מס"ע - הפניית משאב השעות הפרטניות לצמצום פערים לימודיים עשויה להיות צעד רב חשיבות למערכת החינוך
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
27.10.13 לינק    הדפסה מאמר
תגובות
מאמר ותגובות

הפניית משאב השעות הפרטניות לצמצום פערים לימודיים עשויה להיות צעד רב חשיבות למערכת החינוך

מהמדור: מדיניות בחינוך

פניגר, י' (2013). הפניית משאב השעות הפרטניות לצמצום פערים לימודיים עשויה להיות צעד רב חשיבות למערכת החינוך. בתוך הסתדרות המורים בישראל, אופק חדש: הצעד הבא (עמ' 34-32). תל אביב: הסתדרות המורים.

תכנית "אופק חדש", המיושמת בשנים האחרונות בבתי הספר היסודיים, כמעט לא נגעה במרכז העשייה של בית הספר: ההוראה והלמידה. השינוי המשמעותי היחיד שתכנית זו הכניסה לבתי הספר בהקשר הפדגוגי הוא שעות הוראה פרטניות. שעות אלו הן תוספת חשובה למשאבים העומדים לרשות הנהלת בית הספר. אולם היעדר יעדים פדגוגיים ברורים לניצול משאב זה, אי-בהירות לאופן השימוש בשעות אלה והעובדה שסגל ההוראה אינו מקבל הדרכה על השיטה ועל דרכי ההוראה המתאימות לה פוגעים בסיכוי ששעות אלה יביאו לשינוי ממשי בבית הספר.

המחבר מבקש להציע יעד אחד מרכזי לניצול השעות הפרטניות ולפרט מהי הדרך להשיג את היעד הזה. נקודת החולשה הבולטת ביותר של מערכת החינוך הישראלית היא גודל הפערים הלימודיים. מחקרים בינלאומיים השוואתיים, כגון PISA ו-TIMSS, מלמדים כי רמת האי-שוויון החינוכי בישראל היא מהגבוהות בעולם, והיא גבוהה יותר מרמת האי-שוויון בכל המדינות המפותחות, למעט ארצות הברית. הקטנת פערים אלו צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות החינוכי של מדינת ישראל.

הנתונים מלמדים שההשקעה בתלמיד בישראל נמוכה יחסית והכיתות צפופות הרבה יותר מהמקובל במדינות המפותחות. בתנאים אלו ברור שיכולתם של המורים לצמצם פערים לימודיים מוגבלת מאוד. הפניית משאב השעות הפרטניות לטובת יעד מרכזי של צמצום פערים לימודיים עשויה אפוא להיות צעד רב חשיבות למערכת החינוך בפרט ולחברה בישראל בכלל. הכוונה היא ששעות אלו יוקצו בעיקר לתלמידים שהישגיהם נמוכים, מתוך מטרה לקדם את יכולותיהם הלימודיות ולקרבם לרמת ההישגים של התלמידים החזקים בבית הספר.

מחקרים מראים שלצד התועלת הלימודית והחברתית שעשויה לצמוח מלמידה בקבוצות קטנות, גישה פדגוגית זו מעוררת גם קשיים רבים. ממחקרים עולה שאם היא אינה מיושמת כראוי, היא אינה מועילה. יש הסכמה בין החוקרים שמימוש מיטבי של לימוד בקבוצות קטנות דורש פיתוח תכניות לימודים מתאימות, הדרכה וליווי אינטנסיבי של המורים כדי להכשירם להוראה בעלת היגיון פדגוגי שונה. נוסף על כך יש להקצות לעבודה בקבוצות קטנות חלק ניכר משעות הלימוד ולעשות זאת לאורך זמן, כדי שהתלמידים יוכלו להסתגל לשיטת לימוד זו – השונה מאוד מההוראה המקובלת בכיתות הלימוד.

