מס"ע - השתלבותם של בוגרי תכנית דמוקרטית במערכת החינוך
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
12.04.11 לינק    הדפסה מאמר
תגובות
מאמר ותגובות

השתלבותם של בוגרי תכנית דמוקרטית במערכת החינוך

מהמדור: הכשרת מורים, כללי

הס, איתי. "השתלבותם של בוגרי תכנית דמוקרטית במערכת החינוך". דפים 51,  תשע"א 2011. 84- 104. מכון מופ"ת:

סיכום עיקרי הממצאים של המאמר:

מאמר זה מציג מחקר שבחן את השתלבותם במערכת החינוך של בוגרי התכנית להכשרת מורים לחנוך הדמוקרטי בישראל, המתקיימת במכללת סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות.


הבסיס הרעיוני של החינוך הדמוקרטי

חינוך דמוקרטי הוא זרם בחינוך ההומניסטי, והוא מוכר כחלק מהחינוך הפורמלי במדינות רבות בעולם המערבי ובהן גם ישראל (אליעז, 1995; יובל, 2007; Biesta, 2006, 2000; Miller, 2002). עקרונות החינוך הדמוקרטי נגזרים מתפיסות חינוך של הוגים המצדדים בהנחות המוצא של הפילוסופיה ההומניסטית-חינוכית. כמה מאבני היסוד של תפיסת עולם חינוכית זו הן:

1. ראיית החינוך כפעולה הומנית במובן זה שהלומד ראוי למלוא הכבוד והאמון. התלמיד ומימושו העצמי הם שעומדים במרכז החינוך.
2. התייחסות הוליסטית: פעולת החינוך מתייחסת ל"שלמות". הלומד הוא אדם בעל אישיות שיש לה היבטים הכרתיים ורגשיים, וראוי להתחשב בהיבטים אלו. כמו כן יש להביא בחשבון היבטים חברתיים של קיום כל הפרטים בחברה באורח דמוקרטי ולטפח סובלנות כלפי האחר.
3. למידה באמצעות התנסות אישית: הלמידה נעשית תוך כדי עשייה המעוררת את הלומד לעיון ולחשיבה. הסביבה החינוכית צריכה לספק תנאים להתנסויות שונות, והתלמיד בוחר את ההתנסויות על פי מה שרלוונטי עבורו (אלוני, 1998; יובל, 2007; Ayers, 2003; Biesta, 2007, 2006; Harrison, 2002).

יישומו של החינוך הדמוקרטי

זה מספר שנים מתחולל שינוי בחינוך הדמוקרטי הן בערכים שהוא מבטא והן באופן יישומו (אבירם, 1999). בין יתר הטענות העולות כנגד החינוך הדמוקרטי בולט המעבר מהדגשת פרוצדורות דמוקרטיות בבתי הספר להדגשת תכנים הומניסטיים חינוכיים (Biesta, 2006; Eisler, 2000). התמריץ למפנה זה נבע משינוי מדיניות משרד החינוך. בעשור הנוכחי החל משרד החינוך לפעול על פי עקרון "ההכלאה המלאה" (Full Inclusion), שעיקרו הפחתת מספר בתי הספר הייחודיים הן בחינוך הרגיל והן בחינוך המיוחד (Lipsky & Gartner, 1998; Reiter, 2008). ביטוי להתפתחות היישום של החינוך הדמוקרטי ניכר בריבוי תכניות דמוקרטיות שונות המופעלות בבתי ספר שונים, גם אלו שאינם נושאים פורמלית ת התואר "בית ספר דמוקרטי". עם זאת חשוב לציין כי מספרם של בתי הספר הדמוקרטיים בארץ ובעולם מוסיף לגדול, משום שקמים גופים אחרים מלבד הממסד התומכים ומממנים את פעילותם, כגון המכון לחינוך דמוקרטי ישראל ואף גופים פרטיים.

עקב תהליכים אלה הולך וגדל הצורך בעובדי חינוך בעלי הכשרה המדגישה תפיסה חינוכית דמוקרטית הן בבתי ספר דמוקרטיים והן בבתי ספר שבהם מתפתחות תכניות ברוח החינוך הדמוקרטי. במכללת סמינר הקיבוצים הופעלה לראשונה תכנית אקדמית להכשרת סטודנטים להוראה אשר דרך הכשרתם, כמו גם העקרונות הדידקטיים שלמדו, מבוססת על עקרונות החינוך הדמוקרטי.

התכנית הדמוקרטית הניסויית במכללת סמינר הקיבוצים

התכנית הדמוקרטית הניסויית במכללת סמינר הקיבוצים היא תכנית להכשרת מורים בשיתוף המכון לחינוך דמוקרטי ישראל. ייחודה של התכנית בכך שהיא משלבת את עקרונות החינוך הדמוקרטי בדרכי ההוראה והלמידה, בתכנים ובחזון החינוכי יחד עם התכנים המסורתיים הקיימים בכל תכנית מוכרת להכשרת עובדי הוראה. מטרת-העל של התכנית היא שהבוגרים עצמם יישמו עקרונות דמוקרטיים אלה בעבודתם החינוכית.

מטרת המחקר: בשל ראשוניותה וייחודה של התכנית עלה הצורך במחקר אשר יבחן את דפוסי השתלבותם של בוגרי התכנית הדמוקרטית במערכת החינוך ובחיי העבודה, ויבדוק האם קיימים קשרים בין המאפיינים השונים של התכנית לבין דפוסי ההשתלבות הללו. לשם כך נבחנו שאלות המחקר האלה:

1 מהם דפוסי ההשתלבות של הבוגרים בחיי העבודה, והאם קיימת זיקה בין משתני רקע אישי ורקע אקדמי של הבוגר לבין דפוסי ההשתלבות האלה?
2. באיזו מידה הבוגרים שבעי רצון מההכשרה שקיבלו ומיכולתם ליישם בחיי העבודה את אשר למדו בתכנית, ואילו גורמים בהכשרה קשורים לתחושת ההצלחה של הבוגרים ליישם בעבודת את החינוך הדמוקרטי?
3. מהן תפיסות הבוגרים בנוגע להכשרה בתכנית הדמוקרטית ולקשר שבינה לבין השתלבות בעבודת ההוראה, וכיצד השפיעו ההכשרה והעבודה החינוכית על חייהם האישיים?

מתודולוגיה

שיטת המחקר: המחקר הינו מחקר אמפירי תיאורי, ונעשה בו שילוב בין שאלונים "סגורים" (עליהם השיבו 40 מבוגרי התכנית) לכלים איכותניים- ראיונות "פתוחים" (12 משתתפים).

אוכלוסיית המחקר: משתתפי המחקר הם בוגרי התכנית הדמוקרטית במכללת סמינר הקיבוצים, הרשומים ברשימת מסיימי התכנית עד שנת תש"ע. הרשימה מונה 92 בוגרים, מתוכם 48 סיימו הכשרתם במסלול מדעי הרוח, ו- 44 בוגרים אשר סיימו הכשרתם במסלול מדעים.

ממצאי החלק הכמותי

בהתייחס לשאלת המחקר הראשונה, נמצא כי 37.5% מתוך העוסקים בהוראה (15), עוסקים רק בהוראה פורמלית, 20% (8) עוסקים רק בהוראה בלתי-פורמלית ו- 12ץ5% (5) עוסקים הן בהוראה פורמלית והן בהוראה בלתי-פורמלית.
בשלב השני בניתוח הממצאים נבחנה השתלבות הנבדקים בחינוך הדמוקרטי – בתי ספר דמוקרטים או בתי ספר שיש להם ליווי של המכון לחינוך דמוקרטי.

בדיקת מובהקות הפרש הפרופורציות בין המשתלבים בחינוך הדמוקרטי מקרב בוגרי מסלול מדעי הרוח והחברה לבין המשתלבים בחינוך דמוקרטי מקרב בוגרי מסלול מדעים הראתה כי לא נמצא הבדל מובהק ביניהם (60% השתלבות מול 40% בהתאמה). עוד עלה כי מספרם הכללי של המשתלבים במסגרות החינוך הדמוקרטי (21) קרוב למספרם של אלה שלא השתלבו במסגרות אלו (19). עם זאת, בהתחשב בעובדה שמספרם הכולל של בתי הספר הדמוקרטיים הוא פחות מ- 1%, ניתן להסיק כי השתלבות הבוגרים בחינוך הדמוקרטי היא גבוהה.

שאלת המחקר נוגעת גם למאפייני העבודה של הבוגרים, דהיינו ותק והיקפי המשרה. בניתוח הממצאים נמצא כי ממוצע הוותק של העוסקים בהוראה הוא 3 שנים. היקפי המשרות שעליהם דיווחו הבוגרים נעים נעו בין 4 שעות חודשיות ל- 104 שעות חודשיות (47 שעות חודשיות בממוצע).

אשר לתחומי ההוראה נמצא כי הנבדקים שהשתלבו בהוראה עוסקים במגוון מקצועות לימוד פורמליים, כמו שפות ובמקצועות בלתי-פורמליים, כמו יוגה ופולקלור.
כמו כן נבדקה זכאותם הרשמית לקבלת התואר. נמצא כי 57.5% מהנבדקים (24) לא השלימו את כל החובות הנדרשות לקבלת התואר, רובם טענו שהם חייבים עדיין בעבודה סמינריונית אחת לפחות.

בהתייחס לשאלת המחקר השנייה (באיזו מידה הבוגרים שבעי רצון מההכשרה שקיבלו ומהיכולת שלהם ליישם בחיי העבודה את אשר למדו בתכנית, ואילו גורמים, מההכשרה או מכיוונים אחרים, מסייעים לתחושת ההצלחה שלהם בעבודתם בחינוך הדמוקרטי), נמצא כי 62% חשים כי הם מיישמים בעבודתם את עקרונות החינוך הדמוקרטי. בנוסף, עולה כי המשתנים שיש להם תרומה משמעותית לניבוי תחושת יישום עקרונות החינוך הדמוקרטי בעבודת הבוגרים הם ה"חממה", שיעורי החינוך ותנאי העבודה (הסביבה שבה פועל הבוגר). בנוסף, נמצא כי 72% מעידים על מידת אהבה למקצוע, המושפעת מאוד על ידי מידת שיתוף הפעולה עם העובדים האחרים במקום העבודה. ממצא נוסף שעולה מן המחקר מעיד על כך שישנו קשר חיובי משמעותי בין תחושת המימוש בעבודה לתחושת המימוש בחיים האישיים (27% מתחושת המימוש בחיים של הבוגר).

החל האיכותני במחקר

מטרת הפרק האיכותני: מטרת הפרק האיכותני במחקר זה הייתה בראש ובראשונה לבחון את שאלת המחקר השלישית שהיא: מהן תפיסות הבוגרים בנוגע להכשרה בתכנית הדמוקרטית ובנוגע לקשר שבין ההכשרה בתכנית לבין השתלבות בעבודת ההוראה. כמו כן, מבקש החוקר לבדוק כיצד השפיעו ההכשרה והעבודה החינוכית על חייהם האישיים של הבוגרים.

ממצאים:

 ניתוח הראיונות של בוגרי התכנית העלה כמה תמות מרכזיות בשלושה תחומים:

א. היכרות הבוגרים עם החינוך הדמוקרטי או עם ערכי החינוך הדמוקרטי לפני ההתנסות בתכנית: מתמות אלו עלה כי הבוגרים לא התנסו בחינוך דמוקרטי במסגרת פורמלית לפי הצטרפותם לתכנית. עם זאת, מרבית הבוגרים הכירו את מערכת הערכים של החינוך הדמוקרטי ואף הזדהו עם מרביתם, ובעיקר עם הערכים הקשורים לכבוד האדם, לחופש ולסובלנות.
ב. ההכשרה בתכנית הדמוקרטית: מרבית הבוגרים הביעו שביעות רצון מהתכנית ובעיקר מהחממה לטיפוח יזמות חינוכית, במובן של הרחבת הידע בחינוך הדמוקרטי וטיפוח הבוגר כאדם וכלומד בעל ערך. אשר ללימודי החינוך, עלתה ביקורת הקשורה לשטחיות החומר ולמחסור בתכנים נוספים. בנוגע לסגל התכנית הועלו הן דיווחים שליליים והן חיוביים, אולם באופן כללי עלה מהדיווחים כי הסגל נתפס כמתחשב בסטודנטים, משקיע בעבודתו ומשמש דוגמא אישית.
ג. השפעת התכנית על ההשתלבות בחיי העבודה ועל חייהם האישיים של הבוגרים: הבוגרים ציינו תחומים רבים בחיי העבודה שבהם ניכרת השפעת התכנית. הדיווחים מבטאים הפנמה של עקרונו החינוך הדמוקרטי, ובהם טיפוח היזמות בעבודה, טיפוח יכולות התמודדות עם שינוי ותמיכה בשינוי, כמו מעורבות העירייה בהפיכת בית הספר למוביל פעילות חברתית בשעות אחר הצהריים.

 פירוט תמות והמסקנות העולות מהן:

א. היכרות עם החינוך הדמוקרטי או עם ערכיו לפני ההתנסות בתכנית – כלל המרואיינים לא התנסו בחינוך דמוקרטי כמתבגרים במערכת החינוך. עם זאת, הבוגרים הכירו את מערכות הערכים בחינוך הדמוקרטי או לפחות את הביקורות על החינוך המסורתי, והזדהו עמן. משמעות ממצא זה היא שההכשרה בתכנית היא כפי הנראה מקור הידע והכלים של המרואיינים בכל הנוגע לחינוך הדמוקרטי, שכן הם לא התנסו לפני ההכשרה במסגרת זו. כמו כן נראה כי תנאי חשוב להצלחה בתכנית הוא ההזדהות עם מערכת ערכים שהיא בחלקה הגדול ביקורת על החינוך המסורתי.

ב. ההכשרה בתכנית הדמוקרטית -
ההתנסות במרכיבי התכנית הייחודיים: חממה, קהילה וחונכות: מרבית הבוגרים הביעו סיפוק ושביעות רצון ממרכיבי התכנית הייחודיים. כמו כן מן הדיווחים עולה כי החלקים הייחודיים בתכנית חידדו אצל הבוגרים את משמעויות החינוך הדמוקרטי. משמעות תוצאות אלו היא שמרכיבי התכנית הייחודיים הצליחו לעורר עניין של ממש אצל המרואיינים. כמו כן, המרואיינים טענו כי מרכיבי התכנית השפיעו לחיוב על יכולתם ליישם את עקרונות החינוך הדמוקרטי בעבודתם.
שיעורי ההתמחות ושיעורי החינוך: בנושא שיעורי הדיסציפלינה הועלו עמדות מתונות בשאלת השפעתם על הכשרת המרואיינים, ואילו בנוגע לשיעורי החינוך עלו תגובות המאופיינות בביקורתיות. מכאן, ניתן להסיק כי המרואיינים חשו בעייתיות בנושא הלמידה של הקורסים האקדמיים.

החובות האקדמיות בהכשרה: דברי המרואיינים מעידים על תחושת אי-נחת הנובעת מאי-השלמת החובות האקדמיות לאחר סיון ההכשרה. הממצאים מעידים כי זוהי מכשלה בולטת בהכשרה, והדיווחים של המרואיינים מרמזים על כך שהם רואים בסגל את האחראי למצב זה.

שביעות הרצון מסגל ההוראה ומהמדריכים: בנושא זה נמצאו הן דיווחים שליליים והן חיוביים, לעתים באותו ראיון עצמו. נראה כי הביקורת המופנית למרצים נוגעת בעיקר לנושא החובות האקדמיות. המרואיינים נוטים להטיל את האחריות לאי-השלמת חובותיהם על כתפי המרצים, ופחות נוטלים את האחריות על עצמם. עם זאת, התמה כללית העולה ביחס לסגל משקפת הערכה חיובית כלפיהם.

ג. השפעת התכנית על השתלבות הבוגרים בעבודה ועל חייהם האישיים
ההשתלבות בהוראה: מרבית המרואיינים ציינו כי הם משתלבים בהוראה. בעבודתם הם חשים "שגרירים" של החינוך הדמוקרטי, כאשר הדבר בא לידי ביטוי בערכים שהם מבקשים לשלב בבית הספר. מרואיינים שציינו כי אינם משתלבים בהוראה, שייכו זאת ל"סיבות אישיות", וציינו כי אף על פי שאינם עובדים, ההכשרה בתכנית מוסיפה להשפיע על התנהלות חייהם. משמעות ממצא זה היא שתחושת האחריות שהבוגרים חשים בנוגע ליישום עקרונות החינוך הדמוקרטי קיימת כנראה גם אצל בוגרים שאינם עובדים בבתי ספר המוגדרים רשמית דמוקרטיים, וגם אצל אלה שאינם עובדים כלל. ממצא מעיד על ההצלחה של התכנית לקרב את הבוגרים לאמונה בתפיסת העולם החינוכית-דמוקרטית.

השפעת התכנית על חיי העבודה של הבוגר ותפיסתו את החינוך הדמוקרטי כיום: הבוגרים ציינו תחומים רבים בחיי העבודה שבהם ניכרת השפעת התכנית הדמוקרטית. הדיווחים מבטאים הפנמה של עקרונות החינוך הדמוקרטי באופן הוליסטי. אחרים מבטאים את ההזדהות עם העקרונות הדמוקרטיים באופן מפורט (טיפוח היזמות בעבודה, טיפוח יכולות התמודדות עם שינוי ותמיכה בשינוי, הבנת חשיבות נושא איכות הסביבה, שיתוף התלמיד בהערכת הישגיו, ועוד). התכנית גם חידדה אצל הבוגרים את חשיבות צמיחתו של הבוגר כלומד תמידי. כמו כן, הבוגרים מבינים שלשם הצלחה ביישום העקרונות הדמוקרטיים יש לשאוף לשיתוף פעולה עם עמיתיהם. עם זאת הם רואים את עצמם אחראים לתוכני ההוראה במקום עבודתם.
אשר לביקורות שעלו בנוגע להשפעת ההכשרה בתכנית על תפיסת החינוך הדמוקרטי, כפי שהוא נתפס בעיני הבוגרים לאחר התכנית, נמצא כי הביקורת השכיחה ביותר עניינה אי השלמת החובות האקדמיות. ביקורת נוספת עלתה רק בקרב מיעוט מהמרואיינים, ומהותה היא הסתייגו מביטוי רדיקלי של עקרונות החינוך הדמוקרטי כפי שהשתקף בתכנית. בנוסף היו שהביעו ביקרות על העדר התייחסות בהכשרה לחינוך המיוחד.

השפעת התכנית על החיים האישיים: מדיווחי הבוגרים עולה כי לתכנית הדמוקרטית השפעה חיובית נרחבת על חייהם האישיים של הבוגרים. אשר לקשרים בין הבוגרים, נראה כי לא נוצרו קשרים חברתיים משמעותיים בין הבוגרים בחיים שלאחר סיום התכנית, ולדברי חלק מהמרואיינים, אף לא במהלכה.
ממצאים אלה עלולים לגרוע מתמונת הפנמת הערכים הנרחבת של ערכי החינוך הדמוקרטי כפי שעלתה במרבית הממצאים הקודמים, שכן אחת מתכליותיו של החינוך הדמוקרטי היא יצירת קשרים בין אישיים משמעותיים.

דיון ומסקנות

ממצאי המחקר העלו כי מרבית הבוגרים עוסקים בהוראה, רובם בבתי ספר דמוקרטיים או בבתי ספר שיש להם ליווי של המכון לחינוך דמוקרטי. על פי פרסומי הלמ"ס (2008), 56.9% מכלל מסיימי המכללות להכשרת עובדי הוראה בישראל משתלבים בהוראה. על רקע נתון זה, ניתן לראות את ההשתלבות בהוראה של מסיימי התכנית הדמוקרטית (כאמור, 70% מהנבדקים) כמוצלחת, לפחות באופן יחסי. מחצית מהנבדקים שלא השתלבו בהוראה במערכת החינוך הפורמלי ציינו כי הם עוסקים בעבודת הוראה אחרת (כמו חינוך מבוגרים). אם כך, הפרופורציה של הבוגרים העוסקים בהוראה בכללותה גבוה עוד יותר (85% לערך), ועל כן ניתן לקבוע באופן גורף כי בוגרי התכנית הדמוקרטית השתלבו במקצוע החינוך.

מבחינת יישום העקרונות של החינוך הדמוקרטי, הנבדקים דיווחו כי הם מיישמים בעבודתם עקרונות אלו. בוגרי התכנית מבליטים בדיווחיהם את תפיסתם כי החינוך הדמוקרטי הוא בראש ובראשונה הפנמת ערכים ושיקופם לתלמידיהם. לא נמצאו בדיווחים עדויות על התנסויות פרוצדורליות דמוקרטיות (בחירות ל"רשויות מדינה דמוקרטית ליברלית" וכולי).

על פי דיווחי הנבדקים, עוד טרם ההכשרה בתכנית הם הכירו את עקרונות החינוך הדמוקרטי והחינוך הסביבתי, והזדהו עמם. אף שכך, הממצאים במחקר הנוכחי מלמדים כי התכנית העמיקה והרחיבה את תפיסת עקרונות החינוך הדמוקרטי אצל בוגרי התכנית.
ממצא נוסף העלה כי הבוגרים דיווחו שתפיסותיהם ביחס לחינוך הדמוקרטי ולאופן יישומו קשורות קשר חיובי להתנסות ב"חממה לטיפוח היזמות". השפעתה של ה"חממה" על הבוגר איננה מסתכמת בתקופת ההכשרה בתכנית, אלא ניכרת גם בעבודתו ובחייו האישיים לאחר סיום התכנית. מרבית הבוגרים מכירים בחשיבות שיתוף הפעולה עם סביבתם כתנאי הכרחי להצלחת קידום יישומו של החינוך הדמוקרטי. יתר על כן, הממצאים העלו כי הצלחה בשיתופי פעולה שכאלה מנבאת את תחושת המימוש העצמי של הבוגרים ואת מידת אהבתם לעבודה.

אשר לביקורות שהעלו בוגרים, נמצאו שתיים בולטות. האחת, אשר אין לה השפעה של ממש על תפקודו של הבוגר בשטח, נוגעת לעובדת אי-השלמתן של החובות האקדמיות בתכנית. הביקורת השנייה, שיש לה השפעה על עבודת הבוגרים בשטח, קשורה בתחושתם שבתכנית הייתה חסרה התייחסות לנושא החינוך המיוחד, וזאת אף על פי שחיזוק אוכלוסיות שונות הוא אחד מדגליה של התכנית. חלק מהבוגרים ציינו את תחושתם כי חסר להם ידע להתמודד עם תלמידים עם מוגבלויות.

תגובות (7)

02.09.17 מיכאל אדרעי    |   Ohalo
שלום רב לאיתי הס,
המחקר מאוד מעניין!
בפרקטיקום שלי ביצעתי תצפיות בבי"ס דמוקרטי, ואני מעוניין להתחקות בעיקר אחר תפיסות המורים בנוגע להכשרה הנדרשת לדעתם בתכנית הדמוקרטית, כדי ללמד בבי"ס דמוקרטי.
האם תוכל לשלוח לי שאלון שהשתמת בו לראיין את המורים לצורך החלק האיכותני של מחקרך?
תודה רבה,
מיכאל אדרעי, מורה וסטודנט לתואר שני באוהלו
07.08.17 צוות פורטל מסע    |   מכון מופ"ת
שלום מיכאל
תוכל לנסו לאתר את כלי המחקר במאגר כלי המחקר של מרכז המידע הבין מכללת במכון מופ"ת.
במידה ולא יימצא כלי זה ייתכן ותמצא כלים אחרים.
07.08.17 מיכאל אדרעי    |   Ohalo
שלום רב לאיתי הס,
המחקר מאוד מעניין!
בפרקטיקום שלי ביצעתי תצפיות בבי"ס דמוקרטי, ואני מעוניין להתחקות בעיקר אחר תפיסות המורים בנוגע להכשרה הנדרשת לדעתם בתכנית הדמוקרטית, כדי ללמד בבי"ס דמוקרטי.
האם תוכל לשלוח לי שאלון שהשתמת בו לראיין את המורים לצורך החלק האיכותני של מחקרך?
תודה רבה,
מיכאל אדרעי, מורה וסטודנט לתואר שני באוהלו
06.08.17 מיכאל אדרעי    |   Ohalo
שלום רב לאיתי הס,
המחקר מאוד מעניין!
בפרקטיקום שלי ביצעתי תצפיות בבי"ס דמוקרטי, ואני מעוניין להתחקות בעיקר אחר תפיסות המורים בנוגע להכשרה הנדרשת לדעתם בתכנית הדמוקרטית, כדי ללמד בבי"ס דמוקרטי.
האם תוכל לשלוח לי שאלון שהשתמת בו לראיין את המורים לצורך החלק האיכותני של מחקרך?
תודה רבה,
מיכאל אדרעי, מורה וסטודנט לתואר שני באוהלו
29.06.12 איתי הס    |   אונק תל אביב
שלום,
ממצאי מחקר באופן כללי - מתקפים תיאוריה. ככל שנוסיף חקירה - כך האיומים על התקפות ייחלשו. הייתה לי בעייה עם מציאת כלים מתאימים ואני מניח שגם לכם. לכן השתמשתי בנוסף לשאלון אותו פתחנו - בראיונות -פתוחים.
27.02.12 הייב סוהילה    |   מכלת סכנין
מחקר מענין
יש לי שאלה.1- האם יש צורך להשתמש בעוד כלים בכדי לחקור את הממצאים.?
2- מה הי המשמעות החנוכית (השלכתית ) מהממצאים של המחקר?
מודה מוהיבה
20.02.12 מוהיבה אבו עקל    |   בית ספר אבוסנאן
מחקר מענין
יש לי שאלה.1- האם יש צורך להשתמש בעוד כלים בכדי לחקור את הממצאים.?
2- מה הי המשמעות החנוכית (השלכתית ) מהממצאים של המחקר?
מודה מוהיבה

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח