מס"ע - מבגד לעור: זהויות בקרב מתכשרים להוראה בשיא התנסות המעשית
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
23.05.13 סיכום   

מבגד לעור: זהויות בקרב מתכשרים להוראה בשיא התנסות המעשית

מהמדור: הכשרת מורים, כללי

Gaudelli, W. & Ousley, D. (2009). From clothing to skin: Identity work of student teachers in culminating field experience, Teaching & Teacher Education, 25, 931-939.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: זהות, הכשרת מורים, התנסות מעשית

המאמר מציג מחקר שהעריך קורס למסיימי הכשרה (סמסטר אחרון), שנערך בתוך בית ספר והשתתפו בו מתכשרים שעובדים כבר כמורים מתחילים מבתי ספר שונים. המחקר התמקד בבניית הזהות המקצועית של המורה .

זהות המורה והתעצבותה- תהליך מורכב

1) מבגדים לעור הגוף - זהות מורה היא מערך של משמעויות המעצב אותו. מטאפורית זהות היא מעין מיזוג של "חליפת בגדים עם עור הגוף". חליפת הבגדים היא הצהרות המדיניות על הכשרה וזהות מורה וביצוען באמצעות תוכניות הבונות את המורה הטוב האידיאלי, בודקות ומעריכות את יכולותיו על פי סטנדרטים ובאמצעות כלים שונים. זהו שיח מוכוון- תפקיד שבו חינוך נתפש כספק של מאפיינים ותכונות באמצעים שהוכחו יעילים ואחר - מדידה והערכה שלהם ( 2007 , Varenne, ,2007 .(NCATE,

בפועל עיצוב הזהות אינו תהליך פשוט ונקי, שכן אין בהכרח קשר בין מאפיינים "ברורים" כמו ידע פדגוגי מבוסס לבין היכולת לפעול במצבים בלתי צפויים בכיתה או בין ידע תוכן מעמיק לבין העדר ידע על ההתחממות הגלובלית או על פרשנות של יצירה שייקספירית. אין גם קונצנזוס ביחס למאפיינים אלה, ויש בהכשרה על פיהם אף כדי לפגוע בתהליכי ההתמקצעות (Pinar, 2006).

2) הדלת הקדמית והדלת האחורית - תוכניות הכשרה רבות עוסקות במה שהוגדר כ"שיח הדלת הקדמית" המתעלם מהנגישות של זיכרונות ומחשבות הנכנסים ב"דלת האחורית" של העצמי (selves) המורי ((Britzman, 2007 . לפי טענה זו תהליך ההתפתחות של מורה הוא קטוע, חסר אוריינטציה ומתסכל והוא הגורם למורים לבוז להכשרה שכן היא מגרה אותם לבחינה מחודשת של מה הם היו כתלמידים, מי הם כמורים ולמה הם הופכים להיות.

3) מטאפורות נוספות - חוקרים מבטאים את התפתחות הזהות בקרב מורים מתחילים במונחים של מסע מטאפורי, מסע בין הצורות או התפקידים של ההוראה (Berci, 2007). המשגה אחרת על מורים מתחילים מדגישה את מקומה של הביוגרפיה כגורם משמעותי בפיתוח זהות מורה; נחקרים נשענו על דימויים מילדותם וממעורבות הוריהם בלמידה כדגמים משפיעים (Graue, 2005). במחקר אחר נמצא כי זהויות המורים מתווכות את הדרך שבה הם מגיבים לסביבות של מבחנים עתירי-סיכון. כל המשגה של זהות המורה, כדבורה עמלנית, כבדרן או כמי שנולד להוראה, מתבטאת בהוראה ובמימוש תוכניות הלימודים (Sloan, 2006 ).

נרטיבים - הידע העצמי של המורה הוא למעשה המודעות הערכים, המטרות, הפילוסופיות, הסגנונות, התכונות האישיות, החולשות והחוזקות בזיקתם להוראה שהוא מודע להם (Grossman, 1995). הפניה ל"עצמי" הביאה עמה את המחקר הנרטיבי המשתרע מאוטו-אתנוגרפיה המציבה את החוקר כנושא ועד לשימוש בניתוח של סיפורים של אחרים. הנרטיב מספר מי אנחנו וגם מזמין אחרים להבין אותנו באמצעות אינטראקציה חברתית זו (Kooy, 2006). ההשתמעויות הפדגוגיות של הנרטיב הן בכך שהוא מאפשר תהליך מתמיד של מציאת משמעויות תוך כדי עבודה. מורים ותלמידים יחד יכולים להשתמש בסיפורים השונים כדי ליצור דימויים של העצמי, בהקשר של בית הספר והכיתה.

על הקורס הנחקר – קורס שבועי, שנערך בסמסטר האחרון של לימודי ההכשרה הקורס ומוקם בבית ספר תיכון ובחטיבת ביניים. מנחי הקורס קיימו פגישות קבועות שדנו בשיעורים הקודמים ולאורם תכננו את שיעורי ההמשך. המשתתפים קיימו פגישות ללא המנחים בנוסף לשיעורים הפורמליים. המיקוד היה ביצירת אתגר באמצעות שאלות כדי לסייע למשתתפים לברר מיהם הם היו, מי הם כיום ולמה הם הופכים להיות בהיבט המקצועי ובהקשר המורכב של ההוראה. לדוגמה: באיזו מטאפורה תוכל להשתמש כדי לתאר את כיתתך? את כיתת החלום שלך? כיצד נראית כיתתך? מה אתה מרגיש בה? תאר תלמיד שאתה ממוקד בו ומהם קשייך איתו. המנחים עודדו את המשתתפים לרפלקציה על התנסויות רגישות ולבניית אמון באווירה של תמיכה הדדית, כך שניתן להסתכן במתן ביטוי לרעיונות חלקיים, לשאול שאלות "נאיביות", לחשוף רגשות ולאתגר זה את זה (Black & Halliwell, 2000).

מה עלה מהמחקר?

א. גיבוש זהות - שתי קטגוריות בעלות זיקה להתגבשות זהות עלו במהלך המחקר: (1) קונפליקטים עם מורים מאמנים, עם תלמידים, עם עמיתים; (2) תפיסות מול מציאויות – המשתתפים התייחסו לפערים בין הרצוי לבין המצוי בהקשר להוראה. מציאות ההוראה פקחה את עיניהם והדגישה מתחים וסתירות: הרצון להיות מורה מעורב, התקוות ליצירת עניין אותנטי בקרב התלמידים מול העבודה הסיזיפית הממשית של המורה, חוסר העניין של התלמידים, תחושות של כאוס ובלבול.

ב. הקורס איפשר: (1) התמודדות עם הפער בין דימוי ההוראה לבין ההוראה הממשית - הקורס היווה מעין sounding board למשתתפים. התגובות לרעיונות, לדעות ולנקודות המבט שימשו כקנה מידה ליעילותם ולהבנת העיסוק בהוראה וההתנסויות השונות. ההתמודדות עם דימוי ההוראה שנוצר בלימודים בהכשרה לעומת המציאות הצריכה תיקון מתמיד של דימוי זה; (2) הכרה בשונות בדרכים להתערות או להתקבל בבית הספר – המשתתפים נקטו בדרכי התמודדות שונות שנבעו ברובן מהבדלים אישיותיים ומייחודיות ההקשרים השונים: עימות ו/או קבלה, הישרדות, התנתקות או היצמדות ואף פרישה; (3) היחשפות לקשיים, קונפליקטים ופתרונות של אחרים - המשתתפים בקורס העשירו את תחושות העצמי ואת הבניית הזהות המקצועית מתוך הקשבה לסיפורי הקושי וההתמודדות , הפרשנויות והפתרונות של האחרים.

ג) השתמעויות להכשרה – 1.צורך ביצירת מקום לעבודה על זהות במסגרת ההכשרה, לקיום שיח רציני על הזהות המתפתחת, על ההתאמה להוראה ועל מתן ביטוי לזהות המורית בבית הספר; 2. עבודה על זהות המתמקדת ב"עור" המתכשרים (ולא בבגד כנ"ל) , אישית, הקשרית, מכילה היא תהליך קריטי בהתפתחות המורה ותוספת חיונית להתמקדות בתפקיד המורה המאפיינת את תוכניות ההכשרה; 3. השקעת זמן בניתוח הזהות והיווצרותה כקריירה מתפתחת מאפשרת להבין כיצד מורים מגדירים את עצמם אישית וחברתית וכיצד הם מסתגלים לשינויים. שיח על תפקיד המורה חשוב, אך יש להקדיש תשומת לב לדרך שבה הוא מפתח זהות ייחודית, תוך כדי, באמצעות ולמרות השיח המקובל על ההוראה ותפקידיו בה.

ביבליוגרפיה

Berci, M. E. (2007). The autobiographical metaphor: An invaluable approach to teacher development, Journal of Educational Thought, 41(1), 63-89.
Black, A.L., & Halliwell, G. (2000). Accessing practical knowledge: How? Why?, Teaching and Teacher Education, 16(1), 103-115.
Britzman, D. (2007). Teacher education as uneven development, International Journal of Leadership in Education, 10(1), 1-12.
Graue, E. (2005). Theorizing and describing preservice teachers' images of families and schooling, Teachers College Record, 107(1), 157-185.
Grossman, P. L. (1995). Teachers' knowledge, in: L.W. Livingston (Ed.), International Encyclopedia of teaching and teacher education (2nd ed.), NY: Pergamon.
Kooy, M, (2006). The telling stories of novice teachers: Constructing teacher knowledge in book clubs, Teaching and Teacher Education, 22, 661-674.
Pinar, W.F. (2006). Book review: Trivializing teacher education: The accreditation squeeze, Teachers College Record, 108.
Sloan, K. (2006). Teacher identity and agency in school worlds: Beyond the all good/all-bad discourse on accountability explicit curriculum policies, Curriculum Inquiry, 36(2), 119-152.
Varenne, H. (2007). On NCATE standards at work: Conversations, hegemony and (dis-)abling consequences, Anthropology and Education, 38(1), 16-23.