לצד הגדרת יעד מרכזי של צמצום פערים והתמקדות בתלמידים ה"חלשים" יש לעבור להוראה יחידנית שבה המורה עובד עם תלמיד אחד בכל פעם ("אחד על אחד"). סוג זה של הוראה יוכל להתמקד בצורה הטובה ביותר בקשיים הספציפיים של תלמידים בעלי הישגים נמוכים בתחומי דעת אשר יוגדרו מראש. שיעורים "אחד על אחד" זכו בשני העשורים האחרונים לתמיכה רבה בקרב מקבלי החלטות בארצות הברית ובמדינות נוספות. בניגוד להוראה בקבוצות קטנות, הוראה יחידנית קלה יותר לביצוע, אולם היא דורשת הכשרה וליווי.

לשאלת הביצוע, המחבר ממליץ על הצעדים הבאים:

1. יוגדר יעד מרכזי (אם כי לא בהכרח יחיד) לניצול השעות הפרטניות: צמצום האי-שוויון באמצעות תלמידים מתקשים. לפחות שמונים אחוז מהשעות הפרטניות של בית הספר יוקדשו ליעד זה. בית הספר יקצה את השעות האלה לטובת קידום התלמידים החלשים ביותר מבחינה לימודית. כדי להשיג אפקטיביות מרבית של השעות יש להתמקד בעשרים האחוז החלשים ביותר (אפשר גם לקבוע עשרים וחמישה אחוז או שלושים אחוז, אך לא יותר).

2. יש למקד את השיעורים היחידניים בפיתוח יכולות למידה ולא רק בהשלמת חומר לימודי. לצורך כך יש לפתח מערך הדרכה אשר יכשיר את המורים לעבודה יחידנית המתמקדת בפיתוח כישורים לימודיים בתחומי השפה, המתמטיקה, החשיבה המדעית, האמנויות ועוד.

3. אם תלמיד יוצא לתגבור במהלך שעות הלימודים, יש לעשות זאת בשעה קבועה ולתאם אותה עם המורה הרלוונטי. אין לדרוש מהתלמידים להשלים את החומר שהחסירו. הדרישה להשלים חומר פוגעת במוטיבציה הלימודית, והיא אינה הגיונית לתלמידים מתקשים.

4. יש לתת להורים מידע מסודר על התגבור שהילד מקבל בבית הספר ולהציג להם את ההתקדמות ואת הקשיים במהלך תקופת התגבור ובסופה. הפיכתם של ההורים לשותפים עשויה לעזור הן בהיבטים של עידוד ותמיכה והן בפיקוח על ההתנהגות הלימודית של הילד.

5. תהליך התגבור יהיה אוטונומי וכל ההחלטות יתקבלו על ידי צוות בית הספר. משרד החינוך יספק תמיכה מקצועית למורים ולהנהלה, אולם לא יתערב בתהליך עצמו.

6. בעיה מרכזית שעלולה להתעורר עקב יישום המדיניות המוצעת היא התנגדות של הורים לתלמידים שאינם מוגדרים חלשים ביותר. כאן בא לידי ביטוי תפקידו המרכזי של משרד החינוך כמעצב מדיניות וכמי שאחראי להסברתה לציבור הרחב. כפי שלבית חולים ישנה אוטונומיה למיין את הבאים בשעריו על פי חומרת מצבם, כך צריכה להיות לבית ספר ממלכתי אוטונומיה להחליט מי יקבל שעות תגבור ומי לא. ברמת בית הספר ישנה חשיבות רבה לשקיפות התהליך. הקריטריונים לקבלת שעות התגבור צריכים להיות ברורים ומובנים להורים.

ראה גם :

אופק חדש: הצעד הבא , 2013

תגובות (1)

02.02.17 טלי
שלום רב,
אשמח לקבל את המאמר במלוא היכן אוכל למצוא לצורך עבודה על שעות פרטניות, אם יש עוד מאמרים בהקשר אשמח גם, תודה

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח