מס"ע - תוצאות חיפוש
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום שני 21 אוגוסט 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מילות מפתח

מלת המפתח: "ידע פרופסיונלי "

תוצאות חיפוש

נמצאו 16 פריטיםסה"כ 2 עמודים
עבור לעמוד 
1
2
פריטים מ-1 ל-10
02.04.17 תקציר   
1
   |   מתוך המדור 
שיטות מחקר
הערכת המגוון האפיסטמי במחקר חינוכי: סדר יום לשיפור ההשפעה המחקרית והכשרת המורים הראשונית
מחקר בחינוך משתמש בטווח רחב של מסורות אפיסטמולוגיות הנובעות בחלקן מהטווח הרחב של הבעיות הנחקרות. בעוד שמגוון זה עשוי להיחשב כיתרון לתחום, הוא גם גורם לחוקרים העובדים בתוכו להיות חשופים לחלוקה בין אלה שכדאי להקשיב להם לבין אלה שעל "משתמשי-קצה" להתעלם מהם. אותם אנשים וקבוצות המתעניינים בתוצרי המחקר החינוכי, כגון קובעי מדיניות וספקי שירות, מצפים במידה הולכת וגוברת שממצאי המחקר יהיו נגישים, וייתרמו לשאלות הנוגעות לרב גוניות של "מה עובד". תחת אילוץ זה, תהליכי מחקר המספקים פרטים על מורכבותן של הבעיות החינוכיות, וטבעם הזמני, החלקי והמקרי של הפתרונות, נוטים להידחות כמורכבים יתר על המידה ובלתי נגישים. המגוון האפיסטמולוגי במחקר החינוכי מציג גם אתגרים עבור קליטה של מתכשרים להוראה במקצוע. המחברים מתארים חלק מאתגרים אלה בדיון לגבי מגוון אפיסטמולוגי במחקר בחינוך. הם גם מתארים הבדלים באופן שבו מסורות מחקר מבנות בעיות חינוכיות. הם טוענים שחציית גבולות אפיסטמיים היא תנאי הכרחי לפרקטיות החינוכיות של מורים ושל אלה המתכוננים להצטרף לשורותיהם (Hayes, Debra; Doherty, Catherine, 2017).
18.03.15 סיכום   
2
   |   מתוך המדור 
מדיניות בהכשרת מורים
דמוקרטיזציה של הכשרת מורים
בתי-ספר ומוסדות הכשרה אינם יכולים להכשיר מורים איכותיים כל אחד בעצמו. גם יחד הם אינם יכולים להצליח בכך מבלי לקיים ביניהם שיתופיות אמיתית המכירה במקומו של כל סוג ידע ומכבדת אותו, ומבלי להנגיש את המומחיות הקיימת בקהילות שבתי-הספר משרתים למתכשרים. נדרשת גם מחויבות רצינית של סגלי מוסדות ההכשרה לתוכניות הכשרה איכותיות זאת מבלי להזניח את פעילויות המחקר שלהם (Zeichner, K., Payne, K.A. & Brayko, K).
10.09.13 סיכום   
3
   |   מתוך המדור 
ידע וחשיבת מורים
אמונות מורים בפעולה: מחקר על תיאוריות מעשיות אישיות של מורים
זהו מחקר המשך שבחן בוגרי תוכנית הכשרה במחקר קודם, כשהמשתתפים היו סטודנטים להוראה. המחקר כלל 22 מורים בעלי ותק בהוראה (4 - 6 )שלמדו במסגרת תואר שני והשלימו 250 שעות התנסות מעשית מודרכת ו-10שעות התמחות שבועיות באותו בית ספר. בעת המחקר הם לימדו בו במשרה מלאה. במאמר מוצגות תוצאות המתייחסות לשלושה ממשתתפי המחקר ( Levine, B., He, Y., & Holyfield, A ) .
