מס"ע - מחקר גישוש - סוגים ,מטרות ושיטות
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
01.05.03 מאמר מלא   

מחקר גישוש - סוגים ,מטרות ושיטות

מהמדור: שיטות מחקר

מקור: שבילי מחקר (מכון מופ"ת, רשות מחקר בין מכללתית), מאי 2003, אגרת מס' 9. ע"ע 2-4.

ברצוני להציג את סוג המחקר הקרוי מחקר גישוש. בספרות, כמו גם בפרקטיקה, אין אחידות בשימוש במושג זה, בוודאי לעומת השימוש במושגים אחרים מתחום המחקר.בחיבור זה אשתמש במושג "מחקר גישוש "בשני אופנים: הן במובן הרחב, המציין פרוצדורה מחקרית הנעשית לפני המחקר המקיף -מחקר טרומי או מקדים, והן במובן הצר, כסוג מסוים של מחקר טרומי.כאשר אציין "מחקר גישוש ", את כוון למחקר גישוש במובן הרחב.כאשר אתייחס למובן האחר, אציין "מחקר גישוש במובן הצר ".

על –מנת להבין מהו מחקר גישוש יש להכיר בכך שקיימים סוגים רבים ומגוונים של מחקר.מעבר לכך, ניתן אף להעלות עקרונות מנחים שונים או דרכים שונות לסיווג מחקרים.נהוג לחלק את המחקרים השונים על –פי אחד משני עקרונות סיווג אלה:

סיווג מחקרים על –פי שיטות המחקר הנהוגות בהם.

סיווג מחקרים על –פי השערותיהם או, באופן כללי, מטרתם.

למרות שקיים קשר הדוק בין שני עקרונות הסיווג, לצורך הדיון הנוכחי רצוי להציגם נפרד. במסגרת החלוקה על –פי עקרון הסיווג הראשון, ניתן למצוא ראשית את ההבחנה הכללית בין מחקר כמותי ומחקר איכותי.נוסף על כך, ניתן להזכיר את ההבחנה הגנרית בין מחקר ניסויי לבין מחקר שאינו ניסויי.במסגרת המחקרים שאינם ניסויים ניתן למצוא מחקר דמוי ניסויי, מחקר מתאמי או סקר, מחקר פאנל, חקר מגמה, מחקר ex post facto (שלאחר מעשה), מחקר של נבדק אחד, מחקר אתנוגרפי -למשל חקר אירוע יחיד מחקר היסטורי ועוד.הבחנות ספציפיות יותר קיימות גם, למשל, בתוך מחקר ניסויי או דמוי -ניסויי, והן נוגעות למערך המחקר שנקבע, היינו, למספר הקבוצות המחקריות, מספר ועיתוי המדידות וכו'.

הבחנה בין –מחקרית נוספת הקשורה לעקרון הסיווג הראשון שהוצג לעיל היא ההבחנה על –פי שיטת איסוף הנתונים: שאלון וריאיון, תצפית או שיטות בלתי –מתערבות כמו איסוף מסמכים וניתוח תוכן או ניתוח עקבות פיזיים ועוד.

עקרון הסיווג הראשון יעיל להבחנה בין מחקרים מסוגים שונים.עם זאת, נוח יותר להציג את הדיון במחקר גישוש ואת ייחודו של מחקר מסוג זה לעומת מחקרים מסוגים אחרים, במסגרת עקרון הסיווג השני שהוצג לעיל.במסגרת עיקרון זה ניתן להבחין בין שני סוגי מחקרים: מחקר ממוקד בתוכן -אקרא לו "מחקר ייעודי ", ומחקר המתמקד בעצמו, היינו במחקר -"מחקר גישוש ".מחקר גישוש הוא תת –סוג של סוג המחקר המתמקד בעצמו.הטענה הראשונה המוצגת בחיבור זה היא שמושא הידע של המחקר הוא זה המבחין בין המחקר הייעודי ובין מחקר שאינו ייעודי, אשר במסגרתו כלול, כאמור, מחקר הגישוש.להלן ארחיב בנוגע להבחנה ראשונה וחשובה זו בין מחקר גישוש ומחקר ייעודי (שאינו מחקר גישוש).

לאחר שיאופיין מחקר הגישוש באמצעות הבחנה זו יוצגו שתי הבחנות נוספות בינו לבין המחקר הייעודי, אשר יסייעו גם הן להבנת הייחודיות של סוג מחקר זה. נהוג לומר שהמחקר המדעי נועד לאסוף ידע, לעתים לשם הידע עצמו ולעתים על –מנת לפתור בעיה.מטרת ביצוע המחקר היא, אם כן, הרחבת הידע, לעתים, תוך כדי בנייתן ובדיקתן של תיאוריות מדעיות.הידע הנאסף במחקר ייעודי (בין שנאסף במסגרת תיאוריה ובין שלא) הוא ידע על אודות העולם, המציאות, הטבע וכדומה.

דוגמאות למושאי החקירה במסגרת מחקר ייעודי: (א) אובייקטים; (ב) משתנים -התפלגותם וקשרים ביניהם; (ג) תהליכים; (ד) תיאוריות בתחומי תוכן שונים, ביניהם, כמובן חינוך.כך למשל, מחקר ייעודי על מורים לחינוך מיוחד: (א) אוסף ידע על אודותם; (ב) בוחן את התפלגות השכלתם ותחומי העניין שלהם, כמו גם את הקשר בין שני אלה; (ג) מנסה לתאר את תהליכי הכשרתם; (ד) מפתח תיאוריה על אודות התמדתם או נשירתם מן ההוראה.לעומת זאת, הידע הנאסף במסגרת מחקר שאינו מחקר ייעודי, כמו למשל מחקר הגישוש, נסב על מחקר, ובאופן ספציפי, על מרכיבי המחקר השונים: (א) השערות מחקר; (ב) דרכי מחקר ושיטותיו; (ג) כלי מחקר וכו'.

כך למשל, מחקר גישוש נועד (בהתאמה):

 (א) לגלות או לנסח השערות ראויות למחקר, בדרך –כלל בתחומים חדשים כמו שימוש באינטרנט לצורכי הוראה (לפני כעשור שנים).

 (ב) לגלות אם נחקרים יהיו מוכנים לשתף פעולה לאורך זמן במחקר מסוג זה, וכנגזרת מכך, כמה נחקרים כדאי יהיה לחקור מלכתחילה ואם לחזור אליהם בשלב מאוחר יותר או לחקור אחרים.

 (ג) לבחון את המהימנות והתוקף של שאלון שיוצג באינטרנט, כמו גם אם השאלות בו מובנות למשיבים.זהו, אם כן, ההבדל הראשון והחשוב שבין מחקר ייעודי ובין מחקר גישוש:

 מחקר ייעודי חוקר אובייקטים מעולמות התוכן של הדיסציפלינה שהוא מופעל בה, ואילו מחקר גישוש נועד לאסוף ידע על אודות מרכיבי מחקר שונים.במובן זה, מושא הידע של מחקר הגישוש הוא צר יותר מזה של המחקר הייעודי.ברור מכאן ששני סוגי המחקרים הללו נבדלים זה מזה בהשערות שהם עוסקים בהן: מחקר ייעודי עוסק בהשערות תוכניות על מושאי המחקר בתחום התוכן שבו מתעניין החוקר, ואילו מחקר גישוש עוסק בהשערות על אודות מרכיבים מחקריים שונים.

ההבדל עיקרי שני בין שני סוגי המחקרים

 הבדל עיקרי שני בין שני סוגי המחקרים הוא שמחקר הגישוש, בניגוד למחקר הייעודי, הוא מחקר שנעשה לצורך קבלת החלטות הנוגעות למחקר ייעודי מקיף שמתעתדים לבצע.במובן זה ניתן לראות את השוני במטרותיהם של המחקר הייעודי ושל מחקר הגישוש -באחד המטרה היא להרחיב את הידע (ולעתים גם פתרון של בעיה) ובשני -לקבל החלטות על מחקר ייעודי שיתבצע בהמשך.

ניתן למנות שלושה סוגים של מחקרי גישוש (מחקרים טרומיים או מקדימים) הנבדלים ביניהם בסוג הבדיקות שנעשות בהם, וכפועל 3 יוצא מכך, בסוג ההחלטות שיתקבלו בעקבות ביצועם:

 א.מחקר ניווט - (pilot) מטרתו של מחקר זה היא לגלות קשיים, בעיות או תקלות אפשריים במחקר הייעודי שהחוקר רוצה לבצע.במחקר זה מתבצעת מעין "חזרה כללית "על כל שלבי המחקר הייעודי, בדרך –כלל עם מעט נחקרים.דוגמאות למסקנות שניתן להסיק בבדיקה זו הן למשל שחשיפה לחלק הראשון של המחקר פוגעת ברצונם או ביכולתם של הנחקרים להשתתף בהמשך המחקר; שיש צורך במתן זמן נוסף למילוי השאלון; שיש צורך בהכשרה נוספת של המראיינים או של הנסיינים; שהמכשור בשלבים השונים תקין ועוד.בדרך זו גם מתקבלת הערכה של עלות המחקר כולו, של הזמן שיידרש לבצע אותו, כמו גם של דפוס התוצאות -כיוונן ועוצמתן.הערכות אלה מאפשרות לתכנן את מספר הנחקרים הדרוש למחקר ולהיערך בהתאם.

ב.מחקר טרומי - (pre –test) זהו מחקר שנועד לבחון לעומק חלק מסוים מן הפרוצדורה המחקרית.בניגוד לסוג הקודם, במחקר כזה מבצעים רק חלק מן המחקר הייעודי, אך בדרך –כלל חוקרים מספר רב של נחקרים.במסגרת מחקר כזה, למשל, ניתן לבדוק כלי מדידה כגון שאלון; ניתן לבחון את בהירות שאלותיו, את נוחות המילוי שלו ואת תגובות הנחקרים אליו, מהימנותו (למשל, אם יש שוני בתשובות המתקבלות על –ידי מראיינת לעומת מראיין (או תוקפו).

מחקר טרומי מיועד גם לבחון טיפלול (מניפולציה) של משתנה בלתי –תלוי במחקר.כדוגמה לכך ניתן לתאר מחקר שאמור לבדוק את אפקט ההילה.במסגרת מחקר זה מראים לקבוצה אחת של נחקרים תמונה של אדם אטרקטיבי ולקבוצה אחרת תמונה של אדם שאינו אטרקטיבי ומבקשים מהם לשער את תכונותיהם של שני האנשים.לצורך ביצוע מחקר זה יש צורך במחקר טרומי אשר יבסס את התנאי המקדים לבדיקת X ההשערה בדבר קיום אפקט ההילה -העובדה שאכן תמונה היא של אדם הנתפס בעיני הנחקרים כאטרקטיבי יותר מאשר זה המוצג בתמונה Y) ולא למשל רק בעיני מתכנן המחקר).

לסיכום, במחקר טרומי אנו בודקים מרכיבים מסוימים במחקר הייעודי על –מנת לוודא שאין בהם ליקויים. בניגוד לסוג הקודם, שבו ההשערות שנבחנות דומות לאלו של המחקר הייעודי, כאן ההשערות שנבדקות הן בדרך –כלל אחרות -שונות מאלה של המחקר הייעודי.

 ג.מחקר גישוש (במובן הצר) - (explorative) בניגוד למחקר הייעודי, שמטרתו היא לאמת או לאשש השערות, מטרתו של מחקר זה היא לגלות או לנסח השערות או בעיות מחקר ראויות לחקירה.מחקר זה דרוש בעיקר בתחומי מחקר חדשים, שבהם גוף הידע עדיין אינו רחב ואינו מבוסס, ומערכת המושגים והמשתנים הרלוונטיים אינה מוכרת עדיין.בהקשר זה לא ברור מה הם המשתנים החשובים בתחום התוכן ואיזה מהם יכול להוביל להשערות מחקר פוריות.על -כן, בשלב הראשון יש צורך במחקר שינסה להכיר את התופעה הנחקרת באופן כללי ולמפות את מרכיביה, היבטיה והמשתנים הרלוונטיים לה.כך למשל, לפני עשור שנים היו נפוצים מחקרים טרומיים שעסקו בשילוב האינטרנט בהוראה (ולפני שני עשורים -שילוב המחשב בהוראה).

מטרתם של מחקרים מהסוג הזה הייתה לאתר למשל את המשתנים הקשורים לשימוש אינטרנט לצורכי למידה, את סוגי תוכנות העזר הרלוונטיות להוראה, את הקשיים של הלומדים בשיטות אלה ועוד.במחקר מסוג זה יש גמישות רבה יותר בשיטות המחקר, וניתן להקל בו במידה מסוימת בכללי המחקר הנוקשים והמחמירים.כך למשל, ניתן להשתמש בטעות מסוג ראשון גדולה יותר, כיוון שממילא קיים רעש רב בנתונים, שכן כלי המדידה עדיין אינם מהימנים ותקפים במידה גבוהה, ועל –כן יש קושי אפריורי בגילוי אפקטים מובהקים. גמישות זו בהגדלת הטעות מסוג ראשון יכולה גם לבוא לידי ביטוי בכך שהחוקר ירשה לעצמו להתבונן בה בעת במספר רב של גורמים או תופעות.ניתן גם להחמיר פחות בעמידה בהנחות של מקריות הדגימה או של תלות או אי –תלות המדידות, ואף להשתמש בכלי מחקר שאינם פורמליים או שלא נבדקו באופן מדוקדק בעבר.

לסיכום, סוג מחקר גישוש זה מחדד, אם כן, את ההבדל בין מחקר המנסה לאמת השערות -מחקר ייעודי -ובין כזה המנסה לגלותן מחקר גישוש.במחקר ייעודי התהליך של גילוי ההשערות אינו מבוסס אמפירית על –ידי החוקר עצמו אלא מפותח באופן לוגי תוך הסתמכות על מחקרים קודמים.הבדיקות האמפיריות שמתבצעות במחקר זה נעשות לצורך אימות או אישוש ההשערות.

לעומתו, במחקר גישוש האמפיריקה תומכת בתהליך גילוי, איתור או קביעת ההשערות (שייבדקו בהמשך במחקר הייעודי).משני ההבדלים שהוצגו לעיל בין מחקר גישוש לבין מחקר ייעודי -ההבדל במושאי המחקר וההבדל במטרותיו או בהשערותיו –נגזר ההבדל השלישי בין שני סוגי המחקרים.המחקר הייעודי הוא מחקר העומד בפני עצמו, מחקר אשר בסיומו יש אפשרות להשלים פרק מסוים או פסקה בספר החקירה המדעית.לעומתו, מחקר הגישוש, על סוגיו השונים, אינו מחקר העומד בפני עצמו, אלא נועד, כאמור, לקבלת החלטות באשר לאופן ביצועו של המחקר הייעודי ואף להשערותיו.כיוון שכך, על העוסקים במחקר הייעודי, כמו גם על אלה שמגישים הצעות מחקר לתמיכה בביצועו, להציג בבירור מה הן ההחלטות שלצורך קבלתן יתבצע מחקר הגישוש.חשוב שהחוקר יפרט לעצמו או לאחרים, במידת האפשר, מה הן החלופות העומדות בפני החוקר לצורך ביצוע המחקר הייעודי, וכיצד תוצאות שונות של מחקר הגישוש יעזרו בהכרעה בין אותן חלופות.

לסיכום, בחיבור זה אפיינתי את מחקר הגישוש באמצעות שלוש הבחנות בינו לבין מחקר ייעודי.שלוש ההבחנות נגעו: (א) למושא המחקר הייחודי של מחקר הגישוש -מחקר האוסף ידע על מרכיבי מחקר שונים, בניגוד למושאיו המחקריים של מחקר ייעודי -מרכיבים בעולם התוכן הדיסציפלינרי; (ב) למטרתו הייחודית של מחקר הגישוש -קבלת החלטות על אודות מחקר ייעודי, בניגוד למטרת המחקר הייעודי -הרחבת הידע (ולעתים גם פתרון בעיה;) ג) לזיקה ולתלות שיש למחקר הגישוש ותוצאותיו למחקר הייעודי, בניגוד למחקר הייעודי אשר לרוב אינו מחויב בזיקה למחקר אחר או לתלות בו.


הערות שוליים:

1. מכאן ניתן גם ללמוד שמחקר גישוש אינו מוגבל לשיטות מחקר, למערכי מחקר או לכלי מחקר מסוימים.

2. אך לא לבודקן, שכן זהו תפקידו של המחקר הייעודי

3. שני הסוגים הראשונים שלהלן מתייחסים לרכיבי מחקר (ב) ו - (ג) שהוזכרו לעיל, ואילו השלישי מתייחס לרכיב (א) שהוזכר שם

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח