מס"ע - "עוז לתמורה" בעיני המורים
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
06.04.13 לינק    הדפסה מאמר
תגובות
מאמר ותגובות

"עוז לתמורה" בעיני המורים

מהמדור: סביבות למידה

בר, א' (2013). "עוז לתמורה" – "עוז לתמורה" בעיני המורים. עיונים ( אורט ישראל) , 15, 9-7.

גילה קיין היא מורה ותיקה לספרות, מחנכת ורכזת "שורשי ישראל" בבית הספר אורט ע"ש רוגוזין במגדל העמק. לשאלת מחברת המאמר – במה תרמה הרפורמה "עוז לתמורה" למקצועיותה – היא ענתה כי ההיבט הפרופסיונלי תרם באופן בולט, כי נוצרה האפשרות לתת לתלמידים מתקשים באופן קבוע מדי שבוע 6 שעות למידה איכותיות. גילה מציינת כי מניסיונה, ההוראה בקבוצות קטנות בנות 6-2 תלמידים איכותית יותר ויעילה מאוד. לגבי השאלה הכלכלית, גילה עונה ש"המהלך הזה משתלם למורים ומכבד אותם, יש בכך יותר מאשר כסף, יש הכרה בכך שהעבודה המקצועית של המורים ראויה לשכר הוגן יותר והולם".

"בנוסף לכך, אני שומעת קולות בחדר מורים שמבקשים לחזור אחורה, כי הם חשים שיש ברפורמה משום הפרת חוזה לא כתוב, כי הרי מורות נכנסו למערכת בגלל היתרונות הידועים לאימהות לילדים צעירים, והרפורמה טרפה את הקלפים, כך שהן חוזרות היום מאוחר, אחרת ממה שתכננו, כשבחרו את המקצוע. ובכל זאת להערכתי, למרות כל 'הרעש' – בודדים הם אלה שירצו לחזור אחורה ויוותרו על היתרונות הכלכליים, גם אם אלו לא שווי ערך להשקעה בפועל".

למעלה משלושים שנה שייקה רוזן מלמד תנ"ך ומרכז את המקצוע באורט בנימינה. שייקה סבור שהתוספת בשכר לא רק שאינה גבוהה באופן דרמטי, אלא שמורים שעבדו מעל משרה אף נפגעו במידה מסוימת, מכיוון שאינם יכולים לעבוד ולהשתכר יותר. לעומת זאת מורות שנהגו לעבוד במשרת אם, חשות ביתר שאת את ההעלאה בשכר ולכן מרוצות מכך. שייקה מציין כי "השעות הפרטניות הן, ללא ספק, היתרון של הרפורמה, כי הן תורמות למעמד המורה. הכבוד שמקבל המורה מההורים ומהתלמידים נובע מכך שהשעות מאפשרות למורה לתרום לתלמיד ולעיתים אף לשפר באופן משמעותי את ההישגים הלימודיים. ההורים והתלמידים מעריכים את המורה על כך".

שייקה רואה גם בחיוב את סביבת העבודה ותנאיה, הוא מציין במיוחד את פינת העבודה, שמאפשרת לו לסיים את כל מטלותיו במסגרת המשרה, ובכלל זה בדיקת מבחנים, שיחות עם תלמידים, עד כדי כך שבבית הוא פנוי, לחלוטין, לחייו הפרטיים. יחד עם זאת הוא מדגיש, כי יש עדיין מקום לשפר את תנאי העבודה, להקים פינות מנוחה למורים השוהים שעות רבות בבית הספר, ולכן, כיום, הם עייפים יותר, וכן נדרשת בניית מזנון ייחודי למורים עם ארוחות מזינות וכדומה".

נילי בן ישי, מורה, מחנכת ומנהיגה באורט בנימינה, סבורה שהמפכה שיצרה רפורמת "עוז לתמורה" מתחילה ומסתיימת בשעות הפרטניות. ההישגים של התלמידים החלשים מזנקים. היחסים בין המורים לתלמידים הללו משתפרים. יחד עם זאת יש הבדל ברור בין מורים מקצועיים ובין בעלי התפקידים. המורים המקצועיים יכולים למלא אחר כל המטלות שלהם במסגרת שעות העבודה ולהגיע הביתה פנויים לחלוטין, לעומת זאת בעלי התפקידים יכולים לטפל בכל הסוגיות בשעות העבודה, ובבית – לבדוק מבחנים ולהכין את חומרי הלמידה הנדרשים להם כמורים.

נילי מעלה גם נקודות נוספות למחשבה. היחסים החמים ותחושת ה"יחד", שאפיינו את חדרי המורים לפני הרפורמה, פינו מקומם לפינות העבודה הפרטניות. אין שיח מפרה וחברי בין המורים בהפסקות, כולם ספונים בפינותיהם. לבד.

אילנה קייסי היא מנהלת ותיקה באורט לילנטל עתידים ברמלה. בית ספרה טרם השתלב ב"עוז לתמורה". אילנה מציינת כי המורים סירבו להצטרף לרפורמה משום שבעיקר חששו מהפגיעה בהם, בשכרם, ולא מהפגיעה הצפויה לתלמידים בגין הסירוב הזה. "המורות הצעירות, שעובדות במשרת אם בת 19 שעות שבועיות, רצו להמשיך לעבוד במשרה שמאפשרת להן להגיע הביתה מוקדם לילדיהן... המורים שחישבו כלכלית את התוספת בשכר שמוצעת במסגרת הרפורמה, טענו כי על פי חישוב ערך השעה יש פגיעה בשכרם. משמע, התוספת בשכר מול התוספת בשעות עבודה אינה שוות ערך. לפי דעתם של מורים אלו, על המערכת לתגמל את המורים באופן הגון יותר, כלומר, לשלם יותר עבור שעת עבודה למורה".

"יש סוג נוסף של מורים" – אומרת אילנה – "והם המורים שכבר חושבים על הפרישה לגמלאות. המורים הללו אינם מוכנים לשינוי משמעותי כל כך. הם נדרשים למשאבים נפשיים ואחרים שאינם מסוגלים לגייס, ומשום כך אין ביכולתם להצטרף לכל מהלך של שינוי". אילנה מבחינה בסוג נוסף של מורים – אלו שנוהגים לעבוד מעל משרה, בבית ספר אחד או יותר, אותם מגבילה הרפורמה, היות שלא ניתן לעבוד מעל משרה. הם חשים שהרפורמה פוגעת בשכרם ולכן אינם מוכנים לשקול הצטרפות.

ג'ני פרשברג היא רכזת מגמת טו"ב, מחנכת ומורה לספרות בחט"ע, מורה ותיקה בבית הספר אורט סינגאלובסקי בתל אביב, שאף הוא טרם הצטרף לרפורמה. ג'ני מציינת כי הסיבה לכך היא ש"תוספת שעות עבודה רבות בבית הספר ללא תנאים פיזיים מתאימים, אינה נכונה לדעתי, משום שאיני מאמינה שמורים יכולים לעבוד באמת שעות רבות כל כך בבית הספר. חוץ מזה, לי מתאים לבדוק בחינות בבית בשקט שלי, ואני לא מסוגלת לחשוב על בדיקת מבחנים בבית הספר. מבחינה כלכלית המורים נפגעים היות שערך השעה יורד. מורות אימהות לילדים צעירים, צריכות להוסיף עלויות של שמרטפיות לילדים הקטנים שלהן כ-1000 ש"ח נוספים מדי חודש. זו פגיעה נוספת בשכרן".

"מורה שאכפת לו, לא זקוק לרפורמה על מנת לעבוד כמו שצריך. 'קובייה' של זמן – משמונה עד ארבע – לא תעזור להיטיב את איכות העבודה, מה גם שהיא לא באמת מתקיימת בפועל.... מורים לא באמת נמצאים בבית הספר לפי השעות אלא לפי המערכת. תלמידים מתקשים יכולים לקבל את התמיכה הנדרשת להם במסגרת מתאימה וייחודית להם ולא בקוביית זמן קבועה לכולם".

המאמר סוכם ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת

ראה גם :

הפיתוח המקצועי של עובדי הוראה בראי הרפורמות של "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" – ממדיניות ליישום

יתרונות ובעיות ברפורמות אופק חדש ועוז לתמורה

שנה לרפורמת עוז לתמורה: הערכות

 לא לומדים

תגובות (1)

09.11.14 davdah    |   אורט נעמי שמר גן יבנה
הבעיה היא שבתי הספר לא מכבדים את השעות הפרטניות ואת שעות השהייה(תומכות הוראה) ומכניסים את המורות למילוי מקום ומשימות אחרות כך שבפועל המורות עובדות כל היום בהוראה פרונטלית, מעניקות מעט מאוד שעות פרטני , ומוצאות את עצמן עובדות בלילות ובשבתות לבדיקת מבחנים ועבודות (במקום השעות תומכות הוראה - שהייה , שנלקחו)

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח