מס"ע - קורס "עלי דרך" במכללת לוינסקי: להפוך את הידע לרלוונטי
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
09.04.06 סיכום   

קורס "עלי דרך" במכללת לוינסקי: להפוך את הידע לרלוונטי

מהמדור: דרכי הוראה

מקור: "מקבץ חינוך, חברה ותרבות – דוגמא לארגון ידע חדש בהכשרת מורים, מגמות חדשות בתכנית הלימודים לשנה א' ", בתוך: במכללה (מכללת לוינסקי לחינוך בתל אביב), מארס 2006, ע"ע 4-5.

(ד"ר שרית סגל היא מרכזת תחום פסיכולוגיה במכללת לוינסקי).

 

 רקע

 החל בשנת הלימודים תשס"ו חלו שינויים בתכנית הלימודים המוצעת לתלמידי שנה א' במכללת לוינסקי לחינוך בתל אביב. במסגרת שינויים אלה מוצעים לסטודנט קורסים בין-מסלוליים, המשותפים לכל המסלולים, וקורסים נפרדים בכל מסלול, על פי דרישות המסלול.

 

עקרונות התכנית

למידה במסלול ולמידה בין-מסלולית: קורסים ייעודיים בכל מסלול וקורסים בין-מסלוליים משותפים למסלולים. למידה בין-מסלולית: קורסים המספקים תשתית ידע לכל הסטודנטים בכל המסלולים. למידה במקבצים, ובהם קורסים המקושרים ביניהם. רצף וקישוריות בין הסמסטרים קורסי חובה וקורסי בחירה שימוש באמצעים טכנולוגיים בסביבה טכנולוגית עשירה למידה עצמית וחשיבה ביקורתית

היקף: 28-30 ש"ש + 5 ש"ש התנסות בהוראה, שלושה ימי לימוד בשבוע.

 

מבנה התכנית

הלימודים מתנהלים במקבצים, על פי הנושאים הבאים: חינוך, חברה ותרבות (בינמסלולי), לימודי שפה (בינמסלולי), סוגיות בחינוך (מסלולי), מקבץ דיסציפלינרי (בינמסלולי ומסלולי), לימודים במסלול, אנגלית למטרות אקדמיות (בינמסלולי), הכרת המחשב (בינמסלולי), התנסות בהוראה (מסלולי), פעילות חוץ-קוריקולרית במשך שלוש שנות לימודים.

 

המקבץ חינוך, חברה ותרבות

המקבץ נבנה, בין היתר, על בסיס הנחות היסוד הבאות:

תפקיד הכשרת המורים: תפקידה של הכשרת המורים צריך להיות טרנספורמטיבי ולא משמר. היא צריכת להיות מובילת השינוי במערכת החינוך, ולא להמשיך להכשיר מורים אשר יתאימו לגישה החינוכית המופעלת כיום בבתי הספר.

צורכי הכשרת המורים: על הלימודים להיות שונים באופיים הן מבית הספר המצוי והן מהאוניברסיטה, באופן המתאים ספציפית לצורכי הכשרת מורים.

דרכי ארגון הידע הנלמד: הסטודנט יתנסה במגוון דרכי למידה-הוראה: הרצאות, למידה סדנאית, למידת עמיתים, למידה עצמית-מונחית.

תימה מרכזית להוראה: התכנית נרקמת סביב נושא מרכזי הנובע הן מצורך לאומי והן מחזון המכללה: שונות ושוויון. הסטודנטים יוכלו לבחור את הקורסים – מתוך המגוון המוצע להם.

מטרת העל של התכנית היא פיתוח החשיבה וההבנה החינוכית של המורה, כלומר פיתוח היכולת ונטייה שלו –

להפעיל את הידע החדש שנלמד בהקשרים חדשים לחפש ולייצר ידע חדש (מנקודת הראות של הלומד) הנחוץ לו לשם התמודדות עם בעיות להציב בעיות חדשות העשויות לאתגר את הידע הקיים.

יכולות ונטיות אלו הן חיוניות ביותר למורה העתידי.

לימודי החינוך מהווים את מוקד הלמידה בהכשרת המורים מתוך התפיסה שבהם טמון לבו של מקצוע ההוראה. בהקשר זה בולטות שתי מגמות:

האחת – במקום ללמוד את הדיסציפלינות השונות בחינוך כסדרה של מקצועות נפרדים וחסרי זיקה הדדית, ילמדו אותן כמשאבים להתמודדות עם בעיות חינוכיות,

והאחרת – ללמוד את הבעיות החינוכיות במודל ההוראה שאינו דגם "המסירה".

 

"עלי דרך" – להפוך את הידע לרלוונטי

לשם כך, הציעו מפתחי התכנית החדשה במכללת לוינסקי את "הלמידה העצמית המונחית" בקבוצות עמיתים – "עלי דרך", ובה יתמודדו הסטודנטים עם בעיה המחייבת את התשומות של הדיסציפלינות המרכזיות בחינוך לשם התמודדות עימה.

מטרת הקורס היא יצירת חיבור אינטגרטיבי בין הידע הקיים של הסטודנט והידע החדש שהחל לרכוש במהלך לימודיו.

המהלך הראשון והבסיסי ביותר בתהליך "עלי דרך" של הלומדים הוא לערב אותם בחשיבה על הנושאים הנלמדים, להניע אותם לחשוב. הכוונה היא ליצור תהליך למידה משמעותי, כלומר, להפוך את הידע החדש לרלוונטי לעולמו הנוכחי של הסטודנט, ולא רק כמשהו שישמש אותו בסיום לימודיו.

 הלמידה מתארגנת סביב שאלות, והחשיבות איננה במציאת התשובה הנכונה ביותר לשאלה שהועלתה, אלא דווקא בריבוי התשובות, בידיעה שזוהי שאלה שאין לה באופן עקרוני תשובה חד-משמעית, שיש לה בפועל כמה תשובות, ותשובות אלה שונות ולעתים אף סותרות זו את זו. הדיון עובר למחלוקות סביב התשובות שנמצאו, לצורך האישי לבחור מה מתאים לי וליכולות השונות.

חיפוש מענה אפשרי בתחומי דעת שונים, ממקורות שונים, גם הוא נותן מקום חשוב להעדפות אישיות, לביטוי עצמי וליצירתיות של הלומד, תוך מתן מקום והזדמנות להביא לידי ביטוי את השונות של כל אחד גם בתוך השוויון. כך לדוגמא, ניתן להציב את הבעיה הבאה: מהו היחס הראוי של מורה לשונות הרבה שבין הלומדים?

אין כל דרך להבין את הבעיה לעומק, במיוחד כשמדובר בהתמודדות חינוכית רצינית עמה, בלי שימוש בכל שלוש הדיסציפלינות החינוכיות:

 הפילוסופיה חיונית לשם הבהרת עצם מושג השונות על רבדיו השונים ודיון בדילמות הערכיות הכרוכות בו, הסוציולוגיה נדרשת כדי לחשוף את המקורות החברתיים לשונות בין לומדים, לתאר את הגישות השונות בחברה לנושא ולהצביע על ההשלכות החברתיות של אופני התייחסות שונים לבעיה. גם לפסיכולוגיה יש תפקיד מרכזי ביותר, מפני שהיא זו שמתארת את ההשפעות על הלומד היחיד של התייחסויות השונות של המורה לשונות, את ההשפעות של הבעיה על המורה עצמו, ולא פחות חשוב: יש באמתחתה שורה של מחקרים המציעים כיוונים שונים להתמודדות מעשית עם הנושא. כמובן, לידע של המומחים הדיסציפלינריים יש להוסיף את ניסיונם של מורים מנוסים, את חוויותיהם של תלמידים וכדומה.

מפתחי התוכנית החדשה במכללת לוינסקי סבורים שחשוב ללמד את הבעיות החינוכיות בצורה של קהילות חקר שונות. דרכי למידה אלה מהוות, כאמור "מודלינג" של הגישה החינוכית: הן משמשות כר פורה להתנסות בפרקטיקות של הוראה ולמידה שאותן אמורים פרחי ההוראה להוציא לפועל בהיותם מורים, וכמובן הן האמצעי הטוב ביותר לשם לימוד הדיסציפלינות בחינוך כידע פעיל ורלוונטי למורה.