מס"ע - למידה, דיאלוג מתמיד והקשר ביניהם
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
12.03.13 לינק    הדפסה מאמר
תגובות
מאמר ותגובות

למידה, דיאלוג מתמיד והקשר ביניהם

מהמדור: סביבות למידה

סוזין דוידוב, ד' והרפז, ד' (2013). למידה, דיאלוג מתמיד והקשר ביניהם. עיונים בחינוך, בחברה, בטכנולוגיה ובמדע (אורט ישראל), 15, 18-13.

בשנים האחרונות פותחה במכון גורלניק של רשת אורט גישה אחרת להוראה/למידה, גישת הדיאלוג המתמיד. גישה זו נוסתה במספר פרויקטים המובלים על ידי מכון גורלניק כמו לב"מ, הדיאלוג המתמיד ואקד"מ והוכיחה את יעילותה (ראה באתר "עיונים"). גישה זו מעניקה למורים כלים שימושיים ביותר בהוראה בכיתה, ובמיוחד בהעברת השעות הפרטניות במסגרת הרפורמה "עוז לתמורה", תוך פיתוח תודעת האחריות האישית הן של התלמיד והן של המורה.

דיאלוג דבור או כתוב הוא חלק בלתי נפרד ומתמשך מתהליך הוראה טובה ולמידה טובה, תהליך המוטמע בשום שכל במיוחד בתכנית "עוז לתמורה" הן במסגרת השיעורים לכלל הכיתות והן במסגרת השעות הפרטניות. נדרשת, לתפיסתן של מחברות המאמר, התייחסות הולמת בהוראה למרכיבים נפשיים-רגשיים של הלומדים כמו מוטיבציה ללמידה ופניות נפשית ללמידה.

מניסיונן למדו מחברות המאמר, כי בזכות הדיאלוג המתמיד נוצרת תשתית משמעותית לפיתוח אמון הדדי בין המורה לתלמידיו. במקרים שבהם מתקיים דיאלוג מתמיד – מגיעים התלמידים להישגים בזכות חיזוק תחושת המסוגלות שלהם, חיזוק תחושת האוטונומיה וכן חיזוק השייכות לקבוצה. כדי לפתח תחושת כאלה אצל הלומד, נדרשת מצד המורה התעניינות מתמדת בכל אחד מתלמידיו לאורך כל הדרך.

הצורך בתחושת שייכות הוא הצורך של האדם לחוש תחושה שהוא מצוי בסביבת אנשים קרובים, שחשים אליו חיבה, חפצים בקרבתו ומקנים לו תחושה של ביטחון. בהקשר זה, תלמיד החש שייכות לקבוצה, לכיתה, למקצוע, תלמיד החש שהצלחתו חשובה למורה, יהיה בעל מוטיבציה ללמידה יותר מתלמיד דחוי, שאינו מרגיש שייכות לקבוצה ולמורה. תחושת השייכות של התלמיד לקהילה הבית-ספרית עשויה להתחזק על ידי קיום פעולות מתוכננות של המורה ליצירת קשר עם התלמיד באמצעות גילויי עניין בתלמיד מעבר לממד הלימודי הקוגניטיבי.

הצורך בתחושת מסוגלות הוא צורך המאפשר לפרט לחוות עצמו כאדם מתפקד, מגשים תכניות, מסוגל להגיע להצלחות. בהקשר זה, תלמיד שחווה רצף הצלחות – מחזק את תחושת המסוגלות שלו, לעומת תלמיד שצובר רצף של כישלונות. מורה, בעניין זה, יכול לייצר תשתית מתאימה שמאפשרת לתלמיד לחוות הצלחות בביצוע משימות, בהכנת שיעורי בית, בעמידה במבחנים המותאמים ליכולתו, ולהביאו בדרך זו לשיפור הישגיו הלימודיים.

הצורך בתחושת אוטונומיה הוא הצורך של הפרט לחוש שהוא בעל יכולת בחירה, חופשי מכפייה בחייו, שולט במהלך חייו. הדבר מתבטא בתחושה שהוא נאמן לרצונותיו, לתכונותיו, למאווייו, ושיש ביכולתו לפעול כדי לממשם. נשאלת השאלה: איך תמומש האוטונומיה האישית של התלמיד בתוך מסגרת הלימודים בבית הספר שהיא בעיקרה אינה אוטונומית?

תשובת מחברות המאמר נעוצה בעובדה שבזכות השיח המתמיד המבוסס על כלי הוראה/למידה ברורים יכולה להיות מושגת מידה רבה של אוטונומיה גם במסגרת שאינה אוטונומית לגמרי. הדבר יבוא לידי ביטוי בבחירת התלמיד – בשיתוף עם המורה – של היעדים הלימודיים, בתכנון אופני השגתם ובבקרה על ביצועם. כך, סביר להניח, יחוש התלמיד שהוא בעל אוטונומיה ובעל יכולת לביטוי עצמי.

מחברות המאמר ממליצות להתחיל כל שלב חדש בלמידה בהצבת יעדים לימודיים ואישיים. התלמיד מצביע על היעד שאליו הוא רוצה להגיע ומנמק את הסיבה/ות לכך. בדיאלוג עם המורה מגיעים שני השותפים לתהליך ההוראה/למידה, המורה והתלמיד, לאחידות בציפיות באשר ליעד. אך לא די בהצבת היעד בלבד. הוא חייב להיות מלווה בדיון ובהסכמות על דרכים למימוש היעד, ובעיקר על אופן המעקב והבקרה על המימוש בהתייחס ללוח-זמנים מתואם מראש ומקובל על ידי שני השותפים לתהליך.

הדיאלוג המתמיד מושתת על כמה יסודות שהחשוב מביניהם הוא בירור עצמי של התלמיד את סגנון הלמידה שלו. בירור כזה מכיל בדיקת התנאים המיטביים עבורו ללמידה, ובעיקר, פיתוח תרבות של דיווח למורה על כל אלה, לצורך קבלת מענה הולם ויעיל. כך מחזק התלמיד את המודעות העצמית שלו באשר לאופני הלמידה המתאימים לכישוריו, לקשיים, ובעיקר לחלופות הדרושות לו לצורך קידום הישגיו לצד פיתוח אחריות משמעותית לתוצאות הלמידה.

על המורה להכיר את סוג הלומד מבחינת צרכיו, מבחינת סגנון הלמידה שלו ומבחינת דרכי הלמידה המתאימים לו (הוראה מילולית, ויזואלית, שמיעתית). מכאן נובע, כי לתלמידים בעלי סגנונות למידה שונים – יש להתאים חומרי למידה המתאימים לכל אחד מהם כדי לקדם את הישגיהם.

אמצעי נוסף לפיתוח הדיאלוג המתמיד שבין המורה לבין התלמיד הוא באמצעות הדיווח המתמיד של התלמיד על אופני הלמידה שלו. נראה שככל שהתלמיד ירבה לדווח "על עצמו", יוכל המורה לכוון את ההוראה לצרכיו. בנוסף, במהלך הלמידה, בנקודות זמן שאותן קובע המורה לעצמו, מומלץ שהתלמיד ימלא משוב עצמי. משוב תמידי הוא מרכיב קבוע בתהליך הדיאלוג המתמיד. המשוב הופך לחלק מתהליך הלמידה וההוראה.

תגובות (1)

14.11.17 שירה מ    |   לינסקי
ברצוני לקרוא חומר נוסף על דיאלוג מתמיד ולא מצאתי! איפה אפשר למצוא

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח