<?xml version='1.0' encoding='utf-8'?>
<rss version="2.0">
  <channel>
    <title>עדכונים אתר מס"ע</title>
    <link>http://portal.macam.ac.il</link>
    <description><![CDATA[אתר מס"ע מכיל ידיעות ומאמרים בנושאי הכשרת מורים]]></description>
    <language>he-il</language>
    <pubDate>Thu, 02 Sep 2010 10:24:26 GMT</pubDate>
    <managingEditor>portal@macam.ac.il</managingEditor>
    <item>
      <title><![CDATA[בדרך למנהיגות חינוכית: הצעד הבא, תצפיות הוראה ושיח פדגוגי כמוקד התהליך החינוכי והצמיחה הפדגוגית בבית הספר]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3211</link>
      <description><![CDATA[מנהל בית הספר הוא הדמות החינוכית המרכזית בבית הספר. במסגרת זו הוא נדרש להעריך מורים ולפעול לקידום ההוראה והלמידה בבית הספר. הגישות הקיימות בהערכת מורים לא מצליחות לשפר את ההוראה ומעלות את רף התסכול של מנהלים ומורים כאחד. שיחות המשוב בין מנהלים למורים אמנם מדגישות תחומים בהוראה שנדרש בהן תיקון, אך מתעלמות מחשיבותה של חווית ההצלחה כתרומה לשיפור ולשינוי.  מאמר זה מדגיש את שיפור ההתנהגויות ההוראה באמצעות שימוש בכלי התצפית  המוכר, אך תוך שינוי מהותי של שיחת המשוב המוכרת והמרתה בשיח פדגוגי. המאמר  מקנה הכלים , הכללים והשפה הנדרשת לקיומו של שיח פדגוגי שיש בו כדי להצמיח מורים ולשנות התנהגויות הוראה( קובי גוטרמן).  

]]></description>
      <pubDate>Mon, 19 Jul 2010 10:31:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3211</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=42">ניהול בחינוך </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[פרקטיקות לפיתוח מנהיגות בית ספרית ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3229</link>
      <description><![CDATA[המאמר דן בשינויים שיש לערוך בהכשרת מנהיגים בבתי ספר על-מנת לפתח מנהיגות בית ספרית אפקטיבית. המחברת טוענת כי יש להגדיר מחדש את תפקיד המנהיגות, לבחון את תכני ההכשרה המקצועית ואת אופן מסירתה, לערוך שינויים בתהליכי האיתור המיון והגיוס של מנהיגים ולפתח דרכים חדשות להערכת המנהיגות. המחברת טוענת כי יש להגביר את מקצועיות התפקיד על מנת ליצור איזון טוב יותר בין סמכות לבין אחריות (Ellen Goldring ) 
]]></description>
      <pubDate>Sun, 25 Jul 2010 10:09:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3229</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=42">ניהול בחינוך </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[חטיבת הביניים בישראל: חולשות וקשיים	]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3119</link>
      <description><![CDATA[בעשור האחרון מסתמנת ירידה במספר חטיבות הביניים, כשמספר בתי הספר העל יסודיים השש שנתיים (ז'-יב') נמצא בעלייה מתמדת.
"בין החולשות הבולטות של חטיבת הביניים מצוי היעדר יחס אישי לתלמיד, בעיות התנהגות וחוסר מוטיבציה הקשורות לגיל ההתבגרות, ובעיות של הרגלי למידה לקויים", כותב פרופ' יזהר אופלטקה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת ת"א, ממחברי הדו"ח המקיף שהוגש לכנסת בנושא חטיבות הביניים ושאלת מקומן במערכת החינוך.  התברר ש-40 שנים לאחר החיטוב בארץ, המורים של חטיבות הביניים, לא מאמינים במודל", אומר פרופ' אופלטקה.  בעוד שבבית הספר היסודי המחנכת רואה את התלמיד שעות רבות ומהווה דמות משמעותית עבורו, בחטיבות הביניים התלמיד פוגש מורים מקצועיים רבים הנכנסים ויוצאים מהכיתה ושעות המחנכת בכיתה מעטות. המורים ציינו שמצב זה יוצר אצל התלמידים תחושה שמתייחסים אליהם כאל מספר. בנוסף, הם חשים ניכור והיעדר תמיכה בשלב משמעותי בו הם משנים מסגרות חברתיות וצריכים להסתגל מחדש לבית ספר השונה מהותית מזה שהכירו.

 ]]></description>
      <pubDate>Mon, 07 Jun 2010 15:11:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3119</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=42">ניהול בחינוך </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[הוראה אינטנסיבית בקורסים מרוכזים ללומדים בוגרים ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3235</link>
      <description><![CDATA[ספרם החדש של  Raymond J. Wlodkowski and Margery B. Ginsberg נועד עבור מורים במכללות ומרצים באוניברסיטאות שנדרשים ללמד ביעילות בקורסים מואצים או מרוכזים לסטודנטים ולומדים מבוגרים. מחברי הספר מראים כיצד ניתן להשביח את ההוראה בקורסים מואצים או מרוכזים , כאלו בהם שיעור נמשך לעתים כשלוש שעות. למחברי הספר ניסיון של 20 שנה בהוראה אינטנסיבית של קורסים  מרוכזים ללומדים בוגרים במכללות ובאוניברסיטאות והם התמחו בכלל המכלול של יצירת מוטיבציה ללמידה בקרב סטודנטים ולומדים בוגרים הלומדים לימודי המשך אחרי תיכון. 
]]></description>
      <pubDate>Mon, 26 Jul 2010 11:56:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3235</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=41">למידת מבוגרים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA["הלומד המבוגר": צרכים ייחודיים והשתמעויות להוראה בחינוך הגבוה]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1890</link>
      <description><![CDATA[המאמר מציג ממצאי מחקר אשר בדק מה הם הגורמים המשפיעים על החלטתם של סטודנטים מבוגרים ללמוד במוסדות ההשכלה הגבוהה, מה הם הישגיהם הלימודיים ומה הן השתמעויות של לימודים אלה לגביהם. המחבר מציע ארבעה יישומיים עיקריים של הממצאים להוראה: הקשבה לצרכים ייחודיים; שימוש בשיטות הדיון בכיתה; מטלות המעודדות אתגר אינטלקטואלי; התחשבות בציפיות וברצונות של הלומד (יזהר אופלטקה)]]></description>
      <pubDate>Tue, 13 May 2008 10:37:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1890</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=41">למידת מבוגרים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[מהוראה להנחיה: שלבים ועקרונות]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1850</link>
      <description><![CDATA[ספרם של Lee Herman and Alan Mandell נחשב כספר יסוד בתחומי חינוך מבוגרים בעיקר בגלל המשקל הרב שהוא מקנה לתהליכי הנחיה בהכשרת סטודנטים במכללות. פרקי הספר דנים בעקרונות ההנחיה כהליך פדגוגי משמעותי, שאילת שאלות במהלך ההנחיה, תכנית הלימודים כהליך של תכנון משותף בין המנחה והמונחים, המנחה כלומד, שלבי המעבר מהוראה להנחיה בהוראת סטודנטים ועוד. לפריט מצורפים תוכן העניינים של הספר וביקורת שנכתבה על הספר בשנת 2006.]]></description>
      <pubDate>Sun, 23 Mar 2008 08:32:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1850</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=41">למידת מבוגרים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA["של מי התפקיד הזה ?" - מניעת נשירה בקרב מורים מתחילים]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3273</link>
      <description><![CDATA[מטרת מחקר חלוץ זה היא ללמוד על תפיסת המלווה את בעיית הנשירה, על המקום שניתן לה במהלך הליווי והכלים שעומדים לרשות המורה המלווה כדי להתמודד איתה. המחקר נערך בשיטה איכותנית בגישת חקר מקרה ובודק את הסוגיה הנחקרת כפי שהיא משתקפת ונתפסת בעיני שלוש מורות מלוות שסיימו בהצלחה את קורס החונכים ועסקו בליווי בתשס"ט ועוסקות בליווי בתש"ע. הכלים שבאמצעותם נאספו הנתונים: ראיונות עומק ומסמכים כתובים.
שאלות המחקר: (1) מהי תרומת המורה המלווה למניעת הנשירה של המורה המתחיל; (2) מה הם המרכיבים המקצועיים הדרושים למורה המלווה כדי להתמודד עם בעיית הנשירה.  ממצאים עיקריים: ממחקר חלוץ זה עולה בבירור כי המודעות לנושא הנשירה נמוכה, למלווה אין יכולת לזהות אותה אצל המורה המתחיל והנושא עלה באקראי בשיח בין המורה למלווה. הממצאים מצביעים על היעדר תפיסת האחריות של המורה המלווה למניעת הנשירה ולמעורבות פעילה בנושא. כמו כן מעידות המורות המלוות כי הן חוששות לעסוק בנושא בגלל חסמים פנימיים ( עינת ברגר , חוה תורן). 
 ]]></description>
      <pubDate>Wed, 18 Aug 2010 09:37:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3273</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=40">מורים מתחילים </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[איזה כיף שיש לי אתכם: פורום א-סינכרוני כאמצעי תקשורת בסדנת סטאז']]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3264</link>
      <description><![CDATA[ רוב הסדנאות  לסטאג' בארץ מתקיימות במבנה של קורס רגיל, וחלקן בפורמט מקוון עם מינימום פגישות פנים אל פנים. הסדנאות נחשבות למרכיב משמעותי בתהליך הכניסה להוראה, אך יחד עם זאת, עצם החובה להגיע למכללה מקשה על המורים הטירונים בתקופה קשה ולחוצה זו, ושיחה גלויה ופתוחה איננה תמיד הדרך המתאימה לכולם להתבטא. במהלך שנתיים נעשה ניסיון לשלב בסדנא פורום מקוון א-סינכרוני כמרכיב שווה לפגישות פנים אל פנים, דבר המאפשר למורים הטירונים להגיע פחות למכללה ובמקביל לקבל תמיכת עמיתים באופן שוטף ללא צורך לחכות לפגישות השבועיות.  המחקר הנוכחי בוחן את תרומתו של הפורום למורים בשנת עבודתם הראשונה ככלי המאפשר ומעודד תקשורת קבוצתית ( אורלי סלע). ]]></description>
      <pubDate>Sun, 15 Aug 2010 10:53:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3264</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=40">מורים מתחילים </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[האם יש הצדקה  פדגוגית לביטחון העצמי של מורים מתחילים בשימוש בטכנולוגיות תקשוב ? ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3153</link>
      <description><![CDATA[יותר ויותר מורים מתחילים נכנסים למקצוע ההוראה עם ביטחון עצמי רב יותר לגבי יכולותיהם להשתמש בטכנולוגיות תקשוב ליצירת שינוי בדרכי ההוראה המסורתיים. החוקרת האוסטרלית פרופסור  Louise-Starkey בדקה את החשיבה שלהם והגיעה למסקנות אחרות. 
במחקרה בדקה כיצד מתחוללים תהליכי החשיבה של המורים החדשים בעידן התקשוב בבתי הספר , כאשר העוגן התיאורטי להשוואה ולמחקר הוא המודל של שולמן משנת 1987 ("ידע אינו יכול להיות מועבר באופן מילולי מהמורה לתלמיד, אלא הלומד הוא שותף פעיל בתהליך בנית הידע החדש. לפיכך התלמידים פעילים בעת הלמידה. חלק ניכר מעבודתם מתרחש בקבוצות קטנות") .  באמצעות ניתוח של כמה וכמה מקרים אותם בחנה Louise-Starkey היא הגיעה למסקנה כי המורים  המתחילים מוכנים אמנם היום לשלב את  המחשב בהוראה אך בעיקר על מנת להעביר ידע מהם לתלמידים , כלומר תפיסת עולם הפדגוגית לא השתנתה ולא רואה את תהליך ההוראה כתהליך מצמיח של קהילת לומדים עפ"י המודלים הפדגוגיים המתקדמים יותר. 
