מס"ע - מודל שיטת ההוראה ההפוכה: התמונה המלאה
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
06.06.11 לינק    הדפסה מאמר
תגובות
מאמר ותגובות

מודל שיטת ההוראה ההפוכה: התמונה המלאה

מהמדור: דרכי הוראה

Gerstein, Jackie . "The Flipped Classroom Model: A Full Picture" User Generated Education Blog. June 13, 2011. 


מפאת הפופולאריות האקדמית של אקדמיית קאן (Khan), רעיון ההוראה ההפוכה הפך נפוץ ובר-מהימנות במעגלים של אנשי חינוך. רעיון זה ניתן לתמצות באופן הבא: שינוי אופן ההוראה כך שהלומדים (סטודנטים או תלמידים) יהיו קשובים להרצאה, כאשר נעשה שימוש בשיעורי הבית לצורך העברת ההרצאה, כאשר התלמידים מאזינים להרצאה בווידאו בבית ואז הכיתות עצמן הופכות בתהליך זה למעבדות פעילות, מבלי לשנות את תוכן הלימוד המקורי. במהלך הפעילות בכיתה יש התייחסות לבעיות סבוכות, עבודה בקבוצות, מחקר, שיתוף פעולה ויצירה. כל זאת על בסיס ההרצאה שהלומדים צפו בווידאו בבית.

היתרון במודל זה הוא שהתוכן הלימודי הופך לנגיש יותר וקל לו ללומד להתמצא בו.  ניתן גם להקנות ללומדים, אם זה תלמידים או סטודנטים, מיומנויות למידה מעמיקות כאשר הם מתנסים בלמידה פעילה בכיתה ושומעים בבית את ההרצאה בווידאו.

חברת סיסקו (Cisco), מציגה את היתרונות בשימוש בווידיאו בתהליך ההוראה והלמידה:

* ביסוס דיאלוג וחילופי רעיונות בין סטודנטים/תלמידים, מחנכים ומומחים בתחום הלימוד ללא מגבלות גיאוגרפיות.
* ההרצאות הופכות לשיעורי הבית, בעוד זמן השהייה בכיתה מנוצל לטובת עבודה משותפת של הסטודנטים/לומדים, לרבות עריכת ניסויים, דיון ועבודת מעבדה.
* הרחבת הגישה למשאבי מידע מרוחקים, כגון מורים וארגונים המומחים בנושא. הרחבת הגישה מאפשרת ליותר סטודנטים ללמוד ממיטב המקורות ולהיחשף לקוריקולום מאתגר.
* גישה לקורסים במוסדות מן השורה הראשונה, המאפשרת לכל תלמיד להתקדם בהתאם ליכולתו ולקצבו.
* הכנת התלמידים לקראת העתיד, כאזרחי העידן הגלובאלי, באמצעות חשיפתם לשיח עם סטודנטים נוספים ומרצים מכל רחבי העולם.

על אף היתרונות הרבים הטמונים בשימוש בווידיאו בבית בתהליך ההוראה והלמידה, יש להתייחס גם לבעיות הקיימות ביישומו. כאשר נדרשים מורים להמיר את הרצאותיהם בכיתה בהרצאות מוקלטות בהן צופים התלמידים בבתיהם, נוצר חלל בזמן השיעור, אותו מתקשים רבים מן המחנכים למלא באופן פורה. סאל קאן (Sal Kahn), מחלוצי שיטת ההוראה ההפוכה, אינו מציג דוגמאות לפעילותם הכיתתית של התלמידים והמורים שבאקדמיית קאן (Kahn Academy), מלבד אלו בהן נצפים ילדים ישובים מול מסכי המחשבים הניידים, מבצעים תרגילים וצופים בהרצאות. כלומר, בבחינת התנהלות התלמידים באקדמיה של קאן, אין אנו נתקלים בתהליך ההתקדמות המצופה, בו מתמודדים הילדים עם בעיות מורכבות לאחר שהתמודדו בהצלחה עם הדרישות הבסיסיות יותר. ההתמקדות, אם כן, אינה פוגשת במושא הנכון.

כך, המסר המועבר הוא שהמורים יכולים לעשות ככל העולה על דעתם במהלך הזמן בכיתה, אולם אין מסר זה מספק לביצוע המעבר המוצלח למודל ההוראה ההפוכה. לכן, ישנו צורך במודל שיהווה עבור המורים מסגרת יעילה ויסייע להם ליישם את השיטה החדשה. בכדי לייעל תהליך זה, השימוש בהרצאות מוקלטות צריך להתבצע בתוך מסגרת רחבה יותר של פעילויות למידה – בתוך מודלים מבוססים של למידה, ובגבולות קונטקסט ברור יותר ליישום.
להלן הסבר של מודל ההוראה ההפוכה, המתייחס למסגרת הרחבה יותר של פעילויות למידה, והמבוסס על תיאוריות למידה ומודלים של מחזורי למידה חווייתיים (Experiential Learning Cycles) ועל פורמט מעגל הלמידה של ברניס מקארת'י (Bernice McCarthy: Cycle of Instruction):

ההתגייסות החווייתית: הפעילות

מחזור הלמידה לעתים תכופות מתחיל בשלב הפעילות החווייתית. זוהי פעילות אותנטית הטומנת בתהליכה התגייסות כוללת של חושי התלמיד. התלמידים חווים את ה"עכשיו", מתחברים באופן אישי להתנסות, ושואפים ליצוק משמעות לתוך ואודות הפעילות.
התלמידים מפתחים עניין כלפי הנושא בעקבות ההתנסות. טענה זו עולה בקנה אחד עם קו חשיבתו של ג'ון דיואי (John Dewey), לפיו להתנסויות ולחוויות חשיבות ראשונה במעלה בתהליך החינוך וההכשרה. משום כך, על המורה מוטלת האחריות להבנות ולארגן סדרת התנסויות אשר תשפיע באופן חיובי על פוטנציאל החוויות העתידיות של הלומד. דוגמאות להתנסות חווייתית כוללות סימולציות, ניסויים מדעיים, ומלאכות אמנות.

הסביבה: פעילויות אלו מעוצבות ליישום בכיתה ולעתים תכופות מתבצעות בקבוצות. בקורס משולב, אלו הן פעילויות מסונכרנות המתבצעות במהלך מפגשים פנים-מול-פנים, בעוד שבקורסים מתוקשבים במלואם, באות פעילויות אלו לידי ביטוי בדרישה מן התלמידים לבקר באירוע קהילתי זה או אחר, במוזיאון, או בארגון פעילויות וסימולציות מקוונות המתבצעות בזמן אמת.

קשרים רעיוניים: ה"מה" 

 הלומדים מטמיעים את הרעיונות אותם חוו בפעילות ההתנסותית, באמצעות העמקה והתמקדות בדבריהם של המומחים בתחום. המידע מועבר באמצעות הרצאה מוסרטת, אתרי אינטרנט עתירי תוכן והדמיות שונות. מקארת'י מחזקת את הטענה כי יש להציג תוכן באופן נגיש. על ידי הענקת משאבים מקוונים ללומדים, התלמיד יכול להחליט מתי וכיצד להשתמש במדיה. זהו הערך המרכזי במודל ההוראה ההפוכה – מצגות ידע נשלטות על ידי הלומד ולא על ידי המרצה, כפי שמתרחש בסביבת הלמידה וההוראה המסורתית.
שלב זה כולל חלק של צ'אט מקוון בו ניתנת לתלמידים ההזדמנות לשאול שאלות ולעסוק בסוגיות בנושא הנלמד. באמצעות הצ'אט יכולים הסטודנטים לקבל מענה לשאלותיהם הן מסטודנטים נוספים והן ממחנכים.
הסביבה: חומרים אלו משמשים את הלומדים במקום ובזמן לבחירתם. התלמידים יכולים לבחור את סביבת הלימוד ולעסוק בחומר בו הם מגלים עניין מיוחד, או לשוב ולחזור על חומר עמו הם מתקשים.

הקניית משמעות: ה"אז מה

הלומדים מהרהרים בהבנתם את הנושא בו עסקו בשלבים הקודמים. זהו שלב של הרהור עמוק אודות מה שחוו בשלב הראשון ומה שלמדו במהלך השלב השני. הלומדים יכולים לבטא ולהבנות את הבנתם את החומר או את הנושא הנלמד באמצעות כתיבת בלוגים או הקלטות וורבליות של שמע ווידיאו. במסגרת מערכת בית הספר הסטנדרטית, ייחשב שלב זה לשלב בו נבחנים הסטודנטים בהבנתם את החומר.
הסביבה: אם ניתן, יש לאפשר לתלמידים לבחור הן את העת בה יהרהרו בחומר ויקנו לו משמעות, והן את משך הזמן לו הם זקוקים בכדי להשלים את התהליך בהצלחה.

הדגמה ויישום: ה"מה עכשיו"

במהלך שלב זה, הלומד נדרש להדגים את חומר הלימוד וליישמו באופן אותו הוא מוצא לנכון. שלב זה ממוקם לאחר שלב ההרהור והקניית המשמעות מכיוון שבו הלומד מתבקש ליצור מוצר אישי המבטא את נקודת מבטו והבנתו היחידנית. שלב זה תואם את הרמה הגבוהה ביותר של למידה בטקסונומית הלמידה של בלום (Bloom's Revised Taxonomy of Learninig) – רמת היצירה – בה הלומד יוצר מוצר חדש, שביכולתו לבטא נקודת מבט חדשה.

הסביבה: שלב זה מתבצע ביעילות המרבית כאשר מיושם בסביבה הכיתתית, פנים מול פנים. זאת מכמה סיבות: ראשית, המחנך יכול להדריך את התלמיד ולייעץ לו בדבר סוג הפרויקטים והכלים הראויים לשאיפותיו. כמו כן, קהל של תלמידים ומחנכים תורם למוטיבציה של הלומד ומאפשר קיומו של הזון חוזר.

סיכום:

מודל ההוראה בשיטה הפוכה מציע אפשרות לשימוש יעיל ביותר בטכנולוגיה המתוקשבת, ובייחוד, מאפשר את הוצאת ההרצאה מחוץ לחדרי הכיתות, ואת העברת השליטה בה לידי התלמיד. מודל זה נידון כאן כחלק מתמונה רחבה יותר של הוראה ולמידה. לשימוש בווידאו ישנו מקום במודלים ובשיטות הלמידה המוצעים על ידי פסיכולוגיים ואנשי מקצוע מתחום החינוך. הקניית המסגרת המלאה ליישום מודל זה ביכולתה לסייע למחנכים לשלב את שיטת ההוראה ההפוכה בסביבת ההוראה, ולתת לשיטה זו משנה תוקף בקרב מחנכים ואנשי מנהל.

קישור למאמר המקורי באנגלית ...

תגובות (4)

26.04.17 גיל עמית
אכן כיתה הפוכה הינו רעיון ישן נושן. וכפי שאמרו פרופ' גבעון ואברום האתגר הוא ביישום. הטכנולוגיה של קאן והיום גם המוקים מאפשרים ללמוד בעוד צורה בחלק העצמאי של הלמידה ההפוכה (בבית או בספריה או בכיתה). יש סיכוי שזה יקל על היישום, יש סיכוי שזה ירחיב אותו. הסיסמאות ויומרותיהן פעמים רבות מרגיזות ואפילו מקוממות, אבל אם נתעלם מכך הלוואי והתעמולה והפרסומת ללמידה ההפוכה תגרום לעוד מורים ומרצים להרחיב את השימוש בה. כנראה בעידן שלנו צריך לשווק כל דבר גם פדגוגי. מוכן לסבול את הענין גם אם הוא נעשה לפעמים בחוסר צניעות משווע אם במחיר זה הענין החיובי כשלעצמו יקודם
11.01.14 נורית רמתי    |   פיקוח מחוז ת"א
. חלק גדול מהלמידה מתרחש באמצעות פעילות גומלין חברתית שכרוכה ביחסים בין אנשים. לכן, גם תלמידים וגם מורים זקוקים לקהילות קטנות.. חשוב לבנות מנהיגות מדריכה ומובילה של עמיתים שתיצור למידה משמעותית ומאתגרת בשותפות.,(גם מורים וגם תלמידים) הלמידה מחוברת לחוזקות של היחיד, מעצימה לאו דוקא את המצויינים ,ואז הרווחים מצורה זו של למידה הם כפולים ומכופלים,בודאי בעידן שאנו מגדלים דור של אינדיבידואליסטים על כל המשתמע מכך.(מה שלטעמי הכיתה ההפוכה מנציחה)
11.05.12 יהושפט גבעון    |   מכללת בית ברל וסמינר הקיבוצים
יפה טענת אברום. האם הטלביזיה הלימודית לא אורגנה לפי הרעיון הזה? והרי באוניברסיטאות כמו םרינסטון בארה"ב, מזה עשרות שנים מלמדים כך נושאים מדעיים (כמו פיסיקה) וטכניים (כמו תיכנות). בקיצור, שם-מותג חדש אינו משנה את המציאות, אלא רק בתודעת הבורים, וכנראה הם רבים מאד. אבל כפי שכתב כומר נוצרי אחד בשם היוּ במאה ה-11, אין חטא בבורות, רק בסירוב ללמוד.
22.07.11 אברום רותם
לפני הרבה שנים היה בכתה שלי בבי"ס יסודי בירושלים היורם של הכתה שהיה מצטיין. הוא למד את נושא השיעור הבא (בחשבון) מהספר לבד, ובשיעור תמיד הצטיין, כי ידע על מה מדובר. לא ידענו שהוא מימש "הוראה הפוכה.." ושאר "מודלים". בכלל, הרעיון שהתלמידים ילמדו בבית את החומר, ובכתה יעסקו בעומק/ ברבדים העמוקים מאד עתיק וידוע. תשאלו מרצים באקדמיה שמנסים לעשות זאת שהסטודנטים יגיעו מוכנים לאחר שקראו על נושא השיעור/ המאמרים... כך שבעקרון אין שום חדש ב"הוראה הפוכה" פרט לשם כמובן שלא מייצר משהו חדש ומהותי באמת. האתגר האמיתי שלא עומדים בו הוא היישום. איך ממשים זאת הלכה למעשה. איך גורמים ללומדים לשנות פרדיגמה של כבשים מואבסים לפרדיגמה של מרעה באחו, וחוזרים בערב לדיר כשהרועה מחכה להם שם... אז צריך לשאול באמת מה החידוש האמיתי באקדמית קאן, וכשמקלפים את המילים הווידואו וסיסקו מגיעים שוב לבייסיק של מורה-תלמיד- מוטיבציה- מקצוענות. אין חדש תחת השמש, ומילים יפות לא משנות מציאות בו מורה מחוייב לשנות פרדיגמת הוראה ולומד מחויב לשנות פרדיגמת צאן מואבס, לקחת אחריות ויוזמה (גם המורה!), עם תמיכה מקצועית/ ארגונית של המערכת + מתודות פעולה קונקרטיות מעבר למאמרים נחמדים שמצוטטים הלוך ושוב ושום משב מזה לא מגיע לכתות בשטח, גם לא באקדמיה בהכללה, פרט לאיים בודדים.

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח