מס"ע - מראה הטקסט והבנת הנקרא
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
26.07.10 לינק    הדפסה מאמר
תגובות
מאמר ותגובות

מראה הטקסט והבנת הנקרא

מהמדור: קריאה, כתיבה וטקסטים
 מקור וקרדיט: כנס 2010  , האגודה הישראלית לאוריינות ושפה בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה , 2010 .
מראה הטקסט והבנת הנקרא
שרלי הרשקו ותמי קציר, אוניברסיטת חיפה
הבנת הנקרא מוגדרת כתהליך של הוצאת ויצירת משמעות, דרך אינטראקציה ומעורבות עם שפה כתובה. היא מושפעת מהמשמעות המצויה במוחו של הקורא ומהמאפיינים של הטקסט עצמו (Sweet & Snow, 2002). מחקרים רבים נערכו בתחום הבנת הנקרא, אולם אלו שמו את מירב הדגש על מאפייני הקורא, ופחות על מאפייני הטקסט. מיעוט המחקרים שבדקו את מאפייני הטקסט, מצאו במפורש כי סידור הטקסט משפיע על קצב הקריאה והדיוק. בנוסף, נמצא כי גודל הגופן, אורך השורה והרווחים בין השורות, מהווים יחדיו את הסידור המרחבי האופטימאלי של הטקסט (Lonsdalee, Dyson & Reynolds, 2006). כמו כן, הוכח כי טקסט גדול ופחות עמוס קריא יותר מטקסט קטן ועמוס (Hughes & Wilkins, 2000). מחקרים אלו התמקדו בקצב ודיוק הקריאה וכמעט ולא התייחסו לתחום הבנת הנקרא, או כיצד מראה הטקסט משפיע על קוראים טובים מול חלשים.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים בהבנת הנקרא בעת הצגה שונה של הטקסט מבחינה וויזואלית. זאת, בהשוואה בין תלמידי כיתות ב' ו-ה', ובקרב קוראים חלשים וטובים. שיערנו, כי יימצאו הבדלים, ותהיה העדפה לטקסט הכולל גופן גדול, רווח גדול בין השורות ושורה קצרה, יחסית לנורמה (מבחני מיצ"ב). להערכתנו ההבדלים בהבנת הנקרא יהיו משמעותיים יותר בקרב ילדים בכיתה ב', וקוראים חלשים.
השערות המחקר נבדקו על מדגם של 90 ילדים בכיתות ב' ו-ה' (49 בנות ו-41 בנים). מחציתם הוגדרו על ידינו כקוראים טובים ומחציתם כקוראים חלשים (חושב חציון במטלת קריאת מילים בודדות). לצורך בדיקת רמת הבנת הנקרא באופני הצגה וויזואלית שונים, נבנה כלי מיוחד הכולל טקסטים שונים המלווים בשאלות סגורות (אמריקאיות). נוסף לכלי זה, נעשה שימוש במבחנים מתוקננים להערכת היכולות הקוגניטיביות של המשתתפים במחקר, בתחומי הקריאה, השפה, הזיכרון והקשב (משתני הביקורת).
השערות המחקר אוששו; כך, נמצא כי אורך השורה גורם להבדלים בהבנת הנקרא. כאשר אורך השורה קצר או בהתאם לנורמה, הבנת הנקרא טובה יותר. בנוסף, נמצא כי כאשר מקטינים את אורך השורה, קוראים חלשים מבינים טוב יותר את הנקרא בהשוואה לקוראים טובים. בהשוואה בין הכיתות, נמצא כי תלמידי כיתות ב' מבינים פחות טוב את הנקרא כאשר הגופן קטן, ואולם תלמידי כיתות ה' מבינים טוב יותר את הנקרא בתנאים אלו. עוד נמצא כי תלמידי כיתה ב' הבינו טוב יותר את הנקרא בטקסט עם שורה קצרה או נורמטיבית, יחסית לטקסט עם שורות ארוכות.
הממצאים שתוארו מדגישים את חשיבות אורך השורה וגודל הגופן להבנת הנקרא. הם עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרים קודמים, שציינו משתנים אלו כמשמעותיים עבור הטקסט (Lonsdalee, Dyson & Reynolds, 2006), כמו גם עם מחקרים שמצאו כי טקסט גדול, מרווח ופחות עמוס, יהיה קריא יותר, ועל כן ישפר את מהירות ודיוק הקריאה (Hughes & Wilkins, 2002).
את ההבדלים בין הכיתות ניתן להסביר באמצעות מודלים התפתחותיים בקריאה (לדוגמא: Morrison, 1991), שגרסו כי תלמידים בכיתות הנמוכות עדיין מתקשים בפענוח הכתוב ועל כן זקוקים יותר לעזרה חיצונית, יחסית לתלמידי כיתות ה' שקריאתם אוטומטית יותר. מחקרים קודמים מצאו גם הם כי מהירות הקריאה של ילדים בגילאים 5-7 ירדה כשגודל הטקסט ירד, לעומת ילדים גדולים יותר (בגילאים 8-11), שלא נעזרו (אך גם לא נפגעו) מגודל הטקסט. כמו כן, ייתכן ותלמידי כיתות ה' הפגינו הבנה טובה יותר בטקסט עם הגופן הקטן היות וחשבו כי זהו טקסט קצר יותר מהאחרים, ועל כן המוטיבציה שלהם לענות על שאלותיו עלתה.
ההבדלים בין קוראים טובים וחלשים, הוסברו על ידי כך שקוראים חלשים זקוקים יותר לעזרה חיצונית, בגלל שהם משקיעים מאמצים רבים יותר בפענוח המילים, וכך נשארים עם פחות משאבים להבנת הנקרא (Van Der Broek & Kremer, 2000). תוצאות המחקר, תואמות את ממצאי מחקרם של O'Brien, Mansfield & Legge (2005), שמצאו כי הקוראים הדיסלקטים נזקקו לגודל גופן גבוה יותר בכדי להגיע למהירות הקריאה המקסימאלית שלהם. בנוסף לכך, נמצא כי הקוראים החלשים הפגינו יכולות נמוכות יותר במטלות הזיכרון והקשב, וזו עשויה להיות סיבה נוספת לכך שהבנתם נמצאה טובה יותר בטקסט עם שורה קצרה, בו הופעל פחות עומס על זיכרון העבודה ומנגנון הקשב.
לסיכום, ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על חשיבות מראה הטקסט מבחינה וויזואלית; שינוי מראה הטקסט עשוי לעזור בבניית מבחנים אקדמאיים, אבחוני לקויות קריאה והטיפול בהן, כמו גם עיצוב חומרים אחרים בהם משתמשים תלמידים בכיתה ומחוצה לה (לדוגמא: מאמרים ממגזינים, ספרים וכו'). לסיום, בהתחשב במורכבות תהליך רכישת הקריאה, יש לשים דגש על עיצוב הטקסט בצורתו הקריאה ביותר, במיוחד עבור ילדים צעירים בתחילת תהליך רכישת הקריאה, כמו גם ילדים המתקשים בקריאה.

תגובות (5)

20.01.17 אושר נכון    |   מכללת תלפיות חולון
שלום שירלי ותמי.
במסגרת לימודי תואר ראשון בהוראה אני חוקר נושא זהה לשלכן.
אשמח לקבל רשימה ביבליוגרפית שציינתם בתחום מראה הטקסט והבנת הנקרא. תודה רבה!
27.12.16 אלי מור    |   אונ' חיפה
שירלי שלום
במסגרת לימודי התואר הראשון נתבקשנו על ידי המרצה דר עופר פרצב בקורס שיטות מחקר לבחור תזה מהספריה של אונ' חיפה, שעוסקת במחקר כמותי ולציין את ההשערות,המשתנים, סוג הדיגמה, דוגמא לשאלות מסוגים שונים ועוד.בחרתי התזה שלך. אשמח מאד אם תשלחי אלי למייל את הטקסטים שבאמצעותם חקרת את הנושא.
תודה רבה
אלי מור
01.08.12 חגי לב    |   מדריך תנ"ך מחוזי
אני עוסק הרבה ב'עימוד מקראי' לפרשיות מן התנ"ך. אחד מהנחות היסוד בעימוד הוא חלוקת המשפטים הארוכים למשפטים קצרים שכל אחד מהם מידע ממוקד. מעבר לגילויים הלשונים , הספרותיים השזוקים במקרא ומתגלים ב'עימוד'. הוכח מעל כל ספק שיכולת ההבנה של התלמיד השתפרה מאד ולו בזכות המשפטים הקצובים והקצרים העומשים זה תחת זה ולאו דווקא בשורות ארוכות.
22.12.11 חנה לוי
שירלי שלום .
אני לומדת לתואר שני במכללת שאנן. ראיתי את עבודת התזה שלך באונ' חיפה . אשמח מאוד אם תסכימי לשלוח לי במייל את הטקסטים אותם העברת לתלמידי כיתה ה'. אני לא עושה מחקר השוואתי כמו שאת עשית בעבודה. אני רוצה לעשות את המחקר בכיתת ליקויי למידה ח"מ ולכן הטקסטים שהעברת לכיתה ה' יתאימו לי מבחינת הרמה. אודה לך מאוד מאוד על הענותך. חג אורים שמח - חנה
18.08.10 אילנה לוגסי    |   מכללת קיי באר שבע
שירלי ותמי שלום
אשמח לקבל רשימה ביבליוגרפית שציינם בהרמאה בתחום מראה הטקסט והבנת הנקרא. אני חיברתי תכנית קריאה לכיתות א' בשם: קוראים ולומדים בהנאה" והיא מתבססת על המאפיינים שציינתם. יש לתכנית הצלחה מרובה. אשמח לשלוח לכן כמה ספרים לעיון.
בתודה אילנה לוגסי