|
אי-הנחת מבתי הספר הציבוריים קיים לא רק אצלנו בישראל אלא ביתר שאת גם בארה"ב. בכינוס NECC 2009 האחרון ביוני 2009 עלתה שוב השאלה המטרידה הנמצאת על המדוכה: "האם בתי ספר ציבוריים יכולים להמציא עצמם מחדש? באחד המושבים בכינוס (שהוא ביסודו כינוס בנושאי יישומי מחשב בחינוך) התכנסו כמה מורים מובילים, חוקרים ומומחי טכנולוגיה ודנו בסוגיה זו. המורה ומנחת המחשבים Kristin Hokanson סיכמה בקצרה בבלוג שלה כמה נקודות שהועלו בדיון:
בתקופה הקודמת, בעידן המהפכה התעשייתית היה כוח חברתי נמרץ מחוץ לחינוך הממסדי שאילץ את בתי הספר לברוא עצמם מחדש ולקלוט תלמידים מכל שכבות החברה, כיום אין כוחות חברתיים בעלי עוצמה מחוץ למערכת החינוך היכולים להניע תהליך דומה של רפורמה מהותית בחינוך ולכפות אותה. מתברר כי הטכנולוגיה כגון האינטרנט או רשתות תקשורת יכולות להיות בעלות השפעה על החברה אך אינן יכולות להניע את בתי הספר להתחדש.
לכאורה, נראה כי החברה במאה ה21 כיום מתקדמת יותר מאשר בתקופת המהפכה התעשייתית, אך מתברר כי במקרים רבים היא גם יותר שמרנית, במיוחד ההורים אשר לעתים בולמים תהליכי חדשנות בבתי הספר.
אחד המשתתפים בדיון העלה טיעון מעניין. לא ניתן לגרום להתחדשות מהותית של שיטות ההוראה והלמידה בבתי הספר ללא רפורמה מהותית בדרכי ההערכה. כל עוד לא נראה חשיבה מתקדמת לגבי דרכי הערכה אלטרנטיביות ויישומם המעשי בבתי הספר אין סיכוי לרפורמה בתהליכי למידה חקרניים בבתי הספר הציבוריים. סוגיה זו גם בולמת את יישום הטכנולוגיות המתקדמות ללמידה בקרב המורים בבתי הספר. המורים ברובם כפותים לדרכי הערכה הנורמטיביים ולכן לא עוברים לאמץ טכנולוגיות אינטרנט ולמידה מקוונים.
 ראה גם: |