]]></description>
      <pubDate>Mon, 21 Jun 2010 12:47:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3153</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=40">מורים מתחילים </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[חשיבות התמיכה , החונכות וההנחיה של מורים מתחילים בשלבי הכניסה להוראה -  ספר חדש ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3159</link>
      <description><![CDATA[סקירת ביקורת אודות הספר החדש של  ד"ר Michael Strong על חונכות בהכשרת מורים. הספר, הזוכה לשבחים, בוחן את כל המכלול הפדגוגי והמחקרי הנוגע לחשיבות התמיכה , החונכות וההנחיה של מורים מתחילים בשלבי הכניסה להוראה. הספר מבוסס על ממצאים מחקרים לגבי יעילות התמיכה במורים מתחילים בשלבי הכניסה להוראה וסוגי התוכניות לחונכות ותמיכה במורים מתחילים בארה"ב ובאירופה. נבחנים ההקשרים השונים של התוכניות לחונכות והקריטריונים העיקריים להערכתם.  הספר מציג גם את המתודולוגיה לניתוח השחיקה והנשירה של מורים חדשים , כולל מקורות המידע המחקריים.  סקירת הביקורת נכתבה ע"י פרופסור שרה מקנזי 
]]></description>
      <pubDate>Tue, 22 Jun 2010 13:13:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3159</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=40">מורים מתחילים </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[מחקר חדש בארה"ב על ההשפעות ארוכות הטווח של איכות הגננות בגני ילדים על הצלחת  הילדים בשלבים מאוחרים יותר של חייהם]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3260</link>
      <description><![CDATA[מחקר חדש בארה"ב על ההשפעות ארוכות הטווח של איכות הגננות בגני ילדים על הילדים בשלבים מאוחרים יותר של חייהם. החוקרים  הם בחנו את מסלול חייהם של כ-12 אלף ילדים, שהיו חלק מניסוי חינוכי ידוע שהתקיים בטנסי בשנות ה-80, וכיום הם בסביבות גיל 30. הממצאים הוצגו  בכנס אקדמי באוניברסיטת קיימברידג', מסצ'וסטס.   בדיוק כפי שקרה במחקרים אחרים, גם הניסוי בטנסי גילה כי גננות אחדות יכלו לעזור לילדיהם בגן חובה ללמוד הרבה יותר לעומת גננות אחרות. ובדומה למחקרים אחרים, ההשפעה נעלמה ברובה עד חטיבת הביניים, בהתבסס על ציוני המבחנים. ואולם כאשר החוקרים בחנו את התלמידים בבגרותם, הם גילו כי השפעת החינוך שבו זכו בגן החובה הופיעה מחדש שנים לאחר מכן. 
לפי המחקר, ילדים שקיבלו חינוך טוב יותר בגן חובה היה סיכוי גדול יותר ללמוד במכללה, לעומת ילדים אחרים עם רקע דומה, אך קיבלו חינוך פחות טוב.  המסקנה : חינוך טוב בגיל מוקדם יכול להנחיל מיומנויות שישפיעו על שארית החיים - כמו סבלנות, משמעת, נימוסים ושקדנות.
]]></description>
      <pubDate>Thu, 05 Aug 2010 08:17:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3260</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=39">חינוך קדם יסודי </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[אילו אינטראקציות חברתיות קורות בגן הילדים  ומה ההשלכות שלהן לשנים מאוחרות יותר?]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3195</link>
      <description><![CDATA[ד"ר עדה בקר, מרצה על פסיכולוגיה והתפתחות הילד במכללת סמינר הקיבוצים, אומרת כי כבר בגיל הרך ילדים מנהלים מערכות יחסים מורכבות, הרחק מהעיניים הצופיות של הורים או גננות. "ילדים בונים לעצמם עולם משלהם ולא רוצים שתהיה בו דריסת רגל למבוגרים או פיקוח. הם מפתחים שפה משלהם שאינה מובנת לנו. יש להם חוקים פנימיים משלהם".  בקר ישבה שנים בארגז החול כדי לחקור את מערכות היחסים של ילדים ואת תהליך החיברות שלהם. "ישיבה בארגז החול" היא כינוי לטכניקת צפייה בגן הילדים. את תצפיותיה היא מנתחת בספרה, "עם מי שיחקת בגן היום?", שראה אור לאחרונה בהוצאת מכון מופ"ת, בשילוב מחקרים שרובם נעשו בחו"ל. בספר היא מגוללת את הסיפור הנסתר של עולמם החברתי של ילדים בגיל הרך - עולם שלא נחקר דיו בישראל לטעמה - ויוצרת ממנו משל חברתי. מסקנותיו לא תמיד נעימות לאוזן. ]]></description>
      <pubDate>Sun, 11 Jul 2010 22:45:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3195</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=39">חינוך קדם יסודי </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[אז למה הליצן עצוב?]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3163</link>
      <description><![CDATA[הגנן ,עידו גנירם,  מתעד בבלוג שלו את חווית ההתמודדות של ילדי גן עם ציור של פיקאסו . הגננת תלתה בגן את ציורו של פיקאסו, 'הליצן העצוב'.  במסגרת הבניית כישורי הרגשות  הגננת שאלה אותם – למה הוא עצוב?  עידו כותב בבלוג שלו  : "מדהימה אותי יכולת ההזדהות שלהם. כלומר, במובן מסויים זה נראה כאילו הם חושבים רק על עצמם – מה שלהם קשה, יהיה קשה לכולם. אבל האמת נראית לי הפוכה לגמרי: הם כואבים באמת את כאבו של הילד!"
]]></description>
      <pubDate>Sun, 27 Jun 2010 09:08:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3163</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=39">חינוך קדם יסודי </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[מאפיינים מוטיבציוניים ותהליכי ויסות עצמי של תלמידים לקויי למידה המשולבים בכיתות רגילות בביה"ס היסודי]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3272</link>
      <description><![CDATA[מחקר זה עוסק במאפיינים מוטיבציוניים ותהליכי ויסות עצמי בלמידה של תלמידים לקויי למידה המשולבים בכיתות רגילות בביה"ס היסודי. המחקר מלמד שהאוריינטציה המוטיבציונית של התלמידים ותהליכי הוויסות שלהם במשימה הושפעו מיחסי גומלין בין המאפיינים האישיים שלהם לבין ההקשר בו פעלו, שכלל את המשימה והסביבה הלימודית. לרוב התלמידים הייתה דיספוזיציה כללית של מטרות הפגנת יכולת, תחושת מסוגלות נמוכה וחוסר באסטרטגיות ורובם נדרשו להתמודד עם משימות שלא היו מותאמות ליכולתם. הדבר גרם לרובם לתפיסה שטחית של הצלחה במשימה, הצבה של מטרות הפגנת יכולת במשימה והפעלה מוגבלת מאוד של תהליכי ויסות עצמי ואסטרטגיות. בניגוד לכך, אצל מספר קטן של תלמידים נמצאה אוריינטציה מוטיבציונית חיובית יותר של מטרות מומחיות או עירוב של מטרות והם הפעילו אסטרטגיות יעילות יותר במהלך המשימה ( עינת ליכטינגר). ]]></description>
      <pubDate>Wed, 18 Aug 2010 08:16:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3272</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=38">חינוך מיוחד ולקויי למידה</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[נכונותם של מתבגרים עם לקות למידה לבקש עזרה כפונקציה של יכולת הסִנגור העצמי]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3265</link>
      <description><![CDATA[מחקרים בתחום הפנייה לעזרה העלו מספר גורמים שמשפיעים על הנכונות לבקשת עזרה כגון גיל, מין, לחץ.   במחקר הנוכחי נבחן גורם נוסף, והוא יכולת הסִנגור העצמי. בכדי שתלמידים עם לקות למידה יצליחו בבית הספר ויקבלו החלטות הנוגעות לחייהם, עליהם לרכוש מיומנויות של סִנגור עצמי. זהו תהליך בו האדם רוכש ביטחון וידע לדבר בעד עצמו, לעמוד על זכויותיו, לגייס תמיכה להשגת מטרותיו, לקבל אחריות על החלטותיו ולהעריך את תכניותיו לעתיד. מטרת המחקר היא לבדוק האם יש הבדלים ביכולת הסנגור העצמי של מתבגרים עם לקות למידה הלומדים בבית ספר לחינוך מיוחד לבין נכונותם לבקש עזרה. המחקר משווה בין שתי אוכלוסיות תלמידים: עם לקות למידה וללא לקות למידה. המחקר כלל 200 נבדקים: 100 תלמידים עם לקות למידה מכיתות ח'-י' הלומדים בבית ספר לחינוך מיוחד, ו-100 תלמידים ללא לקות למידה מכיתות ח'-י' הלומדים בבתי ספר רגילים ( מיכל שיינין וגלי בן-עוזי). 
 ]]></description>
      <pubDate>Sun, 15 Aug 2010 11:24:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3265</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=38">חינוך מיוחד ולקויי למידה</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[מהו התפקוד הנוירו-פסיכולוגי הלקוי בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)? ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3269</link>
      <description><![CDATA[הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נוירו-פסיכיאטרית שכיחה בקרב ילדים, המאופיינת בסימפטומים התנהגותיים של חוסר קשב ולעתים גם באימפולסיביות ובהיפראקטיביות. המחקר בשלושים שנה האחרונות בתחום הנוירו-פסיכולוגיה התמקד בזיהוי התהליכים המנטאליים-קוגניטיביים הלקויים הקשורים לסימפטומים ההתנהגותיים של ADHD. במאמר זה נסקרים התיאוריות והממצאים העיקריים בנושא, ונדונות סוגיות מרכזיות שעדיין לא פתורות בנוגע ללקות הנוירו-פסיכולוגית של ADHD. בתוך כך מתמקד מחבר המאמר על ההבחנה בין הסימפטומים ההתנהגותיים של ADHD לבין לקויות בפונקציות קוגניטיביות הנמדדות באמצעות מטלות נוירו-פסיכולוגיות ( אלון אבישר)  
]]></description>
      <pubDate>Tue, 17 Aug 2010 12:08:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3269</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=38">חינוך מיוחד ולקויי למידה</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[ביטול המקצוע]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2994</link>
      <description><![CDATA[מאמר מעניין של אמנון כרמון המציע למתכנני תכניות לימודים לבטל את המקצוע. כל ידע שנארז במקצוע מאבד את ערכו.  אמנון כרמון טוען כי מנקודת הראות של הצרכים והערכים המרכזיים של חברות הידע הדמוקרטיות של המאה העשרים ואחת , המקצוע הוא אפשרות גרועה ביותר לארגון הידע לצורך למידה והוראה. ברגע שהתבנית של המקצוע מוטלת על התכנים השונים היא מעוותת אותם .  יש להבין שהמקצוע הומצא במאה התשע עשרה . מדוע בעצם אי-אפשר לאמץ, בהתאמות מסוימות , את המאפיינים המרכזיים של ארגון הידע באמנויות לתחומים העיוניים? מדוע אי-אפשר ליצור ביצוע לימודי מרכזי, אישי או צוותי, שהלומדים יבחרו בו ואשר יכלול חלק כתוב והצגה בעל פה ויחליף את בחינת הבגרות המשמימה? 
אמנון כרמון חושב שהאמנויות מספקות לנו דגם מצוין למסגרת חדשה לארגון ידע , ועליה להחליף את המקצוע במסגרת הדומיננטית בבית הספר. המסגרת המוצעת , לה קורא אמנון כרמון תחום משמעות , תכיל בתוכה את מאפייני היסוד שתוארו כאן, יחד עם הבחירה הכפולה של הלומד והדגש על הממד הרגשי שמאפיינים את האמנויות.]]></description>
      <pubDate>Sun, 21 Mar 2010 14:21:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2994</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=37">תוכניות לימודים / תכנון </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[תכנית לימודים , יש דבר כזה? ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2992</link>
      <description><![CDATA[מטרת המאמר של פרופסור דוד חן היא להביא לפני הקוראים בקליפת אגוז את מכלול הסוגיות הקשור בנושא הקוריקולום ופיתוחו. הוא פתח בתיאור הבעייתיות שבהתייחסות לנושאי התוכן במערכת החינוך, המשיך בהיבטים האיכותיים והכמותיים של הסוגיה האוניברסאלית של הקוריקולום וסיים בהצבת אתגרים ממשיים הן למערכת החינוך והן לאקדמיה. עמידה באתגרים אלו תוכל אולי להוציא את מערכת החינוך מן המבוכה וההזנחה של אחד משני עמודי התווך של מערכת החינוך.  התשובה על השאלה הניצבת בראש המאמר חד־משמעית: יש דבר שנקרא תכנית לימודים. יש גם צורך מידי להתעשת ולפעול לשיקומה
]]></description>
      <pubDate>Sun, 21 Mar 2010 10:15:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2992</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=37">תוכניות לימודים / תכנון </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[ארבע תחנות ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2991</link>
      <description><![CDATA[תכנית הלימודים עברה ארבע תחנות במסעה מתחילת המאה הקודמת עד ימינו. התחנה הנוכחית - הביקורתית - מציבה לה אתגר רציני . 
רבים מייחסים למושג "תכנית לימודים" מובן אחד בלבד: מתווה המנוסח במסמך רשמי שמציג למורה את נושאי הלימודים בכיתה ומציע דרכים להוראתם. אך עיון בגלגוליו של המושג מגלה שבמהלך הזמן חלו התפתחויות בהבנתו ושיש לו מובנים אחדים. גם המושג הנלווה "תכנון לימודים" – תהליך יצירתה של תכנית לימודים – עבר התפתחויות. במאמר שלהלן סוקר עודד שרמר ארבע תחנות בדרכם של שני המושגים הללו, העומדים במרכז הגיליון של הד החינוך מפברואר 2010 . 
]]></description>
      <pubDate>Sun, 21 Mar 2010 09:56:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2991</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=37">תוכניות לימודים / תכנון </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[קסמי מסע –רכישת הקריאה ותלאותיו]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3298</link>
      <description><![CDATA[אחת מן הסוגיות השנויות במחלוקת בקוגניציה של הקריאה קשורה לשאלה כיצד בפרק זמן קצר יחסית הופך הגירוי האורתורגרפי (מילה כתובה) באופן ישיר , וללא צורך בקידודו להגאים, לישות המפעילה באופן אוטומאטי את היגויו. במאמר זה מוצע תיאורטי לתיאור רכישתה של האוטומטיזציה של הקריאה המבוסס על התפיסה של "סינתזה תוך אנאליזה".  במאמר מוצגות מספר עדויות ראשוניות התומכות במודל המוצע, כמו גם השתמעויות הנובעות מן המודל לגבי הבנת התפתחות רכישת הקריאה והמשגת הקשיים הכרוכים בה. המאמר המלא התפרסם בשנתון של סמינר הקיבוצים " החינוך וסביבו" , 2010  (  לביא ארטמן). 
]]></description>
      <pubDate>Sun, 29 Aug 2010 14:33:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3298</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=34">קריאה, כתיבה וטקסטים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[מי בעצם משתמש בספרים אלקטרוניים באוניברסיטאות ?]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3288</link>
      <description><![CDATA[המאמר דן במגמה העתידית של שימוש בספרי לימוד אלקטרוניים ובשאלה האם מגמה זו רצויה. המאמר טוען שבעוד שכיום מדובר רבות בספרי לימוד אלקטרוניים ,סקרים עדכניים מצביעים על שימוש מינימאלי בהם במוסדות מסורתיים להשכלה גבוהה. למרות זאת ספריות אוניברסיטאיות ויצרני טקסטים אלקטרוניים מצפים שבעתיד הקרוב השימוש בספרי לימוד אלקטרוניים יעלה על זה של ספרי לימוד המסורתיים.  צפי זה מבוסס גם על העובדה שבעולם ההוראה המקוונת למטרות רווח, ספרי לימוד אלקטרוניים נמצאים בשימוש רחב. ניתן לראות זאת באוניברסיטות מקוונות כגון אוניברסיטת פניקס (University of Phoenix) ואוניברסיטה קפלה (Capella University) שבהן ספרי לימוד דיגיטליים זמינים ונגישים מאד והם מהווים האופציה המקובלת ברוב הקורסים והמשאב העיקרי למשימות של קריאה למטרות לימודיות.  המאמר גם בוחן את השאלה אם מגמה זו של ספרים דיגיטליים מושפעת משיקולים כלכליים בלבד או שיש לה גם תוצאות לימודיות חיוביות ( Steve Kolowich). 
]]></description>
      <pubDate>Thu, 26 Aug 2010 10:12:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3288</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=34">קריאה, כתיבה וטקסטים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[ספרים חיים: על רכישת מיומנויות קריאה בסביבות מולטימדיה]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3253</link>
      <description><![CDATA[בעשור האחרון ניכרת האצה בהתפתחותן של סביבות אדיוטיינמנט (edutainment) - סביבות ממוחשבות המנצלות את יכולות המולטימדיה המתקדמות לשילוב למידה  תוך משחק ובידור. אחד הביטויים המעניינים לסביבות אלה מצוי בפריחתם של הסיפורים הדיגיטאליים, הקרויים גם "ספרים חיים" (Living-Books  ). בספרים החיים, ניתן להאזין לסיפור המוקרא, תוך הסתייעות במיטב אמצעי המולטימדיה, כגון תמונה, סרט, מוסיקה ואנימציה. סביבת עבודה זו מאפשרת למשתמש שליטה על מהלך הסיפור, כמו גם אפשרות להשתעשע תוך ההאזנה במגוון משחקי מולטימדיה. ייחודה של סוגת הספרים החיים הוא בכך שמילות הסיפור המוקראות למשתמש בקול, מוצגות על המסך בו-זמנית להקראתן ומאפשרת למשתמש להאזין לסיפור תוך סינכרון מושלם בין הגירוי החזותי והגירוי השמיעתי של הצגת המילים. ממצאי המחקר מראים כי הילדים ששיחקו במשחק רכשו את אוצר המילים הגלום בו בתהליך למידה אקראי ובלתי מכוון, בזכות הסינכרון שעשו בזמן אמת, בין הגירויים החזותיים והשמיעתיים של המילים ובזכות השעות הרבות של שימוש בתוכנה ( יורם עשת וערן חיות). ]]></description>
      <pubDate>Mon, 02 Aug 2010 11:38:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3253</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=34">קריאה, כתיבה וטקסטים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[התרומה של פיתוח יחידות לימוד המשלבות מתמטיקה ומדעים  להעמקת הידע  הפדגוגי  של סטודנטים לתואר שני בהוראת המדעים]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3284</link>
      <description><![CDATA[הוראה המשלבת מתמטיקה ומדעים הפכה בשנים האחרונות לאחת מהסוגיות המרכזיות במסמכים העוסקים בקידום ההוראה של שני תחומי הדעת, מתוך אמונה שיש בכוחה של הוראה משולבת לסייע לתלמידים להבין טוב יותר מושגים ועקרונות השלובים בשני תחומי התוכן.  על מנת שמורים יוכלו ליישם גישה זו, עליהם לקבל הכשרה מתאימה. תפיסה זו עומדת בבסיס המחקר שלהלן.   מטרת המחקר: לבחון את התרומה של יצירה שיתופית של יחידות לימוד המשלבות מתמטיקה ומדעים להתפתחות ההבנה והידע התוכני והפדגוגי של סטודנטים הלומדים לתואר שני בתכנית להוראת המדעים לביה"ס העל-יסודי במכללת אורנים.  במחקר השתתפו מורים למתמטיקה ומורים למדעים שלמדו קורס סמסטריאלי "תפיסות וגישות עכשוויות בהוראת מדעים ומתמטיקה" ( מיכל קרופניק-גוטליב , עטרה שריקי). ]]></description>
      <pubDate>Mon, 23 Aug 2010 15:08:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3284</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=33">סטודנטים להוראה </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[מעגל הצמיחה של ההדרכה הפדגוגית]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3212</link>
      <description><![CDATA[מטרתו של מחקר זה הייתה לעקוב אחרי תהליך צמיחתם של סטודנטים להוראה על ידי בחינת תפיסותיהם בהקשר של שלוש קטגוריות ידע: צמיחה אישית, צמיחת ידע פדגוגי וצמיחת ידע תוכן, מתחילת שנת ההדרכה הפדגוגית וההתנסות ועד לסופה. המחקר התמקד בשאלות הבאות: 1. האם בעקבות ההדרכה הפדגוגית מתקיים תהליך צמיחה המתפרש על פני השנה ובאילו מימדים של קטגוריות הידע? 2. האם תהליך הצמיחה מתרחש בו-זמנית בכל קטגוריות הידע, או רק בחלק מהן? כל זאת, במטרה לבחון את הצורך בשינוי דגשים בתוכנית ההדרכה הפדגוגית. כלי המחקר כללו שאלונים של "מעגל הצמיחה" הלקוחים מתורת הקאוצ'ינג, ניתוח שיח לקביעת המימדים וניתוח סטטיסטי ותיאורי של הממצאים ( צפי טימור). 
]]></description>
      <pubDate>Mon, 19 Jul 2010 11:30:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3212</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=33">סטודנטים להוראה </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[התפתחות ההבנה של מושגי מפתח בנושא "תורת הקבוצות" אצל סטודנטיות להוראה, במהלך שלושה שלבים של רכישת ידע תוכני ופדגוגי]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3226</link>
      <description><![CDATA[המחקר הנוכחי בא לתרום לקידום ההוראה להבנה של סטודנטיות להוראה. לשם כך הוא בחן אצל סטודנטיות להוראה בשנה א' ללימודיהן, שלמדו וגם לימדו בשימוש באסטרטגיות של הוראה להבנה, את רמת ההבנה והתפתחות ההבנה שלהן בתהליך הלמידה של שלושה מושגי מפתח בנושא "תורת הקבוצות" – "קבוצות חלקיות", "חיתוך בין קבוצות" ו- "קבוצות משלימות" ואת רמת ההבנה הכוללת (ממוצע רמות ההבנה של שלושת מושגי המפתח). רמות ההבנה שלהן נמדדו על פי הערכת שלושה ביצועי הבנה שלהן לגבי מושגי המפתח – "מתן הסבר", "מתן דוגמה" ו- "פתרון בעיות". הבחינה של נושאים אלה נעשתה במסגרת של הקורס "יסודות המתמטיקה בגן הילדים", שהוא קורס שנתי תלת שלבי במכללה להכשרת מורים במסלול לגיל הרך. במהלך הקורס התקיימה "העברת" ההבנה של מושגי המפתח בשני דורות: הדור הראשון עסק בהעברת ההבנה מהמורה-החוקרת לסטודנטיות בשיעורי הקורס. בשיעורים אלה המורה-החוקרת השתמשה בהתנהגויות של הוראה להבנה במטרה לפתח אצל הסטודנטיות ידע והבנה של מושגים מתמטיים, ידע פדגוגי של הוראה להבנה של מושגים אלה, ומסגרת אחידה המקשרת בין שני סוגי הידע הללו. ההוראה נערכה בשני שלבים עוקבים של פיתוח ידע תוכני ופיתוח ידע פדגוגי של תחום התוכן בהתאמה ( אילנה דרוקר). ]]></description>
      <pubDate>Sun, 25 Jul 2010 08:29:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3226</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=33">סטודנטים להוראה </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[מבט אתנוגראפי חזותי על כיתות לימוד בארץ ובעולם ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3300</link>
      <description><![CDATA[הכיתה לא השתנתה מאות שנים: מורה ,תלמידים,  טורים,  מחברות וספרים. לרגל פתיחת שנת הלימודים צוות פורטל מס"ע במכון מופ"ת ליקט כמה תמונות של כיתות לימוד בארץ ובעולם. בעבר , בהווה ואולי בעתיד . מספר השעות השבועיות שלומד תלמיד בכיתה נע בין כשלושים בכיתות הנמוכות של היסודי לקרוב לארבעים בכיתות הגבוהות של התיכון. לעתים מתקיימים שיעורים בכיתות קטנות. שיעורי בחירה, שיעורי אומנות, שיעורי תגבור, שיעורי מעבדה.ישנם מקצועות  בהם הלמידה נערכת במעבדות, אבל עדיין מרבית הלמידה מתקיימת בכיתה סטנדרטית. במרבית מדינות המערב ההשקעה בסביבה הפיזית של כיתות בביה"ס גבוהה בהשוואה לישראל והתצורה של הכיתות אכן מעידה על כך. האם כניסת מחשבים ניידים לכיתות חוללה שינוי בתצורת הכיתה? מתברר כי עדיין לא חל שינוי במבנה ובתצורת הכיתה גם באותם בתי ספר בארץ ששילבו מחשבים ניידים בכיתה. 

