מס"ע - התנהלות הומנית בגן ילדים: תוכנית הוליסטית ברוח התפיסה ההומניסטית
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
19.03.12 תקציר    הדפסה מאמר
תגובות
מאמר ותגובות

התנהלות הומנית בגן ילדים: תוכנית הוליסטית ברוח התפיסה ההומניסטית

מהמדור: חינוך קדם יסודי

משרד החינוך, גף ניסויים ויוזמות חינוכיות , ירושלים , 2011

ראה גם : קובץ מצורף בטור המידע מצד שמאל ( "חומרים נוספים" ) . המאמר  המצורף נכתב ע"י גילה יצחקי.

ספר על ניסוי חינוכי, בגן הילדים "חיננית" בחולון.

 בניסוי זה היו שותפים, מנהלת הגן – גילה יצחקי , הגף לניסויים ויזמות במשרד החינוך, הפיקוח על הגיל הרך של מחוז תל אביב, עיריית חולון, והמכון לחינוך מתקדם של מכללת סמינר הקיבוצים.

הספר מתאר שש שנות עבודה משותפת של עשייה חינוכית, הפצת התכנים והדרכים לגננות נוספות, וכתיבת ספר הניסוי.

מובילת הניסוי : גילה יצחקי

מאפיינים  , יעדים , פיתוח והטמעה

1. זרימה חופשית בפעילות הילדים , המושתתת על חירות ובשלות : על יסוד ההכרה שחופש אמיתי הוא פונקציה של התפתחות ובשלות, כבר בהגדרת הניסוי הוצג השילוב בין המטרה של מימוש עצמי, לבין מטרות של אחריות חברתית ועושר תרבותי. הלכה למעשה, הדבר ניכר בפעילות הלימודית והחינוכית בגן , אשר מדגישה את השילוב בין הרחבת חופש הבחירה והאוטונומיה האישית לבין פיתוח יכולות של הנהגה עצמית ואחריות אישית וקבוצתי. בשגרת היום-יום , ילדי הגן רשאים לפעול בכל המוקדים- בלי הגבלת כמות הילדים, ועם עידוד רב ליוזמות אישיות, ליצירתיות , למקוריות ולספונטניות. אולם הדבר נעשה תוך הדגשת הנורמות המחייבות : כבוד , הגינות ושמירת "האמנה הגנית" שנכתבה בשיתוף הילדים, ומתוך הכרה עצמית שלהם בחשיבותן של נורמות התנהגות אלה. עדות להתקדמות בהגשמת יעד זה ניכרה בכך שהילדים הדגישו שחשוב לשמור על נורמות ההתנהגות: כבוד, סובלנות, ורגישות לזולת, או כפי שהם התבטאו , " להתנהל בגן בכבוד ובדרך הומנית" . בגן התפתח אקלים חינוכי בטוח ומוגן, שבו הילדים חשים חופשיים לפעול במרחב על פי היוזמות והרעיונות שלהם, בלי לחשוש: כך נולד הערך המוסף של פניות ללמידה, ושל עלייה בפוריות וביצירתיות במוקדי הפעילות בגן. יותר מבעבר , ניתן לראות את הילדים "זורמים" בחופשיות ובטבעיות משולחן יצירה אחד למשנהו, כדי להשלים את עבודותיהם, מתכננים ובונים ביצירתיות ובשיתופי פעולה במוקד הקוביות, פועלים במרכז תיאטרון הבובות כמחזאים , כבמאים , כשחקנים , כמעצבי תלבושות וכבוני תפאורות.


2. כתיבת "אמנת ההתנהלות בגן ניסויי חיננית" , בשיתוף הילדים וההורים , ומיסוד "שולחן הכבוד" : שני מהלכים אלו הובלו כדי לייצור מסגרת ערכית ושפה משותפת לחשיבה ולהתנהגות, וכן להקים מנגנונים יום-יומיים לבירור עניינים ולפתרון מחלוקות. כך נוצרה תודעה נורמטיבית משותפת, שהיא תנאי יסוד לחברה מתפקדת מתוקנת והוגנת.

3. שיטת "רגעים חינוכיים" , המתמקדת באיכויות ובהתנהגויות הומניסטיות בהיבטים ספציפיים של חיי הגן " רצפים של זמנים ושל פעילויות- דוגמת רגע של "בוקר טוב" וקבלת הילדים וההורים, רגע של קריאת ספרים, רגע של ארוחה, רגע של יום הולדת , רגע של תיאטרון, רגע של יצירה אמנותית, או רגע של פתרון מחלוקות בשולחן הכבוד- אשר הגננות נדרשות להטעין אותם ביסודות הומניסטיים של הצמחה אינטלקטואלית , רגשית , מוסרית או יצירתית.

4. עיצוב סביבה מרחבית חינוכית , המתבטאת בסביבות לימודיות עשירות באמצעים מעודדי צמיחה אישית והרמוניה חברתית : מהלך זה כלל ארגון שולחנות היצירה בהתאם לתכנית, דהיינו , כך שתתאפשר התנהלות עצמית ויוזמה חופשית לשם הבעה יצירתית אמיתית של הילד. כמו כן , הועמדו שולחנות יצירה קבועים להדבקה, לציור בצבעים ובגירים למיניהם, כיור ניקיון ורחצה , מגוון חומרי יצירה לסדנת חומרים. עוצבו מחדש פינות הגן ומרכזי הפעילות, כולל הרחבה ניכרת של פינות הספרייה ותיאטרון הבובות. באותו זמן עוצב מחדש גם מרחב המשחקים והפעילות בחצר, תוך הדגשת העקרונות של ריבוי אפשרויות , בטיחות וחזות אסתטית כגירוי לפעילות .

פעילויות אמנות :

  •  הכרת מגוון יצירות אומנות. 
  •  הכרת טכניקות ציור ופיסול.
  •  קביעת ארבעה מוקדי יצירה קבועים ומגוונים בחומרים.
  •  מתן חופש לבחירת:
    אופי היצירה, מגוון החומרים, זרימה משולחן יצירה אחד למשנהו. 
  •  עידוד יוזמות וחשיבה מקורית. "לפעול איך שרוצים, ממציאים ויוזמים" 
    הדגשת התהליך ביצירה.
  • עידוד ליצירות משותפות.

 

5. צמצום האלימות בעקבות פיתוח כישורים שכליים , רגשיים מוסריים וחברתיים: כפי שעלה בפרויקט "מורים חוקרים" , שבחן את השפעת השיח ההומניסטי על מידת האלימות ועל הדרכים לפתרון בעיות בגן. ב גן ניסויי "חיננית" נצפו פחות מקרים של התנהגות אלימה בהשוואה לקבוצת הביקורת. מצד אחד, היו פחות מקרים של גילויי אלימות- פיזית ומילולית , ומן הצד האחר נצפו יותר דרכים חיוביות לפתרון קונפליקטים: הומור , שיקול דעת, ריסון עצמי, גישור, פשרה, בירור המסתמך על "האמנה הגנית" וכדומה. יש השקעה מתמדת בתרבות שיח מפותחת של הילדים בגן ובאכיפה של "אמנת ההתנהגות הגנית" . התפתחה בגן תרבות של אחריות מוסרית –אישית וחברתית – שאחד מפירותיה הוא צמצום היקף האלימות בגן והרחבת השימוש בהנמקות הגיוניות ומוסריות.

תכנים משולבי ערכים : אל תכנית הלימודים הליבתית של משרד החינוך על ציר מעגל השנה, נשזרו תכנים חינוכיים הומניסטיים בדמותם של ערכי ההיגיון, ההגינות , ההרמוניה, האחווה , הכבוד ההדדי והדיאלוג. לשם דוגמא, ההתוודעות לחג הפורים ולמסורות הכרוכות בו נעשתה תוך התמקדות בהבדלים שבין שלטון מלוכני לשלטון דמוקרטי, בין התייחסות עריצה ומפלה להתייחסות הומנית והוגנת, כמו גם תוך הדגשת ההתייחסות הבלתי ראויה כלפי נשים בכלל, וכלפי המלכה ושתי בפרט- דבר העומד במנוגד למחויבות ההומניסטית והדמוקרטית לשוויון ערך האדם בכלל , ולשוויון בין המינים בפרט.

  • ספרות ילדים בגן "חיננית" 
    בחירה מושכלת של יצירות ספרות – ליצירת אקלים חינוכי הוליסטי. 
    פענוח כוונות, רמזים תרבותיים וסיפורים מתוך האיורים והשפה החזותית. 
    יצירת משמעות באמצעות קישורים בין תכני הספרים לספרים אחרים ולחייהם האישיים.

    עץ הדעת וענפים אומנותיים כאמצעי להצמחת האישיות: התייחסות אל "עץ-הדעת" ואל ענפי האומנות, לא כאל חבילות ידע ומיומנויות שיש לרכשן , אלא כידע המתורגם לצמיחה אישית ולפעילות משופרת בשגרת היום-יום. בנוסף נקבעו בתוכנית הנקראת תפו"ח – תוכנית פיתוח חינוכית, יסודות חינוכיים המשמשים כעקרונות מנחים להעצמת היחיד והקבוצה , כדי לבסס התנהלות הומאנית בגן.

    6. יישום הרעיונות של רוג'רס במסגרת גן הילדים , והעתקתם , למעשה מהסביבה הבית-ספרית למרחב גן הילדים. בחירה אישית: הילד הוא אדם חופשי המסוגל וצריך לבחור בעצמו מה ואיך ללמוד. הוא נמצא במרכז ההוראה . הילד משתתף בקביעת הנושאים הנלמדים, מתכנן את תהליך הלמידה , מבצע ואף מעריך את משמעותה. במסגרת גן הילדים תהליך זה מתרחש בו-זמנית עם הקניית הרגלים בסיסיים , הנגזרים מרמתו ההתפתחותית של הילד. למידה "משמעותית" : הילד הוא אדם שלם המורכב לא רק מקוגניציה, אלא גם מרגשות ומקשרים חברתיים. בדיאלוג הרוגיריאני יש להתייחס לרגשותיו של הילד, הן כאל אמצעי , הן כאל מטרה. לכן על הגן להציב לעצמו מטרות גם בתחום הרגשי, ולא רק הקוגניטיבי. למשל שהילד יהיה אכפתי, אחראי , רגיש , מכבד את הזולת. הלמידה צריכה להיות למידה מעשית-חווייתית , למידה שמפעילה מערך רגשי ואינטלקטואלי ( מתוך הפרק בספר : דוד הררי, " אקלים חברתי מיטבי: גן, משפחה וקהילה. )

    לאתר האינטרנט של "גן חיננית"

    פרק " התנהלות הומאנית" באתר האינטרנט של "גן חיננית"

    ראה גם :

גן ניסויי "חיננית" בחולון - גן בהתנהלות הומנית

גדעון לוין , מה ההבדל בין "גן זורם" לבין "גן פתוח"? האין זה רק שינוי נוסח לאותה צורת עבודה?

קיים הבדל הן בעבודה המעשית והן בהשקפה החינוכית. "הגן הפתוח" היווה בראשיתו תגובה קיצונית על הגן המובנה המקובל בארצנו, שלא השאיר לילדים שום זכות החלטה על בחירת פעילויותיהם. "הגן הפתוח" לעומת זאת אפשר לילדים לעשות כרצונם. בקיבוצים בימים ההם הילדים היו חופשיים לעשות כרצונם בגן הילדים, אך לעיתים נעלמו מן הגן ושוטטו בחצר המשק ללא ידיעת המחנכות. לעומת זאת "הגן הזורם" מאפשר לילדים זרימה חופשית של פעילותם לפי בחירתם – אך קובע "חוקי מסגרת" מוגדרים מאד. חוקים אלה מוסברים לילדים והם נדרשים לקיימם. הם נקבעים על ידי המחנכות וקובעים התנהגות נדרשת בתחומי הבטיחות, היחס לרכוש וציוד הגן ואל תוצרי הפעילות של ילדים אחרים ואת אופן השיחה איתם ועוד. ההבדל הטכני הוא אפוא בקביעת נוהגים המחייבים את הכל – או בהימנעות מכך.

ההבדל ההשקפתי אומר, שיש לכבד את עצמאות הילד אשר יחד עם זאת נדרש לקיים "תרבות חינוכית" המחייבת את כולם.

קישור

תיאורית זרימת הפעילות - כתשתית לעשייה חינוכית בגן-הילדים הישראלי ( ד"ר  יעל דיין )

תגובות (2)

17.10.12 שרה כץ
אשמח לרכוש את החוברת.
17.10.12 שרה כץ
אני מעונינת לרכוש את החוברת .האם זה אפשרי?