<?xml version='1.0' encoding='utf-8'?>
<rss version="2.0">
  <channel>
    <title>עדכונים אתר מס"ע</title>
    <link>http://portal.macam.ac.il</link>
    <description><![CDATA[אתר מס"ע מכיל ידיעות ומאמרים בנושאי הכשרת מורים]]></description>
    <language>he-il</language>
    <pubDate>Thu, 02 Feb 2012 14:21:48 GMT</pubDate>
    <managingEditor>portal@macam.ac.il</managingEditor>
    <item>
      <title><![CDATA[עולמן המורכב של רפורמות חינוכיות]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4592</link>
      <description><![CDATA[המחבר כותב ביקורת על הספר "שינוי ושיפור במערכות חינוך: אסופת מאמרים" בעריכת גל פישר וניר מיכאלי. הכותבים בספר זה נחלקים לשתי קבוצות: בקבוצה אחת מיטב חוקרי החינוך של ארצות הברית, ובקבוצה האחרת אנשי מעשה וחינוך ישראלים. שתי הקבוצות מנסות לתאר ולהציג לקוראים את השפעתן של רפורמות בחינוך. המחבר טוען כי חשיבותו של הספר הנדון בכך שהוא מביא בפני הקוראים הישראלים את המורכבות הגדולה הכרוכה בביצוע רפורמות, ובד בבד מציג תובנות מחקריות שעניינן התנאים הנדרשים להצלחת הרפורמות האלו.]]></description>
      <pubDate>Sun, 22 Jan 2012 12:51:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4592</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=46">מדיניות בחינוך</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[כיצד הפכה פינלנד למעצמה עולמית בתחום החינוך?]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4542</link>
      <description><![CDATA[כיצד הפכה פינלנד למעצמה עולמית בתחום החינוך? מיקי רוזנטל והצלם דודו בוקר נסעו לבדוק איך מדינה שחצי מהשנה נמצאת בחושך הצליחה להשתקם מבחינת החינוך בתוך שנים ספורות.  כיצד התחולל השינוי בפינלנד – ראיונות עם אנשי חינוך בפינלנד וביקור בבתי ספר בפינלנד. 
תכנית המקור של ערוץ 10 ( 27 לדצמבר 2011 באמצעות אתר נענע 10) .]]></description>
      <pubDate>Thu, 29 Dec 2011 12:33:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4542</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=46">מדיניות בחינוך</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[מגמות שינוי בעולם החינוך – היכן ישראל? ,]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4539</link>
      <description><![CDATA[סיכום הרצאתו המרתקת של פרופסור עמי וולנסקי בכנס מכון מופ"ת על מגמות השינוי בחינוך הציבורי בעולם וישראל.  שני גלים בולטים בהיסטוריה של החינוך הציבורי:  הגל ה-1   (דיואי, פרובל, מונטסורי, ויגודסקי ופיאז'ה),  הגל ה-2 : תפיסת ה- essential או הסטנדרטים בחינוך. עתה אנו רואים ניצנים של התפתחות  הגל- ה3 בחינוך הציבורי בעולם , בעיקר נוכח הצלחת מערכת החינוך בפינלנד.  בהרצאה הוצגו מאפיינים עיקריים של הגל השלישי כפי שמתבטאים במערכת החינוך הפינית ובחשיבה החינוכית שם  ובחלקה האחרון הוצגו ההתפתחויות במערכת החינוך בישראל מול המגמות של הגל- ה3 בחינוך הציבורי .]]></description>
      <pubDate>Thu, 29 Dec 2011 11:05:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4539</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=46">מדיניות בחינוך</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[קישור/יישור קו בין זהות מקצועית וזהות אישית: החלת רפלקציית ליבה בהכשרת מורים]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4543</link>
      <description><![CDATA[להיות מורה מורים משמעות לא רק להכשיר סטודנטים להוראה אלא גם להתכשר להיות מורה במסגרות  ההכשרה (Palmer, 1998). רק לעתים רחוקות מושם, בהתפתחות מקצועית, דגש על החשיבות לכך שמורים יכירו את עצמם, יהיו מעורבים וירחיבו את מודעותם ורגישותם לעולם וילמדו "מתוך הלב והנשמה" כדי שיוכלו גם לגעת ולהבין את נשמות תלמידיהם. התייחסות לחיים הפנימיים של מורים מזמנת להם ריענון של המחויבות והתשוקה להוראה תוך מפגש עם איכויות הליבה שלהם (Korthagen,2004), עם תחושת המשמעות שבהוראה (Intrator & Kunzman, 2006), ועם האותנטיות שלהם כאינדיבידואלים (Palmer, 1998). מטרת המחקר, שהוא מחקר עצמי, הייתה לבחון את ההשפעה של רפלקציית ליבה על החיים המקצועיים ועל דרכי העבודה של החוקרים כמורי מורים. שאלות המחקר היו: (1) אילו תובנות ואתגרים עולים באמצעות הניסיונות ליישם עקרונות של רפלקציית ליבה בעבודת ההכשרה? (2) אילו שינויים מתרחשים בדרכי ההוראה וביחסים עם עמיתים, סטודנטים ובין החוקרים לבין עצמם? המחקר נעשה באמצעות תיעוד וניתוח של פגישות, יומנים, תקשורת מקוונת ורפלקציות של סטודנטים ( Younghee, M.K., & Greene, W.K ).]]></description>
      <pubDate>Thu, 29 Dec 2011 13:55:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4543</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=45">מורי מורים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[זהויות של מורי מורים ועבודה באנגליה בראשית העשור השני של המאה ה-21]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4487</link>
      <description><![CDATA[המאמר מדווח על חלק ממחקר רחב בנושא "השבט האקדמי של מורי מורים"(The Academic Tribe of Teacher Educators) שחקר כיצד זהויות של מורי-מורים נבנו ונתפשו ע"י מעורבים שונים בעלי השפעה בהכשרת מורים. חלק זה של המאמר המדווח מתייחס לדרכים בהן מורי מורים מבנים את הזהויות שלהם בקהיליות האקדמיות שלהם בשני בתי ספר לחינוך בשתי אוניברסיטאות. לדעת הכותב ניתן לדבר על שתי נקודות מוצא קטנות-היקף לתמיכה בהתפתחות האקדמית של מורי מורים בעתיד: הראשונה - קליטה שיטתית של מורי מורים חדשים, תוך דגש על כך שיהיו מודעים לקבוצת העיסוק אליה הם מצטרפים, הנגשה של המחקר הקיים בתחום, הבהרה של הקשר בין תוכניות ההכשרה לכלל התוכניות בהשכלה הגבוהה ושל הקשרי מדיניות רלוונטיים ועידוד לעיסוק בפעילות מחקרית; השנייה – חיזוק ההבנה של חשיבות המחקר בעבודת מורי המורים שכבר עובדים בפועל כחלק מדיונים מפורשים על התחרותיות של עבודה וידע מקצועיים ( Murray, J., Czerniawski, G., & Barber, P).]]></description>
      <pubDate>Tue, 06 Dec 2011 14:35:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4487</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=45">מורי מורים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[ארה"ב : מתן ציון למורי המורים]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4403</link>
      <description><![CDATA[המאמר דן בהכשרת מורים בארה"ב ובוחן את הביקורת ואת הדאגות שמביעים ארגונים להשכלה גבוהה וקולג'ים למורים לגבי הדירוג  המוצע של בתי הספר להכשרת מורים על ידי "המועצה הלאומית לאיכות המורים" (National Council on Teacher Quality (NCTQ).  לפי המאמר, הסקירה הלאומית של הקולג'ים למורים מצד "המועצה הלאומית לאיכות המורים" ((NCTQ מכוונת לספק למועמדים פוטנציאליים מידע לגבי האיכות החינוכית של כל מוסד באמצעות בחינה של הסטנדרטים הקשורים להשמה, דרישות הקבלה למוסד והאפקטיביות של מורי המורים. נושאים אחרים כוללים הערכות של המדינה לגבי הקולג'ים למורים במדינות פלורידה וטנסי וסטנדרטים לגבי ההסמכה של המוסד מצד "המועצה הלאומית להסמכה עבור הכשרת מורים" National Council of Accreditation for Teacher Education (NCATE)).]]></description>
      <pubDate>Sun, 13 Nov 2011 08:28:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4403</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=45">מורי מורים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[צא ולמד]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4581</link>
      <description><![CDATA[מנהיגות ממוקדת למידה חיונית לשיפור ההוראה והלמידה,  ויש לה תפקיד משמעותי בשיפור הישגי תלמידים . על מנת שזה יקרה חשוב שבתי ספר יצרו מבנים ותהליכים שבהם ידע אודות תהליכי הוראה ולמידה נאסף, מעובד ומשמש בסיס לקבלת החלטות פדגוגיות. מטרת ערכה זו היא לאפשר התבוננות בתהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר בהשראת פרקטיקת ניהול שמקורה בחברת היולט פאקרד  Hewlett-Packard) HP ).]]></description>
      <pubDate>Mon, 09 Jan 2012 12:34:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4581</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=42">ניהול בחינוך</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[כיצד לשפר את פרקטיקות ההוראה: תפקידם של ההנעה של המורה, של הגורמים הארגוניים ושל פרקטיקות המנהיגות]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4506</link>
      <description><![CDATA[מחקר זה התכוון לבחון את ההשפעה היחסית של פרקטיקות המנהיגות שמעצבות מחדש,  של התנאים הארגוניים בבית הספר, של גורמי ההנעה של המורה ושל למידת המורה על פרקטיקות ההוראה.  הנתונים נאספו מסקר שנערך בקרב 502 מורים מ-32 בתי ספר יסודיים בהולנד.   
ממצאים: התוצאות מציעות שהמעורבות של המורים בפעילויות של למידה מקצועית, בייחוד התנסות מסוימת ורפלקציה, היא מנבא חזק עבור פרקטיקות ההוראה.  נראה כי תחושת המסוגלות העצמית של המורים היא הגורם ההנעתי החשוב ביותר המסביר את למידת המורה ואת פרקטיקות ההוראה. הגורמים ההנעתיים גם מתווכים בין ההשפעות של התנאים הארגוניים בבית הספר ושל פרקטיקות המנהיגות על למידת המורה ועל פרקטיקות ההוראה ( Thoonen, Erik E. J., Sleegers, Peter J. C., Oort, Frans J., Peetsma, Thea T. D., Geijsel, Femke P).]]></description>
      <pubDate>Sun, 18 Dec 2011 09:28:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4506</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=42">ניהול בחינוך</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[הכלה והדרה בשינוי החינוכי: תגובות רגשיות של מורים והשלכותיהן על מנהיגות]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4335</link>
      <description><![CDATA[אי אפשר להפריד בין שינוי לרגש. זה גורר אחריו את זה. אין שינוי אנושי בלי רגש, ואין רגש שאינו מגלם בתוכו תהליך של שינוי – אם חולף ואם ארוך טווח.  מורים פוגשים במהלך הקריירה שלהם אין-ספור שינויים. למרות ההתרגשות שמקורה בפתיחתן של אפשרויות חדשות, שינויים רבים שמורים ומבוגרים אחרים חווים מלוום בתחושה עמוקה של אבדן (Marris, 1974). עקב כך מורים עשויים להיעשות ציניים וללמוד "להקשיח" את עצמם נגד שינויים ונגד נושאי דגלם . הנתונים שמאמר זה מתבסס עליהם הם פרי מחקר שעסק ברגשות הנלווים להוראה ובשינויים חינוכיים ושכלל ראיונות עם 50 מורים במגוון בתי ספר יסודיים ותיכוניים בפרובינציית אונטריו שבקנדה. המדגם נפרש על פני 15 בתי ספר מגוונים, בכל מיני רמות וגדלים, ששירתו קהילות מקהילות שונות (קרי – עירוניות, כפריות, פרבריות). על הראיונות נוספה סדרה בת ארבעה דיונים במסגרת קבוצת מיקוד שהשתתפו בה מורים אחדים ושנועדה לבחון לעומק כמה מן הסוגיות הרגשיות הכרוכות בשינוי החינוכי .  ההנהגה ברמה הארצית והמחוזית צריכה לפעול ליצירת מתווי שינוי חדשים או לחידושם של מתווי שינוי ישנים – מתווים המותירים מרחב גדול יותר למורים להטביע את חותמם ולהפעיל את שיקול דעתם המקצועי בתהליך השינוי. (הרגרייבס, אנדי).]]></description>
      <pubDate>Tue, 11 Oct 2011 10:04:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4335</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=42">ניהול בחינוך</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[המיומנויות החשובות שיש להקנות לסטודנטים כיום]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4514</link>
      <description><![CDATA[הסוגיה של הקניית המיומנויות הנכונות ללומדים במאה ה21 ממשיכה לעורר עניין במערכות חינוך בעולם ( וגם בישראל). לאחרונה פורסם סקר מומחים יותר שיטתי בארה"ב בו התראיינו מעל 100 מומחי חינוך  וניהול לגבי המיומנויות שיש להקנות  כיום  ללומדים במוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות. הסקר נערך ביוזמת  .University of Phoenix .  הרוב הגדול של מומחי חינוך ומומחי ניהול סבורים שהמיומנות החשובה ביותר שיש להקנות לסטודנטים כיום היא חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות מורכבות  ושאילת שאלות ( 67%). במקום שני ניתנה עדיפות למיומנויות של נגישות מידע וידע , לניתוח והסקת מסקנות ולמיזוג ידע ומקורות מידע , כלומר סינתזה של מקורות מידע ( 37% ).]]></description>
      <pubDate>Mon, 19 Dec 2011 14:17:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4514</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=41">למידת מבוגרים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[אתגרים בתמיכה  בוויסות עצמי  בסביבות של למידה מרחוק]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4286</link>
      <description><![CDATA[מאמר זה שוקל את היישום של רכיבים נבחרים של למידה מכוונת עצמית (למידה המווסתת באופן עצמי (self-regulated learning) (SRL; Zimmerman 2000) לגבי אינטראקציה בין התוכן לבין הלומד בלמידה מקוונת ובלמידה מרחוק. במיוחד, המחברים דנים כיצד, כאשר מתקשרים עם טקסט אלקטרוני, הלומדים חייבים להפעיל בזהירות אסטרטגיות למידה המווסתות באופן עצמי כדי לכלול תכנון, קביעת מטרות, תהליכי ניטור עצמי ושיפוטי כיול (calibration judgements). מאחר והסטודנט לעתים קרובות לומד באופן עצמאי בקורסים של למידה מרחוק, ובשל הפוטנציאל לניווט לא ליניארי באמצעות חומרים של למידה מקוונת, פריסה זהירה של מיומנויות של למידה מווסתת באופן עצמי (SRL) חיונית במיוחד לתוצאות מוצלחות ( Bol, Linda; Garner, Joanna K.).]]></description>
      <pubDate>Sun, 25 Sep 2011 14:39:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4286</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=41">למידת מבוגרים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[תפקידן של טכנולוגיות Web 2.0 בלמידה עצמית מכוונת]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4255</link>
      <description><![CDATA[מחקר עכשווי מראה שטכנולוגיות Web 2.0 אינן רק מעצבות את האופן שבו סטודנטים  בלימודים גבוהים מתחברים לעולם וזה לזה אלא גם משפיעות על הלמידה ועל הביצוע של הסטודנטים.  בנוסף, חלק מהוכחות המחקריות מציעות שחברי הסגל יכולים להשתמש בכלים של תוכנה חברתית מתוקשבת כדי לסייע לתהליכי הלמידה המווסתת באופן עצמי של הסטודנטים, כגון: קביעת מטרות, הערכה עצמית, וחיפוש עזרה. אולם, דיפרנציאציה מכוונת בין שימוש אישי, חברתי ואקדמי בטכנולוגיות של Web 2.0 נותרה אתגר הן עבור הסטודנטים והן עבור חברי הסגל, בייחוד בהקשרים של ההשכלה הגבוהה.  פרק זה מתאר כיצד ניתן להשתמש בטכנולוגיות Web 2.0, בייחוד בתוכנה חברתית מתוקשבתכדי לתמוך בלמידה  מעצמית מכוונת ומווסתת באופן עצמי של הסטודנט בהקשרים של ההשכלה הגבוהה.  המאמר מספק דוגמאות נבחרות שמציגות כיצד המנחים יכולים לשלב תוכנה חברתית  מתוקשבת בתכנון הקורס כדי לסייע על הוויסות העצמי של הסטודנט ( Kitsantas, Anastasia; Dabbagh, Nada).]]></description>
      <pubDate>Sun, 18 Sep 2011 14:47:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4255</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=41">למידת מבוגרים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[ללמוד לתכנן, לתכננן למידה: התפתחות המומחיות של מורים מתחילים]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4390</link>
      <description><![CDATA[זהו מחקר תלת-שנתי שנערך באנגליה ועקב אחר מהלך הלמידה של מתכשרים להוראה בתוכנית הכשרה חד-שנתית לבעלי תואר אקדמי ובמהלך שתי שנות העבודה הראשונות שלהם כמורים מתחילים.  תכנון הוא חלק חיוני בבסיס הידע הדרוש למורים מתחילים(Calderhead, 1996 ).  מתכשרים להוראה חסרים את הידע ההקשרי שיש למורים מנוסים. ללא ידע זה, וללא הבנה של תכנון כתחזית של אירועים/תגובות/ תשובות מראש, קשה לצפות את הדרכים בהן מה שתוכנן  יתפתח בשיעור. הדבר מסביר את הדומיננטיות של מערכים כתובים ככלי בידי מורים מתחילים. הם לא מבינים כי התכנון הכללי, הקצר של מורים מנוסים מבטא את הידע הרב שיש כבר ברשותם(Leinhardt, 1988). הציפייה שסטודנט או מורה מתחיל מגיע לבית הספר כשהוא בעל  יכולות תכנון גבוהות שגוייה, כפי שמראה מחקר זה ומחקרים אחרים. ככל שההתנסות הקונקרטית רבה כך יכול המורה ליצור טיפולוגיות, החוזרות ומשתנות כל הזמן, לצורך תכנון ההוראה (Mutton, T., Hagger, H., & Burn, K).]]></description>
      <pubDate>Sun, 06 Nov 2011 16:21:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4390</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=40">מורים מתחילים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[מתמחים בסיפור: מה מגלים סיפוריהם של מורים מתחילים על הפינות החשוכות של ההוראה]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4378</link>
      <description><![CDATA[המאמר כולל ניתוח של 10 סיפורי מתמחים שנכתבו במסגרת התחרות הראשונה לכתיבת סיפורים המתקיימת מזה כמה שנים באגף למתמחים ולמורים מתחילים של משרד החינוך. הסיפורים משקפים אינטראקציות חברתיות מורכבות המתקיימות במסגרות פדגוגיות בבתי ספר יסודיים. הם מבטאים שלושה ממדים שיש ביניהם קשרי גומלין: סיפור של אירועים אמיתיים או דמיוניים, המללה של אירועים אלה באמצעות שימוש בשפה ספרותית ייחודית ליצירת אחדות ועקביות , ויצירת סיפור שעשוי לגעת ברגשות שונים ולהפגיש את הקוראים עם התנסויות אמינות (Orland-Barak, L. & Maskit, D ).]]></description>
      <pubDate>Mon, 31 Oct 2011 14:40:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4378</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=40">מורים מתחילים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[חונכות למורים מתחילים בבית הספר היסודי]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4295</link>
      <description><![CDATA[במחקר, מסוג ריבוי-חקרי-מקרה, השתתפו שתי גננות, שתי מורות כיתה א' ושתי מורות כיתה ב', כולן עובדות הוראה מתחילות. מטרתו הייתה לעקוב לאורך שנה אחר עבודת המורות, שהונחו ע"י חונכים בבית הספר, ושלוש מהן קבלו חונכות נוספת מחונכים שהם מורים מצטיינים בתוכנית שנבנתה ע"י החוקרים. המטרה המרכזית הייתה לזהות גורמים שעשויים להשפיע על היכולת והרצון של מורים מתחילים לבצע דרכי הוראה יעילות יותר בהצלחה. כדי שמורים מתחלים ינצלו וייבנו מתוכניות חונכות עליהם להיות פתוחים לביקורות ולהצעות ובעלי כשירויות מספיקות לרפלקציה-עצמית.  יש קשר בין הכשירויות של מורים מתחילים בפתיחות ומטה-קוגניטיביות לבין היכולת של החונכים שלהם. השיעור והתוכן של תקשורת חונך-מורה מתחיל חשובים, כמו גם יכולות ההוראה והדגמתה ע"י החונכים ( Roehring, A.D., Bohn, C.M., Turner, J.E., & Pressley, M).]]></description>
      <pubDate>Tue, 27 Sep 2011 11:10:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4295</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=40">מורים מתחילים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA["אני נמדד/ת כמורה מתחיל/ה, אבל זה אני": חקר ההתנסויות של מורי-ביה"ס יסודי משני קריירה בשנת עבודתם הראשונה]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4287</link>
      <description><![CDATA[משני קריירה, מספר גדל בהוראה – המאמר מתייחס לתופעה הולכת ומתרחבת(בעיקר באנגליה) של הצטרפות להוראה של אנשים הבאים מקריירות אחרות. בין הסיבות המתועדות למהלך זה ניתן למצוא: רצון לעשות שינוי, שאיפה לאוטונומיה, הזדמנויות ליצירתיות, חשיבות שבקבלת הערכה והאתגרים האינטלקטואליים הקשורים לעבודה חברתית מספקת כחלק מסגל הוראה (Totterdell et al., 2002). מורים משני קריירה שהתקבלו להוראה בבתי ספר תיכון דיווחו על ציפיות גבוהות, תחושת מחויבות וראיית ההוראה כקריירה מוסרית. עם זאת הם דווחו גם על קשיים לא מעטים ובהם "הלם המעבר", תחושת איום על האיזון בין החיים הפרטיים והמקצועיים (Sabar, 2003, Totterdell et al., 2002), עומס עבודה רב והעדר שביעות רצון מההתעלמות מכישוריהם הקודמים . מדגם הנחקרים כלל מורים שהגדירו עצמם כמשני קריירה או כבעלי קריירה שנייה ולימדו בבתי ספר יסודיים. במאמר מובאים סיפוריהם של שלושה: עורך דין, מנהל בתחום המסחרי ומנתח מערכות שבחרו לפנות להוראה.כל משתתף רואיין 4 פעמים: בסיום ההכשרה להוראה ובמהלך השנה הראשונה לעבודה (Newman, E).]]></description>
      <pubDate>Sun, 25 Sep 2011 15:02:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4287</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=40">מורים מתחילים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[תכנית הלימודים  The All-Day Kindergarten and Pre-K Curriculum: גישת הנושאים הדינמיים]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4367</link>
      <description><![CDATA[הספר " The All-Day Kindergarten and Pre-K Curriculum",  המעוגן בתיאוריה ובמחקר, מתאר תכנית לימודים שהוכחה בכיתה ומבוססת על פעילות עבור מחנכות הגן  כדי שישקלו אותה כאשר הן מתכננותויוצרות אינטראקציה עם ילדים בגיל הרך.  תוך מתן הזדמנויות לילדים קטנים להפוך לעצמאיים, אכפתיים, בעלי חשיבה ביקורתית החשים בנוח לשאול שאלות ולחקור פתרונות אפשריים, ה- Dynamic Themes Curriculumמציע לילדים את המיומנויות שהם זקוקים להן לאזרחות אחראית והתקדמות אקדמית. ספר זה מתאר תכנית לימודים לגיל הרך הרגישה באופן תרבותי בהקשר של אוריינות, טכנולוגיה, מתמטיקה, מדעי החברה, מדעים, אמנויות, ומשחק (Fromberg, Doris Pronin).]]></description>
      <pubDate>Sun, 30 Oct 2011 10:52:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4367</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=39">חינוך קדם יסודי</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[המגדל נפרק : חידושי מילים של ילדים וניתוחם]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4341</link>
      <description><![CDATA[בספר הַמִּגְדָּל נִפְרַק אוסף עשיר של אמירות מקוריות של בני שנה וחצי עד ארבע וחצי – שכמותן לא שמעו מעולם מפי המבוגרים הסובבים אותם – ואליהן נלווה הסבר לשוני והתפתחותי.  הספר מכוון לכל אלה הרגישים ומתרגשים למשמע יצירות השפה המיוחדות של הילדים, ובתוכם בני משפחתם, סטודנטים ואנשי-חינוך בשמונה פרקים, המתחלקים לחמישה עשר תתי פרקים, פורסת מיכל סגל מגוון של נושאים לטעויות לשון. היא מצרפת לכל פרק ולכל נושא שכזה דוגמאות למכביר (עובדה ההופכת את הקריאה למהנה ביותר!). בצורה קלילה ומהנה, חפה מכל התפלספות, היא מסבירה את הגורמים לטעויות בעברית המתפתחת אצל הילדים הרכים, בעיקר בין הגילאים שנתיים + עד ארבע +. בגילאים אלו הילדים לומדים תבניות, מילים ושורשים, וכשהם מחברים את כולם יחד בעת שהם נדרשים למילים חדשות – נולדות להן הטעויות המשעשעות וההגיוניות למדי.]]></description>
      <pubDate>Sun, 23 Oct 2011 09:33:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4341</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=39">חינוך קדם יסודי</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[קשרי גומלין ושותפות: יחסי הורים ומערכות חינוך בגיל הרך]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4347</link>
      <description><![CDATA[המאמר,  שנכתב מנקודת המבט של הפסיכולוגיה החינוכית, עוסק באינטראקציות בין הילד ובין המטפלים בו ובתרומתן להתפתחות; בפרט נבחנת תרומתן של שתי מערכות אקולוגיות: היחסים עם ההורים בגיל הרך והיחסים עם המחנכים/מטפלים במסגרות החינוך. לאחר מכן נדונו סוגיית הקשר בין המטפלים והמחנכים של הילד לבין הוריו, והאופן שבו איכותו של קשר זה משפיעה על התפתחותו (תמר ארז).]]></description>
      <pubDate>Sun, 23 Oct 2011 13:32:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4347</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=39">חינוך קדם יסודי</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[סיכום תמונה על הפרעת קשב (ADHD)]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4475</link>
      <description><![CDATA[קֶשֶב או תשומת לב הינו תהליך הכרתי, במסגרתו מידע המגיע לתודעת האדם דרך חושיו השונים ממוין לצורך עיבוד שכלי ממוקד. הקשב יכול להיות מופנה בשליטה וולונטרית אך קיימים גם גורמים המושכים קשב באופן אוטומטי (תנועה פתאומית, קול חזק).  משאב הקשב המוחי מוגבל ואינו בלתי סופי. האדם אינו יכול להשתמש באותם משאבי קשב למספר מטרות בה בעת, השקעת קשב במטרה אחת גוררת התעלמות קשבית ממטרה שנייה (לא ניתן גם לקרוא וגם לכתוב בו זמנית). מערכת הקשב רגישה מאד לגירויים חיצוניים (רעש, צבע, תנועה, גודל וכו' ) ולצרכים אישיים (רעב, עייפות, ציפייה, מוטיבציה וכו') ולכן כאמור מוטית לעתים לפעולה שלא בכוונה מודעת, קיים מאבק מתמיד על הזכות לקשב!.  ( מאיר בוכנר).]]></description>
      <pubDate>Sun, 04 Dec 2011 12:03:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4475</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=38">חינוך מיוחד ולקויי למידה</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[תואר שני בהפרעות רגשיות באוניברסיטת חיפה]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4379</link>
      <description><![CDATA[תחום ההפרעות הרגשיות ובעיות ההתנהגות הינו אחת ממגמות התואר השני בחוג לחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה. הלימודים בחוג מתמקדים בפיתוח הבנה מעמיקה של ההיבטים המחקריים והמעשיים במגוון תחומי החינוך המיוחד. הלימודים באים לקדם שילוב של ידע תיאורטי עם עבודה מעשית מול אוכלוסיית היעד על ידי פיתוח דרכי אבחון, התמודדות וטיפול בסובלים מבעיות התנהגות והפרעות רגשיות.  הלימודים בתכנית שמים דגש על העמקת ההבנה של ההיבטים הרגשיים, החברתיים, הקוגניטיביים והתפקודיים שמאפיינים את בעלי הלקויות הללו. הידע וההכשרה הניתנים במהלך הלימודים מאפשרים לבוגרי התכנית לזהות את הצרכים הייחודיים של הילדים והנוער בהם הם מטפלים ובכך לתת את המענה הנדרש לבעיותיהם.]]></description>
      <pubDate>Mon, 31 Oct 2011 15:05:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4379</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=38">חינוך מיוחד ולקויי למידה</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[הפרעת לקות למידה לא-מילולית (NLD) - קווים מנחים לטיפול בקשיים בתפיסה חברתית]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4321</link>
      <description><![CDATA[המאמר הנוכחי מתמקד בהפרעת לקות למידה לא-מילולית, מדובר בסינדרום  NLD(Non-verbal learning disability) המאפיין אחוזים בודדים מכלל לקויי הלמידה, כאשר לרוב מקובל לחשוב שמרבית לקויי הלמידה מסוג זה הינם בנים אך יש החולקים על כך. לקות למידה לא-מילולית ידועה גם בשמה 'סינדרום המיספרת ימין' (Right Hemisphere Syndrome). במאמר ניתן לקרוא גם על הגורמים לקשיים בתפיסה חברתית ובתקשורת בין-אישית לקויה אצל NLD  (דבורה שני).]]></description>
      <pubDate>Thu, 06 Oct 2011 14:43:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4321</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=38">חינוך מיוחד ולקויי למידה</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[דגמים של יחידות לימוד בית-ספריות הכוללות עיבוד מידע : יחידת לימוד בנושא הסיפור העממי]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4393</link>
      <description><![CDATA[דגם מומלץ ליחידת לימוד באינטרנט שפיתח ביה"ס מעונה בצפון הארץ.  יחידת הלימוד עוסקת בנושא הסיפור העממי והמאפיינים שלהם  תוך הפעלת התלמידים במטלות של עיבוד המידע  ומיזוג מידע (חיבור בין רעיונות מרכזיים ופרטי מידע חשובים ממקור מידע אחד או יותר כדי לצור ידע חדש) . היחידה הלימודית מתבצעת בכמה שלבי למידה : שלב ראשון- סיפורי משפחות, שלב שני- שיתוף ועיבוד המידע, שלב שלישי - לימוד סיפור עם ומאפייניו, שלב רביעי- תפקיד המספר, שלב חמישי- שלב היישום, הפעילות הלימודית כוללת הבניית מידע  באמצעות שלבי הלמידה הבאים :  פעילות אישית מרחוק, פעילות בכתה, רפלקציה אישית.]]></description>
      <pubDate>Mon, 07 Nov 2011 12:52:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4393</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=37">תוכניות לימודים / תכנון</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[תוכנית לימודים רב-שנתית בנושא השואה כיוזמה בית-ספרית]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4370</link>
      <description><![CDATA[מורה פיתחה תוכנית לימודים רב-שנתית בנושא השואה - ברכה גולדברג, מורה בביה"ס היסודי בבלי-ירושלמי בתל אביב, פיתחה תכנית לימודים רב-שנתית, להוראת השואה בראייה הומניסטית. שם התוכנית "להיות אדם".  לדברי גולדברג, נושא השואה והפקת הלקחים והמשמעויות
הנובעות ממנה, הם תכנים רבי משמעות לאדם ולחברה.  מסיבה זו יש לעסוק בהם במהלך שנת הלימודים כולה ולא רק סמוך ליום השואה, כמו שנהוג במערכת החינוך.]]></description>
      <pubDate>Mon, 31 Oct 2011 09:48:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4370</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=37">תוכניות לימודים / תכנון</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[מפתחות לגלגל השנה : יחידות לימוד לכיתה ו'  בנושא חגי ישראל מסורות וחידוש , מדריך למורה]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4281</link>
      <description><![CDATA[הנהלת משרד החינוך החליטה על פיתוחו של תחום לימודים חדש - "מורשת ותרבות ישראל" - כמקצוע חובה המיועד לכל תלמידי החינוך הממלכתי בכיתות ד'- ט'. תכנית הלימודים משקפת תפיסה רעיונית ופדגוגית רחבה הכוללת ליבת ידע מאחדת היוצרת זיקות גומלין פוריות בין תחומי הדעת השונים".  התכנית מעניקה ללומדים התמצאות בנושא חגי ישראל, תוך יצירת תחושת שייכות ואחריות לעם, למדינה ולתרבות ישראל לדורותיה.  כל חג נלמד בצורה התפתחותית, תוך התייחסות למנהגיו ומשמעויותיו מראשית היווצרותו ועד ימינו. "גלגול" זה מאפשר ללומדים להתבונן בנושא החגים בצורה רחבה ולהכיר מגוון דרכים בהן ניתן לפרש ולחיות את תרבות ישראל. ההתייחסות לטקסטים נבנתה בצורה דיאלוגית ופרשנית בין הלומד לטקסט, כאשר לדיון עולות סוגיות ודילמות עכשוויות.]]></description>
      <pubDate>Thu, 22 Sep 2011 13:21:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4281</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=37">תוכניות לימודים / תכנון</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[אוריינות ושפה: יחסי גומלין, דו לשוניות וקשיים]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4557</link>
      <description><![CDATA[הספר, עוסק בהבנת ההתפתחות והאוריינית של הלומד, בתהליך רכישת הקריאה והכתיבה, ובתכניות התערבות בתחום זה. מוצגות בו עבודות של טובי החוקרים בישראל על אוכלוסיות חד-לשוניות ודו-לשוניות, תלמידים שהתפתחותם תקינה ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים, לקויות למידה, קריאה, שפה ושמיעה.  בספר מקיף ומרתק מבקשות עפרה קורת ודורית ארם לבחון חלק מהגורמים המונעים ממערכת החינוך ליישם את איכויותיה. הספר כולל 29 מאמרים, של טובי העוסקים בתחום החינוך בישראל, העוסקים בחינוך ילדים על היבטיו השונים. הספר מחולק ל-7 שערים: בשער הראשון עוסקים המאמרים בתמונת המצב של הקריאה בישראל. התמונה אינה מעודדת, אם בוחנים אותה למול מדינות המערב, ויחד עם זאת מציעים המאמרים (בעיקר זה של רות זוזובסקי) את המפתח למציאות קשה זו  ( עפרה קורת ודורית ארם ).]]></description>
      <pubDate>Mon, 02 Jan 2012 14:05:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4557</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=34">קריאה, כתיבה וטקסטים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[ספר הלימוד  האקדמי המתוקשב  בעתיד  יהיה שונה מספר הלימוד המודפס]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4523</link>
      <description><![CDATA[כאשר ספר הלימוד לקולג', "עקרונות הביולוגיה" (“Principles of Biology”) יצא לאור בחודש ינואר  2011 בהוצאת Nature Publishing Group, הוא לא יופיע על מדפי הספרים בחנויות, מאחר והספר תוכנן כספר דיגיטלי בלבד. הסטודנטים ישלמו עבור גישה קבועה לספר באינטרנט (תמורת 49$).  הטקסט של הספר אמנם עמוס בהגדרות ובדיאגרמות, אבל העמודים גדושים במאפיינים מתוקשבים אינטראקטיביים-מאילוסטרציות דינמיות ועד לשאלונים קצרים שמטרתם לערב את הסטודנטים יותר בתהליך הלמידה.  הספר מציע איורים אינטראקטיביים דינמיים רבים. לדוגמא, כאשר הסטודנטים לומדים על הקוד הגנטי, הם יכולים להתאים את חומצות האמינו לרצפים המקבילים בסליל הכפול כדי להבין כיצד הפרוטאין כולו מופיע  מהרצף הגנטי ( ANNE EISENBERG).]]></description>
      <pubDate>Sun, 25 Dec 2011 09:32:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4523</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=34">קריאה, כתיבה וטקסטים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[מרישום לכתיבה: מה קורה כאשר משנים את סדר העדיפויות בהוראה בששת החודשים הראשונים של בית הספר?]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4510</link>
      <description><![CDATA[במאמר זה המחברת מדגישה המהלך של פרויקט מחקר מתמשך המתמקד בכתיבה בשנה הראשונה של ההוראה הפורמלית. בשנת 2009, המחברת הציבה אתגר  בפני עשרה מורים העובדים עם ילדים בשנתם הראשונה בבית הספר והוא להפוך את הרישום למרכזי  יותר בתכנית הכתיבה שלהם, בייחוד במהלך המחצית הראשונה של השנה.  המחברת רצתה לבחון את הקשר בין הקניית הרישום לבין הלמידה של הילדים לקראת כתיבה. מדובר בששת החודשים הראשונים של ההוראה הפורמלית כאשר משלבים בין אוריינות ויזואלית לאוריינות לשונית (Mackenzie, Noella).]]></description>
      <pubDate>Sun, 18 Dec 2011 11:10:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4510</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=34">קריאה, כתיבה וטקסטים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[ההתנסות של הסטודנט במתכונת של  למידה מקוונת שיתופית]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4289</link>
      <description><![CDATA[מטרתו של מאמר זה היא להציג תמונה של התנסות הסטודנט ביחידת לימוד  מתוקשבת  של למידה מקוונת שיתופית בסביבת למידה מקוונת א-סינכרונית.  המחקר העריך יחידה מתוקשבת של  למידה מרחוק בחינוך למוסיקה במכללה בארה"ב השווה לחמש נקודות קרדיט בתואר ראשון מקוון עבור מורים המלמדים בבית הספר היסודי. הערכת המודול נעשתה תוך שימוש בשאלון להערכה עצמית שבחן את שביעות הרצון של הסטודנט מהפעילות של למידה מקוונת שיתופית. התוצאות של ניתוח הנתונים הראו חמישה נושאים שעלו מהפרספקטיבות של המשתתפים, שפורשו על ידי החוקר כהיבטים חיוביים: עבודת צוות, היבטים קוגניטיביים, היבטים של תפעול, היבטים ארגוניים והיבטים אתיים/רגשיים ( Biasutti, Michele).]]></description>
      <pubDate>Mon, 26 Sep 2011 08:05:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4289</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=33">סטודנטים להוראה</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[עושים חשבון: אף אחד לא רוצה ללמד מתמטיקה]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4266</link>
      <description><![CDATA[בדירוגים הבינלאומיים תלמידי ישראל מדשדשים בתחתית, אבל איך זה ישתנה אם רק כמה עשרות סטודנטים נרשמו ללימודי הוראת המתמטיקה בשנת הלימודים הקרובה? "הטובים מעדיפים משכורות היי-טק, מתפשרים על מורים לא-מתאימים" . חודש לפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית, מתברר כי רק כמה עשרות בודדות של סטודנטים נרשמו ללימודי הוראה במתמטיקה (תומר ולמר ).]]></description>
      <pubDate>Mon, 19 Sep 2011 14:35:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4266</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=33">סטודנטים להוראה</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[האם פרחי ההוראה עוברים הכנה כדי ללמד קוראים מתקשים?]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4213</link>
      <description><![CDATA[מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הידע של סטודנטים להוראה בבית הספר היסודי לגבי מבני שפה בסיסיים ואת התפיסות שלהם ואת הידע שלהם לגבי דיסלקציה.  הממצאים מהמחקר הנוכחי מציעים שבממוצע סטודנטים להוראה מסוגלים להפגין מיומנויות מרומזות הקשורות למבני שפה בסיסיים מסוימים (כגון: מניית/ספירת הברות), אבל נכשלים בהפגנת ידע מפורש של מבני שפה אחרים (כגון: עקרונות של תורת הקול). בנוסף, נראה כי סטודנטים להוראה מחזיקים בתפיסה השגויה הנפוצה שדיסלקציה היא פגם בתפיסה החזותית יותר מאשר בעיה בעיבוד הפונולוגי. במחקר נידונות השלכות לגבי מחקר עתידי ולגבי הכשרת מורים ( Washburn, Erin K.; Joshi, R. Malatesha).]]></description>
      <pubDate>Sun, 04 Sep 2011 14:33:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4213</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=33">סטודנטים להוראה</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[דיאלוג יצירתי ברמות חפר- מבט מבפנים על חדשנות פדגוגית]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4556</link>
      <description><![CDATA[המודל דיאלוג יצירתי בבית חינוך רמות חפר  עושה שימוש בתוכנית הלימודים של משרד החינוך, כמו בבתי ספר אחרים, אלא שלדרך הלמידה המקובלת , המסורתית, נוספו דרכי למידה המקנות מיומנויות נוספות. הדרך הזו כוללת כמה שלבים : עבודת חקר בקבוצות , הגשת תוצרים והצגת המסקנה והתוצר בפני קהלים שונים במסגרת בימת שיתוף. התלמידים , מכיתה ז' עד י"ב , נבחנים במהלך שנות לימודיהם בדרך זו ואף ניגשים לבגרויות על פי מודל הדיאלוג היצירתי ב14 מקצועות מגמה וכן באזרחות, ספרות ואנגלית. המודל שנועד לפתח את האינטלגנציות הרגשיות והבינאישיות של התלמידים , מציע דרך הערכה חלופית ללמידה ( רווית שרף) .]]></description>
      <pubDate>Mon, 02 Jan 2012 12:04:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4556</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=32">סביבות למידה</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[משמעותו של זמן חינוך: המקרה של קיצור שבוע הלימודים הבית ספרי]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4561</link>
      <description><![CDATA[מדי פעם עולה על סדר היום הציבורי והחינוכי האפשרות לקצר את שבוע הלימודים. מאמר זה מוקדש לעיון סוציולוגי –חינוכי בהשלכות הצפויות אם תמומש האפשרות הזאת. נראה כי המעבר לשבוע לימודים  מקוצר עשוי לשנות את משמעותו של זמן החינוך בשלושה היבטים : בהיבט החברתי משתנים החלוקה המסורתית בין החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, הפונקציה " השמרטפית" של בית הספר, ההבחנה בין המערכת המשפחתית וזו הבית-ספרית, מאפייני ההורות , משמעויותיו של הזמן הפנוי, זמינותם של מצבי סיכון וניתוק , תפקידיהם של הקהילה ושל השלטון המקומי, השלכותיהם של פערים חברתיים, ועוד.  בהיבט הארגוני משתנים הסדירות של הפעילויות הפדגוגיות ומשכן, יעילותה ותפוקתה של המערכת החינוכית, תרבות בית הספר , תנאי העבודה של המורים, מידת ההתנגדות למדיניות החינוכית או  התמיכה בה, ועוד.   בהיבט הפדגוגי משתנים משקליהם היחסיים של תכניות הלימודים ותכנים חינוכיים, איכותם הפדגוגית של שעות לימוד יומיות ושל ימי לימוד מסוימים- עד כדי קריאה להבנייתם מחדש, משקלו של רעיון הבחירה בחינוך, מקומו היחסי של פעילויות חוץ בית-ספריות, מידת האינטנסיביות של החוויה הבית-ספרית , ועוד. ראוי כי כל אלה יהוו חלק משיקול הדעת בהווייתן של רפורמות בחיוך   ( ניר רסיסי).]]></description>
      <pubDate>Tue, 03 Jan 2012 11:53:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4561</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=32">סביבות למידה</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[חדשנות למטרות למידה , למידה למטרות חדשנות]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4515</link>
      <description><![CDATA[בעשרות השנים האחרונות הכלכלות של מדינות ה- OECD חוו שינוי מהיר מבסיס תעשייתי מסורתי לחברות מבוססות ידע שבהן למידה, יצירתיות וחדשנות הפכו לערכים מרכזיים. יכולות כאלה חשובות לא רק עבור כלכלה מצליחה, אלא גם עבור מעורבות קהילתית וחברתית, דמוקרטיה וחיים משמעותיים. בו בזמן, רבים מבתי הספר כיום אינם מקנים ידע מעמיק, יצירתיות והבנה; הם אינם מקושרים לידע, לכלכלה ולחברה של המאה ה-21.
הרפלקציה העולה מכך הובילה לפרויקט  "סביבות למידה חדשניות" שצמח מתוך פרויקט אחר - "בתי הספר/ההשכלה של המחר".  המעבר בין שני מיזמים  אלה הוא מבתי ספר/השכלה ללמידה, מחשיבה עתידנית לחדשנות, ולקראת התבססות חזקה יותר בממצאי מחקר על למידה ומדעים הקרובים אליה. מטרה נוספת היא להניע רפלקציה על הפוטנציאל של צורות חדשניות של למידה שביטוין בהעשרת הפרקטיקות והרפורמות המקובלות.  ההתמקדות בלמידה ובחדשנות חשובה גם  בהסתכלות על אופק עתידי ועל מולטי-דיסציפלינריות. יש צורך בהבנה כוללת יותר של הדרך שבה ניתן לקדם, למדוד ולהעריך חידושים ודינמיקות שבבסיס של הכנסת שינויים .  דו"ח זה, מביא תוצרים מכנס שהתקיים במקסיקו שהוא חלק מהמיזם העוסק בסביבות למידה חדשניות בשיתוף עם OECD- Mexico. ספר זה מציג ממצאים מרכזיים ממדעי הלמידה, השופכים אור על התהליכים הקוגניטיביים והחברתיים שבהם ניתן להשתמש כדי לעצב מחדש כיתות כסביבות למידה יעילות. הוא מביא דוגמאות ממשיות ממדינות ה- OECD, מבתי-ספר חלופיים המדגימים דגמים ייחודיים במקסיקו , המבקשים לשבור את התבנית ולהכיר בעקרונות הצצים ועולים מהמחקר במדעי הלמידה. השאלה היא כיצד תובנות אלה עשויות להשפיע על רפורמה חינוכית בתחום הידע ועל חיזוק הלמידה.]]></description>
      <pubDate>Mon, 19 Dec 2011 14:56:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4515</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=32">סביבות למידה</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[היסטוריה ללא משמעות : על העדרו של הקשר דיסציפלינרי , חינוכי ופוליטי בחינוך ההיסטורי הממלכתי בישראל]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4591</link>
      <description><![CDATA[המחברים טוענים כי במערכת החינוך הממלכתית בישראל מקצוע ההיסטוריה סובל מהיותו בעיקר  כלי להעברת עובדות ותכנים אשר מנותקים מעולמם של התלמידים ואינם מאתגרים את האחרונים לחשיבה עצמאית. בשיעורים לא נידונים דילמות ונושאים "בעייתיים", ומאפייני ההוראה נגזרים מהנדרש בבחינות הבגרות בהיסטוריה – מתן תשובות טכניות, מדידות ו"נכונות" המתבססות על שינון עובדות. כשל זה מתבטא מניתוקה מכל הקשר דיסציפלינרי, חינוכי או פוליטי רלוונטי, הקשר שבמסגרתו נבנית תודעה היסטורית אצל הלומדים ומתגבשת משמעות ללמידת המקצוע. המחברים מסכמים כי על מנת להעניק משמעות ללימודי ההיסטוריה יש לבנות פרדיגמה חדשה לחינוך היסטורי. על הפרדיגמה הזו להשתחרר מן ההגמוניה של ההקשר הטכני, ובבד בבד לבסס את ההקשרים אשר חינוך היסטורי משמעותי מתחולל בתוכם.]]></description>
      <pubDate>Sun, 22 Jan 2012 12:42:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4591</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=31">הוראת תחומי הדעת</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[רעד אל העם : על המהפך הנדרש בהוראת תנ"ך בישראל]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4589</link>
      <description><![CDATA[במאמר זה, המחברים שואלים מדוע המשאבים הרבים אשר מופנים להוראת התנ"ך והלשון העברית  אינם תורמים בפועל לידיעת המקצועות האלה. המאמר שלהלן מצביע על כך כי קיים קשר הדוק בין הכשלים בהוראת שני המקצועות. לטענת המחברים, שורש הבעיה טמון בחוסר ההבחנה בין שפת התנ"ך לבין השפה המדוברת כיום בישראל. לא העברית כי אם הישראלית היא שפת אמם של ילדי ישראל. על כן, יש להתחשב בכך כי המקרא אינו כתוב כלל בשפת אמם של הישראלים אשר קוראים בו. המחברים טוענים כי מאחר והתנ"ך כתוב בשפה אשר אינה שפת אמם של דוברי הישראלית, הוראתו חייבת להיעשות בשיטות המשמשות בהוראתן של שפות זרות. בדרך זו לימוד התנ"ך והוראתו יהפכו אפשריים, מעשירים ומתגמלים.]]></description>
      <pubDate>Sun, 22 Jan 2012 12:29:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4589</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=31">הוראת תחומי הדעת</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA["למה אתם פשוט לא אומרים לנו את התשובה?" חשיבה היסטורית לגבי הוראה בכיתות ז' עד י"ב]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4586</link>
      <description><![CDATA[במהלך חמש עשרה השנים שחלפו, ברוס זיקק שיטה להוראת היסטוריה שמשקפת את התהליך שבו השתמשו היסטוריונים, שלפיו מלמדים את התלמידים לשאול שאלות לגבי ההוכחה ולפתח הסברים היסטוריים. וכעת בספרו החדש "למה אתם פשוט לא אומרים לנו את התשובה?"
("Why Won't You Just Tell Us the Answer?"), הוא מראה למורים כיצד ליישם בהצלחה את שיטותיו בכיתה. מחקר היסטורי המתרכז בשאלה, שבו התלמידים אוספים מגוון של מקורות היסטוריים ואפילו מפתחים ומגנים על תשובותיהם לאותה שאלה, מאפשר לתלמידים להפוך להיסטוריונים השקועים במחקר פרשני של העבר.]]></description>
      <pubDate>Thu, 12 Jan 2012 16:20:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4586</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=31">הוראת תחומי הדעת</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[ניהול תוכן דיגיטאלי בעברית בחינוך באמצעות מערכת וורדפרס]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4497</link>
      <description><![CDATA[מערכת הוורדפרס שימשה בתחילת הדרך בוני בלוגים, אך כיום מביני עניין  בחינוך  ובארגון מודעים לכך שזוהי מערכת מצוינת לבניית אתרים למטרות חינוכיות. השימוש בוורדפרס מאפשר לעובדי מינהל ולעובדי חינוך , ללא רקע טכני, להיעזר בקהילה גדולה שמפתחת את המערכת ובנוסף המערכת מעניקה פתרון מצוין לקידום אתרים, נוחות השימוש, אפשרויות העלאת תמונות שילוב של וידאו ועוד.  וורדפרס היא מערכת נוחה, יעילה, נפוצה, תקנית, ובעיקר – פתוחה, לניהול של בלוגים ואתרי אינטרנט. וורדפרס בעברית היא הגרסה המקומית הרשמית של WordPress, מערכת ניהול תוכן פתוחה. נוכח החשיבות של תוכנת וורדפרס לאנשי חינוך יזם  לאחרונה מכון מופ"ת השתלמות מקצועית לשימוש לניהול תוכן דיגיטאלי ולשימוש בתוכנת וורדפרס ( עמי סלנט)]]></description>
      <pubDate>Mon, 12 Dec 2011 12:39:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4497</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=30">ניהול ידע ומידענות</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[דגמים ודוגמאות של מרכזי משאבים חינוכיים באינטרנט]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4488</link>
      <description><![CDATA[הסקירה היישומית כוללת 6 פרקים : מאגרי קישורים , מאגרי חומרי חינוך שלמים ( טקסטים מלאים) , מרכזי משאבים היברדיים , מרכזי משאבים המבוססים על סרטי וידאו , קהילות ידע ורשתות חברתיות מקצועיות כמרכזי משאבים , כלים פתוחים ואמצעים זמינים ליצירת מרכזי משאבים מתוקשבים באינטרנט ( עמי סלנט) .]]></description>
      <pubDate>Wed, 07 Dec 2011 17:53:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4488</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=30">ניהול ידע ומידענות</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[קוריקולום תיכוני למאה ה : 21 אוריינות מידע בפעולה]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4401</link>
      <description><![CDATA[בעשור האחרון צבר ביה"ס "אולפנת נווה חנה" ניסיון רב , שיטתי ומועיל בהקניית מיומנויות מידע לתלמידות הלומדות בביה"ס תיכון איכותי זה בגוש עציון. ראובן ורבר, ממובילי תכנית הלימודים הבית ספרית הייחודית להקניית אוריינות מידע מסביר במצגת שלו את עקרונות השיטה ואת ההיערכות הקוריקולרית בביה"ס לקידום ולהטמעה של מיומנויות מידע של תלמידים , כולל הערכת מיומנויות מידע של כיתות ותלמידים בתוך הכיתות.]]></description>
      <pubDate>Thu, 10 Nov 2011 13:12:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4401</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=30">ניהול ידע ומידענות</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[Coaching במערכת החינוך מייעוץ לאימון , מהות, רלוונטיות ונחיצות]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4513</link>
      <description><![CDATA[מהות יחסי הגומלין המתקיימים במסגרת בית הספר בין מורים, הורים ותלמידים, והשאלות הרלוונטיות לעתידו של התלמיד: כיצד מתמודד בית הספר בעידן הפוסט-מודרני עם האינטרסים, הצרכים וזוויות הראיה השונות של הצדדים השונים.  הספר מציג את הגישה והמתודולוגיה האימונית-COACHING כפרדיגמה חדשה במערכת החינוך בעידן הפוסטמודרני. הוא מראה כיצד פרדיגמה זאת נותנת את המענה האפקטיבי ביותר להצלחת הצדדים במהלך המפגשים המתקיימים ביניהם, ומשווה אותה לגישה המסורתית, הרואה את המערכת הבית ספרית כארגון ייעוציי שבו מתקיימים יחסים בין יועץ לנועץ ( אסתר אשכנזי).]]></description>
      <pubDate>Mon, 19 Dec 2011 12:30:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4513</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=25">ממכבש הדפוס</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[האודיסיאה של הטקסט – פרשיות בתולדות מושג הטקסט במערב"]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4459</link>
      <description><![CDATA[האודיסאה של הטקסט: פרשיות  בתולדות מושג הטקסט בתרבות המערב". הספר מכסה נושאים הנוגעים לחינוך בכל פרק, ובעיקר, הטקסט בבית הספר, מיתוס מהפכת הדפוס, הטקסטים הרב-ממדיים,  הטקסט בחשבון ובמתמטיקה (לא רק הנוסחאות!!), ועד לרעיון המחשב. לאיזו מטרה נוצר האלפבית ומדוע אין להמצאת האלפבית קשר אל ציורי הסלע המפורסמים? מה זה בעצם טקסט אלפביתי? כיצד השפיעה מהפכת הדפוס באמת על תרבות המערב? מה הייתה תרומתן של התרבות היהודית והתרבות הערבית לתרבות המערב? מתי הנצה המהפכה המדעית ומה הקשר שיש לה למושג הטקסט? מדוע קשה כל כך ללמוד חשבון ומתמטיקה, ללא שום קשר לדרכי הוראתם? הקורא מוזמן אפוא להרפתקה כפולה ומשולשת: גם ללוות את מושג הטקסט בהתפתחותו בתרבות המערב, ממש עד לכניסת המחשב לחיינו, גם להכיר מספר חיבורים וקשרים מעניינים בין אירועים ותרבויות, וגם להתמודד עם כמה מיתוסים נכבדים ביותר ולערער עליהם. ( יהושפט גבעון).]]></description>
      <pubDate>Tue, 29 Nov 2011 09:38:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4459</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=25">ממכבש הדפוס</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[ספר חדש: ראייה רחבה ומעמיקה יותר של נקודות המפגש בין סביבות הלמידה המתוקשבות ובין  התיאוריות של הלמידה]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4391</link>
      <description><![CDATA[נשי החינוך המעורבים בהטמעת התקשוב החינוכי בעשור האחרון חשו בוודאי כי יש פער בין התפתחות התיאוריות הפדגוגיות ובין התפתחות סביבות הלמידה המתוקשבות . לכן , היוזמה של פרופסור  Harasim, Linda  לנסות להציע ראייה רחבה ומעמיקה יותר של נקודות המפגש בין סביבות הלמידה המתוקשבות ובין  התיאוריות של הלמידה זוכה להערכה רבה בקרב כל מי שעוסק בשילוב המחשב והאינטרנט בהוראה.  בספרה המעמיק מציגה פרופסור Harasim, Linda היבטים פדגוגיים של למידה מתוקשבת , הערכה של סביבות למידה מתוקשבות ,תיאוריות למידה קוגניטיביות ולמידה מתוקשבות וסוגיות של חדשנות פדגוגית בסביבה מתוקשבת. הספר הוא סינתזה של מחקרים וידע אקדמאי  אותם מנסה פרופסור Harasim, Linda לגבש למכלול אחד שיטתי ויסודי  ( Harasim, Linda).]]></description>
      <pubDate>Mon, 07 Nov 2011 09:02:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4391</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=25">ממכבש הדפוס</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[החינוך כמעשה חקיקה: הפוליטיקה החינוכית של הנאורות והשלכותיה]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4593</link>
      <description><![CDATA[המאמר טוען כי ההגות החינוכית של עידן הנאורות העמידה במרכזה שתי דמויות, הפוכות לכאורה. הדמות האחת היא של המחוקק כמחנך, כלומר מחוקק המופקד על מערכת חינוך שתכליתה לעצב את הרגליו ונימוסיו של הילד ולהתאימו לחברה אשר הוא חי בה.   הדמות האחרת היא של המחנך כמחוקק, ולפיה תכלית החינוך היא למצות את מלוא יכולותיו "הטבעיות" של הילד כדי לכונן חברה אוטופית עתידית – חברה שתידרש בה הזדהות מוחלטת בין הפרט לבין הכלל. שתי התפישות הללו הפוכות לכאורה, אך מסקנתן היא זהה. בין אם המחוקק הוא המחנך, בין אם המחנך הוא המחוקק, תהליך החינוך נתפש כפעולה כוחנית של הפעלת סמכות ומרות.]]></description>
      <pubDate>Sun, 22 Jan 2012 12:58:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4593</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=22">תפיסות ותיאוריות פדגוגיות</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[בין הפירוש לשינוי : ביקורת על תפישת הפרקטיקה החינוכית של הפדגוגיה הביקורתית בגרסאותיה הפוסטמודרניות]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4590</link>
      <description><![CDATA[המחבר דן בבעיותיה של תפישת הפרקטיקה החינוכית (רכיב האסטרטגיה) של הפדגוגיה הביקורתית בגרסאותיה הפוסטמודרניות. המחבר טוען כי הפדגוגיה הביקורתית הפוסט-מודרניסטית  אמנם מנסחת את הגיונה במונחים רדיקליים של חופש ושל שחרור, אלא שמחויבותה הלא-דיאלקטית לפירוק ולשלילה גורמת להזנחת האידיאל של יישום הביקורת במציאות. המאמר טוען כי הזנחה זו מרוקנת מתוכן קונקרטי את יומרותיה האמנציפטוריות של הפדגוגיה הביקורתית בגרסאותיה הפוסטמודרניות ומותירה את המרחב החינוכי לפעולתם של גורמים מדכאים.]]></description>
      <pubDate>Sun, 22 Jan 2012 12:36:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4590</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=22">תפיסות ותיאוריות פדגוגיות</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[תאוריית ה-Flow  וחשיבותה גם בחינוך ובלמידה מתוקשבת]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4577</link>
      <description><![CDATA[בתיאוריית הזרימה המפורסמת של  Mihaly Csikszentmihalyi, שפותחה בסוף שנות ה-80 של המאה שעברה. הוא מתאר את מצב הזרימה כתחושה של ריכוז והתמקדות בעשייה מסוימת שמסבה הנאה מרובה לאדם החש אותה.  מהי חווית הזרימה?  לפי הפסיכולוג הקוגניטיבי  צ'יקסנטמיהאי (Mihaly Csikszentmihalyi) זרימה היא מצב מנטלי של עשייה, בו אדם שקוע כולו בעשייה ומרגיש ממוקד ואנרגטי. זהו מצב שבו אנו חשים שתודעתנו והחוויה מאוחדים לישות אחת. דוגמאות לחוויות זרימה הן חוויות כמו קריאת ספר, משחק, או שיחה שאנו שקועים וממוקדים בהן ושום דבר לא מסיח את דעתנו. בסקירה גם ביבליוגרפיה על יישום תיאוריית הFLOW בלמידה מתוקשבת.]]></description>
      <pubDate>Mon, 09 Jan 2012 11:01:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4577</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=22">תפיסות ותיאוריות פדגוגיות</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[מחקר חדש בארה"ב הראה כי לאיכות המורים יש השפעה ממושכת על סיכויי ההצלחה בחיים]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4578</link>
      <description><![CDATA[המחקר, שנערך על ידי הכלכלנים ראג' צ'טי וג'ון נ.פרידמן מאוניברסיטת הארוורד וג'ונה א.רוקוף מאוניברסיטת קולומביה בחן מספר גדול של תלמידים לאורך תקופה ארוכה ואיפשר בחינה מעמיקה על השפעת איכות המורה על התלמידים לאורך זמן.  במסגרת המחקר, פנו החוקרים לבדוק את השאלה אם הערך המוסף הוא באמת אינדיקטור טוב לבדיקת איכ ות המורה. מורה אחד עלול להעלות ציוני תלמידים באופן מכוון, בהשפעת הרקע הסיוצו-אקונומי שלהם, או בהשפעת הרגלי הלימוד הקודמים שלהם - פרמטרים שקשה להבחין ביניהם.]]></description>
      <pubDate>Mon, 09 Jan 2012 12:07:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4578</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=21">ידע וחשיבת מורים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[ציפיות התפקיד של מורים: אלטרואיזם, נרקסיזם  אלטרואיזם פטרוני ונרקיסיזם רב-חסד]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4520</link>
      <description><![CDATA[עניינו של המאמר הנוכחי הוא המתח בין אלטרואיזם לנרקיסיזם והשילוב האפשרי ביניהם ביחסי גומלין עם תלמידיהם. הנחת היסוד של המאמר היא שמורים רואים בתלמידיהם אובייקט עצמי ( selfobject ), המשמש להם מקור לקבלת הכרה והערכה וגם יעד להוראה, למתן תשומת לב ולגילוי ידידותיות. המאמר מציג מודל חדש " ציפיות נרקסיסטיות –אלטרואיסטיות של המורים בכיתתם".   פרופסור יצחק פרידמן  מציע לראות בשילוב האלטרואיזם והנרקיסיזם גורם המניע אנשים לבחור במקצוע ההוראה, וכן לראות בנטיות נרקיסיסטיות ואלטרואיסטיות דיפרנציאליות אפשור להסביר ולנבא את התנהגותם של מורים בכיתה ( יצחק פרידמן).]]></description>
      <pubDate>Thu, 22 Dec 2011 12:31:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4520</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=21">ידע וחשיבת מורים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[גם מורים צריכים מוטיבציה]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4304</link>
      <description><![CDATA[מחקריה של הכותבת מאששים את רוב ממצאי המחקר על שחיקה של מורים: רוב גורמי השחיקה נובעים מן העובדה שבעיות משמעת מסכלות את הציפיות למשמעות. כשמורים נשאלו באחד ממחקריה על המטרות והציפיות שהיו להם כשהחלו את הקריירה שלהם בהוראה, בראש הרשימה (49%) היו המטרות. מורים דיברו על שאיפתם לחנך ולהעניק ידע וערכים. מבין הנשאלים היו מורים (28%) שהדגישו את רצונם להשפיע על התלמידים, ואחרים (19%) דיברו על רצונם להוות מקור השראה הקלת השחיקה ואף מניעתה תלויות ביכולתם של ראשי מערכת החינוך להבין את גורמי השחיקה וליצור סביבת עבודה שבה חלומותיהם המקצועיים והאישיים של המורים יישמרו, יתפתחו ויתגשמו. אפשר לממש את המטרה באמצעות שינויים באופי העבודה בבית הספר, מתן הכרה ותמיכה במורים ותנאי עבודה הולמים למורים. חלק חשוב מן ההתמודדות עם שחיקה הוא בניית מערכת תמיכה חברתית שבה מורים יוכלו לבחון יחד את הלחצים גורמי השחיקה בעבודתם ולהמציא דרכים להתמודדות עמם (מלאך-פיינס, איילה).]]></description>
      <pubDate>Sun, 02 Oct 2011 14:30:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4304</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=21">ידע וחשיבת מורים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[ההשפעה של תכנית להתפתחות מקצועית לאומית בהוראת המדעים]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4620</link>
      <description><![CDATA[הערכה של תכניות להתפתחות מקצועית בקנה מידה גדול, בדרך משתלמת (עלות-תועלת), אבל מפורטת , מציבה אתגרים. הרבה מהראיות על יעילות של תכניות התפתחות מקצועית בהוראת המדעים, הן תוצאה של מחקרים בקנה מידה קטן, המשתמשים בצברים או שיטות דגימה התחלתיות ומוקדמות.   מחקר זה עושה שימוש בראיות שנאספו מהרשת הארצית בעשרה מרכזים להוראת המדעים בבריטניה והוא בוחן את השפעת האופי והמידה של השינוי במספרים גדולים, של מעורבות מורים בקורסים להתפתחות מקצועית. הרשת מספקת מערכת אחידה של , הערכה מוטמעת -  'embedded evaluation', אשר משלבת שאלוני  השלמה והערכה, בתכנית ההכשרה ואז ניתן לביצוע מחקר על השפעת התכנית באמצעות מחקר צולב של המערכת הנלמדת ( Kudenko, Irina. Ratcliffe, Mary Redmore, Alison Aldridge, Catherine).]]></description>
      <pubDate>Thu, 02 Feb 2012 12:16:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4620</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=20">מורים - התפתחות מקצועית</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[קהיליית למידה מקצועית כפעילות חתרנית: איתגור תרבות הלימוד הבית-ספרית המסורתית]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4613</link>
      <description><![CDATA[ככל שקהיליות למידה הפכו לנורמה שבתי ספר שואפים ליישם, נדרש ידע רב יותר על תהליך זה. המחקר מדווח על ממצאים שנאספו בראיונות חצי מובנים לקבוצת מיקוד של מורי תיכון לאחר שנת עבודה בהתפתחות מקצועית. הלמידה עסקה בבניית קהיליית למידה בדגש על עבודה קולבורטיבית בתפישתה הרחבה, במטרה להפוך את תרבות המבוגרים בבית הספר לתרבות של קהיליית למידה מקצועית( PLC) ולברר את ההשתמעויות להיבט המנהיגותי בתהליך. המחקר בדק את העמדות, המחשבות  והרגשות של המורים בשלב זה ( Nehring, J. & Fitzsimons, G.).]]></description>
      <pubDate>Mon, 30 Jan 2012 12:40:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4613</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=20">מורים - התפתחות מקצועית</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[הגדרה מחודשת של משמעות ההוראה: חקר ההתנסויות של מורים באמצע-הנתיבה המקצועית]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4611</link>
      <description><![CDATA[בניגוד לאמונה הרווחת שנשירת המורים עולה יש המצביעים על כך שמורים מתמידים במקצועם יותר מבעלי מקצוע אחרים, ואף יותר מאשר מורים בשנים קודמות (למשל, NEA,2003 ). אחת האבחנות המחקריות מצביעה על כך שמורים מתמידים מתאפיינים בעבודה במסגרות של קהיליות למידה , בתרבות בית-ספרית המעודדת למידה וכאשר הם אוהבים את ההוראה(Nieto, 2003). אולם אבחנות אלה מתבססות לרוב על מורים ותיקים בולטים שהפכו את ההוראה לשליחות לחיים. החוקרים בחרו לבחון, במסגרת מחקר בפרדיגמה של תיאוריה המעוגנת בשדה, את ההתנסויות וההתפתחות של מורים ותיקים כדי להבין את זוויות הראייה של אלה שצלחו את השנים הראשונות אך עדיין רחוקים דיים מגיל הפרישה. המחקר כלל 8 מורים בבית ספר תיכון, בעלי ותק של 10 – 17 שנה בהוראה ( Coulter, S. & Lester, J.N).]]></description>
      <pubDate>Mon, 30 Jan 2012 10:43:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4611</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=20">מורים - התפתחות מקצועית</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[טלפון נייד בשיעור - אצלי בכיתה מותר !!]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4609</link>
      <description><![CDATA[המורה והמחנכת אורנית פרידמן מציינת במאמרון מעניין שלה כי שילוב טלפון נייד בשיעור יכול רק לתרום לחוויית הלמידה בשיעורים הנלמדים בכלל בכיתה ובשיעורי תנ"ך בפרט. "השימוש בטלפון נייד בזמן שיעור אסור אצל מרבית המורים ומרבית בתי הספר אוכפים זאת באמצעות תקנון בית ספרי. אבל במציאות מכשיר הטלפון הנייד הוא חלק בלתי נפרד מילדינו. מכשיר הטלפון הנייד מהווה אמצעי תקשורת, יומן, כלי משחק, מצלמה, מסרטה ובאמצעות אפליקציות שונות נתן לעשות בו עד המון שימושים רבים" ( אורנית פרידמן) .]]></description>
      <pubDate>Sun, 29 Jan 2012 14:31:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4609</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=19">על הפרק</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[הבעייתיות של בחינות הבגרות]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4608</link>
      <description><![CDATA[יורם אורעד , העורך הפדגוגי של  רשת " שלובים" ,  מדגיש במאמרו את תסכולם של מורים רבים במערכת החינוך ולא רק במקצוע התנ"ך אלא במקצועות רבים נוספים. בתחילת המאה העשרים ואחת, כאשר האינפורמציה גלויה לעין כל ובכמויות, עושר ומגוון עצומים, המתחדשים במהירות בלתי רגילה, האם יש עוד מקום לבחינות הבגרות? ולפחות, האם יש מקום לבחינות בגרות במתכונתן הקיימת? בחינות אלה מסתמכות בעיקר על קליטת מידע (ולא בהכרח בניית ידע), כמעט ללא עיסוק במיומנויות חשיבה, דבר הנחוץ מאד בעידן שלנו .]]></description>
      <pubDate>Sun, 29 Jan 2012 13:59:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4608</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=19">על הפרק</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[פיטום תלמידים]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4567</link>
      <description><![CDATA[המורה והמחנכת נועה מדווחת בבלוג שלה על המשמעויות של הוראה בסביבת לימודים דחוסה שבה מורים מלמדים תלמידים לקראת בחינות הבגרות.  כותבת נועה : "הדרך הפשוטה ביותר להגדיר את ארבעת החודשים האחרונים היא "טירוף". בארבעה חודשים (מינוס חגים) דחסתי לתוך מוחותיהם המטושטשים כל כך הרבה "חומר" שפיטום אווזים מחוויר לעומתו."]]></description>
      <pubDate>Sun, 08 Jan 2012 09:24:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4567</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=19">על הפרק</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[Science 2.0 – שימוש ברשתות חברתיות במחקר האקדמי]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4439</link>
      <description><![CDATA[הרצאתה המקיפה והמרתקת של  שלומית פרי  ( מנהלת הספרייה לניהול , מדעי החברה וחינוך באוניברסיטת תל אביב )  בכנס   Minerva 2011 . בין הנושאים הנסקרים בהרצאה : מאפייני שימוש  ברשתות חברתיות במחקר האקדמי, סוגי רשתות חברתיות מדעיות, שיתוף מחקרי ורשתות חברתיות שיתופיות בתחומי המדע ,  מאפייני שיתוף בממצאי מחקר ופעילות רשתות חברתיות.  בהרצאה נסקרת גם  Medhodspace  -רשת חברתית בנושא שיטות מחקר שמטרתה לאפשר במה לקהילת החוקרים בכל הקשור לשיטות מחקר ( שלומית פרי).]]></description>
      <pubDate>Thu, 24 Nov 2011 10:01:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4439</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=17">שיטות מחקר</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[שרשרות נרטיבים כמודל ללימוד ולחקר בהכשרת מורים]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4416</link>
      <description><![CDATA[מודל "שרשרות נרטיבים" הוא מתודולוגי בעיקרו ו"משאיל את עצמו" למחקר מרובה נרטיבים. המודל ניתן ליישום בשני מסלולים: מסלול שבו המורה ו/ או פרח הוראה חוקר את עצמו ומסלול שבו המורה חוקר את זולתו. בשני המסלולים חשף המודל צרכים משתנים של לומדים שעלו מתוך עולמם המעשי-אישי, ושימש כר נוח לחשיפת רגשות אינטימיים הנלווים להתנסויות ומשפיעים עליהן.  מן הממצאים עולה תובנה, כי הכשרה שתעצים את הניסיון המעשי של הלומדים ותאפשר להם להפיק ולחקור מתוכו נושאים שמטרידים אותם, עשויה להצמיח טקסטים נרטיביים אמינים שישקפו צרכים בשלבים שונים של התפתחותם המקצועית. הכשרה זו תתאפיין ביצירת מרחב מכיל ותהא בעלת אפקט תירפוייטי מעצם מהותה ועיסוקה בסיפורי התנסות שאותם יכתבו ויחקרו הלומדים. היא תפרוץ דלת במודע לכיווני חקירה שיאפשרו הבעה של התנסויות וחוויות טעונות ותאפשר ללומדיה את ה"מרחב מוגן" לחקור בביטחון רגשות וזיכרונות כואבים (דרורה פריצקר).]]></description>
      <pubDate>Mon, 14 Nov 2011 17:51:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4416</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=17">שיטות מחקר</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[פרויקט מנהרת הזמן במכללת בית ברל]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4392</link>
      <description><![CDATA[מנהרת הזמן הנו פרויקט המוקדש לבחינת תופעות וזירות הקשורות בחיי היומיום של בני הארץ.  במסגרת יחידת המחקר  במכללת בית ברל פועלת קבוצת מחקר, שתערוך מחקרים מקיפים ורב-שנתיים שיוקדשו למטרות, לשיטות הפדגוגיות ולדרכי היישום של פרויקט מנהרת הזמן. מנהרת הזמן הנו פרויקט המוקדש לבחינת תופעות וזירות הקשורות בחיי היומיום של בני הארץ בדורות הקודמים, שחלק ניכר מהן טרם זכו לבדיקה מחקרית שיטתית. פעילות מחקרית, שתוקדש לשגרת הקיום ה"מובנת מאליה", עשויה לעניין את הציבור הרחב שמחוץ לגבולות האקדמיה ולרתמו לפעילות במסגרת קבוצות תיעוד קהילתיות. מהלך זה עשוי להרחיב את מעגל הקהילות הנחשפות לידע, לומדות אותו לעומקו ואף תורמות לייצורו.]]></description>
      <pubDate>Mon, 07 Nov 2011 12:28:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4392</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=17">שיטות מחקר</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[הכשרת מורים בארה"ב ב-2011]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4538</link>
      <description><![CDATA[הכשרת מורים בארה"ב עומדת בפני עתיד לא בטוח, רוחות חדשות קוראות תגר על ההכשרה מבוססת-האוניברסיטה בגלל עלותה, מוקדיה, יעילותה, מבניה וצורותיה והאוריינטציה האידיאולוגית שלה. טווח הדגמים והמבנים החלופיים וכל המיצגים אותם הולך ורב. המחקר אינו החלטי באשר לכיוונים שיש לחקור, וקובעי המדיניות מתעלמים מהקריאות למומחיות ולמקצוענות. קואליציות מסורתיות של תומכים התפרקו ומורגשת היעדרותה של תמיכה פוליטית ומקצועית בהכשרה המסורתית. המאמר מזהה אתגרים העומדים בפני מערכת ההכשרה וקורא למורי המורים להוביל מאמצים לטיפול בצרכים אלה   ( Imig, D., Weisman, D. & Imig, S).]]></description>
      <pubDate>Thu, 29 Dec 2011 07:52:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4538</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=16">מדיניות בהכשרת מורים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[מחקר בארה"ב : האפקטיביות והנשירה של מורים שעשו הסבה להוראה מקריירה קודמת]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4481</link>
      <description><![CDATA[כאשר בתי הספר והמחוזות בארה"ב מחפשים לגייס מורים, אז אנשים שאינם מגיעים ממקצוע ההוראה מהווים מאגר אפשרי של כוח אדם . מורים פוטנציאליים אלה מגיעים עם ניסיון בעבודה ועשויים להיות בעלי מומחיות שתשרת אותם היטב בכיתה. למרות זאת, לא נערך עד כה מחקר שהעריך את האפקטיביות של מורים אלה במונחים של למידת התלמידים.  מחקר זה משתמש בנתונים מהעיר ניו יורק כדי להעריך את האפקטיביות היחסית ואת שיעור הנשירה בקרב אנשים שעשו הסבה להוראה (career switchers).  המאמר, שנכתב ע"י חוקרי חינוך מובילים בארה"ב מספק הוכחה מסוימת לכך שמורים אלה אינם אפקטיביים יותר ממורים חדשים אחרים, ולמעשה נראה כי הם פחות אפקטיביים בהעלאת הישגי המתמטיקה של תלמידי בית הספר היסודי וחטיבת הביניים ( Boyd, Donald; Grossman, Pamela; Ing, Marsha; Lankford, Hamilton; Loeb, Susanna; O'Brien, Rachel; Wyckoff, James ).]]></description>
      <pubDate>Mon, 05 Dec 2011 14:37:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4481</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=16">מדיניות בהכשרת מורים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[הכשרת מורים: בעיות ומבט לעתיד]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4458</link>
      <description><![CDATA[בהתבסס על ניתוח המשתמש במושג יכולת תעסוקתית((occupational competence) בהוראה ובהכשרה, בונים כותבי המאמר מערכת של דילמות העומדות בפני הכשרת המורים, וטוענים שניתוח כזה נדרש כליווי לניתוחים המוסדיים המקובלים הקיימים. הדבר משמש בידי הכותבים כלי להערכת עתיד הרפורמות בהכשרה השולטות עכשיו במדיניות ובשיח החינוכיים.  המוצג במאמר זה אינו מציג תוכנית מקיפה אך עשוי לשמש משקל נגד לסיבוב האחרון של רפורמות "שינוי המשחק" המוצעים מחוץ למערכת. הדילמות שתוארו מצויות בשדה מזה זמן רב וכנראה ימשיכו להיות בו. צעדים בכיוון שהוצעו עשויים לתרום לשיפור ההכשרה וההוראה בכלל ( Sykes, G., Bird, T. & Kennedy, M ).]]></description>
      <pubDate>Mon, 28 Nov 2011 14:44:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4458</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=16">מדיניות בהכשרת מורים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[בניית שאלון/סקר באמצעות גוגל דוקס]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4619</link>
      <description><![CDATA[במדריך הנוכחי  מסבירות  ד"ר גילה קורץ ונעמי פורת מהמרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה ( שהפך לאחד מפורצי הדרך בתחום התקשוב החינוכי בישראל ) כיצד ניתן לכתוב שאלון/סקר מקוון הכולל שאלות פתוחות וסגורות, לאסוף את הנתונים בצורה קלה ומרוכזת לניתוח באמצעות גוגל דוקס. גוגל דוקס הנו שירות כתיבה וניהול מסמכים מקוון. הוא מאפשר צפייה במסמכים מכל מחשב. כמו כן, ניתן לכתוב מסמך משותף . מדריך העזר  יכול להביא תועלת רבה למרצים ולמורים המשלבים ומטמיעים בצורה פעילה את התקשוב החינוכי בכיתה או בקורס.  ( גילה קורץ , נעמי פורת).]]></description>
      <pubDate>Thu, 02 Feb 2012 11:08:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4619</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=15">סביבות למידה ממוחשבות</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[הנחיות כניסה ושימוש בגוגל דוקס]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4618</link>
      <description><![CDATA[ד"ר גילה קורץ , ראש ההתמחות תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמאיים באור  יהודה  (... ומי שחוללה מהפיכה משמעותית  בדרכי הלמידה של הסטודנטיות והסטודנטים לתואר שני לחינוך שם) כתבה לאחרונה מסמך מאיר עיניים על שימוש בפלטפורמת גוגל דוקס לשיתופיות באינטרנט . המסמך יכול להאיר את עיניהם של מורים המעוניינים להתנסות בפלטפורמה של גוגל דוקס ולשלבה בלמידה בביה"ס או במכללה .]]></description>
      <pubDate>Thu, 02 Feb 2012 09:56:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4618</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=15">סביבות למידה ממוחשבות</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[יוזמה במערכת החינוך האמריקאית: יום לימודים מתוקשב ארצי בכל בתי הספר]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4616</link>
      <description><![CDATA[הניסיון לקדם יום ארצי בארה"ב המוקדש  כולו ללמידה מתוקשבת בכל בתי הספר הולך וצובר תאוצה שם. האירוע המתוכנן נקרא Digital Learning Day  והיזומה באה כמה וכמה ארגונים ועמותות, ארגוני הורים וגם בתמיכה נמרצת של משרדי החינוך בחלק ממדינות ארה"ב.  יום הלמידה המתוקשב הארצי הראשון מתוכנן ל1 בפברואר 2012 והוא יתבטא במאמץ כלל –ארצי במדינות ארה"ב  להקדיש באותו יום את המרב ללמידה מתוקשבת פעילה. הרעיון הוא לא רק להבטיח תנאי תשתית של למידה מקוונת פעילה באותו יום אלא יותר מכך לכונן שינוי בשיטות ההוראה הפדגוגיות והדידקטיות ובדרכי הלמידה .]]></description>
      <pubDate>Tue, 31 Jan 2012 15:15:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4616</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=15">סביבות למידה ממוחשבות</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[להביט מסביב: חיפוש אחר אמון (trust ) בהכשרת מורים]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4614</link>
      <description><![CDATA[המאמר סוקר את הגיליון המיוחד של כתב העת, ובו אוסף מאמרים ודוחות העוסקים ברפורמות במדינות שונות תוך התמקדות בהכשרת מורים. הכשרת מספר מספיק של מורים לבין היווצרות מצב שלעודף מורים, והבטחה שהמורים בוגרי תוכניות ההכשרה השונות, יהיו בעלי כישורים, עמדות והלכי רוח המובילים לרמות גבוהות של הישגי תלמידים בבתי הספר, ההופכים אף הם למגוונים ולמאתגרים .  בתקופה זו הכשרת המורים סובלת מהתקפות רבות. העדר האמון במורים ובמורי מורים מהדהדת בחלק מהחומר שנסקר כאן. מתקבלת תמונה לפיה נאמר למורי מורים מה לעשות, ומועברות תקנות (acts ) מפקחות על ההכשרה ( Townsend, T).]]></description>
      <pubDate>Mon, 30 Jan 2012 13:47:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4614</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=14">הכשרת מורים, כללי</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[תכנון קולבורטיבי: שילוב תוכן פדגוגי וקורסים בשיטות של חינוך מיוחד בתוכנית הכשרת מורים]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4612</link>
      <description><![CDATA[הכותבים מתארים במאמר היבטים מרכזיים של תכנון, יישום והערכה ראשונית של תוכנית חדשנית להכשרת מורים לתיכון (כיתות ו' – י"ב). הכותבים התמקדו במאמצים המשותפים של הסגל במחלקות החינוך הכללי והחינוך המיוחד להכין את מורי העתיד בתיכון להשתמש בהוראה מכילה(inclusive)  כדי להיענות לצרכים המיוחדים של ילדים בכיתה המשלבת.  המיזם השיתופי שנבדק כאן הגדיר והדגים מספר דרכים שבהן מורים חדשים יכולים ליישם כשירויות באמצעות שותפויות מקצועיות. הפרקטיקות הטובות ביותר כוללות את יכולת המורה לחפש ולהשתמש במגוון שלמקורות כדי להבטיח למידה של כולם. השיתופיות בין הכשרה כללית לבין הכשרה לחינוך מיוחד  קידמה את הוראה בקורסים המתודיים ואת הלמידה של המתכשרים בתחום המדובר.  המאמץ הקולבורטיבי ראוי לבחינה ולמחקר נוספים ( Frey, T., Andes, D., McKeeman, L. A. & Lane, J. J. (2012).]]></description>
      <pubDate>Mon, 30 Jan 2012 11:25:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4612</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=14">הכשרת מורים, כללי</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[דגם להכשרת מורים לחינוך מיוחד ולחינוך רגיל- חינוך משלב(הכלה)]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4597</link>
      <description><![CDATA[הגישה של חינוך משלב inclusive education)) של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה הרגילה העלתה את הציפיות ממורי החינוך המיוחד ומהמורים הרגילים וחיזקה את הדיון, הוויכוח והצורך בשינויים המבניים בתוכניות להכשרת מורים (Blanton et al., 1997, Fisher et al., 2003). בצד הרחבת תחומי האחריות של מורים בסביבות משלבות, החלו להופיע דווחים שלפיהם המורים אינם מוכשרים באופן נכון להוראה מסוג זה, ושיש ליצור תוכניות ההכשרה הולמות.]]></description>
      <pubDate>Mon, 23 Jan 2012 13:00:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4597</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=14">הכשרת מורים, כללי</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[חשיבה בקול רם – הערכת ICT]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4604</link>
      <description><![CDATA[המחבר  , רכז מחשב בבית ספר בריטי, חושב שתהליך ההערכה  בתקשוב חינוכי בביה"ס צריך להיות כזה:  שלצוות יהיה קל להשתמש בו; לא ידרוש עבודה רבה מדי!; התהליך יהיה פרוש באופן כזה שהילדים ייכללו בתהליך ההערכה ויידעו מה הצעדים הבאים שלהם; והתהליך יהיה גמיש, כך שאנחנו יכולים לאמץ אותו לתחומים שונים של ICT  כאשר אנחנו משבצים אותו בתוך תכנית הלימודים. המחבר מציע שימוש בתגים כאמצעי להערכת הישגי הילדים בלימוד מיומנויות הנדרשות לפי תכנית הלימודים הלאומית.]]></description>
      <pubDate>Thu, 26 Jan 2012 17:09:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4604</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=12">הערכת הוראה</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[תיעוד למידה בעזרת פורטפוליו מתוקשב: מדריך  עזר למרצים במכללה]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4527</link>
      <description><![CDATA[ספר זה מציע הדרכה למרצים המעורבים בלמידה מקוונת ביצירה וביישום של פורטפוליו מתוקשב ( תלקיט מקוון ) עם הסטודנטים שלהם. 
הספר מסייע למרצים להעריך את הצרכים של הסטודנטים שלהם כאשר הם מתכננים ומיישמים תכנית פורטפוליו מתוקשבת אסטרטגית ומקיפה התפורה לצרכים אלה.   בנוסף, הספר מאפשר למרצים לראות כיצד ניתן להשתמש בתכניות כאלה כדוגמא להתפתחות האקדמית האישית  והמקצועית שלהם. זהו משאב חיוני עבור כל מרצה או סטודנט המעורבים בלמידה מקוונת  והמעוניינים להשתמש בפורטפוליו מתוקשב ככלי למידה והערכה  ( Tracy Penny Light, Helen L. Chen, John C. Ittelson).]]></description>
      <pubDate>Sun, 25 Dec 2011 15:02:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4527</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=12">הערכת הוראה</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[למי אנו עמלים" : המחקר וההערכה בחינוך כמונולוג עקר]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4503</link>
      <description><![CDATA[מאמר זה מבוסס על הרצאה ביום עיון אשר נערך ב 15.3.2005- במכון מופ"ת.יום העיון ועסק בנושא "מחקר – הלכה למעשה: יחסי גומלין בין מחקר לשדה", וכותרת ההרצאה של פרופסור דרורה כפיר  הייתה "מחקר, הערכה ומדיניות החינוך".  המאמר פורסם עתה בדפוס ( 2011 ) בקובץ המאמרים החדש  "הערכה כתהליך מכוון".  פרופסור דרורה כפיר  מבקשת לטעון כי ראוי להם למעצבי המדיניות, למנהלים למיניהם ולאנשי הביצוע בתחום החינוך להקשיב לנתונים שאנשי המחקר וההערכה משמיעים באוזניהם. על תובנותיהם של אנשי המקצוע להוות חלק, ואפילו חלק חשוב, ממערך שיקולי הדעת. ראוי לה לחברה ולשופריה לחייב את ראשי המערכת לנהוג כך, מאחר שהאחרונים אינם עושים זאת.]]></description>
      <pubDate>Wed, 14 Dec 2011 15:05:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4503</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=12">הערכת הוראה</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[האם יש חשיבות לקליקרים בחינוך ?]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4621</link>
      <description><![CDATA[ג'יי הורוויץ העלה לדיון בבלוג  המרתק שלו סוגיה מעניינת הנוגעת לשימוש הטכנולוגי של קליקרים בהרצאות בכיתות ובהרצאות . הוא מתייחס למאמרון של  לארי קובן  אשר כתב על תחושת הדז'ה וו שהתעוררה אצלו כאשר הוא צפה לאחרונה בשיעור מתמטיקה שבו המורה נעזרה בקליקרים. קובן הסביר שהמורה חילקה קליקרים לתלמידים וביקשה מהם להשיב על שאלת רב-ברירה שהופיעה על הלוח הלבן האינטראקטיבי בקדמת הכיתה. כותבת ג'יי הורוויץ בסיכום המאמרון שלו:   "כדי שמספר רב של מורים ימצאו דרכים לשלב את השימוש בקליקרים לתוך פדגוגיה מוצלחת, אנחנו זקוקים להרבה מאד מורים שמשתמשים בהם בצורה סתמית. ואולי נצטרך גם להפרד מהציפייה שכלים טכנולוגיים – קליקרים, טבלטים, או מה שעוד עתיד להופיע, ישנו את החינוך. בסך הכול הם יהוו את הבסיס שעליו חלק מהמורים יצליחו להביא ללמידה משמעותית.]]></description>
      <pubDate>Thu, 02 Feb 2012 13:14:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4621</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=10">דרכי הוראה</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[למידה עצמית של תלמידים - אפשרי?]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4610</link>
      <description><![CDATA[המורה והמחנכת אורנית פרידמן מתארת את הסביבה הלימודית המקוונת מבוססת Google Site  אותה תכננה לצורך למידה עצמית בבית ולא בכיתה. כותבת אורנית בבלוג שלה : "לקחתי החלטה אמיצה מאוד והטלתי את האחריות ללמידה של נושא "חוק וחברה"  על תלמידיי, כשהם למעשה נדרשים להיכנס אל  הקישור של אתר היחידה וללמוד את הנושא באופן עצמאי תוך ליווי שלי ובדיקת המטלות הנדרשות ביחידה. אני מדגישה שנושא זה כלל לא נלמד בכיתה, ובמקרים בהם עלו שאלות או בעיות הן הועלו בסביבת הקבוצה של הכיתה ב-   Facebook  שם יכלו יתר התלמידים ללמוד אף הם משאלות חבריהם ( אורנית פרידמן).]]></description>
      <pubDate>Sun, 29 Jan 2012 15:20:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4610</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=10">דרכי הוראה</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[ההשפעה של סוגים שונים של אסטרטגיות למידה שיתופית מתוקשבת על ילדים צעירים: מחקר ניסויי]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4605</link>
      <description><![CDATA[מחקר זה חקר את ההשפעה של ידע קודם  ואסטרטגיה של למידה שיתופית מתוקשבת על הישגי הלמידה האינדיבידואלית של תלמידי בתי ספר יסודיים. 204 תלמידי כיתה ד' השתתפו במחקר. התוצאות הראו שהתלמידים שהיו בעלי ידע מוקדם ברמה גבוהה השיגו ציונים גבוהים יותר באופן ניכר מאשר תלמידים שהיו בעלי ידע מוקדם נמוך הן בלמידה אינדיבידואלית והן בלמידה שיתופית בעזרת מחשבים.]]></description>
      <pubDate>Thu, 26 Jan 2012 17:21:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4605</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=10">דרכי הוראה</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[האפשרות של  חשיבה מערכתית בלימודי הביולוגיה]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4617</link>
      <description><![CDATA[מחקרים בחינוך ובהוראת הביולוגיה טוענים שניתן להכניס את החשיבה המערכתית כנושא נלמד, כבר בכתות הנמוכות של בית הספר היסודי, בעוד שאחרים טוענים, שגם בכיתות הגבוהות של בית הספר התיכון, הכנסת חשיבה מערכתית לתכנית הלימודים, דורשת גישה מתוכננת באופן זהיר,  כדי שלא למתוח את היכולת החשיבה של התלמידים,יותר מדי.  המחקרים, שממליצים על הכנסת  החשיבה המערכתית בכתות בית הספר היסודי או הכתות הנמוכות של בית הספר התיכון, לא בדקו את יכולת התלמידים לחשוב אחורה וקדימה בין מוצגים מוחשיים ותהליכים מוגדרים היטב לבין מודלים מערכתיים ( Boersma, Kerst  Waarlo, Arend Jan Klaassen, Kees  ).]]></description>
      <pubDate>Tue, 31 Jan 2012 15:57:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4617</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=48">הוראת המדעים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[התאמת חומרי הוראה ללמידה מבוססת חקר במדעים ,על ידי פרחי הוראה בבית הספר היסודי]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4554</link>
      <description><![CDATA[חומרי למידה מהווים מקורות חשובים מאד לצורך קבלת החלטות חינוכיות לגבי תכנון סביבות ללמידת מדעים. כדי להיות ערוכים להתחלה טובה, וליכולת מעורבות בפעילויות התלמידים בלימוד מבוסס חקר במדעים,(Inquiry based science ) פרחי הוראה בבית הספר היסודי, צריכים לעבור השתלמויות והכשרות לימודיות, איך להשתמש בחומרי הלמידה באופן יעיל. עד עכשיו נערכו מחקרים בודדים, שבדקו איך פרחי הוראה בבית הספר היסודי שעברו השתלמויות והכשרות לימודיות , התאימו את חומרי הלמידה, כדי לשקף חמש תצורות הכרחיות של הוראה בשיטת חקר ברפורמה של החינוך המדעי בן זמננו ( Forbes, Cory T) .]]></description>
      <pubDate>Sun, 01 Jan 2012 16:12:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4554</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=48">הוראת המדעים</category>
    </item>
    <item>
      <title><![CDATA[מודעות גוברת  בארה"ב לחשיבות לימודי מדעים מעבר לתכנית הלימודים בבית הספר והכיתה]]></title>
      <link>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4517</link>
      <description><![CDATA[המאמר דן במודעות הציבור בארה"ב לחשיבות של לימוד מדעים לילדים מחוץ לכותלי בית הספר. המחבר דן במידע על חינוך מדעי  בהיבט הלאומי והבינלאומי, של נתונים על הישגי תלמידים, תכניות לימוד בבתי ספר וגישות תלמידים ללימוד מדעים. הנושאים העיקריים כוללים, מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתימטיקה Science, technology, engineering and mathematics (STEM) ובפעולת הנשיא אובמה לתמיכה בהוראת המדעים. 
כאשר הגיעו, לאחרונה, נתונים על הישגי תלמידים במדעים, ממקורות לאומיים ובינלאומיים, התוצאות היו מאכזבות והן עוררו הנפות ידיים  בתנועות אכזבה מוכרות, ממנהיגים פוליטיים בארה"ב  ומומחי חינוך שחשבו על הצעדים הדרושים לשיפור הוראת המדעים בבתי ספר ציבוריים. אחד הגורמים שנתנו דחיפה חזקה קדימה ללימודים ומעורבות במדעים, זו הפעילות  אחרי שעות הלימודים בבית הספר. בקליפורניה ומיזורי התחילו בבנית תכנית שתומכת ומזרזת, תכניות לפעילויות איכותיות של STEM אחרי שעות בית הספר. בין המאמצים המתוכננים, יש נסיון לזהות תפריט שיכין את צוות ההוראה, כדי שייצרו מעורבות בפעילויות STEM   ותמיכה בהערכה ובשיפור של פעילויות אלה.]]></description>
      <pubDate>Tue, 20 Dec 2011 15:06:00 GMT</pubDate>
      <guid>http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=4517</guid>
      <category domain="http://portal.macam.ac.il/SectionPage.aspx?id=48">הוראת המדעים</category>
    </item>
  </channel>
</rss>
