מס"ע - מגמות עתידיות בהתפתחות בתי ספר והשפעותיהן על התפתחותו המקצועית של המורה
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
29.12.04 סיכום   

מגמות עתידיות בהתפתחות בתי ספר והשפעותיהן על התפתחותו המקצועית של המורה

מהמדור: סביבות למידה

מקור: "מורים בעולם של שינוי – מגמות ואתגרים", בערכית שרה גורי-רוזנבליט, האוניברסיטה הפתוחה.

מגמות עתידיות בהתפתחות בתי הספר

אפשר לאפיין כמה שינויים שחלו בשנים האחרונות באופן ההוראה ובאופן הלימוד בבתי הספר, וגם במבנה הפיזי של המוסדות. שינויים אלה, תוצאה של שילוב טכנולוגיות חדשות במסגרות החינוך, ימשיכו להתחולל במוסדות החינוכיים גם בעתיד, וייתכן שחלק מהמוסדות אף ישנה לגמרי את צורתו ואת מאפייניו העיקריים, כפי שכבר קרה בכמה מקומות בעולם:

א. סביבת הלמידה - דור התלמידים הנוכחי חשוף ללמידה המשתמשת יותר ויותר במדיה הדיגיטלית - השימוש בתקשוב מאפשר פיתוח קורסים וירטואליים על ידי מומחים מובילים בתחום, ללא תלות בזמן ומקום. כך זוכה גם אוכלוסיית הלומדים בפריפריה ליהנות מהוראה ברמה גבוהה, תוך שימוש בעזרי לימוד אשר לעתים אי אפשר להשיג בה.

ב. הידע - בעתיד צפוי שרכישת ידע לשמו תפחת במסגרת בית הספר, והדגש יושם על רכישת יכולת השימוש בו. הלומד העצמאי יוכל לקבל תשובות לשאלותיו דרך מקורות מידע מגוונים, כמו האינטרנט, בתנאי שידע להציב את השאלות המתאימות.
הלומד יקבל את הידע והמידע ב"זמן אמיתי" - זוהי למידה אינטראקטיבית שבה הלומד קובע לעצמו את קצב הלימוד ונושא ההתמקדות, ומשתמש בו בזמן בכמה ערוצים והיפרמדיות המאפשרות התקדמות בלימוד באופנים שונים.
גם הייצוג של הידע משתנה מייצוג מבודד שהוא טקסט סביל וסופי, לעבר ייצוגי ידע אחרים שיש להם דרכי קישור.
רשתות התקשורת מאפשרות קישוריות בין כל ייצוגי הידע שנעשה זמין תוכניות הלימודים נעשות פתוחות לכל, ואילו מנגנוני הפיקוח של מוסדות החינוך עלולים לאבד מיכולתם לבקר את איכות הידע והמידע הנרכשים (חן, 1999).
גם תפיסת ידע המורים תשתנה. הידע הפדגוגי של המורה עלול לאבד מעט מחשיבותו, מאחר שהמורה עשוי לתפקד כאפשר (facilitator) של סביבת למידה שיתופית ולא תתמקד בהפצת הידע.

ג. המורה- המורה הופך להיות סוכן חברות אחד מני רבים ונעשה משתתף פסיבי יותר בשיחות בכיתה, תפקידו בעיקר לעודד שיחות, ולא להובילן.
המורה בבית הספר העתידי עשוי לשמש "ברוקר של מידע", שיתווך בין התלמידים למקורות הידע (עידן, 1995), או דמות "וירטואלית" כלשהי.
נגישותו הרבה של המורה ללומד תדרוש ממנו מומחיות בתחום הוראתו והנחיית תלמידיו, פתיחות לביקורת והשתייכות לקהילת עמיתים רחבה, אשר הלמידה עבורם היא תהליך מתמשך לאורך כל החיים.
יש הטוענים כי דוקא בשנם הבאות יהיה חשוב לשמור על קהילה פרופסיונלית של מורים, שעשויה לתפקד כקבוצת תמיכה חושבה בעת המעבר לדפוסי ההוראה החדשים.

