מס"ע - מודל הפצת החדשנות של רוג'רס והרחבתו
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
06.07.09 לינק    הדפסה מאמר
תגובות
מאמר ותגובות

מודל הפצת החדשנות של רוג'רס והרחבתו

מהמדור: תפיסות ותיאוריות פדגוגיות
 
מודל הפצת החדשנות של רוג'רס והרחבתו
רוג'רס (Rogers, 2003) חקר את תהליכי האימוץ של חדשנות טכנולוגית על ידי חקלאים ופיתח מודל שמתאר שלבים בתהליך האימוץ. מודל זה הותאם לתחום החינוך והיום מוזכר במרבית המחקרים שעוסקים בחדשנות טכנולוגית. רוג'רס מציין חמישה שלבים באימוץ:
1.      מודעות – היחיד נחשף לחידוש אך הוא חסר אינפורמציה מספקת לגביו. אין תמימות דעים מה מניע את המודעות לחידוש – הצורך של היחיד בהכנסת החידוש, או החשיפה של היחיד לחידוש באמצעות מקורות, כמו תקשורת המונים.
2.      התעניינות – החידוש מעניין ומסקרן את היחיד, אך הוא לא בחן עדיין את יעילותו ותרומתו במושגים של צרכיו האישיים. בשלב זה מעורב המרכיב ההכרתי של היחיד. הוא מחפש מידע על החידוש. אישיותו והמערכת החברתית והמקצועית שלו ישפיעו על המקורות בהם יחפש המידע וכיצד הוא יפרש מידע זה.
3. הערכה – היחיד מנסה להעריך את האפשרות של יישום החידוש לפי צרכיו והוא מקבל החלטה האם לנסותו. בשלב זה מתפתחת תחושה אינטואיטיבית של היחיד לגבי החידוש, והוא גם יברר עם עמיתים את מידת הנחיצות של החידוש.
4 . ניסוי – היחיד מנסה מרכיב אחד או מספר קטן של מרכיבים מתוך החידוש, וזאת כדי לבחון את יעילותו והתאמתו לצרכיו.
5.  סיגול– היחיד מכניס את החידוש לשימושו היומיומי, או דוחה אותו.
 
 מקור 2: ד"ר אסמאא גנאיים, פרופסור שיזף רפאלי, מגמות, אפריל 2009 (מכון סאלד).
תיאורית הפצת החידושים של רוג'רס (Rogers, 2003 ) מתייחסת לחידוש עצמו, לתהליך ההפצה והאימוץ שלו ולקבוצה שהחידוש מופץ בה. התיאוריה מתמקדת בסדרת גורמים המשפיעים על אימוץ או על דחייה של טכנולוגיות או של רעיונות חדשניים בידי הפרט או הקבוצה. בין הגורמים האלו ניתן למנות גורמים אינדיבידואליים כגון מיצב (סטאטוס) כלכלי, גורמים חברתיים כגון נורמות, וגורמים טכנולוגיים כגון מורכבות השימוש בחידוש, גורמים כגון תשתיות, הכנסה ואי-ודאות נמצאו בעלי השפעה מרכזית של שיעור אימוץ השימוש באינטרנט (Prescott, 1995 ).
לפי תיאורית הפצת החידושים, חמישה גורמים משפיעים על שיעור האימוץ: 1. מאפייני החידוש, 2. קבלת החלטה, 3. ערוצי תקשורת, 4ץ מערכת חברתית, 5. סוכני שינוי.
התיאוריה של רוג'רס מתארת חמש קבוצות של מאמצי חידושים לפי משך הזמן שעובר ממועד המצאת החידוש ועד לאימוצו: 1, חדשניים (innovators), 2. מאמצים מוקדמים (early adopters ), 3. הרוב המקדים (early majority), 4. הרוב המאחר ( late majority ), 5. מאחרים באימוץ (laggards).
לפי התיאוריה, לתהליך ההפצה של כל חידוש יש צורת האות האנגלית S: הפצה איטית בתחילתו, הפצה מוגברת בשלבי הביניים, ובסופו – הפצה איטית בקרב אחרוני המאמצים. להתפלגות המאמצים של כל חידוש יש צורה של עקומה נורמאלית הנובעת ממידת הפתיחות לחידושים: לפי רוג'רס, החדשנים הם 2.5% מכלל המאמצים. המאמצים המוקדמים הם 13.5%, הרוב המקדים הוא 34%, הרוב המאחר עוד 34% והמאחרים באימוץ הם 16% מכלל המאמצים.
רוג'רס טוען כי הנורמות והערכים התרבותיים (כגון שמרנות, דתיות וליברליות) משפיעים על אימוץ החידוש יותר ממאפייני הפרט (כגון גיל והשכלה), כמו כן הוא טוען שאנשים בעלי מציב חברתי-כלכלי גבוה יותר מאמצים את החידוש מוקדם יותר וכי לגיל אין כל השפעה על שיעור אימוץ החדשנות.
 
המודל של שרי – הרחבה של מודל רוג'רס
 
שרי ועמיתיה (Sherry et al, 2000) חקרו את הפרויקט Web Projectשהופעל בוורמונט שבארצות הברית ושזכה לפרס הצטיינות עבור חדשנות טכנולוגית. הם הסיקו כי יש להרחיב את המודל של רוג'רס על מנת לפרט את התהליך המערכתי בו מתפתחת חדשנות בהוראה, ויחסי הגומלין בין גורמים המשפיעים על שילוב החדשנות, כמו הגורם הטכנולוגי, האישיותי, הארגוני והפדגוגי. הם פיתחו מודל של שילוב חדשנות, המתאר תהליך ספיראלי בעל חמישה שלבים, בו עוברים המורים משלב הטירון עד לשלב המנהיג. כמו כן הם המליצו על אסטרטגיות המקדמות את המורים בכל אחד משלבי ההתפתחות.
להלן תיאור חמשת השלבים במעבר מטירון למנהיג של חדשנות טכנולוגית:
1.      המורה כלומד: מורה זקוק לזמן למידה של מיומנויות חדשות, כדי שיוכל לפתח אסטרטגיות הוראה המשלבות טכנולוגיות מידע. יש לאפשר למורים בשלב הזה חשיפה לניסיון של עמיתיהם למקצוע בשילוב הטכנולוגיה, ומתן הזדמנויות ללמידה שיתופית עם עמיתיהם, וזאת בניגוד למסגרות המספקות השתלמויות רחבות משתתפים.
2.      המורה כמאמץ חדשנות: בשלב זה המורה מתחיל ללמד בשילוב הטכנולוגיה ומשתף את העמיתים בלקחים ומסקנות. בשלב זה חשוב לספק תמיכה טכנית בפיתוח חומרי הוראה מתוקשבים, תמיכה פדגוגית על ידי עמיתים מיומנים, והקמת מרכז או יחידה העוסקים במתן תמיכה לצרכי המורה המתוקשב.
3.      המורה כלומד שותף: בשלב זה המורה מתמקד ביצירת קשרי גומלין מבוססים בין תוכנית הלימודים לבין התכנון שלהם בסביבה מתוקשבת. מורה הנמצא בשלב זה זקוק לסדנאות וחומרי למידה מקוונים כדי לשפר את המיומנויות שלו בשילוב הטכנולוגיה בהוראה. הלמידה כוללת דיון משותף עם עמיתים בנוגע לדרכי יישום של סטנדרטים, הכרות עם דוגמאות, חשיבה על דרכי ההערכה וחשיפה למידע לא פורמאלי.
4.      מורה כמאשר או כדוחה את החדשנות: בשלב זה מורים מפתחים מודעות לתוצרי הביניים של שילוב הטכנולוגיה בהוראה ותרומתם ללמידה של הסטודנטים. הם מתחילים להפיץ לקהלים רחבים דוגמאות עבודה של תלמידיהם. שלב זה הוא קריטי מבחינת הקבלה או הדחייה של החדשנות הטכנולוגית על ידי המורים. האם השימוש בטכנולוגית מידע תורם לתחושת סיפוק עצמי של מורה מההוראה שלו? האם זה תואם לחזון של המורה ביחס ללמידה והאם זה תורם ללמידה של תלמידיו? האם השקעת המאמץ של מורה בפיתוח מיומנויות חדשות משתלמת לו?
החוקרים מדגישים את הצורך בתמיכה מנהלית ותגמולים למורים המפתחים בשלב זה של אימוץ הטכנולוגיה. המורים נעשים מודעים לתוצאות הביניים של האימוץ (כמו השקעת זמן ממושך יותר של לומדים במשימות הלמידה, מעורבות מוגברת של הלומדים בלמידה ופיתוח מיומנויות מטה-קוגניטיביות אצל לומדים), וזאת בהשוואה ללמידה מסורתית. כמו כן, חשוב לארגן ערוצים להפצת דוגמאות מוצלחות לעבודות התלמידים ולתת הכרה לתוצריהם ולתהליכי הלמידה שהם עברו.
5.       המורה כמנהיג: בשלב זה מורים מנוסים מרחיבים את תפקידיהם לכיוון מחקר, המתבונן בעשייה, באיסוף מידע, בשיתוף עמיתים בניסיון ובהכשרה של עמיתים טירונים. שרי ושות' ממליצים לקדם את המורים הנמצאים בשלב זה על ידי תגמול/תקצוב של הוראה משותפת בסדנאות, פינוי זמנם של מורים מנוסים לצורך אימון עמיתים ויעוץ, הקצאת זמן מובנה להובלת דיונים וסדנאות ברשת ועוד.
שלושת המודלים המתארים את התפתחות המורים בתהליך האימוץ של חדשנות טכנולוגית ובשילובה בהוראה מדגישים הדרגתיות בתהליך ומורכבותו. חשוב לקחת בחשבון את המודלים בכל תוכנית שעוסקת בהכשרה להוראה מתוקשבת.
 מקורות המידע
Sherry, Lorraine; Billig, Shelley; Tavalin, Fern; Gibson, David , New Insights on Technology Adoption in Communities, In: Society for Information Technology & Teacher Education International Conference: Proceedings of SITE 2000 (11th, San Diego, California, February 8-12, 2000). Volumes 1-3;
LORRAINE SHERRY , The Nature and Purpose of Online Discourse: A Brief  Synthesis of Current Research as Related to The WEB Project  International Jl. of Educational Telecommunications (2000) 6(1), 19-51
 
Rogers , E.M. (2003) . Diffusion of innovations ( 5 ed.) New York : Free press ,
Prescott. M.b. ( 1995) , information technology innovations: a classification by IT locus of impact and research approach, Database Advances , 26 ( 2-3) , 20- 41.
 

תגובות (5)

21.02.14 אבו שאח היאם
אשמח לדעת כיצד אפשר להגיע לשאלון של רוג'רס או לשאלון אחר העוסק בגישת המורים לחדשנות טכנולוגית ולההטמעתה בעבודה
18.12.12 גיהאן הייכל
אשמח לקבל כל שאלון שעוסק הטאבליט בהוראה למידה או בשילוב מכשירים ניידים בהוראה למידה.
אני מעוניינת לקבל מאמרים/ מחקרים שעוסקים בשילוב הטאבלטים או מכשירים ניידים בהוראה למידה בעברית או באנגלית.
תודה
03.11.12 רינה צימרמן
אשמח לדעת כיצד אפשר להגיע לשאלון של רוג'רס או לשאלון אחר העוסק בגישת המורים לחדשנות טכנולוגית ולההטמעתה בעבודה.
21.01.12 חיים יזרעאלי    |   אורט בראודה
אשמח לקבל כל מאמר בעברית, הקשור לנושא תקשוב ולמידה
29.08.11 אביגיל אטינגר
אשמח לקבל כל מאמר בעברית, הקשור לנושא תקשוב ולמידה

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח