מס"ע - האם תהליכי חונכות ורפלקציה יכולים לגרום לשינוי בהוראה? מסע של התפתחות מקצועית של מורת מורים בקנדה
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
14.02.11 לינק    הדפסה מאמר
תגובות
מאמר ותגובות

האם תהליכי חונכות ורפלקציה יכולים לגרום לשינוי בהוראה? מסע של התפתחות מקצועית של מורת מורים בקנדה

מהמדור: מורי מורים

Chitpin, S. (2011). Can mentoring and reflection cause change in teaching practice? A professional development journey of a Canadian teacher educator, Professional Development in Education, 37(2), 225-240.

מילות מפתח: חונכות, התפתחות מקצועית, מורי מורים, רפלקציה

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

במאמר נעשה ניסיון לקשור בין חונכות, רפלקציה וביקורתיות (Popper, 1999 ) לבין צמיחת ידע בקרב מורים. הכותבת משתמשת במושגים אלה כדי לתת בידי מורי-מורים ומורים בכלל כלי/דרך להכיר, להסביר, להעביר ולשאול שאלות על הידע והמיומנויות שלהם, ומתוך כך להבין מה מניע אותם כמורים (Chitpin & Evers, 2005 Chitpin, 2006, Varghese et al., 2005).

תפישות של חונכות - למרות העובדה שתהליכי חונכות קיימים במערכת מזה שנים רבות עדיין אין בידינו הגדרה ברורה למושג זה (Zimmerman, et al., 2007, Allen et al 2006, Murray, 2001) או תיאוריה המסבירה אותו בבהירות (Philip & Hendry, 2000).

בין השאר ניתן למצוא במחקר את ההתייחסויות הבאות (צריך לציין שרק לעיתים רחוקות ניתן למצוא ביטוי להגדרות/תיאורים הנ"ל בנעשה בתהליכי החונכות בפועל (Young et al., 2005):

• חונכות היא תהליך שהוא מעבר ל-supervision, להוראה או לאימון(Fletcher,2000).
• קשר חזק/משמעותי בין החונך לבין החניך הוא תנאי מרכזי להצלחת חונכות.
• חונכות היא אחת מהאסטרטגיות הרבות שמטרתן ליצור מורים רפלקטיביים היכולים ללמוד יחד ואיש מרעהו (Mullen, 2000, Sundi, 2007).
• חונכות זוהתה כאחת השיטות המרכזיות בקידום התפתחות מקצועית של מורים שבה הנחנכים מקבלים תמיכה מעשית המסייעת להם לרכוש בטחון עצמי, לפתור בעיות ולהפעיל כשירויות של חשיבה ביקורתית וכך להשפיע על הלומדים(Crow, 2007, Hubball et al., 2010).
• חונכות דורשת מהחונכים לבנות אמון עם עמיתים פחות מנוסים, לחפש נקודות פתיחה לשיח ביניהם, לסייע לקיים רפלקציה על מעשה ההוראה ולבנות את יכולותיהם (Moir, & Hanson, 2008).
• הספרות על חונכות מגלה קשר בין תפישות מודרניות של תהליך החונכות לבין השורשים המיתולוגיים שלו לפיהם החונך משתמש בחכמתו ובניסיון החיים הרב שלו להנחיה ( למשל, Anderson & Shannon, 1988).
• במסגרות אקדמיות ניתן למצוא חונכות של מורה בכיר החונך עמית חדש. חונכות זו מבוססת על תחומי עניין ואינטרסים משותפים. זוהי גישה המניחה שהנחנך שואף לחקות במידה מסוימת או במונחים מסוימים את החונך (Spezzini et al., 2009).
• הצלחת כל הגישות לחונכות תלויה בהתאמה בין חונך לנחנך, בהכנת השותפים, בסוג האינטראקציות ביניהם ובתוצרי הקשר הזה (Abate & Eddy, 2008). ויש גם לקחת בחשבון את יחסי הכוח ההיררכיים הנוצרים בתהליך (McCormack & West, 2006).
• פרקטיקות של חונכות כמו אלה של התפתחות מקצועית יעילות יותר מהמודלים המסורתיים של השתתפות בקורסים או בסדנאות(Chalies et al., 2008).
חונכות ולמידה באמצעות רפלקציה - למידה באמצעות רפלקציה היא אחת התיאוריות שבבסיס החונכות הקיימות בספרות. גם בהקשר זה קיימות הגדרות שונות להוראה רפלקטיבית ובהן, למשל:
• המורה הרפלקטיבי חושב על מה שקורה בשיעורים ועל דרכים חלופיות להשגת מטרותיו ויעדיו (Cruickshank & Applegate, 1981),
• מורים ומתכשרים אוספים נתונים על הוראה, בוחנים את עמדותיהם, אמונותיהם והנחותיהם וכן דרכי הוראה, ומשתמשים בידע כבסיס לרפלקציה ביקורתית על הוראה (Richards & Lockhart, 1994),
• הכרה, בחינה וחשיבה על השתמעויות של אמונות, התנסויות, עמדות, ידע וערכים אישיים והזדמנויות ואילוצים בעבודת המורה (Zeichner & Liston, 1996).
• רפלקציה מובילה את המורה למצבים של אי-ודאות ולהתמודדות עם הבלתי צפוי ועם מודעות לא נוחה הדורשת פתיחות ואחריות מצידו.
• יש הרואים בייעוץ תהליך מקדם רפלקציה ומאפשר לנחנך לחשוב על התנסויותיו ולהסיק את מסקנותיו (Martin, 1995), ויש הטוענים שחונכות מערבת התפתחות מקצועית ולייעוץ יש מטרה תרפויטית לכן יש להבחין ביניהם(Korthagen & Vasalos, 2005).
• ניתן לראות את הרפלקציה כתהליך של קישור ותיאום בין ידע קיים לבין עדויות וידע חדש (Maclellan, 2004) .

