פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום שלישי 02 ספטמבר 2014
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
12.04.11 לינק    הדפסה מאמר
תגובות
מאמר ותגובות

ניסיונות הרפורמה במערכת החינוך בסין : בין מקומי לגלובלי, בין מסורתי למודרני

מהמדור: מדיניות בחינוך


אורנה נפתלי. "בין מקומי לגלובלי, בין מסורתי למודרני, " הד החינוך, כרך פ"ה , אפריל 2011 , גיליון מס' 05 . עמודים 72-76.

ד"ר אורנה נפתלי מדווחת במאמר מרתק על החלטת ממשלת סין משנת 1999 ליישם בבתי הספר ברחבי המדינה תכנית רפורמות מקיפה בשם "חינוך לאיכות". התכנית מבקשת לטפח בקרב התלמידים הסינים תכונות כגון חשיבה עצמאית, יזמות ויצירתיות, בין השאר בעזרת שינוי דרמטי באופי היחסים בין המורה לתלמיד וביצירת אקלים בית ספרי "דמוקרטי" ו"ידידותי" יותר. על פי הצהרות הממשל הסיני , שינויים אלו אמורים לסייע לשפר את "האיכות הירודה" של התלמידים הסינים וכך לחזק את מעמדה של המדינה בזירה הבינלאומית.

אחת המטרות העיקריות של התכנית הסינית לקידום "חינוך לאיכות" היא פיתוח חשיבה יצירתית, יזמית ועצמאית יותר בקרב תלמידי בית הספר, בין השאר בהחלפה של שיטות לימוד פסיביות, כגון תרגול מכאני , שינון בעל פה או דקלום ספר הלימוד בשיטות שאמורות לעודד למידה פעילה ומעורבת יותר.

תצפיות שערכה אורנה נפתלי במגוון שיעורים לכיתות א'-ה' באזור שנחאי בסין הראו כי יעד זה אכן יושם במידה לא מעטה של הצלחה. בשיעורי שפת אם, אנגלית ו"חינוך מוסרי" חלק גדול מן המורות נצפו מקריאות לילדים סיפורים, משמיעות להם מוסיקה ושירים ומבקשות מן התלמידים להמחיז מערכונים קצרים הקשורים לנושא הנלמד. בשיעורי חשבון וטבע מורים רבים אף שיחקו עם הילדים וכללו במערך השיעור התנסויות בלתי אמצעיות וכן יחידות של דיון קבוצתי בכל מיני סוגיות.

ההיבט הפיזי של תהליך הלמידה עבר גם הוא שינוי ניכר. "עד לאחרונה" , אמרה לד"ר אורנה נפתלי סגנית המנהלת של בית ספר שפנה לאוכלוסייה סוציו-אקונומית נמוכה יותר, "תלמידים בני 6 אן 7 נדרשו לשבת בכיתה בגו מתוח ובידיים משולבות מאחורי הגב. אולם כיום המחנכים בסין מבינים כי דרישה מעין זו פוגעת בנטיותיהם הטבעיות של ילדים צעירים". תכנית הרפורמה החדשה דורשת מן המורים ביסודי לאפשר לתלמידים חופש תנועה במהלך השיעורים, שאורכם אף קוצר מ-45 ל-34 דקות.
יעד עיקרי אחר של תכנית "החינוך לאיכות" הוא שינוי אופייה של מערכת היחסים בין המורה לתלמיד. לדעת רבים מחוקרי החינוך הסינים, המכשלה העיקרית הניצבת כיום לפני הפיכתה של סין למדינה בעלת כוח אדם יוזמתי ויצירתי היא התפיסה המסורתית של התלמיד הסיני כ"חומר גלם" שיש לעבדו באינטנסיביות כדי שיהיה "מוצר מתורבת" .

הבעיה בתפיסה זו, טוען הזרם המרכזי בספרות האקדמית העכשווית בסין, נעוצה בעובדה שהיא כופה על הילד מודל התנהגותי נוקשה , אינה מכבדת את הצרכים והמשאלות האישיים של כל תלמיד ומעודדת נטיות לצייתנות ויראת כבוד מוגזמת כלפי דמויות סמכות.

רפורמת "החינוך" לאיכות" דורשת מן המורים בסין להפסיק לראות בעצמם "מושלים" או "מטפלים" של התלמיד, ובמקום זאת לתפקד כמנחים או שותפים לתהליך הלמידה. על המורים לעודד את הילדים לגבש עמדות עצמאיות ולבטאן , גם כאשר אלה אינן עולות בקנה אחד עם דברי המורה או עם התכנים המופיעים בספרי הלימוד.

בעקבות התצפיות שערכה אורנה נפתלי בשנגחאי היא גילתה שמורים אכן הפנימו את הדרישות האלה. בעקבות ההנחיה החדשה להמעיט בביקורת פומבית של הילד ולהרבות במילות עידוד כדי לטפח אצל הלומד תחושת מסוגלות וביטחון עצמי, למשל , מורים רבים התאמצו לחלוק לילדים שבחים על הישגים קטנים כגדולים. מורים אחרים עודדו את התלמידים לשאול שאלות ולהעלות תהיות בשלל נושאים, והיו גם כאלו שכרעו ברך כאשר ניגשו אל הילדים כדי "לדבר אתם בגובה העיניים" ולא מעמדה של כוח .

עם זאת , מציינת ד"ר אורנה נפתלי, היה אפשר להבחין גם בלא מעט סטיות מן התסריט הרשמי של הרפורמות. ביטויים להיררכיה נוקשה יחסית בין המורים לתלמידים נצפו גם מחוץ לכותלי הכיתה.
לא מעט מרואיינים – ובעיקר מורים בשנות השלושים והארבעים- ביטאו התנגדות של ממש לרפורמות. המורים טענו כי " חינוך שמתמקד ברצונות של תלמידים הוא המצאה זרה שאינה מבוססת על ההתנסויות האמיתיות של מורים בסין";
אחת השיטות המסורתיות שהמורים הסינים התקשו בעליל לוותר עליהן היא השינון בעל פה. שיטת לימוד זו הייתה נפוצה מאד בחינוך הסיני עוד בתקופה הקיסרית, אף שספגה גינויים חוזרים ונשנים מצד רפורמטורים ואנשי חינוך במהלך המאה העשרים, שינון בעל פה עדיין היה בשימוש בכיתות בית הספר היסודי בשנגחאי של ראשית שנות האלפיים.

תכנית הרפורמה הנוכחית בסין מתנגדת לשיטה זו , משום ששינון מעודד למידה פאסיבית וחשיבה קונפורמית. אף על פי כן רבים מן המורים שאיתם שוחחה ד"ר אורנה נפתלי הגנו על השיטה והסבירו כי מדובר ב"טכניקה יעילה בעלת עבר של אלפי שנים" .

המורים שפגשה אורנה נפתלי בשנגחאי אינם מקבלים כיום את השיח הרפורמות הרשמי כפשוטו, אלא מנהלים משא ומתן יום יומי מורכב בין המקומי לגלובלי ובין המסורתי למודרני.

תגובות (1)

05.06.11 מרעי שאדי    |   משרד החינוך
הרפורמה מעניינת,בתקווה שתיושם בצורה מקצועית ותניב את הפרי האיכותי שיכול לשנות את מערכת החינוך בסין.אני מאמין גדול בהשקעה בחינוך כי זוהי ההשקעה הלאומית היחידה שיכולה לעבור מדור לדור ולטפח את איכות החיים ואורח החיים של האזרחים,כלומר זוהי השקעה חברתית שמטרתה צמצום פערים חברתיים,והגדל הפריון הלאומי במגוון תחומים.

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח