מס"ע - מיומנויות מידע במערכות חינוך בעולם – סקירה
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
05.04.04 מאמר מלא   

מיומנויות מידע במערכות חינוך בעולם – סקירה

מהמדור: ניהול ידע ומידענות

אחד הכלים החשובים לפיתוח הלמידה העצמית אצל תלמידים הינו היכולת להשתמש בצורה נכונה במאגרי מידע ממוחשבים. מאגרי המידע הממוחשבים הינם היום מקור המידע הרחב, המעודכן והנגיש, באמצעותו יכול תלמיד וכל משתמש אחר, כמובן, לאסוף, למיין ולעבד מידע הנחוץ לו. שיטה זו תורמת להפעלת התלמידים בדרך של חקירה וגילוי.

השימוש במאגרי מידע ממוחשבים ע"י תלמידים הוא חלק ממערך למידה מתקדם שנועד לחשוף את התלמיד למקורות מידע מגוונים הנחוצים לו לביצוע למידת חקר. למידת חקר אותנטית אינה יכולה להתחולל רק בין כתלי ביה"ס, יש "לפרוץ את כתלי ביה"ס" ע"י התחברות של התלמיד למאגרי מידע בינלאומיים ולצמתי מידע הפזורים באתרים שונים בעולם. במציאות שבה התחברות למאגרי מידע בינלאומיים היא חלק משגרה חדשה המתגבשת עתה, אין ביה"ס יכול עוד להיות מנותק מהעולם המדעי והטכנולוגי הסובב אותו.

 

הרציונל

 המונח מיומנויות מידע פירושו יכולות מידע שמפגין האדם, מרמה בסיסית עד רמת מומחה, הכרוכות באיתור מידע וקריאתו, וכן בעיבודו: ניתוחו, תרגומו, יישומו והגדרתו באופן מיומן ומתאים לצרכיו.

על פי (Tabberer (1987, מיומנות מידע היא היכולת לנסח שאלה ולמקדה, למצוא מקורות העשויים לעזור בפתרונה, להעריך את התאמת המקורות, לשלוף מידע רלוונטי מתוכם, לארגן מידע זה מחדש ולהכינו לשימוש עתידי או לצורך הצגתו לאחרים. בעבר נקשרו מיומנויות המידע לתחום הספרנות, ומיומנויות הלימוד נקשרו לתחום ההוראה. כיום יש הסכמה רבה על השימוש כולל במונח "מיומנויות מידע". מונח זה מתאים יותר לעידן שבו מוכנסות טכנולוגיות מידע מתקדמות למערכות החינוך. יתר על כן, מונח זה רחב ומקיף יותר מאחר שהוא מתאר שימוש כלשהו במידע בכל מקום ובכל הקשר, לא רק בהקשרו האקדמי (Tabberer, 1987).

 

קולתאו (Kulthau , 1987) טוענת ש"חברה מבוססת מידע" (INFORMATION BASED  SOCIETY) מייחסת חשיבות לתכונה של אוריינות מחשבים אצל אזרחיה, כלומר הבנה של חומרה ותוכנה והערכה של תרומת המחשב לאורח חיינו. כיום נהוג לדבר על מיומנויות מידע במונחים של טכנולוגיה מתקדמת, דהיינו אחסון מידע, הפצתו, ניהולו והעברתו ממקורות שונים (פנימיים או חיצוניים) ליעדים שונים (Rothenberg, 1994). כשם שבלימודי המחשב עבר הדגש מהוראת דרכי הפעלתן אל הוראת הדרכים שבהן מפיקים ממנו תועלת, השתנה המוקד גם בנושא המידע: במקום ללמוד רק כיצד לאתר חומר בספרייה, נהוג ללמד עתה גם דרכים לעיבוד המידע שאותר, לארגונו וליישומו (Eisenberg , 1992). לפי אירווניג (אצל Eisenberg & Small ,1993), הגישה הרווחת היום היא "ללמוד כיצד ללמוד": כיצד לזהות ולאסוף מידע ממגוון מקורות, כיצד לטפל בו ולהציגו בצורות שונות, וכיצד למזגו על מנת לכתוב עבודה להגשה. 

 

דויל (Doyle, 1994), מתייחסת במחקר שלה למושג "אוריינות מידע" ( INFORMATION  LITERACY), אשר אותו הגדירה כיכולת לגשת אל מידע ממגוון רב של מקורות להשתמשבו. בעקבות ההתעניינות של משרד החינוך הפדרלי האמריקני במחקר, הושם דגש על הנושא במערכת החינוך בארצות הברית. לפי דויל (Doyle, 1994), האדם אוריין-המידע מאופיין ביכולות הבאות:

·       הוא מכיר בעבודה שעל מנת לקבל החלטות נבונות עליו להשיג מידע מלא ומדוייק.

·       הוא מסוגל לנסח שאלות מבוססות על צרכי המידע שלו.

·       הוא מסוגל לזהות מקורות פוטנציאליים של מידע.

·       הוא מסוגל לפתח אסטרטגיות חיפוש מוצלחות.

·       הוא מסוגל לגשת אל מקורות באמצעות המחשב או טכנולוגיות אחרות.

·       הוא מסוגל להעריך את המידע שהושג.

·       הוא מסוגל לארגן את המידע לשם יישמו המעשי.

·      הוא מסוגל למזג את המידע החדש שהושג עם מידע הקיים אצלו.

·      הוא מסוגל להשתמש במידע בתהליך חשיבה ביקורתית ולצורך פתרון בעיות.

 

כדי לצמצם את הפער בין הנעשה בבית הספר לבין מה שיידרש מן התלמידים בצאתם אל"העולם הגדול" (שבו המידע בהרבה מקצועות מתיישן בקצב מהיר), על מערכת החינוך לחנך את תלמידיה להיות אוריינים במידע. היא תעשה זאת בעיקר על ידי יצירת מצבי למידה מציאותיים. כלומר, חוויות הלמידה המעוצבות בתכניות הלימודים חייבות לדרוש מהתלמידים יישום יכולות של אוריינות מידע על מנת לקשר חוויות אלו לעולם הממשי.

ברגע שהתלמיד מראה יכולת ליישם את המיומנויות של אוריינות מידע, ניתן לקבוע שהוארכש את המיומנויות להן הוא זקוק כדי להיות לומד עצמאי בכל ימי חייו (Doyle, 1994).

מיומנויות מידע הן סוג של מיומנויות חיים. כאשר תלמיד מחפש מידע, הוא חייב לפרק את נושא החיפוש למרכיביו ולסדרם באופנים לוגיים שונים. לצורה זו של פתרון בעיות יש שימוש מעבר למצב הספציפי שבו חיפש התלמיד מידע. תלמיד שיודע להיעזר בטכניקות חיפוש ממוחשב כדי למצוא מידע רלוונטי מתוך ים של מידע שרובו אינו רלוונטי, רכש מיומנות חיים חדשה (Rothenberg,1994).

 

טבארר (Tabberer, 1987) מדגיש את חשיבות שלבי ההכנה של עבודות ומיומנות המידע הנדרשת על ידי התלמידים: תכנון, חיפוש מידע, שימוש בו, הצגתו, והערכת המוצר המוגמר. טבארר מדגיש את האינטגרציה שעל התלמיד לעשות בין מקורות שונים. עוד הוא מציין שחשוב שהתלמיד יבין שרצוי לדחות את השימוש במקורות שונים, מפני שאינם מתאימים, במקום לעשות בהם שימוש מאולץ בהיותם זמינים.

 

קולתאו (Kulthau,1987) גיבשה מודל של תהליך מחקר מידעני הבנוי משישה שלבים (ייזום, מטלה, בחירת נושא, גישוש מידע, גיבוש מוקד התעניינות, איסוף מידע, הכנה של הצגת החומר). אולם הדגש אצלה הוא על התהליך המתרחש באדם החוקר. לפי קולתאו, האדם חייב להכיר בעובדה שיצטרך להשקיע זמן ומאמץ בתהליך החקירה. להשקעה יש פרי: דרך החשיבה משנה במהלך החקירה. דהיינו, יש תקווה שהתלמיד החוקר יוכל ליישם בעתיד מיומנויות קוגניטיביות שרכש במהלך החקירה. ספציפית, מדובר ביכולת לקשור בין פיסות מידע שונות ולהסיק מהן מסקנות משמעותיות, כישורים שהם חיוניים להצלחה של כל חוויה לימודית.

היכולת לחשוב באופן ביקורתי, היכולת להיות מודע למקורות מידע שונים ולדרכי הגישה אליהם, והיכולת להשתמש בם ביעילות - אלה הן מיומנויות מידע אשר רצוי להקנות לתלמיד (Doyle, 1994).

 

תוכניות לימוד למיומנויות מידע במדינות המערב

מימצאי החיפוש במאגרי המידע והחומרים שנאספו באירופה ובארה"ב בכל הנוגע להקניית מיומנויות מידע לתלמידים מלמדים כי הנושא של תוכניות לימודים להקניית מיומנויות מידע או מידענות לתלמידים מקבל משנה חשיבות במערכות חינוך בעולם. בחלק מהמדינות הוחל בהיערכות עוד לפני עידן "הבהלה לזהב האינטרנט" כבר בשנות ה- 70 או ה- 80. בחלוקה תימטית רחבה ניתן להבחין בשני סוגים של תוכניות:

א. תוכניות לימודים ייעודיות להקניית מיומנויות מידע הנלמדות כתחום דעת.

ב. תוכניות לימודים משולבות או חוצות (ACROSS THE CURRICLIUM), תוכניות לימודים המחייבות את מורי תחומי הדעת להטמיע את היסודות של מידענות במהלך ההוראה של מקצוע הלימוד.

 

ניתן להבחין בשלושה גורמי השראה לדחיפת תוכניות המידענות במערכות החינוך בעולם:

א. בתי ספר גבוהים למידענות בשילוב עם מועצות ארציות לקידום הספריות בבתי הספר.

 ב. ספקי מאגרי מידע כגון DIALOG אשר פיתחו ערכות לימוד לטיפול במידע מתוך מאגרי מידע וגם תוכניות לימודים למידע באמצעות מאגרי המידע.

 ג. מובילי חינוך אקדמאיים השואפים ליישם מודלים של פיתוח החשיבה ולמידת חקר בבתי הספר. הטיפול במידע משקף התמודדות קוגניטיבית של טיפול במידע וארגון לוגי מסדר חשיבה גבוהה.

 

מערכת החינוך הבריטית היתה הראשונה שהתחילה עוד בשנות ה- 70 לפתח תוכניות לימודים ייחודיות להקניית מיומנויות מידע (INFORMATION SKILLS) לתלמידים. התוכניות הונהגו בכמה מחוזות חינוך גדולים כגון אוקספרדשייר ודרהם. בשנות ה- 80 כאשר הצורך באיתור מידע נעשה מוחשי יותר, נוכח "התפוצצות המידע" הוקמה ע"י NCET (המרכז הלאומי לטכנולוגיה חינוכית) ועדה שבחנה את התוכניות והחליטה על מיזוגן בתוכנית הלימודים הלאומית כמקצוע משולב או חוצה (ACROSS THE CURRICLIUM). לאחר עבודות הכנה שנמשכו כ- 4 שנים הוחלט בבריטניה לנצל את התנופה והאטרקטיביות של פרוייקט התקליטור החינוכי בבתי הספר היסודיים.

 

במסגרת הפרוייקט שנמשך בשנים 1994-1995 פותחה תוכנית לימודים וערכה ייחודית לטיפול במידע לבתי הספר היסודיים אשר צויידו בתקליטור חינוכי ייעודי. התוכנית והערכה הופעלו ב-5, 000 בתי ספר. כל ביה"ס נדרש לשלב את התכנית להקניית מיומנויות מידע לרוחב תוכניות הלימודים הלאומית (NATIONAL CURRICLIUM). בעקבות הצלחת הניסוי והחדירה המסיבית של רשת האינטרנט הוחלט בשנת 1996 לחייב את כל בתי הספר היסודיים בבריטניה להנהיג את תכנית מיומנויות המידע לרוחב מקצועות הלימודים. בשנת 1996 הוחלט ע"י NCET להרחיב את הניסוי לבתי ספר תיכוניים והוחל בניסוי במחוז WALES. במסגרת התכנית מקבלים בתי הספר ערכה של הפעלות ודפי עבודה לארגון ועיבוד המידע.

 

איטליה: תכנית IRIS

מערכת החינוך בצפון איטליה החלה עוד בשנת 1989 בניסוי להנהגת תכנית לטיפול במידע בסביבה ממוחשבת. הצורך בתכנית נבע מחוסר יכולת של תלמידים להתמודד בצורה ביקורתית עם מיגוון של מקורות מידע. האיטלקים ניצלו את המומנטום של תכנית לימודים חדשה של תקשורת המונים שהונהגה בבתי הספר התיכוניים באיטליה והצמידו לה רצועה של תכנית משלימה לטיפול במקורות מידע מתוך עיתונות ואמצעי תקשורת. התלמידים האיטלקים נדרשו לעבד מידע מתוך מקורות מידע של עיתונים באמצעות מסדי נתונים.בניגוד לתפיסה הבריטית של תוכנית לימודים חוצה/משולבת (ACROSS THE  CURRICLIUM) הלכו האיטלקים על תוכנית מובנת ותבניתית בתחום דעת מחייב של תקשורת המונים. דגש רב ניתן באיטליה להערכת מקורות המידע ע"י התלמידים.

 בעקבות החדירה המאסיבית של האינטרנט החליטו האיטלקים לשנות את ההדגשים ולבנות את המודול לטיפול במידע מחדש באופן שניתן לאסוף מידע ישירות מתוך האינטרנט ולעבד את מקורות המידע באמצעות כלים המותקנים ישירות באתרי אינטרנט ולא רק במסדי נתונים נפרדים.

 

ארה"ב

מדינת מיין HIGH-ORDER INFORMATION-PROCESS SKILLS

מחלקת החינוך של מדינת מיין בארה"ב פתחה דגם של תכנית לימודים לתלמידי חטיבות ביניים ותיכוניים לטיפול ולעיבוד מידע. הפיתוח החל עוד בשנת 1991 וקיבל תאוצה עם הכניסה של האינטרנט. בגיבוש התכנית השתתפו מיטב המומחים למדעי המידע וטכנולוגיות חינוכיות במדינת מיין ואכן התכנית מייצגת טווח נרחב של מיומנויות מידע אותם יש להקנות לתלמידים. התכנית לא מתמקדת בהיבטים התפעוליים של איחזור המידע, אלא בעיבוד המידע והערכת מקורות המידע. מרכיבים עיקריים בתכנית הלימודים:

  גיבוש אסטרטגיית חיפוש

  גיבוש שאלת חקר

  פירוק לנושאים

  זיהוי מילות מפתח

  איחזור המידע

 איתור מקורות המידע

 הפעלת מנגנוני החיפוש

 ביאור/פירוש מקורות המידע

 בחירת המקורות (הבחנה בין טפל ועיקר)

 ניתוח המקורות והסקת המסקנות

  יישום

  ארגון מימצאי החיפוש ליישום (כגון מסד נתונים או פרוייקט)

  ארגון מימצאי החיפוש לניירות עבודה או עבודה מסכמת.

הערכה שוטפת

  הערכה שוטפת של מקורות המידע לצרכים ותבניות שונים.

 

מדינת צפון קרולינה: INFORMATION SKILLS CURRICULUM

תכנית הלימודים החדשה למיומנויות מידע של מדינת צפון קרולינה היא חלק מהתפיסה של OUTCOME-BASED EDUCATION, שיש בה יסודות של כישורי הכנה לעולם העבודה ופיתוח עבודת צוות של תלמידים. הדגש בתכנית הוא על איסוף מידע ממקורות מגוונים ובחירה מושכלת של המקורות כחלק ממטלות חקר לתלמידים עליהם נדרשים התלמידים לעבוד בצוותים. התכנית, שהונהגה כמודול חובה, היא תוכנית משולבת/חוצה והמורים נדרשים לשלב אותה בכיתות הלימוד במרבית מקצועות הלימוד.

 

תכנית BELLINGHAM לאוריינות מידע

 התכנית של מחוז בלינגהם בארה"ב לאוריינות מידע שואבת את השראתה הפילוסופית מתפיסת האינטילגנציה המרובה של של הווארד גרדנר. התכנית משלבת יסודות של אוריינות לשונית ואוריינות מידע: הכרת טקסטים שונים, שיטות לאיסוף מידע, ניתוח ועיבוד מקורות המידע, עבודת חקר בצוותים בסביבות עתירות מידע, הכרת מקורות מידע איכותיים באינטרנט, הפעלת אינדקסים ומנועי חיפוש לאיתור מידע, יצירת מערכי שיעור המבוססים על תפיסת החקר ומקורות המידע. בשלב זה מדובר על תכנית השתלמות מחייבת לכל המורים המלמדים בבתי הספר במחוז בלינגהם רק לאחר השלמת תכנית ההשתלמות וטיוב המורים תונהג התכנית בכיתות הלימוד.התכנית מדגישה יסודות של הערכה מעצבת בית-ספרית של מיומנויות מידע.

 

מישיגן: פיתוח תוכנית לימודים למיומנויות מידע

מחלקת החינוך של מדינת מישיגן פיתחה בשנת 1993 תוכנית לימודים למיומנויות מידע אשר נוסתה בשנת 1994-1995 במחוז החינוכי HOLT. הדגש בתכנית הוא על איסוף מקורות מידע, עיבוד תבניתי של המקורות, הערכת מקורות המידע, ניצול מקורות המידע לכתיבת עבודות מסכמות ולמידת חקר בסביבה עתירת מידע (תקליטורים ואינטרנט). דגש נוסף: פיתוח מיומנויות חשיבה גבוהות באמצעות מקורות מידע.

 

שיקאגו: תוכנית לימודים משולבת ספרייה להקניית מיומנויות מידע

בחטיבות הביניים של מחוז החינוך של שיקאגו הונהגה בשנת 1992 תוכנית לימודית משולבת להקניית מיומנויות מידע בשילוב ספריית ביה"ס/מרכז המשאבים. נקודת המוצא של התכנית היא שהכיתה מנותקת ממקורות המידע ויש צורך בסביבה עתירת מידע כדי להעביר לתלמידים מיומנויות של טיפול במידע. התכנית מחייבת את תלמידי חטיבות הביניים בשיקאגו ללמוד שעה בשבוע בספריה/מרכז המשאבים. התלמידים נחשפים למאגרי מידע, למקורות מידע ונדרשים לבצע חיפושים ממוחשבים. ההכנה נערכת בכיתות הלימוד ע"י המורים וההעברה בספריה נעשית בשיתוף עם צוות הספרייה ומידענים שגוייסו במיוחד לכך. לאחר איסוף המידע בספריות נדרשים התלמידים לעבד את ממצאי החיפוש בכיתות או בבית. שילוב הספרייה מקל רבות על יישום התכנית כי למורים אין את הידע להעביר לתלמידים שיטות איחזור מידע. בהקשר זה יצויין כי הקשיים של המורים בדליית מידע מתוך מקורות מידע מחייב התמודדות אחרת ויצירתית יותר.

 

אוסטרליה: אפקטיביות גבוהה להקניית מיומנויות מידע

באוסטרליה הונהגה לפני שלוש שנים תכנית לימודים ניסיונית לטיפוח מיומנויות מידע אצל תלמידים. מטרת התכנית היא לפתח אצל תלמידים יכולת לגשת אל מידע ממגוון רב של מקורות ולהשתמש בו בצורה מושכלת. התלמידים באוסטרליה צויידו בתקליטורים ללימוד מיומנויות מידע. במחקר המעקב שנערך באוסטרליה דווח שההישגים של תלמידים שלמדו תוכן של מקצוע בשילוב מיומנויות מידע היו גבוהים יותר מאלה של תלמידים מקבוצת הביקורת, שלמדו ללא שילוב מיומנויות מידע. נראה כי תלמידים בקבוצת הניסוי רכשו כלים לטיפול יעיל במידע המוצג להם. בנוסף, תלמידים בקבוצת הניסוי הפגינו מוטיבציה רבה יותר ודימויים העצמי האקדמי היה גבוה יותר בהשוואה לתלמידים בקבוצת הביקורת (Todd, 1991).

 

 ביבליוגרפיה /מקורות

Carter , C. & Monaco, J (1987). Learning Information Technology Skills. London: British Library Board.


Doyle, C. S. (1994). Information Literacy in an Information Technology: A  Concept for the Information Age.
Syracuse, NY: ERIC Clearinghouse on Information and Technology


Eisenberg, M. B. & Brown, M. K. "Current Themes Regarding Library and  Information Skills Instruction: Research Supporting and Research Lacking", School  library Media Quarterly
, 20, (1992), 103-110


Eisenberg, M. B. & Small, R. V. "Information-Based Education: an Investigation of  the Nature and Role of Information Attributes in Education", Information Processing and Management
, 20. (1993) 263-275.


Epler, D. M. Online Searching Goes to School
. Phoenix: Oryx,1989


Howard, J. Information Skills and the Secondary Curriculum: Some Practical Approaches, London: British Library Board, 1991.

 

Irving, A. "The Educational Value and Use of Online Information Services in  .Schools", Computers and Education, 17,(1991), 213-225

 

Kulthau, C.C. Information Skills for an Information Society: A Review of Research .Syracuse, NY :ERIC Clearinghouse on Information Resources, 1987.

 

Rogers, R. Teaching Information Skills: A Review of the Research and its Impact on Education. London: Bowker Saur, 1994

 

Rothenberg, D. "Information Technology in Education".Annual Review of  .Information Sciences and Technology, 29, (1994) 227-302.

 

Tabberer, R . Study and Information Skills in Schools. Windsor: Berkshire Nfernelson, 1987.

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח