחקר הראה שהיו מספר שינויים בפדגוגיה של המורים שהובילו להגברה של שיתוף פעולה, תקשורת, הסתמכות עצמית של התלמיד, ופיתוח התנסויות אותנטיות (Geer, Ruth; White, Bruce; Zeegers, Yvonne; Wing Au; Barnes, Alan, 2017).
01.03.17 תקציר   
3
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
פרספקטיבה שונה לגבי פילוסופיית ההוראה של רוברט לי מור
ד"ר רוברט לי מור (Robert Lee Moore) היה ללא ספק אחד מהמורים הטובים ביותר למתמטיקה אי פעם. הוא פיתח שיטת הוראה ייחודית שתוכננה ללמד את הסטודנטים שלו לחשוב כמו מתמטיקאים. השיטה שלו לא תוכננה להעביר ידע מתמטי מסוים, אלא ללמד את הסטודנטים שלו לחשוב. כיום, שונתה שיטתו והיא מתמקדת בשימוש במעורבות הסטודנט לקראת המטרה של העברת ידע מתמטי במקום המטרה של ד"ר מור ללמד את הסטודנטים לחשוב (Jones, Stephen L. , 2017).
06.02.17 לינק   
4
   |   מתוך המדור 
פסיכולוגיה חינוכית
השפעת חקר המוח על הפדגוגיה: ראיון עם פרופ׳ יצחק פרידמן
נוירופדגוגיה, או מדע העָצָב בחינוך (Educational Neuroscience) משלב ידע מתחום הפסיכולוגיה, פדגוגיה, וחקר המוח והבינה (Mind, Brain and Education – MBE). שילוב זה יוצר שדה מחקר בין-תחומי בעל פוטנציאל להשפעה רחבה על איכות הפדגוגיה. מעבר לכך, הוא מבקש לפרוץ את "הקופסה השחורה" שבמוח, להתבונן פנימה ולהבין את התהליכים המתרחשים בו ולהביא את הממצאים לאנשי הפדגוגיה והפסיכולוגיה - ממצאים שיהוו בסיס איתן לפיתוח גישות פדגוגיות חדשות, פרקטיקות וכלים, שישפרו את איכות ההוראה, יגבירו את המוטיבציה ללמידה, יביאו לפיתוח סביבות למידה מותאמות ורלוונטיות, ויאפשרו תהליכי למידה משמעותיים ואפקטיביים (ריקי נחום).
19.01.17 לינק   
5
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
שטחת התוכן ושטחת הפדגוגיה בתרבות תחום הדעת
בישראל כמו במדינות רבות בעולם מתאפיין ארגון ההוראה בבתי הספר בחלוקה לתחומי דעת. חלוקה זו יוצרת בתוך בתי הספר תרבויות משנה המתעצבות סביב תחומי הדעת השונים. מטרתו של המאמר היא לזרות אור על תופעת תרבות תחום הדעת והשפעתה על עבודת המורה בהקשר החינוכי בישראל. המאמר מתמקד בשתי שטחות העשויות לייצג את תרבות תחום הדעת: שטחת התוכן (שמשמעה תפיסות המורים את מבנה תחום הדעת) ושטחת הפדגוגיה (שמשמעה תפיסות המורים את הוראת תחום הדעת). ממצאי המחקר נשענים על ראיונות חצי-מובנים שנערכו עם 18 מורות ומורים המלמדים מגוון של תחומי דעת בחטיבות ביניים ובתיכונים בישראל (ליאת ביברמן-שלו).
18.12.16 לינק   
6
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה
בעיצוב, במרחב, או בלמידה – היכן נמצא ה-"חדשני"?
יום לאחר שרותי סלומון הציגה את שבעת הכללים לעיצוב מרחבי למידה, ג'יי הורוויץ מעלה תהיות לגבי (אי-)יישומם במערכת החינוך: "...רעיונות והצעות לעיצוב "אחר" או "מקורי" של מרחבי למידה אינם חדשים. הדוח של SKG שממנו רותי גזרה את שבעה הכללים התפרסם בשנת 2011, והפרויקט עצמו יצא לדרך בשנת 2008. והיו לא מעט פרויקטים דומים שקדמו לו. בישראל, למשל, ספרו של דוד חן, "בית-הספר העתידי כרמים – בין תיאוריה למעשה" התפרסם בשנת 1999. התיאורים של מרחבי הלמידה שבספר אינם זהים לאלה של SKG, אבל די ברור שעקרונות העיצוב וההצעות לביצוע דומים מאד. זאת ועוד: רבים מהעקרונות האלה יושמו במרחב הפיסי של כרמים". אולם, אם אין בעקרונות אלו כל חדש, מדוע מרחבי הלמידה הבית-ספריים אינם מעוצבים בהתאם? (ג'יי הורוויץ).
01.12.16 לינק   
7
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
חיפוש אחר המרצה הפתוח: הצעה להגדרה ולמסגרת מושגית להעלאת אימוץ הפתיחות בקרב מרצים באוניברסיטה
המאמר חוקר את תהליך השינוי שמרצים באוניברסיטה צריכים לעבור כדי להיות בקיאים בגישות של למידה פתוחה (open education). בהתבסס על סקירת ספרות ועל ראיונות שנערכו עם מספר מומחים מובילים בתחום של משאבים לימודיים פתוחים (open educational resources) ושל למידה פתוחה, המאמר מציע הגדרה מקורית ל"מרצה פתוח" המתחשבת בכל המרכיבים של עבודת המרצים: עיצוב למידה, משאבי הוראה, גישות פדגוגיות ושיטות להערכה של פעילויות המרצים (Nascimbeni, Fabio; Burgos, Daniel, 2016).
22.11.16 תקציר   
8
   |   מתוך המדור 
הוראת המדעים
תכנון, חניכה והוצאה לפועל של הזדמנויות למידה באיכות גבוהה עבור תלמידים המקדמות חשיבה מדעית
מטלות לימודיות הן מאפיינים מרכזיים של פרקטיקת כיתה, אך מעט ידוע על הדרך שבה מרכיבים שונים של מטלות – כגון בחירה או תכנון מטלות לשיעור, חניכה והוצאתן לפועל עם תלמידים – מעצבים את התנאים עבור מעורבות אינטלקטואלית של תלמידים בכיתות המדעים. המחברים עשו שימוש בגישה איכותנית של חקר מקרים מרובים, וניתחו 57 שיעורי מדעים שאותם לימדו 19 מורים בשנת ההוראה הראשונה שלהם. הם בחנו את הפוטנציאל לעבודה אינטלקטואלית של תלמידים המובנה במטלות על פני שלבי הלימוד, ואת האופן שבו הדרישה של המטלה הנחשפת העמיקה (או נכשלה להעמיק) את מעורבותם של התלמידים במדע ( Kang, Hosun; Windschitl, Mark; Stroupe, David; Thompson, Jessica, 2016).
01.11.16 תקציר   
9
   |   מתוך המדור 
הוראת המדעים
זיהוי הגורמים המונחים ביסוד העניין הסביבתי בקורס מדעים עבור פרחי הוראה בבית הספר היסודי
עניין סביבתי (situational interest) הוא עניין לטווח קצר המקושר לגורמים סביבתיים במצב מסוים. מחקרים קודמים מצאו שטכניקות מסוימות להוראת מדעים יכולות להיות אפקטיביות מאוד ביצירת עניין סביבתי בקרב תלמידים, אך הסיבות מדוע הן אפקטיביות נותרו לא ברורות: פעילויות הכרוכות בהשתתפות פעילה, לדוגמא, ידועות כיוצרות עניין סביבתי, אך קיימת הסכמה כללית מועטה לגבי הסיבות היסודיות לכך. המטרה של מחקר זה הייתה לחקור את הגורמים המונחים ביסוד העניין הסביבתי במגוון טכניקות להוראת מדעים (PALMER, DAVID H.; DIXON, JEANETTE; ARCHER, JENNIFER, 2016).
06.10.16 לינק   
10
   |   מתוך המדור 
ממכבש הדפוס
להבין הבנה; ללמד להבין: מושגים ומעשים
הבנה היא מטרת ההוראה והלמידה, ובכל זאת רוב התלמידים רוב הזמן אינם מבינים; הם זוכרים (במקרה הטוב), אך לא מבינים. מדוע? משום שהבנה היא מצב שכלי ורגשי מורכב, הישג שלא קל להגיע אליו. האסופה להבין הבנה; ללמד להבין מסבירה מהי הבנה וכיצד אפשר לטפח אותה בבתי הספר ובמסגרות אחרות. חינוך להבנה מאתגר כיום את ההוגים ואת חוקרי החינוך המובילים. מיטב המומחים בעולם ובארץ מציעים מושגים שונים להבנה ודרכים שונות לטפח אותה במערכת החינוך ובמערכות אחרות. האסופה מציגה את הגותם ואת מחקריהם בתחום (יורם הרפז).
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
פריטים מ-1 ל-10