08.06.13 לינק   
4
   |   מתוך המדור 
הכשרת מורים, כללי
הכשרת מורים, התנסות והקשר לפרקטיקה של הוראה מותאמת
מחקר זה, שהמושג התיאורטי המרכזי בו הוא "ידע קוריקולרי"(Shulman, 1986,1987 ), בחן את הדרכים שבהן הכשרת מורים והתפתחות מקצועית קשורות לפרקטיקה של הוראה מותאמת(Aligned instruction). שאלות המחקר היו: (1) עד כמה מאפיינים מדידים של הכשרת מורים והתפתחות מקצועית קשורים למימוש של הוראה מותאמת-סטנדרטים? (2) עד כמה ההתאמות משתנות בין מקצועות וגילאים? ממצאי המחקר מצביעים על כמה מאפיינים מדידים הקשורים קשר חיובי ליכולת המורה לקיים הוראה מותאמת כזו, ובהם: מספר שנות ההתנסות בהוראה, שדה ההתמחות של המורה/המתכשר והקורסים שלמד. בנוסף יש עדות מסוימת לכך שההתאמה משתנה בהשוואה בין מורים בבית הספר היסודי לבין מורים בבית הספר התיכון. ככלל עוצמת הקשרים המזוהים קטנה יחסית ומצביעה על השפעות חלשות של הכשרת המורים בעניין זה כפי שנמדדו במחקר בהתייחס לידע הקוריקולרי של המורים ( Polikoff, M.S.).
16.04.12 לינק   
5
   |   מתוך המדור 
ידע וחשיבת מורים
אינטרסים של מורים והשאלות שהם מציבים לנוכח הפרקטיקה החינוכית שלהם
המאמר עוסק בשאלת הקשר בין מחקר ומעשה ובשאלת החשיבות של בסוס התמקצעות של מורים גם על ממצאי מחקרים חינוכיים. העניין של המורים לאורך זמן בלמידת תלמידים דורש שהמתכשרים ילמדו כבר מראשית הדרך כיצד תוצאות מחקרים עשויים לסייע להם בכך. בהתאמה, התמקדות מורים בממצאי מחקרים עשויה להפכם לצרכנים ביקורתיים של חומרים אלה ולתורמים לשאלות חשובות. קשר מקצועי בין מחקר לבין פרקטיקה דורש שהחוקרים והמורים ידברו באותה שפה, שכן שני אלה הם שני צדדים של אותו מטבע (Van Velzen, J.H ).
08.04.12 סיכום   
6
   |   מתוך המדור 
מורי מורים
ניתוח של שני דגמים של רפלקציה והשתמעויותיהם ההתפתחותיות
רפלקציה היא מושג מדובר בספרות העוסקת בחינוך. אולם הבדלי ההמשגות שלו והעדר תיאוריזציה לגבי הדרך שבה הן מתייחסות זו לזו עשויים להפחית את תרומתו בחקר הבנה של התפתחות חינוכית בהשכלה הגבוהה. המאמר מתייחס לשני דגמים של רפלקציה ומנסה לבחון אם אנשי סגל אקדמי מקיימים רפלקציה על הוראתם. המאמר מתאר שני מחקרים כל אחד מבוסס על דגם שונה? ( Kreber, C) .
01.03.12 סיכום   
7
   |   מתוך המדור 
ידע וחשיבת מורים
השטח של הידע המנהיגותי של המורה
פוליטיקה קיימת בכל רמה בחיי בית הספר (Apple & Buras, 2006) ובאה לידי ביטוי בעשייה היומיומית כמו אינטראקציות של מורים עם תלמידים ועם הורים, עם עמיתים, מנהלים, מפקחים, אגודים מקצועיים וחברי קהילות מקומיות (Spring, 2005). לחברי קבוצות האלה רעיונות מתחרים לגבי מגוון של עניינים ופרקטיקות חינוכיים: קוריקולום, דרכי הערכה, פדגוגיה, מימון (Oaks & Lipton, 2003). החלטות ופעולות שמורים מקבלים ועושים בתחומים אלה מבטאות פעילות פוליטית במידה זו או אחרת. טענת כותבי המאמר היא שחשוב לכלול ידע מנהיגותי בתוכניות הכשרת מורים כדי להכשיר את המורים ולעורר את מודעותם למציאויות פוליטיות מסוגים אלה המשפיעות עליהם ודורשות ידע מנהיגותי מתאים (Neumann, M.D., Jones, L., & Webb, P.T).
12.11.10 לינק   
8
   |   מתוך המדור 
ידע וחשיבת מורים
סיפור סיפורים כדיאלוג: כיצד מורים בונים את הידע המקצועי שלהם
בעשור האחרון רב השימוש בנרטיבים של מורים במחקר החינוכי. המחקר הנרטיבי מזמן תובנות על ידע המורים ועל זהותם המקצועית ומציע גישה להתפתחות מקצועית מתמשכת. אולם הידע על דרכים שבהן מורים משתמשים בסיפורים אישיים כדי להבנות את הידע המקצועי שלהם אינו רב. המחקר הנוכחי מראה כיצד קבוצה של מורים בסיפור סיפורים כצורה של דיאלוג מקצועי. המחקר הנוכחי דומה לרבים אחרים בראיית סיפור סיפורים ככלי בידי מורים לחקור את עבודתם. הוא ייחודי בכך שהציג תפיסה של סיפור הסיפורים כדיאלוג רפלקטיבי. הסיפור הוא חלק משיח בין מורים על התפתחות מקצועית, היקפה ומשמעותה. (Savvidou, C).
12.10.10 לינק   
9
   |   מתוך המדור 
ידע וחשיבת מורים
אלה המבינים: צמיחת הידע בהוראה
פרופ' לי שולמן נחשב להוגה והחוקר החשוב ביותר בתחום של ידע מורים. המאמר המתפרסם בגיליון אוקטובר 2010 של כתב העת "הד החינוך" נחשב לאחד ממאמרי המפתח בתחום. שולמן מציג בו את עקרונות תפיסתו על ידע של מורים ומותח ביקורת על גישות המתעלמות מתוכני ההוראה ומעדיפות מיומנויות הוראה כלליות . "אנחנו מחמיצים שאלות על תוכנם של השיעורים הנלמדים, השאלות שנשאלות על התוכן הזה וההסברים הניתנים לו. מזווית של פיתוח והכשרה של מורים עולות הרבה מאוד שאלות. מאין מגיעים הסבריו של המורה? איך המורה מחליט מה ללמד, איך לייצג את מה שהוא מלמד, איך לשאול תלמידים על החומר ואיך לטפל בבעיות של אי־הבנה? הפסיכולוגיה הקוגניטיבית של הלמידה התמקדה כמעט רק בשאלות האלה בשנים האחרונות, אבל מנקודת מבטם של הלומדים בלבד. עמיתיי ואני מנסים לפצות על חוסר האיזון הזה באמצעות תכנית המחקר שלנו, המכונה "צמיחת הידע בהוראה" (Knowledge Growth in Teaching). מהם מקורותיו של ידע המורים? מה המורה יודע ומתי הוא למד את מה שהוא יודע? כיצד נרכש ידע חדש, כיצד מאוחזר ידע ישן וכיצד משתלבים השניים ליצירת בסיס ידע חדש?"
12.04.10 לינק   
10
   |   מתוך המדור 
מורים - התפתחות מקצועית
חצית הגבולות שבין בית הספר והאוניברסיטה כדי לעצב מחדש למידה מקצועית ודרכי מחקר
מטרת המאמר לבחון דרכים שבהן מורי בתי ספר ומורי אוניברסיטאות משתפים ביניהם פעולה. המחקר שואף ליצור מסגרת תיאורטית של מרחב הלמידה שנוצר בשותפויות והוא מבוסס דגם על ניתוח השיח הפדגוגי של ברנשטיין (Bernstein, 1999,2000). כל אחד משני המקרים שנחקרו מייצג דרכים שונות שבהן מורים וחוקרים באוניברסיטאות יכולים לעבוד יחד. המסקנה המרכזית היא שאינטראקציות ביניהם אפשרו פיתוח והעברה של רעיונות, מומחיות ויידע בין שתי מערכות - בית ספרית ואוניברסיטאית, בדרכים רב-צדדיות שאפשרו את קיומה של למידה מקצועות בשתי הקבוצות. השותפות והאינטראקציות המתקיימות בה והקישור בין מעשה ומחקר ובין מורים לבין אנשי אקדמיה, סיפקה אתר הן להפקה והן ליישום של ידע. אינטראקציה זו יוצרת הזדמנות ללמידה ולהתחדשות פדגוגית וקוריקולרית בבתי הספר כמו גם למחקר על צורות משתנות של פדגוגיה ושל קוריקולום.
1
2
פריטים מ-1 ל-10