מס"ע - האיים אינם מתחברים ליבשה
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
04.04.13 מאמר מלא   

האיים אינם מתחברים ליבשה

מהמדור: תפיסות ותיאוריות פדגוגיות

"האיים אינם מתחברים ליבשה", הד החינוך, אפריל 2013, כרך פ"ז , גיליון מס' 05 , עמודים 52-53 .

פרופ' ענת זוהר על למידת חקר והקושי לבסס אותה

לפני מספר חודשים סיימה פרופ' ענת זוהר את תקופת הליווי שלה לפרויקט החקר ברמת הגולן. היא עזבה את התינוק לאחר שהתייצב על רגליו: "אחרי שיצרנו את המתווה לשיטת העבודה הנכונה והדברים התחילו לקרום עור וגידים, חשתי כי אני יכולה להתמסר לפרויקטים אחרים. הם בדרך הנכונה. אני מחזיקה אצבעות".

פרופ' זוהר, מרצה וחוקרת בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים ויו"ר המזכירות הפדגוגית בקדנציה הקודמת שלה, פרסמה ספרים ומאמרים על למידה בדרך החקר: "הרעיון של למידה בדרך החקר התחיל בראשית המאה העשרים עם ג'ון דיואי, מייסד התנועה הפרוגרסיבית בחינוך – שסחפה אחריה הרבה מאוד בתי ספר ואנשי חינוך בארצות הברית. למידת החקר התעוררה שוב בארצות הברית בסוף שנות החמישים בתגובה לספוטניק הרוסי. בפרק הזמן הזה ברית המועצות השיגה את ארצות הברית במרוץ לחלל, וארצות הברית הכריזה על מאמץ לאומי לסגירת הפער, בין השאר על ידי חינוך מדעי. על רקע זה קמה תנועה של אנשי חינוך שדיברה על הוראה בדרך החקר בכמה מקצועות: במדעים (כימיה, פיזיקה, ביולוגיה) וגם במדעי החברה. אנשי אקדמיה שביקשו 'להוריד' את שיטות החקר של האקדמיה לבתי הספר התיכוניים הנהיגו את התנועה".

"בישראל", ממשיכה זוהר, "אפשר לחלק את הלמידה בדרך החקר לשלוש תקופות עיקריות: התקופה הראשונה של למידת החקר כאן התקיימה בשנים שלפני קום המדינה בתנועה הקיבוצית. התקופה השנייה הייתה בסוף שנות השישים. פרופ' פנחס תמיר ז"ל הטמיע בארץ את למידת החקר בהוראת הביולוגיה. הוא הביא לארץ את הגישה האמריקאית. הוא תרגם חומרים והתאים אותם לארץ, יזם השתלמויות מורים בקנה מידה רחב, והכניס לבחינת הבגרות בביולוגיה מחקר (הביוטופ). התקופה השלישית התרחשה בשנות התשעים, והיא מהדהדת גם כיום. דוח שחיבר פרופ' דוד גורדון הראה שבערך חמישים אחוז מבתי הספר היסודיים בישראל עסקו בצורה כזאת או אחרת בהוראה בדרך החקר, אם כי בדרך שטחית מאוד. כאשר הייתי יו"ר המזכירות הפדגוגית נתתי לגישת החקר זריקת עידוד חזקה במסגרת התכנית 'האופק הפדגוגי'".

מהי למידה בדרך החקר?

"באופן כללי מדובר על למידה המתחילה בבעיה שאין לנו פתרון עליה ואנחנו יוצאים למדע כדי לגלות או להמציא אותו. לתהליך הזה יש תוצר – עבודת מחקר או תוצר אחר. יש רמות שונות של פתיחות. אפשר לבקש מהתלמידים לגלות פתרון לבעיה שהמורה מכתיב ואפשר לבקש מהם להמציא בעיה. גם בתהליך החקר עצמו יש רמות שונות של פתיחות. ככל שהתהליך פתוח יותר, למורה קשה יותר לנהל אותו".

האם זו הסיבה שהשיטה מתקשה לתפוס – היא מופיעה, נעלמת ושוב מופיעה?

"זו בהחלט אחת הסיבות העיקריות לכך. קשה מאוד להוביל תהליכים של חקר אמיתי בכיתות. מורים שעבדו אתי בשיטה הזאת אמרו לי שהם הגיעו לפסגת ההוראה שלהם, אבל הם לא יחזרו על זה לעולם. כדי להצליח בלמידה בדרך החקר המנהל, המורים, התלמידים, לפעמים גם ההורים, צריכים לגייס הרבה מאוד משאבים".

איזה משקל יש לפילוסופיה החינוכית של אנשי החינוך בהקשר הזה?

"משקל מכריע. בסופו של דבר השאלה היא מהי הפילוסופיה החינוכית שלך. אם אתה מאמין בלמידה משמעותית, בחופש ללמוד, ביכולתם של התלמידים לחקור, לחשוב ולהבין, אתה בצד של למידה בדרך החקר ותעשה כל מאמץ לקיים אותה. הפילוסופיה החינוכית קשורה לפילוסופיית החיים ונובעת ממנה. כאשר הייתה שרה בעל השקפת עולם ליברלית, היא חיזקה את הוראת החשיבה ואת למידת החקר כאחת הגרסאות שלה".

אז המטוטלת זזה עכשיו שמאלה, לכיוון של חינוך חקרני, ובקרוב היא תחזור ימינה, לחינוך שמרני?

"לא, אני סבורה שהפעם יש תנאים חברתיים שיחזיקו את המטוטלת בקוטב החקרני. החברה שלנו דורשת בוגרים בעל כישורי חשיבה משוכללים. אין יותר אופציה של שינון ידע. הפער בין דרישות החברה לבית הספר נעשה גדול מדי, והוא מאיים להפוך את בית הספר למוסד לא רלוונטי".

מה הבעיה של למידה בדרך החקר או בדרכים מתקדמות אחרות במקומותינו?

"הבעיה שלנו היא שהאיים אינם מתחברים ליבשה. בבתי ספר רבים יש איים פורחים של למידה בדרך החקר, חגיגה לבקר שם, אבל הם לא מייצרים רציפות. רובם המכריע של בתי הספר עדיין מיישמים גישה מסורתית. בתי ספר אחרים עושים למידת חקר כאילו".

מהי למידת חקר באמת?

"סימנים ללמידת חקר אמיתית הם קיומה של שאלה פתוחה שהמורים והתלמידים אינם יודעים את התשובה עליה. ויש תכנון של מחקר – שהוא שונה במדעי הטבע, החברה, הרוח או באמנות. יש עבודה נכונה על נתונים. יש הסקת מסקנות. יש הרבה חשיבה והרבה הנעה – אי אפשר לכפות על תלמידים למידת חקר. וכל זה משתקף בעבודת מחקר או עבודות אחרות – מעמיקות, ביקורתיות ויצירתיות. כאשר מתנסים בדבר האמיתי קשה מאוד לחזור להוראה ולמידה מסורתיות".

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח