מס"ע - המלצות להוראה תקשובית
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
08.08.12 מאמר מלא   

המלצות להוראה תקשובית

מהמדור: סביבות למידה ממוחשבות

גילה קורץ . "המלצות להוראה תקשובית" הד החינוך, אוגוסט 2012 , עמודים 70-73.

ד"ר גילה קורץ

מה עושים עם מבול הטכנולוגיות והיישומים הניתח עלינו ללא הרף? איך נדע איזה יישום טכנולוגי מתאים לאיזה צורך פדגוגי? איך נטמיע את הטכנולוגיה בהוראה? מה עובד ומה לא? למה דווקא יישום זה ולא אחר? בספר "מתקוונים ללמידה: ארגז כלים למורה המקוון" (המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, 2012), שכתבתי עם דוד חן, אנחנו מציעים למורה ארגז כלים מקוון ובו מגוון יישומים טכנולוגיים, כולל הדרכה צעד אחר צעד לשילוב כל אמצעי בתהליך ההוראה. הכלים המפורטים ב"ארגז הכלים" שבספר נועדו לסייע למורים ולתלמידים בלמידה פעילה וביצירת ידע חדש – הן אישית והן קבוצתית, הן בבית הספר והן מחוצה לו.

להלן כמה טיפים לשילוב אמצעים מתוקשבים בהוראה. אין צורך בידע טכנולוגי מתוחכם כדי להשתמש בהם; די בידע בסיסי ביותר.

למידת חקר שיתופית באמצעות גוגל דוקס

בלמידת חקר שיתופית קבוצת תלמידים חוקרת יחד נושא למען תוצר לימודי משותף. ברשת יש מגוון עצום של יישומים טכנולוגיים לסיוע בתהליך הלימודי-שיתופי ולהפקת עבודת גמר. אנחנו בחרנו באחד היישומים הפשוטים ליישום – גוגל דוקס.

מה זה גוגל דוקס? זה שירות מקוון לכתיבה ולניהול של מסמכים. הוא מאפשר צפייה במסמכים מכל מחשב. אפשר לכתוב מסמכים של מעבדי תמלילים (בדומה לוורד), מצגת (בדומה לפאוור פוינט) וגיליון אלקטרוני (בדומה לאקסל). אפשר להשתמש בגוגל דוקס לכתיבת עבודות משותפת כשהתלמידים עובדים על אותו מסמך באותה כתובת. אפשר לקבוע שהמסמך יהיה פתוח לכל התלמידים או רק לרשימה מוגדרת.

לדוגמה: המורה נדב בדריאן קיים פעילות כתיבה שיתופית בגוגל דוקס לתלמידי כיתה ח' הלומדים אנגלית בהקבצה א. המשימה הייתה לכתוב סיפור על נושא חופשי עם עוד תלמיד. שני השותפים התבקשו לערוך ולתקן זה את כתיבתו של זה. לתלמידים הוגדר מספר כניסות מינימלי לשבוע. למורה הייתה אפשרות להתערב, לתקן ולהנחות. היכולת לצפות בהיסטוריית הגרסאות מאפשרת מעקב מדויק אחר השינויים, התיקונים והתרומה של כל אחד מן השותפים. ראו דוגמה מפעילות זו:

לפירוט נוסף ראו:  שילוב גוגל דוקס לפעילות כתיבה בלמידת שפה זרה - המלצות

הכתיבה השיתופית בגוגל דוקס אפשרה עריכה הדדית של השותפים לכתיבה. מלבד השינויים בתוכן או בדקדוק, אפשר להכניס שינויים רטרואקטיביים למסמך בהלימה לשינויים שנוצרו בו. אפשרות זו מייצרת ערך מוסף להערכת הלמידה, מאחר שהיא מסייעת בהבניית ההבנה של הטקסט הכתוב.

הנחיות טכניות
כתובת גוגל דוקס:
https://docs.google.com

הנחיות כניסה לגוגל דוקס (מדריך טקסטואלי):

הנחיות כניסה לגוגל דוקס (מדריך קולי של שש דקות):

סרטון וידאו (כתוביות בעברית, שלוש דקות) המסביר מהו גוגל דוקס:

למידת חקר יחידנית באמצעות בלוג לימודי

מה זה בלוג? בלוג, בעברית יומן רשת, הוא אתר אינטרנט שנכתבות בו רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות ובתובנות הכותב. התכנים גלויים לגולשי האינטרנט לשם קריאה, ולרוב אף לתגובה. בלוג לימודי, המכונה גם פורטפוליו דיגיטלי, הוא אסופת דפי ווב טקסטואליים או מולטימדיה הכוללת מקורות, הדגמות ופעילויות לימודיות, המייצגות את התלמיד הכותב אותם ואת תהליך למידתו. הבלוג – יישום פשוט וקל להפעלה, נגיש ומידי – הפך לכלי רב עוצמה המסוגל לתמוך בין השאר בלמידת חקר אישית. למידה כזאת מסייעת לתלמיד להשמיע את קולו במרחב טכנולוגי פרטי משלו. מהמחקר עולה כי הכתיבה בבלוג מפתחת אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה ומגוון נטיות חשיבה (פורת וקורץ 2012; פלג וקורץ 2012) .

לדוגמה: תמר פלג היא תלמידת כיתה ד' שנדרשה לעשות עבודת חקר על עיר בישראל. העבודה כללה רשימת שאלות כגון שם העיר, שנת הקמתה, אישים מפורסמים שחיו בה, סיבות לבחירה בעיר זו וכו'. תמר בחרה לעשות את עבודתה על העיר פתח תקווה באמצעות הבלוג. להלן צילום צג מעבודתה:

קישור לבלוג של תמר:

הבלוג בעבודתה של תמר היה אתר סביב הנושא של עבודת החקר שלה, והוא זימן הבניית ידע עם שיתוף עמיתים ללא מגבלת זמן ומקום.

הנחיות טכניות:

הנחיות לפתיחת בלוג (אם הטקסט במסך אינו מופיע בעברית, אפשר לשנות באמצעות תפריט מצד שמאל לשפה העברית):

הנחיות לפתיחת בלוג באתר בלוגר (כולל הסבר קולי):

משימות, משחקים וחידונים באמצעות QR

מה זה קוד QR? הצירוף נגזר מהמונח "תגובה מהירה" (Quick Response). מדובר בברקוד דו-ממדי שמוצפן בו מידע טקסטואלי בצורה גרפית-חזותית. אמצעי הפיענוח המרכזיים של הקלט הם "טלפונים חכמים" באמצעות המצלמות שלהם. היתרון המרכזי של QR הוא ביכולת לרכז תוכן יחסית רב לכלל ריבוע קטן, והתלמידים יכולים באמצעות הטלפונים החכמים לפענח את התוכן (שיכול לכלול הנחיות למשימות, למשחקים, לחידונים ועוד). יתרון נוסף, ולא פחות חשוב, הוא שתלמידים מדווחים שכיף להם ללמוד בדרך חדשנית זו.

לדוגמה: המורה חניתה קימלמן הכינה חידון לט"ו בשבט ויום המשפחה לכיתות ז' בבית ספרה. התלמידים שעבדו בקבוצות סרקו את השאלות המקודדות, שנתלו אקראית בתחנות חצר בית הספר. הקבוצה שענתה נכון על כל השאלות ניצחה בתחרות. בריבוע הקטן מוצגת השאלה הבאה: באיזה עץ נתפסו שערותיו של אבשלום בנו של דוד כאשר ברח?

לפירוט החידון המלא (לא מקודד) ראו:

לדעתה של חניתה, הערך המוסף הוא שאי אפשר לראות את השאלות בלי לסרוק את הקוד, מה שמוסיף עניין לחידון ומוטיבציה למציאת התשובה וריצה לתחנה הבאה.

הנחיות טכניות
יישום להכנת קוד QR שאני משתמשת בו
http://qrcode.kaywa.com/

אתר המדרג את עשרת יישומי הכנת QR המובילים:

סרטון וידאו (חמש דקות) המסביר כיצד לקרוא קוד QR


רפלקציה אישית של התלמיד באמצעות שאלון בגוגל דוקס

היישום גוגל דוקס מאפשר בניית שאלונים, סקרים ומבחנים (שאלות פתוחות וסגורות) באמצעות יצירת טופס. הטופס נשלח אל התלמידים ואפשר גם להפנות אותם לקישור לשאלון. אפשר לצפות בתוצאות המתקבלות הן ברמת התלמיד היחיד והן ברמת הכיתה כולה בתצורה טקסטואלית-מספרית וגם בתצורה גרפית. היישום יכול לשמש לעוד מגוון יעדים הוראתיים דוגמת איסוף מידע ומעקב אחר תהליך הלמידה של התלמידים; בדיקת ידע של תלמידים; משוב ורפלקציה מתלמידים בנושאים הקשורים לתהליך הלימודי.

לדוגמה: המורות רוית גלזר ואיילת דנינו מלמדות אנגלית בהקבצה א לתלמידי כיתות ח'. נושא הפעילות הלימודית הייתה תכנון טיול לעיר בעולם. הפעילות משלבת שאלון (ראו צילום צג להלן) כחלק מתהליך הרפלקציה של כל תלמיד הנדרש להעריך את תוצרי עבודתו. השאלון מתפרסם לתלמידים עוד לפני תחילת הפעילות. להערכתן של המורות יש חשיבות רבה לקיום מעגל למידה המקיף את כל חלקי השיעור הנדרשים: פתיח, הקניה, תרגול והטמעה וסיכום והערכה.

 במובן זה, ההערכה היא חלק חיוני בתהליך הלמידה. היה להן חשוב לחשוף את התלמידים לקריטריונים הנדרשים להערכה כבר בתחילת העבודה מכמה סיבות. ראשית, כדי שידעו מה מצופה מהם ויפעלו בהתאם במהלך ביצוע המשימות. שנית, כדי להפחית לחץ ככל האפשר. סיבה נוספת היא השגת רמת חשיבה גבוהה יותר – הערכה. התלמיד עושה רפלקציה אישית על תהליך העבודה כבר במהלכה, וכך תהליך ההערכה נשזר לאורך כל העבודה. היה להן חשוב ליצור קריטריונים רבים ככל האפשר כדי שתהיה התייחסות למיומנויות השפה השונות כגון כתיבה, שימוש בדקדוק, ידע של אוצר מילים ואיות. אגב, כדי לקבל משוב אותנטי לשם שיפור הפעילות הלימודית הן אפשרו לתלמידים להוסיף הערות אישיות בשפת האם בנוגע לחוויית למידה זו. חלק זה מופיע בסוף טופס ההערכה.

שאלון הרפלקציה:

הנחיות טכניות
הנחיות לבניית שאלונים בגוגל דוקס (מדריך טקסטואלי):

הנחיות לבניית שאלונים בגוגל דוקס (מדריך קולי):

העשרת התכנים הלימודיים וגיוונם: שלבו תוכני מולטימדיה מוכנים מהרשת או הכינו בעצמכם

מה זה תוכני מולטימדיה? נהוג להגדיר מולטימדיה כך: האפשרות לשלב כמה סוגי מדיה בסביבה ממוחשבת אחת. ההבחנה היא בין יישומים טקסטואליים (למשל, קובץ וורד), יישומים קוליים (דוגמת הקלטות קוליות) ויישומים אורקוליים (כמצגות הידודיות [אינטראקטיביות], סרטונים והדמיות). ההערכה הרווחת היא שלתוכני מולטימדיה יש השפעה רבה על המוטיבציה, על העניין ועל המטא-קוגניציה של הלומד (גורן ואחרים 2011). עוד עולה מהמחקר כי שילוב של יישומי מולטימדיה רלוונטיים יכול לסייע בתהליך הלימודי ולתמוך בו, בייחוד בקרב לומדים צעירים.

חשוב להדגיש: שילוב מולטימדיה – אם בפיתוח תוכן ייחודי של המורה בעזרת יישום המיועד לכך ואם בקישור לתוכן קיים ברשת – מחייב השקעת זמן רב של המורה בהכנה או בחיפוש. כמו כן חשוב מאוד שכל יישום שייבחר יהיה פשוט ויציב: פשוט לפיתוח, לעדכון ולהפעלה במגוון דפדפנים (ולא רק באקספלורר); יציב (ולא גרסת ניסיון!) וללא סכנת קריסה טכנית (מתסכל מאוד!).
לדוגמה: המורה אורנית פרידמן, המלמדת מקרא לתלמידי החטיבה העליונה בחינוך הרגיל, הפנתה את תלמידיה לתכנים טקסטואליים קוליים מוכנים ברשת(באתר סנונית – http://kodesh.snunit.k12.il/i/tr/t0101.htm). בדוגמה זו הנושא הנלמד הוא הכרת קובץ חוקים העוסקים בהענקת הגנה וסעד לחלשים בחברה בתקופת המקרא. לאחר הקריאה וההאזנה יש דיון בפורום הכיתה (ראו צילום צג להנחיות לפעילות להלן).

כתובת הפעילות:

בנושא ההשפעות האקולוגיות של הכחדת יערות הגשם שילבו המורות גלית ביטון ומיכל פארן בהוראה לתלמידי כיתה ד' סרטון מוכן מהרשת (יוטיוב). הסרטון היה חלק מפעילות שנועדה להנחות תלמידים לקבל על עצמם אחריות אישית לשמור על איכות הסביבה כחלק מאורח חייהם.

כתובת הפעילות:

קישור לסרטון:

הסרטון מאפשר המחשה אורקולית של תוכני הלמידה ומגרה את החושים בזכות השילוב של התמונה, הכיתוב והקול. להערכתן, הסרטון מוסיף גיוון לשיעור ונותן מענה לשונות בין תלמידים, משום שהוא מתאים לתלמידים המעדיפים סגנון למידה צילומי-חזותי. הסרטון משמש מקור הנעה לתלמידים. לאחר הצפייה התלמיד הופנה לפעילות אישית.

המורים ענבל סמית ונהאד מצרי מלמדים את הנושא "ממציאים והמצאות" לתלמידי כיתה ח' בבית ספר לחינוך מיוחד. התלמידים בעלי ליקויי למידה מורכבים. בפעילות "לומדים מהטבע" הם לומדים כיצד פותחו המצאות בהשראת הטבע (ראו צילום צג להלן). ההנחיות ללימוד הנושא מופיעות הן בצורת טקסט והן בהנחיה קולית מפי דמות מונפשת של המורה שהמורים פיתחו בעצמם. שתי דרכי ההנחיה (הטקסטואלית והאורקולית) נועדו לסייע לתלמידים לבחור את ערוץ הקלט המיטבי שלהם.

כתובת הפעילות:

לתרגיל מסכם התלמידים היו צריכים ליצור קומיקס המחייב הבנה עקרונית של תהליך פיתוח ההמצאה. המלל בקומיקס מועט יחסית, ולכן המדיה מתאימה במיוחד לתלמידים לקויי למידה.

הנחיות טכניות
סרטון הנחיות לפיתוח קומיקס באמצעות toondoo (אורית בן חיים)


הנחיות להקלטה קולית באמצעות voki (אנגלית)

הנחיות להקלטה קולית באמצעות voki (עברית) - בית ספר רמז, נהריה

ולסיכום: זהירות בבקשה!

למי שמתוודעים לראשונה ליישום הטכנולוגי ולהוראה תקשובית מומלץ בחום לשלבו ב"קטן" בפעם הראשונה. גם עם הכנה מוקפדת עלולות לצוץ בעיות טכניות בשלב ההפעלה. למשל, בחירה ביישום של גוגל למשתמשים שאין להם חשבון בגוגל עלולה ליצור בעיה לתלמידים להיכנס ליישום הנבחר. תקלות שכיחות אחרות הן גרסאות "אופיס" שונות במחשבי התלמידים אשר מונעות מהם להיכנס להנחיות לפעילות או דפדפנים שהיישום הנבחר אינו תומך בהם. הכוונה איננה להבהיל את מי שאינם מרגישים בטוחים בסביבות טכנולוגיות, אלא רק להכינכם כיאות לקראת הפעילות ההוראתית המתוקשבת. אגב, כיצד אני מתמודדת עם מהמוּרות טכנולוגיות מסוג זה? אני מבקשת סיוע מהתלמידים; הם תמיד נענים בשמחה.

אל תחששו לנסות להיעזר בתלמידיכם – זה עובד!


מקורות

גורן, ח', ג' קורץ וד' חן, 2011. "הערכת ייצוגי ידע דיגיטליים בקורס משולב תקשוב", י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי וי' יאיר (עורכים), האדם הלומד בעידן הטכנולוגיה, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 228–238.

פורת, נ', וג' קורץ, 2012. "ייצוגי אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה בבלוגים לימודיים", י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' יאיר וי' קלמן (עורכים), האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 191–201.

פלג, א', וג' קורץ, 2012. "הצד השני של המטבע": ייצוגי נטיות חשיבה בבלוג למידה, מחקר שהוצג בכנס מיט"ל העשירי.

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח