מס"ע - תוצאות חיפוש
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום חמישי 24 אוגוסט 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מילות מפתח

מלת המפתח: "הבנת טקסטים"

תוצאות חיפוש

נמצאו 9 פריטיםסה"כ 1 עמודים
01.12.16 תקציר   
1
   |   מתוך המדור 
קריאה, כתיבה וטקסטים
ההשפעה של קריאה חוזרת על הסחת הדעת
מחקרים הראו כי לקריאה חוזרת יש תועלת מינימלית להבנת הטקסט, בהשוואה לקריאה אחת בלבד או לסוגים אחרים של טכניקות למידה (כגון, עריכת מבחן; הסבר עצמי). המחברים בחנו את ההשפעה של קריאה חוזרת על הסחת הדעת בשני ניסויים. המשתתפים קראו שני טקסטים, שבמהלכם הגיבו לבדיקות של הסחת דעת לסירוגין. טקסט אחד נקרא פעם אחת והשני פעמיים. בהתאמה לממצאים קודמים, לא הייתה השפעה לקריאה החוזרת על ההבנה אף על פי שהמשתתפים דיווחו שהם מרגישים כשירים יותר לאחר שקראו שוב את הטקסט (Phillips, Natalie E.; Mills, Caitlin; D'Mello, Sidney; Risko, Evan F., 2016).
06.10.16 סיכום   
2
   |   מתוך המדור 
תפיסות ותיאוריות פדגוגיות
מהי הבנה
המושג "הסבר" משמעו הכפפת מקרה פרטי לחוק כללי, שמטרתו להשיב על השאלה מדוע. מהלך זה נהוג במדעי הטבע הניסויים והתצפיתיים והוא מתייחס למקרה פרטי של חוק כללי תוך התעלמות מפרטיותו. בתוך כך, כל מקרה שנבחן דומה לכל המקרים האחרים ביחס להיבט הנבחן. המושג "הבנה", לעומת זאת, משמעו ראיית הפרט בפרטיותו. מכאן, שהבנה עוסקת בייחודו של המקרה, בנבדל ממקרים דומים לו, ובחינה זו הינה עיקר מושא ההבנה (שמואל שקולניקוב).
20.12.14 תקציר   
3
   |   מתוך המדור 
קריאה, כתיבה וטקסטים
קורס קריאה עבור למידה מקוונת
המאמר מראה את הדרך שבה אנו מבינים כיצד לפתח פעילות של קריאה עם תרגילים של קריאה לפני תחילת הפעילות וקריאה אחרי-הפעילות עבור שיעור שאורכו 100 דקות לפחות. הקורס פותח כדי לעקוב אחר מספר יעדים: 1) להבין את הנקודות ואת הפרטים העיקריים של הטקסט לקריאה; 2) לזהות אירוניה, ייחוסים תרבותיים וביטויים אידיומטיים בטקסט; 3) לעקוב אחר יחסים הגיוניים בקריאה וליצור מיפוי תוך שימוש במספר אתרים כמקורות מידע; 4) להעריך את האתר בהתאם למספר קריטריונים. התרגילים נעים מהגדרות לפיתוח אוצר מלים, מרפרוף לסריקה כדי לכסות את רוב שיטות ההוראה/למידה (Balgiu, Alina; Zechia, Dana; Patesan, Marioara, 2014).
01.11.13 לינק   
4
   |   מתוך המדור 
קריאה, כתיבה וטקסטים
מדוע המוח מעדיף נייר?
המאמר מציע את התובנות של המחבר לגבי היתרונות של קריאת מאמר בדפוס על פני קריאה של מאמר אלקטרוני בעקבות העלייה בחדשנות הטכנולוגית (Jabr, Ferris, 2013).
01.08.12 לינק   
5
   |   מתוך המדור 
קריאה, כתיבה וטקסטים
תמיכה בתלמידי תיכון המתקשים בקריאה בכיתות מדעים
המאמר דן בהוראה של תלמידי תיכון בעלי הישגים נמוכים בקריאה המתקשים בהבנת טקסטים מסבירים, כמו ספרי מדעים, תוך שימוש בהוראת הבנת הנקרא ובתוכנת text-to-speech (TTS). במאמר נידון השילוב בין הוראת אוריינות ומדע, כמו גם קריאה אפקטיבית, הוראת תחום התוכן ולמידת אוצר מלים (Roberts, Kelly D., Takahashi, Kiriko, Hye-Jin Park and Stodden, Robert A. 2012).
16.05.12 לינק   
6
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
למידה הבנייתית – עדויות מחקריות על יעילות תהליך הלמידה בסביבה המתוקשבת
בהמשך לסקירה על חשיבות על למידה הבנייתית בעולם החינוך המתוקשב הגיעו לאחרונה למערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת עדויות מחקריות נוספות על חשיבות הלמידה ההבנייתית בסביבות למידה מתוקשבות. חוקרים באוניברסיטה בטייוואן פיתחו כלי מתוקשב לרישום הערות והבניית מידע ע"י סטודנטים במהלך למידתם בסביבה מתוקשבת . ממצאי המחקר , שפורסמו בכתב עת שפיט (Computers & Education) מלמדים על מעורבות לימודית רבה יותר של הלומדים בתהליך, על מוטיבציה רבה בלמידה ועל הבנה טובה יותר של חומרי הלמידה . רישום ההערות , מיונם וארגונם בצורה הבנייתית מוביל ללמידה פעילה של הלומדים .
22.04.12 לינק   
7
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
למידה הבנייתית : חשיבות תהליך סיכומי הערות בכלים מתוקשבים
בהמשך להרצאה של ד"ר ליזי כהן המדגישה בהרצאתה את חשיבות הלמידה ההבנייתית בלמידה מקוונת , כדאי לקרוא את המאמר של המורים האמריקאים Michael Fisher Jeanne Tribuzzi שכתבו על תהליך הבניית המידע ע"י תלמידים הנקרא Annotexting. הכוונה לתהליך של הבניית מידע שבו תלמידים נדרשים לרשום ולסכם באמצעות כלים טכנולוגיים ( טאבלטים או אייפונים) הסברי ביאור ( annotations) לגבי חומרי למידה או מאמרים שקראו . Annotexting הוא תהליך שיש בו אוסף של הבניית מחשבות, הערות ותגובות לגבי פירוש ראיות בטקסטים . זהו תהליך של הבניית מידע מצד אחד וחשיבה ביקורתית מצד שני .
14.10.11 לינק   
8
   |   מתוך המדור 
קריאה, כתיבה וטקסטים
שפת המקצועות : ידע לשוני וביטויו במקצועות לימוד שונים בחטיבת הביניים
סקירה מדעית זו הוזמנה על ידי ועדת המומחים לתחום שפה ואוריינות מטעם היזמה למחקר יישומי בחינוך, כדי שתשתמש חומר רקע לדיוני הוועדה.באיזו מסגרת רצוי ללמד את המיומנויות האורייניות ואסטרטגיות פעולה בקריאה ובכתיבהבחטיבת הביניים? מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את המאפיינים הלשוניים והקוגניטיביים של טקסטים לימודיים לחטיבת הביניים בארבעה תחומי דעת: היסטוריה, מדעים וטכנולוגיה, אזרחות. מהו העומק וההיקף של המיומנויות האורייניות הכלליות שמזמנים ספרי הלימוד, דהיינו מהי תרומתם הפוטנציאלית של ספרי הלימוד להבנת טקסטים עתירי ידע, ליכולת הכתיבה ולאופני החשיבה הנדרשים מהתלמידים בחטיבת הביניים. באיזו מידה סוללים ספרי הלימוד את הדרך לקראת אוריינות דיסציפלינארית בכל אחד מתחומי הדעת שנבדקו. מן המחקר אמורה לעלות תשובה ביחס לשאלה: האם יש ללמד את הבנת הנקרא כתחום עצמאי או כמיומנויות ואסטרטגיות המעוגנות בכל תחום דעת? ( אסתר כהן (סייג) , לבנת זהר).
10.09.10 לינק   
9
   |   מתוך המדור 
קריאה, כתיבה וטקסטים
הפן הלשוני של הבנת טקסטים כתובים נראטיביים ועיוניים: מבט התפתחותי
המטרה העיקרית המחקר הנוכחי הייתה לעמוד על טיבו של הקשר בין השליטה בידע הלשוני והבנת טקסטים כתובים בשפה העברית לאורך שנות ההתבגרות. כך, לבדוק את התפתחות הידע הלשוני בתחומים האופייניים לרכישה הלשון המאוחרת, את התגבשות היכולת להבין טקסטים כתובים ואת הקשרים ההדדיים שבין שני תחומים אלה. מטרה חשובה בהקשר הזה הייתה להעשיר את הידע על צורות בדיקת הבנת הנקרא, לבחון כיצד מתפתחת היכולת לענות על סוגי שאלות שונים ואיך הם משפיעים על ההבנה, וכן לבחון את ההבדלים בידע הלשוני בין קוראים ברמות שונות של הבנת טקסטים. מטרה נוספת הייתה לבחון אם קיים שוני התפתחותי בין הבנת טקסטים נרטיביים להבנת טקסטים עיוניים, שאלה שגם היא עדיין לא נחקרה, לא בעברית ולא בשפות אחרות. נבדקו 99 ילדים הלומדים בבתי ספר במרכז הארץ בכתות רגילות: כתה ד' (גיל 9-10), כתה ז' (גיל 12-13), וכתה י"א (גיל 16-17), ו-12 מבוגרים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה. אצל הילדים שנבדקו לא אובחנו ליקויי למידה, קריאה או לקויי למידה בכלל ( דפנה קפלן).