לפי פופר(Popper, 1999) ביקורת היא הדרך היחידה בה ניתן לזהות שגיאות וללמוד מהן בדרך שיטתית. בני אדם והידע המדעי שלהם נוטים להיות שגויים, ולכן יש צורך לחפש דרכים לסלק שגיאות באמצעות דיונים ביקורתיים, ניסויים ויישומים של התיאוריות כדי לרכוש תובנות חדשות והבנות של פרקטיקת ההוראה כדי לתרום לצמיחת ידע.
סיכום - הכותבת מביאה את סיפורה האישי כשהוא מעוגן במסגרת המושגית שלעיל, חונכות רפלקציה וביקרות מתמדת, כדי להדגים את הטיעון שלה בדבר ההתפתחות המקצועית של מורי מורים בתהליכים אלה, ונותנת ביטוי לחלק מהאתגרים והדילמות העומדים, לדעתה, בפני מורי-מורים מתחילים. זאת במטרה להאיר את התהליך מנקודת מבטה האישית ולאור התנסויותיה.
(המאמר כולל רשימה ביבליוגרפית עדכנית ועשירה על חונכות ורפלקציה.)


ביבליוגרפיה

Abate C.P., & Eddy, E.R. (2008). Mentoring as a learning tool: enhancing the effectiveness of an undergraduate business mentoring program, Mentoring & Tutoring: Partnership in Learning, 16(4), 363-378.
Allen, T.D., et al., (2006). Mentorship behaviors and mentorship quality associated with formal programs: closing the gap between research and practice, Journal of Applied Psychology, 91(3), 567-578.
Chalies, S., et al., (2008). Effects of collaborative mentoring on the articulation of training and classroom situations, Teaching and Teacher Education, 24(3), 550-563.
Chitpin, S. (2006). The use of reflective journal keeping in a teacher education program: a Popperian analysis, Reflective Practice, 7(1), 73-86.
Chitpin, S. & Evers, C.W. (2005). The role of professional portfolios for teachers, Teachers and Teaching: theory into practice, 11(4), 419-433.
Crow, G.M. (2007). The professional and organizational socialization of new English headteachers in school reform contexts, Educational Management, Administration & Leadership, 35(1), 51-71.
Cruickshank, D. R., & Applegate, J. (1981). Reflective teaching as a strategy for teacher growth, Educational Leadership, 38(7), 553-564.
Fletcher, S. (2000). Mentoring in schools, a handbook of good practice, London: Kogan Page.
Hubball, H., et al., (2010). Ten-year reflections on mentoring SoTL research in a research-intensive university, International Journal for Academic Development, 15(2), 117-129.
Korthagen, F., & Vasalos, A. (2005). Levels in reflection as a means to enhance professional growth, Teachers and Teaching: theory into practice, 11(1), 47-71.
Maclellan, E. (2004). How reflective is the academic essay? Studies in Higher Education, 29(1), 75-89.
Martin, T. (1995). Giving feedback after a lesson observation, Mentoring & Tutoring, 3(2), 8-12.
McCormack, C., & West, D. (2006). Facilitated group mentoring develops key career competencies for university women: a case study, Mentoring & Tutoring, 14(4), 409-431.
Moir, E., & Hanson, S. (2008). The new teacher center forum: developing a community of practice, In: A. Lieberman & L. Miller (Eds.), Teachers in professional communities: improving teaching and learning, NY: Teachers College Press, 61-72.
Mullen, C.A. (2000) Constructing co-mentoring partnership: walk ways we must travel, Theory into Practice, 39(1), 4-11.
Murray, M. (2001). Beyond the myths and magic of mentoring, San Francisco, CA: Jossey Bass.
Philip, K., & Hendry, L.B. (2000). Making sense of mentoring making sense? Reflections on the mentoring process by adult mentors with young people, Journal of Community & Applied Social Psychology, 10(3), 211-223.
Popper, K. R. (1999). All life is problem solving, Trans. Patrick Camiller, London/NY: Routledge.
Richards, J.C., & Lockhart, C. (1994). Reflective teaching in second language classrooms, Cambridge, MA: Cambridge University Press.
Spezzini, S., et al., (2009). Role reversal within the mentoring dyad: collaboration mentoring on the effective instruction of English learners, Mentoring & Tutoring, 17(4), 297-315.
Sundli, L. (2007). Mentoring – a new mantra for education, Teaching and Teacher Education, 23(1), 201-214.
Varghese, M., et al., (2005). Theorizing language teacher identity: three perspectives and beyond, Journal of Language, Identity and Education, 4(1), 21-44.
Young, J.R., et al., (2005). Novice teacher growth and personal models of mentoring: choosing compassion over enquiry, Mentoring & Tutoring, 13(2), 169-188.
Zeichner, K.M., & Liston, D.P. (1996). Reflective teaching: an introduction, Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum.
Zimmerman, B.B., & Danette, P. (2007). Technical communication teachers as mentors in the classroom: extending an invitation to students, Technical Communication Quarterly, 16(2), 175-200.

תגובות (2)

18.10.11 אילנה אלקד-להמן    |   מכללת לוינסקי
החונכות היא מושג רב עוצמה שעשוי לפתוח אפקי חשיבה גם לתהליכי הכשרת מורים, במיוחד אלה שהם כבר אנשים בוגרים וזו קריירה שניה שלהם. האם יש רעיונות לאנשי העריכה הלשונית בתרגום המושג לעברית למילה אחרת? למילה מנטור שורשים מיתולוגיים, ובהקשר הסיפורי היא עשירה ומורכבת. "חונכות" הוא מינוח פשטני מדי, לדעתי, אך אין לי טוב ממנו.
11.06.11 רבקה רייכנברג    |   מכון מופ"ת
תודה חמה, מאמר חשוב לנו במיוחד, האר את עיני הכיוון בו הוא מטפל והרשימה הביבליוגרפית המעודכנת מעולה!.

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח