מס"ע - תוצאות חיפוש
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום שני 24 אפריל 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

חיפוש מתקדם - פרמטרים

מדור/ים

ניתן לבחור יותר מפריט אחד בלחיצה רציפה על מקש ה-CTRL

סוג הפריט






שנת פרסום

מ-
עד-

מילות מפתח

מחבר/ים

מילים בכותרת

מילים בפריט

חפש נקה
דף הבית
חיפוש מילות מפתח

מלת המפתח: "חינוך סביבתי "

תוצאות חיפוש

נמצאו 8 פריטיםסה"כ 1 עמודים
01.06.16 סיכום   
1
   |   מתוך המדור 
הכשרת מורים, כללי
פיתוח אזרחות סביבתית בהכשרת מורים
במדינות שונות קיימות תוכניות הכשרה העוסקות בחינוך סביבתי וכוללות הקניית ידע תוכן סביבתי ופרקטיקות מבוססות-מקום, אולם מיזמים המערבים את המתכשרים בפעולה ביקורתית עדיין מוגבלים למדי. "אזרחות סביבתית" במחקר זה מוגדרת כהנעה, ביטחון עצמי ומודעות לערכים אישיים, חכמת מעשה ויכולת לתת ביטוי מעשי לאוריינות אזרחית ואקולוגית. המחקר בוחן כיצד ההתנסויות בפרויקט פעולה פוליטי השפיעו על האזרחות הסביבתית של המתכשרים שבמחקר ועל הפרקטיקות ההוראתיות שלהם (Green, C., Medina-Jerez, W., & Bryant, C).
01.03.16 לינק   
2
   |   מתוך המדור 
ממכבש הדפוס
אתגר הקיימות: חינוך ואחריות חברתית-סביבתית
ערכים ופרקטיקות של קיימות הם "הנושא החם" במדינות רבות. גם בישראל הולכות ומתרחבות יוזמות עירוניות, קהילתיות ופרטיות להנחלתה של תודעת הקיימות. במציאות המתהווה, שיתוף קהילתי, אחריות סביבתית וצדק חברתי הם גורמים דומיננטיים בתהליכי השינוי לקראת חברה מקיימת. הספר אתגר הקיימות עניינו בפרישה רחבה של הקיימות כתפיסת עולם רב-תחומית, רעיונית, ערכית וחינוכית, אשר כורכת יחד סוגיות סביבתיות, חברתיות ואזרחיות. מטרתו העיקרית היא הנחלת תודעה אזרחית פעילה וביקורתית הנדרשת בחברה דמוקרטית בת-זמננו. הוא קורא לאקטיביזם סביבתי, חברתי וחינוכי, מעמיד אתגרים קונקרטיים ומציע פתרונות ויישומים (אילנה אבישר).
24.05.15 סיכום   
3
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
תזונה מקיימת
תזונה בת־קיימא היא תזונה המבטיחה את הנגישות למזון בריא ואיכותי גם לדורות הבאים, עם פגיעה מינימלית ביצורים חיים אחרים החולקים עמנו את מרחב המחיה. התזונה המערבית הנוכחית פוגעת בנו, בכדור הארץ ובדורות הבאים. מה אפשר לעשות? להשקיע בחינוך לתזונה בריאה ובת־קיימא. לא רק בילדים, גם במבוגרים (חיים חביב).
01.09.14 תקציר   
4
   |   מתוך המדור 
הוראת המדעים
חשיפת פרחי הוראה להתנסויות מחוץ לכיתה והמטרות ללמד מחוץ לכיתה
מאמר זה חוקר את האינטראקציות הקודמות של פרחי הוראה עם התנסויות לימודיות מחוץ לכיתה ואיך התנסויות אלה תרמו לתפיסות העכשוויות שלהם לגבי החשיבות של לקיחת התלמידים שלהם לפעילויות מחוץ לכיתה. החוקרים בקשו לבדוק האם פרחי הוראה בהווה הם חלק מדור הסובל מ"הפרעת חסר במדע" (nature-deficit disorder) שתוארה בספרו של Richard Louv מ-2005, "Last child in the woods: Saving our children from nature-deficit disorder", כדור של תלמידים שגדלו ללא התנסויות ישירות מחוץ לכיתה, בטבע (Erica Blatt; Patricia Patrick).
28.05.14 תקציר   
5
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה
התפקיד של התנסויות משמעותיות בחיים להתנהגות ולבניית ידע סביבתי בקרב תלמידים בחטיבת הביניים
המחקר לגבי התנסות משמעותית בחיים מציע שהנוכחות של מודלים לחיקוי, פעילויות בחוץ ומדיה הקשורה לטבע מטפחים התנהגות לטובת הסביבה, אולם רוב המחקר הוא איכותני. בהתבסס על מדגם מקרי של תלמידים בחטיבת הביניים בצפון קרולינה, המחברים מצאו קשרים חיוביים מוגבלים בין הנוכחות של המודל לחיקוי ופעילויות בחוץ לבין ההתנהגות וקשר שלילי בין צפייה בתכנית טבע בטלוויזיה לבין ידע סביבתי. המנבאים החזקים ביותר להתנהגות ולידע סביבתי היו היחס מורה/תלמיד ורמות ההכנסה במדינה, בהתאמה (Stevenson, Kathryn T.; Peterson, M. Nils; Carrier, Sarah J.; Strnad, Renee L.; Bondell, Howard D.; Kirby-Hathaway, Terri; Moore, Susan E., 2014).
14.04.10 לינק   
6
   |   מתוך המדור 
סביבות למידה
חינוך בתנועה
עשרים שנים לאחר פתיחת שני גני ילדים ראשונים של חינוך ולדורף בישראל התנועה משגשגת - שמונים גנים, ארבעה עשר בתי ספר יסודיים, ארבעה תיכונים וארבע הכשרות מורים. מה זה בית ספר ולדורף, איך מלמדים ולומדים בו ומה כדאי ללמוד ממנו? . חינוך ולדורף מושתת על הפסיכולוגיה ההתפתחותית של רודולף שטיינר (1861–1925). שטיינר, יליד קרואטיה של היום ובן לתרבות הגרמנית של מרכז אירופה, פעל בזמנו בתחומים רבים והיה בין השאר איש רוח, עיתונאי ופילוסוף. הוא ייסד בתחילתה של המאה העשרים את האנתרופוסופיה, ומאז ועד מותו היה מורה ומרצה במסגרתה.
14.07.08 לינק   
7
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
אופק ירוק 2WEB וחינוך לקיימות
רשת האינטרנט מסייעת להבנת הבעיות הסביבתיות והדרכים לפתרון וכן באמצעות נתונים המתקבלים מהרשת בזמן אמת המאפשרים מעקב אחר התרחשויות עדכניות מכל מקום ובכל זמן בארץ ובעולם. כתבות, חדשות וידיעות בנושאי סביבה וכדור הארץ מציפות את האינטרנט. למשל: מידע המגיע מהוועידה למניעת התחממות כדור הארץ בבאלי שבאינדונזיה, ידיעות על הפשרת קרחונים בקטבים, תחזיות על הצפות צפויות, הוריקנים וסופות, דלקות אדירות ועוד. מידע זה נגיש כיום לכל התלמידים והמורים ומהווה בסיס ידע מרתק ללמידה ולהוראה. באמצעות רשת התקשורת העולמית הופכים התלמידים בבית הספר לחלק מקהילה וירטואלית רחבה של שומרי כדור הארץ בארץ ובעולם. אתר "אופק ירוק" מאפשר לילדים להתעדכן ולהשתתף בכל הנושאים שעומדים על סדר היום הציבורי כגון: התחממות כדור הארץ, פיתוח בר–קיימא, חיסכון באנרגיה, אנרגיות חלופיות ועוד. הילדים מוזמנים להביע דעות, להעלות רעיונות, להתעדכן בחדשות ירוקות", להשתתף " בתחרויות ולפתח אקטיביזם סביבתי ( רחל מינץ , גלית בן צדוק) .
12.07.08 לינק   
8
   |   מתוך המדור 
הוראת תחומי הדעת
ריגוש וידע כיסוד לבניית יחס רציונאלי לטבע אצל תלמידי בית הספר היסודי
מאמרו המעניין של פרופסור עמוס דרייפוס עוסק באחד ממרכיבי החינוך הסביבתי בבית הספר היסודי, קרי - היחסים בין האדם לבין התושבים האחרים של כדור הארץ. בתחום זה אנחנו שואפים לטיפוח עמדות המבוססות על ערכים מוסריים, על "אתיקה סביבתית" . העמדות השונות נבדלות בערכים שהן מדגישות. ניתן להציג שתי קבוצות עיקריות : א. ערכים אנתרופוצנטריים ( האדם במרכז) המקנים לטבע ערך אינסטרומנטלי, כלומר, מקנים לו ערך בגלל תרומתו לאדם; ב. ערכים ביוצנטרים (או אקוצנטרים) המייחסים לטבע ליצורים הלא אנושיים מידה של ערך מוסרי פנימי אינטרינסי, כלומר, ללא תלות בתרומתו לאדם. התומכים בדעות מהסוג האחרון רואים את האדם כחלק מהטבע. על אף ההבדלים הרבים בין העמדות השונות לבעיית היחס בין האדם לטבע, לכולן מכנה משותף, והוא מידה כלשהי של יחס כבוד לטבע. ואכן, החינוך הסביבתי שואף לטיפוח עמדות המבטאות יחס כבוד ליצורים הלא אנושיים החיים אתנו על כוכב הלכת שלנו . לפיכך, הוא שואף במידה רבה לקירוב התלמידים לעמדות המייחסות לטבע ערך מוסרי בפני עצמו . חינוך כזה יכול להתבסס על מרכיב הידע, בעיקר במדעי הטבע , תהליכים במערכות אקולוגיות, תרומת הטבע לקיום הפיסי של האדם וכן על המרכיב הרגשי אסתטי קשר רגשי ליצורים ולנופים, הערכה אסתטית של יופי, התפעלות וכדומה . (פרופסור עמוס דרייפוס).