]]></description>
      <pubDate>Mon, 30 Aug 2010 09:44:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3300</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=32">סביבות למידה </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[בית ספר כמעבדה סולארית (ארה"ב)]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3302</link>
      <description><![CDATA[קחו את בית ספר Boston Latin School - בית ספר ותיק ויוקרתי בבוסטון והקימו על גג בניינו תחנת אקלים, חממה, שתי כיתות מחוץ למבנה, קפיטריה וגינה. אחר כך הוסיפו פאנלים סולריים, טורבינות רוח ומעלית שקופה החיצונית לבניין. מה תקבלו? ובכן מה שתואר לעיל גודלו 70,000 מ"ר ועלותו נאמדת בכ- 6.2 מיליון דולר לגג סולארי כזה שעליו חלמו תלמידי "הבוסטון לטין", כשכל החלום החל להפוך למציאות ממשית. זה החל בבקשה פשוטה להפחתת מדד גזי החממה ואז הביעו התלמידים את רצונם להוסיף מתקנים נוספים. התלמידים לא נרתעו מן העלויות הגבוהות ונרתמו לגיוס הכספים במשך שנה שלמה, כשמרביתם תלמידים מרשת הפעולה האקלימית של נוער בית הספר. בתחילה הותקן על הגג מערך לפאנל סולארי (28), הובאו אליו 350 מגשי צורית (סוג של עשב רב-שנתי מטפס) ונשתלו צמחים בשרניים מלבלבים.  חזונם של התלמידים אינו נעצר כאן ובשבוע שעבר, סייעו תלמידים מרשת הפעולה האקלימית של נוער בית הספר ל-30 מורים בבוסטון (15 מבית הספר בוסטון לטין) לפתח תכנית לימודים ברת-קיימא לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה שתחל בפיילוט מדגמי בסתיו בבית ספרם.]]></description>
      <pubDate>Mon, 30 Aug 2010 15:17:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3302</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=32">סביבות למידה </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[הקשבה בבית הספר - לדבר בשפה של האחר ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3268</link>
      <description><![CDATA[לואיס קרול מתאר בספרו 'מבעד למראה' מפגש בין אליס לבין דמויות שונות ומשונות, כאשר היא נקלעת לבדה לעולם לא מוכר בעל מנהגים זרים וחוקים אחרים. סקרנותה מובילה אותה לחקור ולהכיר את העולם הזר הזה אשר מלהיב ומפחיד אותה בו זמנית, ובו היא נמצאת מאד לבדה. הסיפור של אליס הוא סיפורם של כל ילד וילדה במאבק שלהם להתבגרות ולצמיחה. זה גם סיפורו של הילד במפגשו עם בית הספר ובהפיכתו ל"תלמיד". ה"תלמיד" מתמודד עם דרישות מסביבתו, עם הציפייה ממנו ללמוד ולהתפתח, ועם ניסיון מתמיד להפיג את בדידותו דרך מציאת בני אדם אחרים שיבינו אותו, ויעניקו לו תחושה שהוא מובן ושייך. מעבר לכול, ה'תלמיד' מתמודד עם החיפוש אחר זהות אישית ואותנטית שתלווה אותו בדרך להתבגרותו ( פלג דור חיים ). 
]]></description>
      <pubDate>Tue, 17 Aug 2010 09:19:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3268</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=32">סביבות למידה </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[לימוד ויישום של אסטרטגיות לפתרון בעיות מתמטיות: המקרה של תלמידות תיכון "חלשות"]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3283</link>
      <description><![CDATA[העברת למידה היא אחד האתגרים המרכזיים בחינוך המתמטי העכשווי.( שונפלד Schoenfeld, 1999) מתייחס בחשיבות רבה למחקר עתידי שינסה להסביר את מנגנון העברת הלמידה. הוא מציין כי האתגר במחקר הוא גדול ומרכזי למאה ה-21, מאחר ואין עדיין תובנה ברורה, מדוע לעתים מתקיימת העברת למידה מתחום לתחום וממצב למצב, ולעתים לא מתקיימת. עד כה צוין בספרות המחקרית כי מומחים מבצעים העברת למידה מתחום או מצב מסוים לתחום או מצב אחר בהצלחה, אך קשה לראות את העברת הלמידה המתוכננת על-ידי חוקרים בקרב טירונים.  מטרת המחקר  הנוכחי היא לחקור תהליכי העברת למידה של אסטרטגיות היוריסטיות לפתרון בעיות מתמטיות ויישומן לפתרון בעיות חדשות, על-ידי תלמידות תיכון 'חלשות' ( תקוה עובדיה וד"ר בוריס קויצ'ו). 

]]></description>
      <pubDate>Mon, 23 Aug 2010 13:15:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3283</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=31">הוראת תחומי הדעת </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[ל"החזיר עטרה ליושנה "- מקצוע הגיאוגרפיה  בחט"ב - מהלך חדש של משרד החינוך ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3244</link>
      <description><![CDATA[מנכ"ל משרד החינוך ד"ר שמשון שושני הוציא באחרונה חוזר מיוחד המחייב את חטיבות הביניים ללמד את מקצוע הגיאוגרפיה. זאת כחלק מהמאמצים שבהם נוקט המשרד כדי להחזיר את המקצוע, שבמשך שנים מורים חששו להתקרב אליו, אל קדמת הבמה הלימודית.  במשרד החינוך מציינים כי החוזר שפורסם הוא חלק מתהליך אשר מטרתו ל"החזיר עטרה ליושנה", כהגדרתם. "בשנים האחרונות נעשתה התאמה למאה ה-21, לאחר שמחלקות בתחום נסגרו והורגש צמצום בדרישה למקצוע הבנו שהתלמידים הולכים להיבחן גם במסגרת המבחן הבינלאומי אשר הגיאוגרפיה היא 20% ממנו", מציינת דליה פניג, מפמ"רית הגיאוגרפיה במשרד. "אחרי שנים רבות שלא יצא חוזר המפרט את מקצועות היסוד הנלמדים בחטיבות הביניים, הוחלט לעשות רענון". 
]]></description>
      <pubDate>Sun, 01 Aug 2010 08:35:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3244</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=31">הוראת תחומי הדעת </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[ספר חדש: תכנון ההוראה השיתופי בביה"ס בכלל ותכנון ההוראה השיתופי של צוות מורים לאנגלית בביה"ס ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3233</link>
      <description><![CDATA[ספר חדש זה עוסק בתכנון ההוראה השיתופי בביה"ס בכלל ובתכנון ההוראה השיתופי של צוות מורים לאנגלית בביה"ס. הספר מגבש כמה הנחיות פדגוגיות עקרוניות ליישום גישה הוליסטית בתכנון ההוראה של צוותי המורים לאנגלית בביה"ס. תכנון ההוראה השיתופי בין צוותי מורים לאנגלית בביה"ס יש בו כדי להשביח את כל המכלול של הוראת אנגלית כשפה זרה בעיקר ע"י יצירת קהילת מורים עמיתים הלוקחים חלק פעיל ומשתף בתכנון ההוראה בביה"ס והמסוגלים לסייע בהוראה שיתופית בשיעורים שונים המתקיימים בביה"ס. הספר שיצא לאור בשנת 2010 נכתב ע"י שתי מורות מנוסות בתכנון הוראה משותף ( Andrea Honigsfeld , Maria G. Dove ). 

]]></description>
      <pubDate>Mon, 26 Jul 2010 10:01:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3233</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=31">הוראת תחומי הדעת </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[מאו"ר -  מאגר חומרי למידה ברשת ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3176</link>
      <description><![CDATA[ MAOR -  Meta-data and Object Repository – מאגר חומרי למידה ברשת שהושק לאחרונה הוא פרי שיתוף פעולה שיתוף פעולה של איגוד האינטרנט הישראלי, משרד החינוך ומחב"א (מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי).  על פי מה שנכתב באתר ” מאו"ר מאפשר למרצים, מורים ותלמידים במגזרים השונים למצוא חומרי למידה המתאימים לצרכיהם ביתר קלות, תוך שימוש חוזר במשאבים שכבר פותחו ויצירת חומרי לימוד חדשים על בסיס תכנים קיימים. השימוש במאגר יאפשר לבנות ביתר קלות מערכי שיעור מגוונים, המשלבים חומרי למידה שונים המותאמים לצורכי הלמידה" .
על פי מה שנכתב ב-ISOC-IL בשטח – גיליון יוני 2010 " המאגר כולל קורסים ושיעורים שלמים, מצגות, סימולציות, קטעי וידאו ואודיו, תרגולים ומטלות, עם אפשרות לבצע הערכת עמיתים (peer review) ותוספת של חוות דעת משתמשים. המאגר המורחב מכיל כיום למעלה מ- 30,000 אובייקטי למידה המיועדים לבתי הספר, למוסדות ההשכלה הגבוהה ולציבור הרחב. " 
]]></description>
      <pubDate>Sun, 04 Jul 2010 10:35:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3176</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=30">ניהול ידע ומידענות </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[השימושים המגוונים והפוטנציאל הרב של הוויקי ככלי בתהליכי הוראה, למידה ומחקר- כנס אקדמיית ויקיפדיה השני  2010 ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3149</link>
      <description><![CDATA[תמי נויטל , המידענית של האוניברסיטה הפתוחה,  מדווחת על כנס אקדמיית ויקיפדיה השני באוניברסיטת תל-אביב ביוני 2010.  כנס אקדמיית ויקיפדיה השני באוניברסיטת תל-אביב היה יום ארוך וגדוש שבמהלכו הוצג השימוש בוויקי במסגרות אקדמיות (הוראה, מחקר ושת"פ בין-אוניברסיטאי) ובבתי ספר בישראל.  המושב הראשון הוקדש לעדכונים בנושאי ויקיפדיה. המושב השני עסק בשימוש בויקי באקדמיה ובלימודים אקדמיים והוצגו בו הן מחקרים והן שימושי ויקי בהוראה ומחקר.  המושב השלישי עסק בשימוש בוויקי במערכת החינוך בארץ.  המושב הרביעי עסק בשימוש בוויקי ככלי לשתוף פעולה בי"ל בין חוקרים והציגו בו ד"ר דפנה רבן ומיכאל קונג'ה מאוניברסיטת חיפה ואור מנדלסון, מהפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב שימוש בוויקי כפלטפורמה לשיתוף מידע וידע בקהילות חוקרים ואנשי אקדמיה. 
]]></description>
      <pubDate>Mon, 21 Jun 2010 08:21:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3149</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=30">ניהול ידע ומידענות </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[יום עיון בנושא: בעדכון מתמיד כלים והתפתחות במידענות בחינוך]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3104</link>
      <description><![CDATA[יום עיון מעניין על כלים והתפתחות במידענות בחינוך  יתקיים ביום חמישי, ד' באב תש"ע, 15 ביולי 2010 במכון מופ"ת.  מטרותיו של יום העיון הן לחשוף את המשתתפים למיומנויות מידע נדרשות בשדה החינוך. במהלך יום העיון יצביעו מומחים ומידענים מובילים בתחומם על המגמות העכשוויות בתחום המידענות בחינוך. הם יציגו את נקודת מבטם על תהליכי המידע והמידענות המשפיעים על האקדמיה במכללות ובאוניברסיטאות.  הכוונה היא להציג בראייה כוללת - מידענית, טכנולוגית וחינוכית את ההתפתחויות ואת הדילמות בתחומי המידענות, ניהול תוכן, ניהול ידע ואוספים בספריות ובמרכזי מידע בעלי אופי אקדמי וחינוכי בארץ ובעולם.  מטרה נוספת של יום העיון היא להפגיש מידענים וספרנים במוסדות אקדמיים עם אנשי חינוך ולדון בעקרונות משותפים להקניית מיומנויות מידע (סינון מידע, יעילות בחיפוש ועוד) לחוקרים, למורי מורים, למורים, לסטודנטים להוראה ולתלמידים.  מנחה: ד"ר עוזי מלמד, מכון מופ"ת
]]></description>
      <pubDate>Mon, 31 May 2010 14:22:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3104</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=30">ניהול ידע ומידענות </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[דרך הטבע, הפדגוגיה הטבעית והטיול החינוכי]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3290</link>
      <description><![CDATA[ספרו של ד"ר גיל גרטל אודות התפתחות הפדגוגיה הטבעית ועיקריה. בראשם – טיולי בתי הספר, בהם הטבע מחליף את הספרים כמקור הידע; המציאות שבחוץ מחליפה את הכיתה כמרחב למידה, וההתנסות מחליפה את השינון כדרך לימוד.  בספר דרך הטבע סוקר המחבר את התפתחות הפדגוגיה הטבעית ואת עיקריה. בראשם – טיולי בתי הספר, בהם הטבע מחליף את הספרים כמקור הידע; המציאות שבחוץ מחליפה את הכיתה כמרחב למידה, וההתנסות מחליפה את השינון כדרך לימוד. בספר מובא דיון על אודות הנסיבות שבעטיין הפדגוגיה הטבעית אינה מיושמת במערכת החינוך, וכן  רעיונות אחדים למורים ולמדריכים המבקשים ליישמה.
]]></description>
      <pubDate>Thu, 26 Aug 2010 12:09:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3290</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=25">ממכבש הדפוס</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[בתי ספר ניסויים - ג']]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3278</link>
      <description><![CDATA[הספר "בתי-ספר ניסויים: בית היוצר לחדשנות בחינוך, חלק שלישי" הוא השלישי בסדרת ספרים שנכתבו בעקבות מחקרים שנערכו על-ידי קבוצת מב"ן (מחקר בתי-ספר ניסוייִםִ. ( הקבוצה פעלה בבית-הספר לחינוך של אוניברסיטת תל-אביב בשנים 2004-2009 התמקדה בחקר בתי-ספר ניסויים הפועלים בחסותו של גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך.  הספר הנוכחי מסכם את שנתו השלישית של המחקר, שנערך בשנים 2006/7 , והוא מציג ממצאים משלושה חקרי-מקרה המתמקדים בשלושה בתי-ספר ניסוייִםִ, וכן סוגיות נוספות, רחבות יותר, הקשורות למדיניות החינוך ולקשר שלה לחדשנות בחינוך. 
בתי-הספר הניסוייִםִ שעמדו במרכזם של מחקרי קבוצת מב"ן משמשים חוד החנית בקבוצה איכותית זו, והידע שהצטבר בשלוש שנותיו הראשונות של המחקר חושף את מגוון בתי-הספר ואת השונות ביניהם ( דוד חן, אסנת ספורטה).
]]></description>
      <pubDate>Sun, 22 Aug 2010 10:00:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3278</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=25">ממכבש הדפוס</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[על גב המורות: כוח ומגדר בחינוך]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3177</link>
      <description><![CDATA[המחקרים והניתוח בספר זה חושפים את עומק הניצול ההולך וגובר במערכת החינוך, ומדובר בנשים. מתגלה סיפור של ממשלות המזניחות בציניות את האינטרסים של נשים הן בתפקידי ההוראה והן בתפקידי הורות. הספר חושף גישות סטריאוטיפיות שפוגעות במערכת החינוך ומתבטאות בדרג מקבלי ההחלטות במשרד החינוך, באקדמיה ובתקשורת... לניצול של המורות מצטרפת תופעה מדאיגה של הטלת האחריות לכל התחלואים של החינוך עליהן. תופעה זו מוכרת מתחומים אחרים של הניתוח הפמיניסטי, כגון באלימות נגד נשים: להאשים את הקרבן". "להזנחה ולניצול של המורות מצטרפת תופעה מדאיגה של הטלת האחריות לכל התחלואים של החינוך עליהן. תופעה זו מוכרת מתחומים אחרים של הניתוח הפמיניסטי, כמו באלימות נגד נשים - שבה מאשימים את הקורבן. האצבע המאשימה מופנית כלפי המורות המקופחות בלאו הכי בשכר ובתנאי הוראה, ולא כלפי קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות. אבל הפגיעה במורות לא מסתיימת רק במערכת החינוך: יום הלימודים הקצר פוגע בהורים, והיות שעל פי רוב ההורה העיקרי המטפל בילדים הוא האם, נפגע כך גם שוויון ההזדמנויות של הנשים". 
]]></description>
      <pubDate>Sun, 04 Jul 2010 11:17:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3177</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=25">ממכבש הדפוס</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[" איים של חדשנות" כמכשול בדרך ל"חדשנות כוללת"]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3303</link>
      <description><![CDATA[כל מי שזקוק לתובנות אודות תהליכי שינוי שלא מתחוללים בבתי ספר העוברים תהליכי תקשוב כדאי שייקרא בעיון את מחקרה האחרון של ד"ר אורית אבידב-אונגר. המחקר שהוצג בכנס צ'ייס 2010 באו"פ מלמד על הדיפת החדשנות ע"י מערכות חינוך בכלל ובישראל בפרט . ד"ר אבידב מסבירה בראיון שנערך איתה בכתב העת עדכן מס' 52 ( או"פ) כי "קיימים שני דפוסים של אימוץ חדשנות בבית הספר : "איים של חדשנות" ו"חדשנות כוללת".  במחקרה, עקבה ד"ר אבידב-אונגר אחר תהליך ההטמעה של טכנולוגיות חינוכיות המשמשות בהוראה, בלמידה ובניהול ברשת של בתי ספר, ובדקה את השפעת התהליך על הארגון כולו. זאת תוך ניסיון להבחין בין יעילות ההטמעה של החדשנות בדרך של יצירת "איי החדשנות" בהשוואה לגישת ה"חדשנות הכוללת". המחקר מראה שלא רק שאין כל ערובה לכך ש"אי של חדשנות" יקרין מחדשנותו על סביבתו, אלא שיש  אף חשש שקיומם של איים כאלה עלול לחבל באפשרות להגיע לחדשנות כוללת. נראה שצריכה להיות חשיבה אסטרטגית מקדימה על הדרך שבה מנצלים או משתמשים באיי חדשנות, כדי להגיע באמצעותם לחדשנות כוללת". 

]]></description>
      <pubDate>Tue, 31 Aug 2010 10:45:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3303</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=22">תפיסות ותיאוריות פדגוגיות</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[תיאוריית ההכוונה העצמית  ( SDT ) והשלכותיה בחינוך ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3270</link>
      <description><![CDATA[תיאוריית ההכוונה העצמית  (SDT)  מדגישה את חשיבות ההשפעה של מקורותיו הפנימיים ואישיותו של אדם להתפתחות התנהגותו ולויסותו העצמי. מכאן שהתיאוריה מתעסקת בחקר הנטיות הפנימיות המולדות של האדם ואת צרכיו הפסיכולוגיים. כבסיס למוטיבציה עצמית ואינטגרציה אישיותית, כמו גם למצבים שמסייעים להליכים חיוביים.  תיאוריית ההכוונה העצמית לא מתעסקת רק בטבע החיובי הספציפי של הנטיות המולדות דרך ההתפתחות של האדם, אלא גם בוחנת הקשרים של סביבות חברתיות הנוגדות את הנטיות הללו.  הפסיכולוג אלן כץ מאמין בישימות הגבוהה של תיאוריית ההכוונה העצמית לחינוך. לא מדובר רק על תיאוריה בתחומי המוטיבציה אלא בתיאוריה מעמיקה מבחינת למידה והתפתחות עצמית. כאשר תומכים באוטונומיה של ילדים , מסייעים רבות להתפתחותם הקוגניטיבית, סקרנותם וצמיחתם היצירתית. תיאורית ההכוונה העצמית צופנת בתוכה רבים מן העקרונות הקונסטרוקטיביסטים בחינוך. 
]]></description>
      <pubDate>Tue, 17 Aug 2010 13:30:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3270</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=22">תפיסות ותיאוריות פדגוגיות</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[המפתח להצלחה: עידוד לעבודה קשה ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3230</link>
      <description><![CDATA[פרופסור קרול דואק , מהחוקרות המובילות בעולם בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, מסבירה בראיון לכתב העת "הד החינוך" מדוע מתן שבחים לא מועיל לילדים. "שבחים לא מבוקרים", היא מסבירה , מייצרים תלות בשבחים ופוגעים בנכונות לעבוד קשה ולחתור בעקשנות למטרה" .  
פרופסור דואק היא אחת החוקרות המובילות בפסיכולוגיה התפתחותית, ולמחקריה השפעות ישירות ופוריות מאד על החינוך ( ספרה "כוחה של נחישות" ראה אור בעברית ב2008 בהוצאת כתר) . התרומה העיקרית של פרופסור דואק לחינוך היא בתחום המכונה "תיאוריית ייחוס" . התחום חוקר את תיאוריית הייחוס של תלמידים- את הגורמים שתלמידים מיחסים להם את הכישלונות ואת ההצלחות שלהם. דואק פיתחה תיאוריה מקורית על תיאוריית הייחוס, והיא מיושמת  בכיתות רבות בארצות הברית. 
]]></description>
      <pubDate>Sun, 25 Jul 2010 12:48:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3230</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=22">תפיסות ותיאוריות פדגוגיות</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[הכיתה המעופפת – מיהם המורים הטובים? מה הם יודעים על פדגוגיה? על הוראה? כיצד הם מקבלים החלטות בזמן השיעור? איך הם לומדים? ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3007</link>
      <description><![CDATA[הכיתה היא סביבה מורכבת מאוד, לא צפויה, ומחייבת תגובות מידיות ופומביות. המורה חייב לקבל החלטות ולפעול לפיהן בזמן אמיתי, באופן מיידי. אי-אפשר להגיב על התרחשות מסוימת בכיתה, אחרי כמה דקות של מחשבה. המורה, כמו שחקן טניס, חייב לחבוט בכדור המוטח לעברו מיד, אחרת הוא מפסיד נקודות. תגובותיו גלויות לחלוטין לעיני תלמידיו, ואין לו שום דרך להסתתר, או לפעול בפרטיות. הוא כל הזמן על הבמה, וכל הזמן הוא נתון לשיפוט ולביקורת. הדרך שבה הוא מטפל בכל אירוע נרשמת ב"היסטוריה הכיתתית" וזה משפיע על דרכי הפעולה שהוא יוכל לנקוט בכיתה הזאת בעתיד. והוא לא נדרש רק לשרוד ולחזור הביתה בשלום, אלא גם להגיע למטרה מסוימת, ללמד. להזיז ידע מהתודעה שלו ולמקם אותו בתודעת תלמידיו. בתנאים האלה, אם המורים בכלל מצליחים לעשות משהו, זה הישג.  המורים, כמו כל בני-האדם האחרים, מחפשים משמעות. הם מנסים למצוא את המשמעות של התנסויותיהם בכיתה. קבוצות מחקר שונות ניסו, בסדרה של מחקרים,
לנתח ולהבין את הדרך שבה הם עושים זאת  ( יבשם עזגד ).]]></description>
      <pubDate>Mon, 12 Apr 2010 14:50:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3007</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=21">ידע וחשיבת מורים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[מאבק בעומס העבודה: התנסות של מורי בית ספר יסודי עם אינטנסיפיקציה של עבודתם]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2906</link>
      <description><![CDATA[התיאוריה שבבסיס המחקר המוצג היא "תזת האינטנסיפיקציה" המסנה להסביר תיאורטית את השתנות תנאי העבודה של מורים. הטעון הוא שלחץ על בתי ספר ועל מורים הולך וגדל כתוצאה מדרישות גבוהות של קובעי מדיניות ומצפיות חברתיות. ארבעת חקרי המקרה שנבדקו הראו שלא כל השינויים מתקבלים באותה מחויבות מצד המורים. המחקר גם הראה שאינטנסיפיקציה אינה רק הוספת שעות עבודה, עיסוק במספר גדול יותר של מטלות שונות, השתתפות בישיבות, עיסוק רב יותר בעבודה מנהלית וכדו'. אינטנסיפיקציה היא גם עומס עבודה במונחים של חשיבות הזהות המקצועית ופגיעה באני המקצועי, ביטחון עצמי ותחושת שליטה במקצוע. (Ballet K., & Kelchtermans, G.)]]></description>
      <pubDate>Tue, 09 Feb 2010 10:18:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2906</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=21">ידע וחשיבת מורים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[התנסות, תיאוריה וחכמת המעשה בהוראה ובהכשרת מורים]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2691</link>
      <description><![CDATA[המאמר דן במושג "חוכמת המעשה" (practical wisdom) של המורה המקצועי ובקשר בינה לבין תיאוריה והתנסות. בימים שבהם יש נטייה הולכת וגוברת למקם את הכשרת מורים בשדה יש חשיבות לבירור זה. חכמת המעשה, תיאוריה והתנסות מהווים שלושה קודקודים במודל מוצע היכול להוות נקודת הפתיחה ברצף הלמידה של מתכשרים להוראה. (Lunenberg, M., & Korthagen, F.)]]></description>
      <pubDate>Tue, 29 Sep 2009 12:17:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2691</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=21">ידע וחשיבת מורים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[ה-PDS – בית הספר להתפתחות מקצועית בהכשרת מורים]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3305</link>
      <description><![CDATA[כבר בשנות התשעים של המאה ה-20 גברה הדעה בקרב קברניטי חינוך וחוקרי חינוך כי יש לשנות באופן מהותי את תכניות ההכשרה המסורתיות למורים. תכניות אלה התבססו בעיקרם על קורסים בין כותלי המוסד המכשיר. רעיון השותפות בין מוסד ההכשרה לבין בתי ספר צמח בארצות הברית בעקבות סדרת מחקרים מתמשכת שערך ג'ון גודלד בעצמו ועם אחרים משנות השבעים ואילך.  דגם בתי הספר להתפתחות מקצועית (Professional Development Schools) שהוצע לראשונה בדו"ח הולמס (Holmes Group, 1986) ואשר זכה מאוחר יותר לתיוג בראשי התיבות PDS משויך לדגם התיאום השיתופי המציג שותפויות בין מכללות לבתי ספר ( אריה קיזל) . 
]]></description>
      <pubDate>Tue, 31 Aug 2010 12:20:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3305</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=20">מורים - התפתחות מקצועית</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[תמיכה בלמידה מקצועית באמצעות מחקר שמבצעים מורי מורים]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3304</link>
      <description><![CDATA[המחקר המוצג במאמר בחן את ההשפעה של פרקטיקה פדגוגית המדגישה טיפוח של קהיליית למידה בקורס אחד על תמיכה במורי מורים ועל קידום עיסוקם במחקר ופיתוח זהותם כחוקרים (מדובר במסגרת לימודים לדוקטורט של מורי מורים באוניברסיטה).  כל אחד מהלומדים בקורס התבקש ליצור מערך חקר  (enquiry) לנושא לפי בחירתו. המחקר שהוצג מראה כיצד באמצעות אינטראקציה חברתית עמיתים מפתחים הבנות של התהליך והמשמעות של מחקר חינוכי. בעודם מנסים להשיג מטרות מחקר דומות במסע הלמידה האישי שלהם הם מצליחים לקדם את ההבנה מהו טבעו של מחקר ולהרחיב את זהותם כחוקרים. נראה שהתפתחות של זהות מקצועית כמורה מורים וכחוקר היא עניין של טרנסקציה ( Transaction) ולא של מסירה (Transmission) (Kennedy, 2005), היא עניין בעל מורכבות סובייקטיבית ודינאמית ולא טכני (Dunne et al., 2005) והיא עניין שיש בו תשומת לב רבה יותר לתהליך מאשר לתוצר הסופי  ( McGregor, D., Hooker, B., Wise, D., & Devlin, L). 
   
]]></description>
      <pubDate>Tue, 31 Aug 2010 11:39:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3304</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=20">מורים - התפתחות מקצועית</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[הרבה יותר מחדר]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3224</link>
      <description><![CDATA[מסע בין חדרי מורים בבתי ספר מלמד שלפעמים חדר הוא לא רק חדר. לפעמים הוא משפחה, לפעמים מצב רוח. הוא גם מראה שמשקפת מערכת יחסים, עבודת צוות ( או היעדרה) , יחס לתלמידים. לכן אין זה מפליא שאין שני חדרי מורים דומים זה לזה. בבית הספר ברנקו וייס בבית שמש פירקו את חדר המורים המסורתי, החדר המרכזי שהיה לו אופי של מליאה, לכמה חדרי מורים קטנים המפוזרים היטב במרחב הבית ספרי. יש בביה"ס  זה  13 חדרי מורים צוותיים , אחד לכל שכבה וכמה לצוותים מקצועיים, לדוגמא מתמטיקה או אנגלית.  מיכאל יעקובסון , אדריכל שאחד מתחומי עיסוקו המרכזיים הוא אופיים האדריכלי של מוסדות חינוך בארץ ובעולם, אינו מתלהב במיוחד מפירוק חדר המורים המרכזי כמו במקרה של ביה"ס ברנקו וייס. משיחות עם מורים רבים נראה שלא המרחב הפיזי על כל תחלואיו – צפיפות , פינת קפה מוזנחת, היעדר פינות ישיבה או כמות מספקת של מחשבים- מכתיב את יחסם לחדר המורים, אלא דווקא המרחב המטפיזי, זה המורכב מחברויות וגיבוש או מקליקות ואינטריגות. עם צפיפות, נס קפה זול וכיסאות לא נוחים אפשר להסתדר, אמרו מורים רבים , אבל עם פרצופים חמוצים ואווירה לא נעימה הרבה יותר קשה ( אמתי מור).]]></description>
      <pubDate>Thu, 22 Jul 2010 14:42:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3224</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=20">מורים - התפתחות מקצועית</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[מדוע המורים בפינלנד טובים יותר?]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3308</link>
      <description><![CDATA[ההישג של מערכת החינוך הפינית מעניין , במיוחד מאחר שהמערכת הזו עובדת הפוך מכפי שמקובל בארה"ב (וגם בישראל). זוהי מערכת שבה אין כמעט ניהול מרכזי; אין כמעט מערכת לימודים מחייבת; אין מדידת הישגים בית ספרית (פרט, כמובן, למבחנים הבינלאומיים); אין השוואות בין בתי ספר; ואין תגמול או ענישה לבתי ספר לפי מידת ההצלחה הלימודית שלהם.  בתי הספר מקבלים ממשרד החינוך הפיני רק הדרכות מועטות לגבי תוכנית הלימודים הנדרשת מהם, וכיצד יש להעביר אותה. בתי הספר, והמורים בעצמם, הם שקובעים בסופו של דבר מה תהיה תוכנית הלימודים הבית ספרית שלהם, והם בעיקר קובעים גם כיצד הם ילמדו אותה. בכך, בתי הספר נהפכים לסוג של מעבדה מתמדת של שיטות לימוד חדשניות ( מירב ארלוזורוב). 
]]></description>
      <pubDate>Thu, 02 Sep 2010 08:26:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3308</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=19">על הפרק</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[נתוני מערכת החינוך – תשע"א –משמעויות עיקריות ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3310</link>
      <description><![CDATA[נתוני מערכת החינוך שפורסמו ע"י משרד החינוך לשנת הלימודים תשע"א מלמדים על גידול משמעותי של תלמידים בגני החובה ( עובדה המלמדת על שנתון לומדים גדול שיגיע לבתי הספר היסודיים בשנים הקרובות) , ועל ירידה קלה בהיקף תלמידי חטיבות הביניים. סה"כ תלמידים במערכת החינוך לשנת הלימודים תשע"א   1, 523, 345 , גידול של 1.026 % משנת הלימודים תש"ע. המשמעות של הנתונים היא שבשנים הקרובים יהיה צורך להרחיב  את מספר המורים בכיתות היסוד בבתי הספר היסודיים לאור השנתון הגדול הצפוי להגיע בקרוב. 
]]></description>
      <pubDate>Thu, 02 Sep 2010 10:04:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3310</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=19">על הפרק</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[לחשוב מחשבית בבית הספר]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3306</link>
      <description><![CDATA[המאה ה-21 היא המאה של עידן הידע, ואנו חייבים לחשוב בה "מחשבית". כלומר: בין היתר, למצוא פתרונות פשוטים לבעיות שניצבות לפנינו. ד"ר איציק קורן , ממכללת קיי מנסה להראות את הכיוונים העיקריים של  חשיבה מחשבית, לשאול שאלות ולתת פתרונות פשוטים, ולהדגים "איים" של יישומים במערכת החינוך בארץ. הכוונה היא לומר שהשינוי במערכת החינוך אפשרי. בין ההצעות של ד"ר איציק קורן : הכשרה יותר מסודרת ויותר מכוונת של המורים. דוגמה: בתי ספר יסודיים בעיר פתח-תקוה, שבחרו פלטפורמה טכנולוגית כמו מודול שמהווה את הסביבה הלימודית שלהם.  לימודים המבוססים על פרויקטים בין-תחומיים, כשלתלמיד מקום רב בקביעת נושאי הפרויקטים, לאפשר לתלמידים לכתוב בעצמם חומרי למידה, להפוך אותם מצרכני ידע ליוצרי ידע  ועוד רעיונות מבורכים. 
]]></description>
      <pubDate>Tue, 31 Aug 2010 12:45:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3306</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=19">על הפרק</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[חקר הטקסט והשיח: ראשומון של שיטות מחקר]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3292</link>
      <description><![CDATA[תרומת הספר "חקר הטקסט והשיח: ראשומון של שיטות מחקר" היא בהצגת שבע שיטות המתמקדות בניתוח של טקסט אחד. כל שיטה מוצגת בלוויית המסגרת התיאורטית שבהשראתה היא נבנתה, עקרונות השיטה, ניתוח הטקסט הנבחר ודיון מסכם. השיטות המוצגות בספר פותחו לאור התיאוריה המעוגנת בשדה, סמיוטיקה, גישת ארבעת העולמות, חקר הספרות, סוציולינגויסטיקה, חקר השיח הביקורתי וגישה לבחינת התפתחויות בחשיבה מקצועית.  הקורא יכול לבחור לו שיטה אחת מבין השיטות או כמה מהן לצורך המחקר שלו והוא ימצא בספר תשובות לשאלות האלה: 1. מה הרקע התיאורטי שבהשראתו פותחו השיטות המוצגות בפרקי הספר? 2. מה הם מושגי היסוד התיאורטיים והמתודולוגיים שעליהם מושתתות השיטות?  3. כיצד יכולים חוקרים להיעזר בספר לשם ניתוח לפי כל אחת מהשיטות המוצגות בו? 4. מה הם יתרונותיהן של השיטות ומגבלותיהן? ( עירית קופפרברג ). 
 ]]></description>
      <pubDate>Thu, 26 Aug 2010 13:25:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3292</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=17">שיטות מחקר </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[יחסי גומלין מורה-תלמיד, סיכום יום העיון  מנובמבר 2009 של היוזמה למחקר יישומי בחינוך ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3254</link>
      <description><![CDATA[דוח מיום עיון שערכה היזמה למחקר יישומי בחינוך בנושא "יחסי גומלין מורה-תלמיד". ביום העיון השתתפו חוקרים ואנשים מהתחום, והמרצה האורח היה פרופ' רוברט פיאנטה מאוניברסיטת וירג'יניה. דוח זה מסכם את יום העיון , שנערך ב10 בנובמבר 2009 ואת רשמיו.  ביום העיון הוצגו כלים לניטור יחסי גומלין מורה־תלמיד:  ראיות אמפיריות לתרומתם של איכות יחסי גומלין להישגי התלמיד והאפשרות למדוד  ולנטר אותם. בארץ .הודגש היתרון של מעקב אחר הישגים רגשיים ולימודיים של תלמידים כמשתנה שישמש אמת מידה בתיאור המרכיבים של יחסי הגומלין ובניטורם (  כתיבה  ועריכה: אודית ניסן). 
 ]]></description>
      <pubDate>Wed, 04 Aug 2010 08:14:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3254</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=17">שיטות מחקר </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[מה הסיפור שלך? : מודלים לניתוח נרטיבים ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3130</link>
      <description><![CDATA[אסופת מאמרים זו עוסקת בסיפורים שבני אדם מספרים על עצמם ובגישות שונות לחקירתם מפרספקטיבה איכותנית. כל המחקרים נערכו במכללה אחת להכשרת מורים, בה גם סופרו ונאספו. עיקר הדגש בספר הוא בשיטות המחקר והניתוח השונות והמגוונות שהוא מציע בניסיון להבין את הסיפורים ולתת להם פרשנות. כך נפרשת בפני הקוראים קשת של גישות מחקריות המניבות יחד תמונה מרתקת של האנשים הבונים את מערכת החינוך הישראלית. הספר נכתב ונערך על ידי קבוצה של שמונים נשים שעבדה בצוותים קטנים במשך ארבע שנים, בשיתוף פעולה מלא, תוך ניסיון להדגים עבודת נשים במיטבה. הוא נחקר בדרך שניתן להגדירה כדרך עבודה נשית ומציג תוצרים של נשים חוקרות ( אסף , מרב, הלר, ערגה, טוהר, ורד) . ]]></description>
      <pubDate>Sun, 13 Jun 2010 10:02:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3130</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=17">שיטות מחקר </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[הכשרת מורים במכללת " אוהלו "בשיתוף חברות ההייטק ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3249</link>
      <description><![CDATA[המכללה האקדמית לחינוך, מדעים וספורט "אוהלו" בקצרין יוצאת בימים אלו בתוכנית לימודים חדשנית  אשר נועדה להכשיר את פרחי ההוראה ולהתאימם לטכנולוגיה של המאה ה- 21. במסגרת הפרוייקט, לו שותפות החברות אינטל ואפל סידס, הכשירו נציגי אינטל במהלך חודשי הקיץ 15 מרצים מובילים במכללה, לחשיבה יצירתית, לשימוש בטכנולוגיות עתירות ידע ובפיתוח נתיבי למידה. בשנת הלימודים הקרובה התכנית תיושם במכללה ולאחר מכן בבתי הספר בהם פרחי ההוראה ילמדו. תחילה יעבירו המרצים את התוכנית לכל הסטודנטים במכללה, בליווי צמוד של נציגי חברת אינטל. ... ]]></description>
      <pubDate>Sun, 01 Aug 2010 18:03:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3249</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=16">מדיניות בהכשרת מורים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[M.TEACH תוכנית חדשה לתואר שני ותעודת הוראה בשנתיים]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3242</link>
      <description><![CDATA[המועצה להשכלה גבוהה  אישרה למכללת אורנים לפתוח בתוכנית חדשה: תואר שני בהוראה בחינוך העל יסודי M.TEACH. MASTER TEACHING). ) תכנית זו מאפשרת לימוד משולב של תואר שני ותעודת הוראה בשנתיים."ייחודה של התוכנית בכך שהיא מאפשרת לימוד משולב של תואר שני ותעודת הוראה על בסיס לימודי התואר הראשון, ובכך פותחת את הדלת בפני אקדמאים, בוגרי מקצועות שונים, חסרי תעודת הוראה, שהם בעלי רצון, יוזמה וחזון להשתלב במערכת החינוך ולחולל בה שינויים מבורכים.  התוכנית החדשה מיועדת לבעלי תואר ראשון במדעי החברה, הרוח האמנויות והמדעים, בעלי ציונים גבוהים ואיכויות אישיות גבוהות שיוכשרו להוראה וייכנסו למערכת החינוך כבעלי תואר שני וכמי שהרחיבו את יכולות ההוראה שלהם במגמות חינוך העונות לצרכים הדחופים של מערכת החינוך.
]]></description>
      <pubDate>Tue, 27 Jul 2010 07:50:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3242</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=16">מדיניות בהכשרת מורים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[ מורה זה מקצוע]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3093</link>
      <description><![CDATA[ביקורת כלפי  תוכנית "חותם" של משרד החינוך , תכנית להסבה מזורזת להוראה , שמפעיל משרד החינוך בשיתוף הג'וינט ותנועת "הכל חינוך. בשנתיים לא משיגים הישגים ולא נהיים מורים טובים, ומניסיון, כמעט שאין סיכוי שהמורים החדשים יתאהבו ויחליטו להישאר. בשמה של מריטוקרטיה מזויפת, מייצרים שכבה של "מורי על", שאולי מצטיינים, אבל לא בהוראה, ושיהיו, כמעט במובנה, חסרי מחויבות. קבוצה זו מופרדת בתנאים שלה משאר המורים ה"רגילים", שימשיכו לקבל שכר עלוב על התסכול שהם חווים, במשך הרבה יותר משנתיים. המורים המועדפים לא יגררו את "משק ההוראה" קדימה, אלא יהוו שכבה מנוכרת וזמנית שבחישוב ארוך טווח תדרדר את מצב החינוך בארץ ( יונתן ברזילי) . 
]]></description>
      <pubDate>Tue, 25 May 2010 12:46:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3093</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=16">מדיניות בהכשרת מורים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[האם האייפד יחולל מהפכה בכיתות? לאור  הכישלון של שילוב הקינדל בכיתות במכללה  ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3299</link>
      <description><![CDATA[מספר אנשי חינוך  בארה"ב סבורים שהאייפד יחולל מהפכה בכיתות, בהחליפו את ספרי הלימוד לצמיתות. אוניברסיטאות ובתי ספר ברחבי ארה"ב,  וגם מחוצה לה, מפיצים את האייפד לשימוש סטודנטים ומורים לקראת שנת הלימודים הקרבה. לא כולם מצטרפים בהתלהבות למגמה. ריד קולג' באורגון הכניס מכשירי קינדל DX לכיתות בשנת הלימודים הקודמת במטרה להתנסות במעבר לספרי לימוד דיגיטליים. הניסוי הסתיים בכישלון. מנמ"ר הקולג', ד"ר מרטין רינגל, אמר שהוורסטיליות המוגבלת של קינדל כמו גם הניווט המסורבל שמציע המכשיר דחפו את הסטודנטים בחזרה לספרים מנייר. כעת מבצע הקולג' ניסוי חוזר, בזהירות מוגברת, שבמסגרתו יחולק האייפד למספר מצומצם יותר של סטודנטים מכיתות נבחרות.
]]></description>
      <pubDate>Sun, 29 Aug 2010 15:52:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3299</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=15">סביבות למידה ממוחשבות</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[פרספקטיבה נוספת על כישלון פרויקטי תקשוב  1:1]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3293</link>
      <description><![CDATA[ג'יי הורוייץ מציג בבלוג שלו כמה פרספקטיבות נוספות ( בהמשך למה שכתבה אסתי דורון) על  כישלונם של פרויקטי תקשוב 1:1 בבתי הספר. הוא מונה  שתי סיבות נוספות לכשלים של תוכניות התקשוב :  א. תחלופה גבוהה של מנהלים ואנשי פיקוח, כאשר כל בעל תפקיד חדש מביא איתו סדר יום קצת שונה, וגם אורך הרוח הקצר של מערכות חינוך שגורם לכך שלא מאפשרים לתהליכים להבשיל. ב.  מורים רבים אינם יודעים לבנות פעילויות לימודיות שמעוררות את סקרנותם של התלמידים. מעטים מדי מסוגלים לתכנן שיעורים שבאמצעותם תלמידים קולטים וזוכרים את המידע שמנסים להקנות להם. אין סיבה לחשוב שתוספת של תקשוב ישפר את המצב. למרבה הצער, הרבה יותר הגיוני להניח שאם היום יש קבוצה נבחרת של מורים מצוינים אבל עדיין השפעת הרוב הגדול של מורים בינוניים היא גדולה יותר.
]]></description>
      <pubDate>Thu, 26 Aug 2010 14:19:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3293</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=15">סביבות למידה ממוחשבות</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[סיבות אפשריות לכשלון של שילוב תוכניות 1:1 ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3287</link>
      <description><![CDATA[אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין המציג פרספקטיבה בינלאומית נוספת לשילוב מחשבים ניידים בכיתה . Nick Sauers  במאמרו "למידה מכשלונות" מתייחס למאמר שקרא ב- eduTech שבוחן את הסיבות לכשלון. הוא טוען שבמערכת החינוך איננו מורגלים בבחינה של הכישלונות, אך לדעתו חשוב ביותר ללמוד מתוך הכשלונות, ולא רק מתוך ההצלחות.  ניק מונה מספר סיבות אפשריות לכשלון או לקשיים רציניים בתוכניות של 1:1 ומזמין את קוראיו להוסיף סיבות משלהם. לדעתה של אסתי דורון " שילוב של מחשבים 1:1 הוא שינוי מסדר שני ושלישי הטומן בחובו שינויים ארגוניים מערכתיים שיש לתת עליהם את הדעת טרום כניסה לתוכנית, ותוך כדי התוכנית. מאחר ותוכנית כזו היא אכן מורכבת ביותר, יש צורך בתמיכה טכנית, פדגוגית ותשתיתית לאורך זמן. 
 ]]></description>
      <pubDate>Tue, 24 Aug 2010 15:24:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3287</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=15">סביבות למידה ממוחשבות</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[הסמסטר הראשון של תוכנית חותם בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3307</link>
      <description><![CDATA[תוכנית חותם הינה תוכנית יוקרתית ומיוחדת שיזם משרד החינוך להכנסת כוח הוראה חדש לתחומי החינוך. בסמסטר קיץ שהתקיים במשך חמישה שבועות בחוג ללמידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך השתתפו 66 סטודנטים מצטיינים מכל האוניברסיטאות בארץ אשר עברו תהליך מיון קפדני במהלך החודשים שקדמו ללימודים.  תוכנית זו הופעלה לראשונה בארה"ב ומאז היא מופעלת במספר מדינות ברחבי העולם ובהן אנגליה. בוגרי התוכנית משתלבים במערכות החינוך ומשפיעים על שיפור איכות ההוראה. תוכנית ההכשרה של סמסטר קיץ כללה חמישה שבועות של הכשרה אינטנסיבית שבמרכזה עמדו חמישה צירי למידה. צירים אלה הם: ציר לימודי פדגוגיה ומתודיקה של הוראת המקצוע, ציר ליווי פדגוגי, ציר לימודי חינוך והוראה, ציר העצמה אישית ופרופסיונאלית וציר מחקר בחינוך ובהוראה.
 ]]></description>
      <pubDate>Tue, 31 Aug 2010 13:10:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3307</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=14">הכשרת מורים, כללי</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[ההוראה המקוונת חייבת להיות בליבת הכשרת המורים היום]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3295</link>
      <description><![CDATA[ההתפתחויות המהירות של בתי ספר מקוונים וירטואליים (בהם כל שלבי הלמידה מעוברים באינטרנט מחוץ לביה"ס ) לא קיבלו עדיין ביטוי והכרה ע"י מורים המורים במכללות ובאוניברסיטאות בעולם. מחבר המאמר, העוסק בהכשרת מורים להוראה מקוונת בניו זילנד מציג נייר עמדה בו הוא ממליץ כי מוסדות להכשרת מורים  ומורי המורים צריכים לקחת בחשבון את ההתפתחויות שהיו ויהיו בתחומי ההוראה המקוונת המלאה ולהקנות לפרחי ההוראה התנסויות מעשיות בשדה בתחומי ההוראה המקוונת המלאה או המשולבת. יש להיערך מבעוד מועד להקניית אסטרטגיות הוראה ודרכי הוראה להוראה מתוקשבת שאינם בשולי התוכניות הכשרת המורים אלא בליבת ההכשרה . כל זאת על מנת להכשיר מורים שיוכלו להיות לחולל שינוי בבתי הספר ולהצמיח מנהיגות יוזמת בתחומי התקשוב החינוכי. על מנת ליישם זאת יש להשקיע הרבה יותר במחקר ובפיתוח של תוכניות  הכשרת מורים  המתאימות עצמן להוראה מקוונת של דור המורים הבא . יצוין כי ניו זילנד ואוסטרליה ( ובמידה מסוימת גם ארה"ב )  הן בין המדינות היחידות בעולם  שנערכות  לפתח את מסלולי הכשרת המורים  להוראה מקוונת מלאה כמסלולי התמחות ייחודיים באוניברסיטאות.  נייר העמדה הוצג בכינוס חינוכי באוסטרליה ב2010 (Niki Davis ). 
]]></description>
      <pubDate>Sun, 29 Aug 2010 10:12:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3295</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=14">הכשרת מורים, כללי</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[שאלות מתבקשות אודות הכשרת מורים להוראת החברה בגישה אחדותית  ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3294</link>
      <description><![CDATA[הוראת החברה במובנה הרחב מאופיינת בבתי-הספר העל-יסודיים בכך שהיא מחולקת לתחומי דעת שונים - גיאוגרפיה, היסטוריה, אזרחות (חובה), סוציולוגיה, תקשורת, כלכלה ומדע המדינה (רשות) - ללא פיתוח זיקה ויחסי גומלין ביניהם. גישה זאת, שמקורה במחקר ובהוראה של מדעי החברה באוניברסיטאות, אומצה גם על-ידי המכללות להכשרת מורים, שבכך תורמות להנצחת הרדוקציה של תופעות חברתיות מורכבות לכדי ראייה דיסציפלינארית צרה וחלקית.  לדעת כותבי המאמר , על המכללות להכשרת מורים לנקוט בדרכי הכשרה חלופיות, שיזמנו לבוגריהן תיאור, ניתוח והבנה עשירים ונאמנים יותר של תופעות חברתיות ושל השתמעויותיהן למעגלי החיים השונים – מהמשפחתי ועד הגלובלי; לצורך כך עליהן לאמץ גישת הכשרה אחדותית (בין-תחומית, אינטגרטיבית), לרבות הוראה ולימוד אחדותיים של החברה, הממוקדים בבעיות חברתיות ובסוגיות העולות מהן. הדבר מחייב כמובן את "גיוס" הסכמתם לכך של מורי המורים הרלוונטיים – הן ממדעי החברה והן ממדעי החינוך (  ניר רסיסי,אריה הרשקוביץ ,ורדה גיל). ]]></description>
      <pubDate>Thu, 26 Aug 2010 15:51:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3294</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=14">הכשרת מורים, כללי</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[הערכה שזורה בלמידה –  מה אני מפיק מכך?  דבר התלמיד המחונן ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3275</link>
      <description><![CDATA[תכניות העשרה הן תכניות הלימודים הנפוצות ביותר בישראל לטיפוח תלמידים מחוננים. תכנית יום העשרה שבועי מאפשרת לתלמיד המחונן להישאר במסגרת בית הספר הרגיל, כאשר אחת לשבוע הוא משתתף בתכנית ייחודית הכוללת נושאים מתחומי ידע שונים.  במסגרת מחקר זה פותח מערך להערכה רב-ממדית השזורה בלמידה בתכניות העשרה למחוננים. הערכה זו התבצעה בשלבים שונים לאורך תהליך ההוראה והלמידה והשותפים לה היו: תלמידים, מנחה התכנית, מומחים והורים. סביבת המחקר כללה שלושה מרכזי העשרה שבועיים למחוננים בישראל ואת תכניות הלימודים בתחומי המדעים והתקשורת אותן בוחרים התלמידים.  מטרת המחקר הייתה לאפיין ולהבין כיצד יישום של מערך הערכה שזורה בלמידה בקורסים הכוללים למידה מבוססת פרויקטים משפיע על תפיסותיהם של תלמידים מחוננים לגבי הערכה ותהליך הלמידה. במחקר השתתפו 101 תלמידים שלמדו בשלושה מרכזי מדע ודעת למחוננים ( שירלי מידז'נסקי). ]]></description>
      <pubDate>Wed, 18 Aug 2010 11:35:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3275</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=12">הערכת הוראה </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[מיומנויות המאה ה- 21 בחינוך: סיפור מקרה]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3255</link>
      <description><![CDATA[גילה בן הר , מנכ"לית מט"ח,  מדווחת בבלוג שלה על ביקור בשיעור בבית ספר יסודי בכיתה ה'. השיעור עסק בנושא של הבנת טקסט אינפורמטיבי. הילדים נדרשו לסוגיה: מה בין שימור לפיתוח? הם נשאלו האם יש לשמר את הקיים בהיבט הגיאוגרפי (כמו שימור הטבע), או האם יש לפתח את האזור בסלילת כבישים ובבניית בתים, תוך עקירת עצים וצמצום שטחי המחייה של החי והצומח בסביבה? (דוגמה לפעילות בנושא מתוך מאגר משימות הערכה באתר אופק גיאוגרפיה, ודוגמה נוספת מתוך הספר מילה טובה).  הסוגיה מורכבת מאוד ודורשת מהילדים חשיבה ברמה גבוהה ומיומנויות נוספות כמו: איסוף מידע, ניתוח מקורות והשוואה ביניהם, הבנת חלופות לפתרון הסוגיה ובחירת הצעה מנומקת כיצד יש לפעול. 
]]></description>
      <pubDate>Wed, 04 Aug 2010 09:51:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3255</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=12">הערכת הוראה </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[על סוגיית הערכת בלוגים בקורסים אקדמיים ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3231</link>
      <description><![CDATA[ככל שהבלוגים הלימודיים הולכים ומשתלבים באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב ובעולם , כך נעשית שאלת הערכתם ע"י המרצים מורכבת יותר. המרצים, שכבר נוטים לשלב בלוגים של סטודנטים בקורסים שלהם, מתחבטים בשיטת ההערכה הנכונה והמתאימה שעליהם לנקוט בה. כיום קיימות יש אסכולות להערכת בלוגים בקורסים באוניברסיטאות ובמכללות : הגישה הראשונה לה ניתן לקרוא ההערכה הנורמטיבית או ההערכה המסכמת מבוססת על קריטריונים ברורים  (מחוון לימודי)  בהם צריכים הסטודנטים לעמוד, כגון , תדירות כתיבה, מתן משובים וקריאת מאמרים וסיכומים. 
האסכולה השנייה מצדדת בהערכה מעצבת או קונסטרוקטיביסטית המבוססת ביסודה על ההתמודדות החקרנית קוגניטיבית של הסטודנט במהלך הקורס. נקודת המוצא כאן היא האם בבלוג שלו הסטודנט החליט להעמיק או להרחיב נושא כלשהו שלמד בכיתה ולהעשיר את עצמו ואת עמיתיו בידע נוסף ומעניין בנושא.  הבסיס להערכה  כאן הוא הסקרנות והחקרנות של הסטודנט שהוא מגלה במהלך התמודדותו העצמית עם נושא הכתיבה בה הוא בחר. האם הסטודנט הציג גישות מדעיות נוספות והעמיק את הצגת הנושא הנחקר בבלוג שלו?]]></description>
      <pubDate>Sun, 25 Jul 2010 15:31:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3231</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=12">הערכת הוראה </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[יפרחו אלף פרחים: על גיוון דרכי ההוראה והלמידה]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3309</link>
      <description><![CDATA[במהלך שני הדורות האחרונים פיתחו המורים לסוציולוגיה עשרות דרכים להוראת נושאי הלימוד ומאות רבות של מערכי שיעורים ופעילויות למידה הוראה. אחד מן היסודות המגבירים את העניין בלמידה הוא הגיוון. הרשימה שהכין ניסן נוה אמנם מיועדת למורים המלמדים סוציולוגיה בבתי ספר תיכוניים , אך היא רשימה יעילה לכלל המורים המלמדים במערכת החינוך ויכולה גם להציע רעיונות לפרחי הוראה במוסדות להכשרת מורים.  ראוי לבחון את התאמתה של דרך ההוראה לנושא הלימוד, לשלב בלמידה ולמאפיינים של אוכלוסיית הלומדים וכן להפעיל מעת לעת עיקרון של ש"ש (שובר שגרה!). הרשימה פורסמה בבלוג של ניסן נווה.  
]]></description>
      <pubDate>Thu, 02 Sep 2010 09:21:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3309</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=10">דרכי הוראה </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[מיהו "המורה המשפיע"]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3301</link>
      <description><![CDATA[ בבתי הספר מקדשים את התחרות, את ההישגים המדידים ואת הלימוד הפורמאלי לתכלית מעשית. אך התלמידים זקוקים למורים שאינם מסתפקים בכך, אלא מחפשים דרך קבע אחר משמעות .במחקר בשם "על מה משפיע המורה המשפיע?" שהנחה פרופסור  ישעיהו תדמור  (חינוך כחוויה קיומית, 2007) נבדקה השאלה כיצד תופסים אנשים את "המורה המשפיע" שהיה להם בתקופת לימודם בבית הספר. עולה מן המחקר כי כוחו של "המורה המשפיע", או כוחה של "המורה המשפיעה", כפי שנצרב בזיכרון של התלמידים לשעבר, לא התבטא דווקא בבקיאותו או בבקיאותה של המורה בידע או בדרך הוראת הידע, גם לא בממדים מקובלים אחרים בהגדרת תפקיד המורה.  מתגלה בבירור, ש"המורה המשפיע" ו"המורה המשפיעה" הם מי שנגעו בנשמותיהם של התלמידים, מי שעצבו את זהותם, מי שהמגע החינוכי אתם היווה חוויה לתלמידיהם.
]]></description>
      <pubDate>Mon, 30 Aug 2010 14:37:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3301</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=10">דרכי הוראה </category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[שינוי מהותי בפרדיגמת הרצאות-שיעורי בית בהוראה אקדמית ]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3280</link>
      <description><![CDATA[פרופסור גרגורי מוזס , פרופסור לפיסיקה הנדסית באוניברסיטת Wisconsin at Madison זכה לדברי שבח בזכות יוזמתו לשנות מהיסוד את הפרדיגמה הקיימת של "הרצאות-שיעורי בית" בקורסים שהוא מלמד. במקום לצפות בהרצאה של המרצה בקורס ולבצע מטלות אחרי כן מחוץ לכיתה , הסטודנטים נדרשים לצפות בזמנם הם בהרצאות המוקלטות של המרצה באינטרנט. בהגיעם לאוניברסיטה לשיעור הופכת הכיתה להיות מעבדה ללמידה פעילה שבה הסטודנטים מנסים לפתור בעיות על יסוד ההרצאות המצולמות שצפו בזמנם החופשי בבית. כל התהליך הזה מתחולל בהנחיה ישירה של עוזרי הוראה ופרופסור מוזס עצמו בכיתה העוברים בין הסטודנטים ומנסים להנחות אותם ולסייע בפתרון הבעיות.  בצורה כזו הלמידה היא פעילה ושיתופית והמרצה לומד להכיר יותר מקרוב את הסטודנטים באופן אישי . 
]]></description>
      <pubDate>Sun, 22 Aug 2010 12:59:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=3280</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=10">דרכי הוראה </category>
    </item>
  </channel>
</rss>