ד. דרכי הוראה / למידה וחומרי לימוד על הלומדים תיפול אחריות לדאוג לפיתוח כישורים ומיומנויות של לימוד עצמאי (קרמר-חיון, 1995). הלומדים יצטרכו להציב שאלות הדורשות בדיקה וחקר, ולא לנסות לספק תשובות לשאלות. ספרי הלימוד ילכו וייעלמו ובמקומם ישתמשו הלומדים בחומרי למידה ממוחשבים. התהליך לא ישתנה "בן לילה", לטענת Noam (1998) הספרים במתכונתם הנוכחית יתקיימו בצד אמצעים אחרים להעברת מידע ויש לראות בהם "מכשיר להעברה, מכל אחסון".
ההיפרטקסט מאפשר לתלמידים מחד למצות את הרעיון הלומד העצמאי המנותב ומונע ללמוד על פי תחומי העניין ויכולתו, ומאידך, תלמידים ההולכים אחר העדפותיהם ללא הכוונה של מומחה עלולים למצוא את עצמם במצב של בלבול, שיביאם לתסכול מתמשך.

ה. התלמיד – התלמיד המשקיע בלמידה ממקורות הידע והמידע המגוונים חש עצמו מומחה בתחום התעניינותו ומפתח כישורים ויכולות לעתים אף יותר ממוריו. הלומדים משתמשים בשיטות לימוד המשלבות טכנולוגיות חשים במידה רבה של אוטונומיה ויצירתיות בהשוואה לאופני הלמידה המסורתיים. כמו כן תלמידים הלומדים באמצעות תקשורת בתיווך מחשבים עשויים לאמץ דפוסים חדשים שבהם ילמדו בקבוצות שאינן תלויות-מקום. הם מחליפים דעות עם מיגון בעלי ידע ומידע וכתובים עבודות חקר בעזרת סוכני ידע רבים (Hiltz, 1994)
השינויים העשויים להתחולל במסגרת הקיימת של בתי הספר משקפים את הגישה הקונסטרוקטיבית ללמידה. במסגרת גישה זו התלמידים חדלים לתפקד כמכל ריק שהמורה "שופך" לתוכו חומר שנלקח מהמאגר שהמבוגרים החליטו מראש על תוכנו.

ו. מבנה המוסד החינוכי וייחודיותו – אפשר להניח כי בעתיד הנראה לעין בית הספר ימשיך לתפקד כמוסד חינוכי עיקרי. סביר לצפות שישנה את אופיו, בייחוד לאור השינויים שיאפשרו תקשורת מהבית והתחברות למאגרי ידע.
גם מספר בתי הספר הייחודיים עשוי לגדול, כדי לתת מענה לצרכים ולציפיות של הלומדים המבקשים להתמחות כבר בגיל צעיר בנושא המעניין אותם.
המחברת מתארת שני תסריטים של מסגרות חינוך חלופיות ואת השלכותיהן האפשריות על תפקוד המורה בעתיד ועל התפתחותו המקצועית:

בית ספר מחווט (wired school)

בשנים האחרונות גדל מספר בתי הספר המתחברים לספקי מערכות תקשורת. מוסדות אלה מצטרפים ל"כפר הגלובלי" המתרחב, הכולל בתוכו מסגרות לימודיות מגוונות רבות. הפרטים אשר ימלאו את תפקיד ההוראה, ההדרכה או התיווך בין הידע ללומד יהיו מי שיענו על הציפיות והצרכים של הלומד. אלה יוכלו להיות מורים, אך גם בעלי תפקידים אחרים. בתי הספר המחווטים יוכלו לתפקד גם במסגרת מרכזי למידה אזוריים נגישים שיתבססו על צוותי מדריכים (mentors).
תסריט מסוג זה מציע שינוי מוגבל בהיקפו במערכות החינוך הקיימות. לפיכך רק שינויים מצומצמים יתרחשו במאפייני הלמידה של הצעירים ובדרכי ההוראה.

למידה בבית (home schooling)

אפשר להניח שתופעה של למידה בבית תתרחב כאשר יותר משקי בית יצוידו בטכנולוגיה ובעזרים הנדרשים כדי להתקשר למקורות הידע והמידע הנחוצים ללמידה עשירה ומגווננות. אפשרות זו עשויה לעודד את הנטייה המתגברת בשנים האחרונות לגדל ולחנך את הצעירים בביתם, ולא במוסדות החינוך הנמצאים בקהילה. למידה בבית עשויה לאפשר להורי הלומדים, ולא לנציגי הממסד או הסמכות המקומית, להיות אחראים לחינוך הילדים.
תסריט זה מעלה שאלות מהותיות כגון, מי יהיה אחראי לקבוע את ליבת תכנית הלימודים שיש ללמד את הפרטים בחברה? מי יפקח ויעריך את איכות הלמידה בבית? ועוד
ללמידה בבית שתי השלכות עיקריות הנוגעות לדמות המורה/מחנך בבית הספר:
הראשונה רואה את תפקיד המורה מאויש על ידי דמויות מחוץ למסגרת החינוכית. דמויות אלה עשויות ליטול לעצמן את תפקיד ההוראה, ההנחיה או ההדרכה.
השנייה נוגעת ל"מנהיגות ללא מנהיג" (Dede, 1994). הלומדים יהיו המנהיגים של עצמם כשהמורים יפסיקו לתפקד כמנהיגים חינוכיים המובילים לקראת מימוש חזון שהוא יציר אמונתם, ואיננו משקף דווקא את ה"אני מאמין" של כלל הלומדים.

השפעת מגמות השינוי בבתי הספר על תפקוד המורים

שני תחומים שאפשר לצפות מהם לשינויים במאפייני תפקידו של המורה:

1. מנהיגות נטולת גבולות
מורים מתווכי למידה ודמויות התייחסות עשויים לפתח זן חדש של מנהיגות שהמחברת מכנה בשם "מנהיגות נטולת גבולות", במשמעות של היעדר גבולות גיאוגרפיים. תלמידים עשויים לרקום יחסים עם פרטים או קבוצות העשויים לתרום לתהליך החברות שלהם.
משמעות נוספת נוגעת לחזון ולייעוד של בית הספר במאה ה-21. הכוונה לחזון המדגיש ערכים אוניברסאליים כמו פלורליזם ופתיחות, ערכים המתבססים על ראייה גלובלית של העולם כולו.
מצד שני, לעתים ימצאו המורים את עצמם נקראים להקריב את תפיסתם הפלורליסטית ואת פתיחות מחשבתם למען האינטרסים של הקהילה הספציפית שבה הם פועלים.

2. מנהיגות המבוססת על אוריינות טכנולוגית ומנהיגות צוות
כדי להצליח בתפקידם על המורים המובילים או המנהיגים להכיר כמה עקרונות חשובים הקשורים לשינוי ארגוני, תכנון טכנולוגי, אתיקה, הוראה, למידה ותשתית. על המורים לאמץ סגנון של מנהיגות צוות, ולקבוע סדרי עדיפויות למשימות שיש למלא. מנהיגות המבוססת על אוריינות טכנולוגית תדרוש מהמורים לתפקד יותר כמנהיגים פרופסיונליים, אשר עיקר עיסוקם בפתרון בעיות.

התפתחות מקצועית של מורים

השינויים במסגרות החינוך העתידיות עתידים להציב בפני המורים והמדריכים דרישות בתחומים האלה:

א. רכישת מיומנויות שליטה במאגרי מידע ובמקורות ידע, והעמקת המומחיות בתחום הדעת.
המורה עשוי למלא תפקיד פסיבי יותר מאחר שתפקידו העיקרי יתרכז בהיותו מקור ידע ומידע והוא עשוי להפוך לסוכן אחד מני רבים בתהליך הלמידה של הצעירים, והשפעתו עליהם תהיה מוגבלת.
המורים יזדקקו להציב אתגרים אינטלקטואליים ללומדים, וכן להתעדכן באופן קבוע ורצוף בחידושים והתפתחויות בתחומי הוראתם.

ב. הבנה לצרכים החברתיים והרגשיים של הצעירים המתבגרים.
על המורים או המדריכים להוות דוגמא ודמות לחיקוי למתבגרים. תפקידם החינוכי של המבוגרים במערכת החינוכית לא יאבד בעתיד, אלא אולי אף יתחזק, אם סוכני חברות אחרים , אשר יחליפו חלק מסגל המורים בזכות הידע והמומחיות שצברו, לא ימלאו פן זה אצל הצעירים.

ג. פיתוח האחריות אצל התלמיד לתהליך הלמידה.
המורים יצטרכו להציע ללומדים תכניות לימודים אשר יתאימו ליכולות ולתחומי העניין של כל פרט. לשם כך יהיה עליהם לרכוש ידע בתחום תיאוריות הלמידה ולהבין את הרציונל שמאחורי מגוון תכניות הלימודים.

ד. פיתוח רגישות לסביבה ולדרישות החדשות שהיא מציבה באופן קבוע ומתמשך
רגישות החמורה לסביבה המשתנה עשויה לדרוש ממנו לפתח יכולת לאתר בעיות מורכבות ודרכים לפתור אותן, וכן יכולת ליישם ידע מסביבות שונות. תפקיד המורים והמלווים האחרים בתהליך החינוך הוא להמשיך לטפח בצעירים ביתר שאת את המחויבות כפי הקולקטיב, כדי להפחית ממידת סכנת הניכור החברתי העשוי להתפשט בחברה עקב השינויים התכופים שיכולו בה.

ה. תפקוד בתנאי אי-ודאות
על המורה יהיה להתמודד עם יותר מצבים בלתי ידועים מראש, וגדולתו תיבחן ביכולתו להציע למצבים אלה פתרונות לא שגרתיים אשר יאפשרו לו להתמודד אתם בצורה יעילה ביותר. במסגרת ההתפתחות המקצועית של המורים יהיה עליהם לתפקד כעתידנים, המציעים תרחישים אפשריים למצבים העשויים להתרחש במהלך תפקודם כמורים או מדריכים של הלומדים.

ו. עבודה בצוות.
הלמידה בעתיד תהיה צוותית. התפתחותו המקצועית של המורה תצטרך להתמקד בהשגת הרציונל התיאורטי ליישום שיטת עבודה זו וגם להכיר את הטכניקות ליישומה בפועל.


לסיכום, על המורה יהיה להקדיש משאבים רבים, בעיקר זמן, להתפתחותו המקצועית. על המורה יהיה לשלוט במגוון מאגרי המידע הקיימים, להעמיק את ידיעותיו בתחום מומחיותו, אך גם לרכוש ידע בתחומים שאינם קשורים לנושא מומחיותו.
שליטה במגוון מאגרי הידע תדרוש מהמורה להיות לומד לכל החיים, המתעדכן בשיטות ובתוכני לימוד חדשים כדי להשביח את הלמידה ולגרות אינטלקטואלית את הלומדים. אפשר לצפות שמידת ההטרוגניות של התלמידים תהיה בעתיד רבה יותר מהיום, וכדי לקבל אתה אחר, יהיה על המורה להציג פתיחות מרבית ולהעניק לפרט את הלגיטימציה לטפח את העדפותיו גם אם הן נוגדות את ה"זרם המרכזי".
מורים אשר יוערכו הערכה נמוכה על ידי הלקוחות ונציגי הקהילה, עלולים למצוא עצמם בלתי אטרקטיביים בשוק שבו הלומדים עשויים להיות הכוח העיקרי שיקבע את מהלכיו.
יתכן שעקב השינוי בהגדרת תפקידם, יעדיפו המורים לוותר על אותם בסיסי כוח המוענקים להם מתוקף מינויים הפורמלי כדי להשתמש במקורות כוח אישיים כמו כוח המומחיות או כוח הזיקה. בשנים הבאות ייאלצו המורים להשקיע יותר מאמץ ונכונות לעבוד בצוותים, עבודה שהיא ברובה בין תחומית ומיועדת לפתור בעיות מורכבות המתרחשות במציאות תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים חדישים (סלומון, 1997)
ההכשרה להוראה תצטרך לכלול שינוי תפיסתי אצל המורים, תוך הדגשת החשיבות בטיפוח הרעיון של לומדים המנהיגים את עצמם או את עמיתיהם. התפתחותם המקצועית של המורים תצטרך לכלול גם הכנה לקראת התמודדות עם עתיד בלתי ידוע או ודאי.


ביבליוגרפיה

חן, דוד (1999). בית-הספר העתידי "כרמים". בין תיאוריה למעשה, תל-אביב: הוצאת רמות – אוניברסיטת תל אביב.

סלומון, גבריאל (1997). סביבות למידה קונסטרוקטיביות חדשניות: סוגיות לעיון, חינוך החשיבה, 8, עמ' 29 – 37.

סלומון, גבריאל (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע, חיפה: אוניברסיטת חיפה / זמורה ביתן.

עידן, אשר (1995). תרומת התקשוב לטי.קיו. אם. החינוכי: מיקרו  ומקרו, מחשבים בחינוך, 34, עמ' 12 – 19.

קרמר-חיון, ליה (1995). דימויי מנהלים והכשרתם. מבט עתידני, בתוך: תכנון מדיניות החינוך – ניירות עמדה התשנ"ה – התשנ"ו, כרך ב': הכשרת כוח-אדם פדגוגי. ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט, עמ' 209 – 232.

Dede, Chris. (1994). Leadership without followers. The Computing Teacher, 20(6), 9 – 11.

Hiltz, Starr R. (1994). The Virtual Classroom. Learning without Limits Via Computer Networks. Norwood, NY: Albex Publishers.

Noam, Eli M. (1998). Will books become the dumb medium? Educom Review, 33(2), 18 – 24.