מס"ע - תוצאות חיפוש
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום שישי 24 מרץ 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מילות מפתח

מלת המפתח: "כלכלה"

תוצאות חיפוש

נמצאו 11 פריטיםסה"כ 2 עמודים
עבור לעמוד 
1
2
פריטים מ-1 ל-10
02.06.16 לינק   
1
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
מעבר לשיקול הכלכלי
ג'יי הורוויץ קורא תיגר על הטענה שהטעם ללימודי תכנות בבתי ספר הוא הכנת התלמידים לשוק העבודה: "השבוע לארי קובן פרסם מאמרון שמגיע למסקנה דומה, אבל הוא דווקא מגיע אליה לא על ידי חיזוי העתיד, אלא במבט על העבר. קובן סוקר את ספרו של רוברט גורדון, The Rise and Fall of American Growth, שיצא לאור השנה. בעיני קובן, המחקרים של גורדון מסייעים לערעור הרציונל הרווח לרפורמות בבתי הספר – הציפיה שהדגש המרבי בבתי הספר צריך להיות על הכנת התלמידים לשוק העבודה. ללא ספק הערעור הזה מהווה תרומה חיובית לחינוך. אותו רציונל כלכלי מתעלם מהמטרות האחרות של מערכת חינוכית בחברה דמוקרטית – הכשרת אזרחים שמסוגלים ליטול חלק פעיל בחברה שלהם, ובניית אדם השואף להגשים את עצמו במלוא מגוון יכולותיו. הניתוח ההיסטורי של גורדון פותח פתח לחזרתם של אלה למרכז העשייה החינוכית" (ג'יי הורוויץ).
24.12.15 לינק   
2
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
כשהציבור מטומטם, מי משלם? ומה עדיף: בן גאון או שכנים עם עוד חמש נקודות באיי־קיו?
מתברר שמנת המשכל של הציבור הרחב משפיעה על גורל היחיד, על חייו של כל אחד מאיתנו, הרבה יותר מהאינטליגנציה האישית. לפי מדידה חדשה ומרתקת, כל נקודה נוספת ב־IQ הממוצע בחברה מסייעת ליחיד פי שישה ויותר מאשר אותו השיפור במנת המשכל שלו עצמו. לגילוי הזה מוקדש הספר "Hive Mind" (ובתרגום חופשי לשמו המלא: "מוח כוורת: איך ה־IQ הלאומי משנה כל כך הרבה יותר מזה שלך") של פרופ' גארט ג'ונס, כלכלן מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון ומי שנחשב לאחד מחלוצי האסכולה הצעירה של נוירו־כלכלה, שמשלבת בין תובנות בכלכלה ופסיכולוגיה לממצאים עדכניים בחקר המוח. ג'ונס טוען שאיי־קיו לאומי ממוצע הוא אחד המשתנים החשובים לגורלן של מדינות, ושגם הבדלים קטנים במנת המשכל הממוצעת בין לאומים יכולים להסביר את אי־השוויון ביניהם (שיזף רפאלי).
30.08.15 לינק   
3
   |   מתוך המדור 
על הפרק
רוב התלמידים לומדים מקצועות שלא יהיו קיימים בעתיד
שנת לימודים נוספת נפתחת, ולצד ההתרגשות, מתריע דוח חדש כי 60% מהלומדים "רודפים" אחר מקומות עבודה שלא יהיו קיימים בעתיד. על פי הדוח, 44% מהמקצועות הקיימים כיום יהפכו לאוטומטיים בטווח של 10 שנים, ואנשים צעירים צפויים להחליף 17 מקומות עבודה לאורך החיים שלהם (אתר חברת מתודיקה).
23.03.15 מאמר מלא   
4
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
עלייה בהוצאה הפרטית, ירידה בהוצאה הממשלתית
ההוצאה הפרטית לתלמיד בשנה בישראל, בכל רמות החינוך, עלתה בין 2009 ל-2013 בכ-3,183 שקל בשנה. זוהי עלייה של כ-53% במונחים ריאליים. לפי התחזיות, בשנה הנוכחית תעלה ההוצאה הפרטית לחינוך לתלמיד ב-752 שקל נוספים, כלומר בכ-8% במונחים ריאליים. בעוד ההוצאה הפרטית לחינוך עולה, חלקו של המגזר הממשלתי בהוצאה הלאומית לחינוך ירד בין 2000 ל-2013 ב-6.7% (רן שפירא).
25.08.14 מאמר מלא   
5
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
אנדריאס שלייכר
השפעתו של אנדריאס שלייכר, מנהל מבחני פיזה, על החינוך חוצה מדינות, יבשות וימים. והיא חייבת להדליק נורת אזהרה (יולי תמיר).
26.08.13 לינק   
6
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
ההוצאה הלאומית הכוללת על חינוך גדלה ב-3.6% ב-2012
ההוצאה הלאומית על חינוך בישראל - הכוללת את הוצאות הממשלה, הרשויות המקומיות, גופים ציבוריים וההורים - הסתכמה ב–80 מיליארד שקל ב–2012. מדובר בעלייה של 3.6% לעומת ההוצאה הלאומית לחינוך ב–2011 - בהמשך לעלייה בשנים האחרונות. עם זאת, בבחינת ההוצאה הלאומית לחינוך ביחס לתמ"ג והוצאות הממשלה עולה כי אין שינוי משמעותי בסדר העדיפויות הממשלתי - כך לפי נתונים פורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ( ליאור דטל).
14.12.11 לינק   
7
   |   מתוך המדור 
מדיניות בחינוך
פדגוגיה בנקאית: מה עושים המבחנים הבין־לאומיים לחינוך?
הכפפת החינוך לשיקולים כלכליים (מופרכים) מזיקה לחינוך - ולכלכלה. החינוך חייב להשתחרר מהפניקה שמפיצה תעשיית המבחנים הבין-לאומיים. הקשר בין מיקום המדינה במבחנים הבין־לאומיים ובין צמיחה כלכלית הרבה פחות לינארי ממה שמלמדים הגרפים של רשויות המדידה הבין־לאומיות. אי־אפשר שלא לתהות שמא הקשר בין חינוך לכלכלה שונה ממה שמוצג בדרך כלל: כלכלות מבוססות וכלכלות צומחות משקיעות יותר בחינוך והתוצאה היא שהן משיגות תוצאות גבוהות יותר במבחנים הבין־לאומיים; החץ הנסיבתי הוא מצמיחה כלכלית לשיפור החינוך ולא להפך, או לכל הפחות – התהליך הוא דו־כיווני (. מבחנים בהקשר זה הם כלי חשוב ללמידה, והם מעוותים את החינוך ומאפילים על יעדיו האמיתיים כאשר הם הופכים לכלי מדידה תחרותי שתגמולים בצדו. הערכה בחינוך מטרתה לסייע לאנשי החינוך להבין תהליכים פרטיים ומערכתיים, ולא כלי פוליטי להתהדר בו. (יולי תמיר ) .
01.07.11 לינק   
8
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה ממוחשבות
ההיבטים הכלכליים של פיתוח והפעלת קורסים מתוקשבים פעילים בערוץ למידה מרחוק באינטרנט באוניברסיטאות ובמכללות
נוכח ההתרחבות במשמעתית בלמידה מרחוק ובלמידה מתוקשבת באוניברסיטאות ובמכללות חשוב גם לעתים לבדוק את ההיבטים הכלכליים של פיתוח והפעלת קורסים מתוקשבים פעילים בערוץ למידה מרחוק באינטרנט באוניברסיטאות ובמכללות . המאמר עורך השוואה כלכלית שיטתית בין כמה דגמים פעילים של קורסים אקדמאיים בלמידה מרחוק , ביניהם , למידה מסורתית פנים –אל פנים, למידה מרחוק המופעלת ע"י הסגל האקדמאי של המוסד האקדמי ולמידה מקוונת המופעלת ע"י מדריכי חוץ או התקשרות עם מדריכים ואנשי חינוך מחוץ למוסד. מסקנות הניתוח הכלכלי הם כי קורסים בלמידה מרחוק באינטרנט כדאיים למדי למוסד האקדמי במיוחד בהשוואה לקורסים אקדמאיים פנים-אל-פנים. עוד נמצא כי מבחינת ניתוח עלויות וניתוח כלכלי המודל של העברת קורסים בלמידה מרחוק ע"י התקשרות עם גורמי חוץ הוא הכדאי ביותר למוסד האקדמי, אך גם החלופה של העברת הקורס בלמידה מרחוק ע"י סגל המוסד עדיפה מבחינה כלכלית על החלופה הראשונה של למידה פנים-אל –פנים ( Chris Garbett).
08.08.09 לינק   
9
   |   מתוך המדור 
על הפרק
השוואה בינלאומית: ההשקעה בחינוך
כיצד נראה תקציב החינוך של ישראל בהשוואה למדינות אחרות אחרי הרפורמה? האם היא באמת שינתה את המצב? איך נראה כיום שכר המורה הישראלי ביחס לזה שבחו"ל? האם התלמיד הישראלי מקבל כיום מספר דומה של שעות לימוד, והאם הוא לומד בכיתה קטנה או גדולה יותר? מנתוני ארגון המדינות המפותחות (OECD) עולה כי מורה מתחיל בבית ספר ציבורי רגיל בארה"ב השתכר בשנת 2008 כ-33 אלף דולר - 2,750 דולר לחודש. מורה ותיק בבית ספר טוב השתכר יותר כ-43 אלף דולר בשנה -3,500 דולר לחודש. מערכת החינוך במרבית מדינות אירופה נדיבה עוד יותר. מנתוני OECD עולה כי שווייץ משקיעה בכל ילד כ-136 אלף דולר - יותר מפי שתיים ממה שמקבל ילד ישראלי. בית הספר בשווייץ נמשך 13 שנים - מגיל 6 עד גיל 19, והחינוך הוא חינם מגיל 3 ועד סוף בית הספר. חוק חינוך חובה חינם נמשך בבריטניה מגיל 3 עד גיל 18. הילדים היפנים לומדים בחינם מגיל 6 עד גיל 18 ( תני גולדשטיין ).
18.11.08 לינק   
10
   |   מתוך המדור 
על הפרק
שיעור בכלכלת בית
מספר התלמידים הנעזרים במורים פרטיים הולך ועולה מדי שנה, כשהמקצועות המבוקשים הם מתמטיקה, אנגלית ולשון. בפריפריה משלמים תלמידי תיכון למורה מוסמך החל מ-80 שקל לשעה, ובערים הגדולות לעתים יותר מפי שניים - 150 שקל. התחרות מגיעה, כרגיל, מהאינטרנט, וגם ממכונים שמציעים למידה בקבוצות קטנות. כמיליארד שקל (חלקם הגדול בכסף "שחור") עוברים מדי שנה מידי ההורים לידי מורים פרטיים, המלמדים כ-31% מהתלמידים על פי נתוני משרד החינוך, או 45% על פי הערכות גורמים בענף. על נתון אחד אין ויכוח: בין אם בגלל העלייה בהישגיות ובין אם בגלל ירידה כלשהי ברמת החינוך, הולך מספר התלמידים הנעזרים בשיעורים פרטיים ועולה מדי שנה בשיעורים המוערכים אפילו ב-10%.
1
2
פריטים מ-1 ל-10