מס"ע - תוצאות חיפוש
מרכז מידע בין-מכללתי
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
שבת 22 ספטמבר 2018
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מילות מפתח

מלת המפתח: "הערכת יכולות "

תוצאות חיפוש

נמצאו 7 פריטיםסה"כ 1 עמודים
22.03.17 סיכום   
1
   |   מתוך המדור 
ידע וחשיבת מורים
סובייקטיביות של שיפוטי המורים: מאפייני תלמידים שמשפיעים על שיפוטי המורים ביחס ליכולותיהם.
המחקר הנוכחי בחן נתונים המתייחסים לכ-12,000 תלמידים בכיתות ג'-ז', שבסוף שנת הלימודים נבחנו במבחן סטנדרטים לאומיים בניו-זילנד. מטרתו הייתה להשוות בין הערכות המורים את תלמידים אלה למול הישיגיהם במבחנים הלאומיים. באמצעות מחקר זה, מבקשים החוקרים לדון בתופעה של הערכות סובייקטיביות של מורים ובאתגרים העולים ממנה.
01.09.15 תקציר   
2
   |   מתוך המדור 
קריאה, כתיבה וטקסטים
שיפור מיומנויות קריאה מוקדמות עבור קוראים מתחילים תוך שימוש בתכנית מקוונת כהוראה משלימה
מחקר זה בחן האם שימוש בתכנית קריאה מקוונת (Headsprout® Early Reading; HER) כהוראה משלימה עבור קוראים בכיתה ב', ללא קשר לבעיות קריאה התחלתיות, הובילה לשיפורים במיומנויות קריאה בהשוואה לילדים שלא קיבלו שעות הוראה נוספות. נמצאו הבדלים מובהקים לטובת משתתפי קבוצת ה-HER על פני מדדים של דיוק בקריאה ומיומנויות של זיהוי מילים (Tyler, Emily; Hughes, John; Beverley, Michael; Hastings, Richard, 2015).
18.11.14 תקציר   
3
   |   מתוך המדור 
תפיסות ותיאוריות פדגוגיות
מעבר למודל המוק: שינוי פרדיגמות חינוכיות
ארבע מגמות – תארים מבוססי מוק (MOOC-based degrees), חינוך מבוסס יכולת (competency-based education), פורמליזציה של הלמידה (the formalization of learning) ורפורמה רגולטורית (regulatory reform) – מסיטות את הפרקטיקה החינוכית מעקרונות הליבה של החינוך המסורתי, ואינן מציינות תופעה ארעית אלא דווקא שינוי יסודי של הסטטוס קוו. זה אירוני שבזמן שההשכלה הגבוהה מחוברת לכאורה יותר מתמיד, קיימות מחלוקות עמוקות לגבי אופן ההוצאה לפועל הטוב ביותר של חזון הליבה (James G. Mazou?).
10.11.13 לינק   
4
   |   מתוך המדור 
הכשרת מורים, כללי
פיתוח סולם להערכת הדרישה ליכולות מסוימות אצל מורים
כדי לספק מידע לגבי היכולות של סטודנטים להוראה בעלי תואר שני, פותח בגרמניה מודול מיוחד למורים במסגרת "פרויקט לשיתוף פעולה גרמני עבור מחקרי מעקב אחרי הבוגרים". הסולם מפעיל מודל של פעולת המורה בהתבסס על קווי ההנחיה שפורסמו על ידי "הועידה הקבועה של שרי החינוך". הניתוחים התבססו על מדגם של 937 סטודנטים להוראה, שסיימו לימודי תואר שני מאוניברסיטאות Cologne ו- M?nster, שב- North Rhine-Westphalia בין התאריכים 1 באוקטובר 2007 ל-30 בספטמבר 2008. תוצאות הניתוחים הראשונים מדגישות את הפוטנציאל של הסולם לספק תובנה לגבי הדרישות שעבורן יש להכין את הסטודנטים בלימודי ההוראה שלהם (Mareike Landmanna, 2013).
04.06.12 לינק   
5
   |   מתוך המדור 
הוראת המדעים
ניווט דרך דרישות השפה להערכת ביצוע הצגה מדעית מבוססת חקר: אתגרים והזדמנויות בכיתה עבור לומדי אנגלית.
הערכות ביצוע הצגה מדעית, (Science performance assessments (SPAs , תוכננו לגילוי תחום נרחב יותר של ידע ויכולות מדעיים מאשר הרגילים הנמדדים בשיטות המסורתיות של מבחני דף נייר ועיפרון. כדי להיות מעורבים ב- SPAs ומתוך כך להציג יכולות וכישורים, כמו, חקר מדעי, תלמידים צרכים לבוא במגע עם מגוון משתתפים ולתקשר בדרכים שונות ( Lyon, E., Bunch, G., & Shaw, J.).
12.06.11 לינק   
6
   |   מתוך המדור 
הערכת הוראה
איך יעריכו את המורים ברפורמת "עוז לתמורה" – דילמה לבתי הספר ולגורמי ההערכה
לפי רפורמת "עוז לתמורה" בבתי הספר התיכוניים, מחצית מהמורים יקבלו מענקי הצטיינות שהיקפם מבוסס על מדדי הערכה של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך. עיתון "כלכליסט" יצא לבדוק איך בונים מדד כזה והאם הוא באמת ישקף מיהו מורה טוב. סעיף המצוינות החדש מעורר דאגה בקרב המורים. יובל סרי, מחנך ומורה לפיזיקה ומחשבת ישראל בתיכון זיו בירושלים, אומר " ש"אי אפשר להחיל על מערכת החינוך תובנות שקיימות בחברות כלכליות. לטענת סרי, איכות ההוראה תיפגם גם משום ש"כיום יש פלורליזם של דעות במערכת, ובעקבות הניסיון לקבל מענק הצטיינות ייווצר מצב שכולם יישרו קו עם עמדת המנהל משום שיפחדו מפגיעה במענקים. בנוסף, מורים לא ירצו לקחת על עצמם לימוד בכיתות חלשות כי זה יפגע במדדי ההצלחה שלהם".
26.04.09 לינק   
7
   |   מתוך המדור 
הערכת הוראה
יש יותר מדרך הוגנת אחת למיין מועמדים ללימודים גבוהים
המבחן הפסיכומטרי לא משקף בהכרח את יכולתם האמיתית של מועמדים רבים ללימודים גבוהים. לכן , המבחן להערכת פוטנציאל החשיבה {ה-:Learning Potential Assessment Device LPAD} של חתן פרס ישראל פרופ' פוירשטיין, הינו מבחן שכשמו כן הוא; הוא מיועד להעריך את פוטנציאל הלמידה של הנבחן. ה- LPAD איננו מסתפק במדידת היכולת הנוכחית, זאת כיוון שההנחה היא שהיכולת הנוכחית, כשהיא נמוכה, עשויה להיות מושפעת מגורמים משניים, שאינם מלמדים על היכולת האמיתית של האדם בתחומים הנבדקים. מטרת ה- LPAD היא כפולה: א. להבחין בין קושי ביכולת הנבדקת, לבין קושי בתנאים המשניים אותם אנו מכנים פונקציות קוגניטיביות פגומות. ב. להעריך את יכולת השינוי של הנבדק באותם 'תנאים משניים', ואף ביכולות עצמן. גם אם רמתו הנוכחית של הנבדק נמוכה, הרי שכושר ההשתנות שלו עשוי להיות גבוה, ולכן הוא עקרונית מתאים לאותם תחומי לימוד בהם חשקה נפשו.