מס"ע - טווית שרשרת הזהב: מאמץ לברר את זהותנו כמורי-מורים
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
25.12.08 סיכום    הדפסה מאמר
תגובות
מאמר ותגובות

טווית שרשרת הזהב: מאמץ לברר את זהותנו כמורי-מורים

מהמדור: מורים - התפתחות מקצועית
מקור:
Threading a golden chain: An attempt to find our identities as teacher educators, Teacher Education Quarterly, winter 2008.
 
 
המאמר תורגם, סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת
 
מבוא
כותבי המאמר מנסים לברר שאלות מרכזיות בדבר זהותם של מורי מורים, תוך השוואה בין המצב הקיים בארה"ב לבין - הולנד בנושאים אלה. ציטוט מדבריהם ממחיש את הדילמות הקיימות:
לוננברג: "אני מזדהה כמורה מורים ולא כמורה או כפרופסור. לפעמים אני מזדהה כחוקר...אני עושה זאת מפני שאנשים בהולנד לא תמיד מצפים שמורי מורים יהיו גם חוקרים. בנוסף אני רואה את תפקיד מורה המורים כמי שמכין מורים לעתיד על בסיס התנסויות, תיאוריה, רפלקציה כמי שחושב ביקורתית על עשייתו".
המילטון: "אני חושבת שזהותי כמורת –מורים היא הקשרית. לפעמים אני מורה לפעמים אני מורת מורים, לפעמים אני חוקרת ולפעמים אני פרופסור. הדבר תלוי בפורום שבו אני נמצאת ובמה שאני מבקשת להשיג. זוהי בעיה, לדעתי, בזהות של מורי מורים, לפחות בארה"ב. יש שאני מרגישה שמפחיתים בערכי כשאני מזדהה כמורת-מורים בעוד שכפרופסור או כחוקרת מעריכים אותי יותר.יש טעות באקדמיה וחושבים שלמורי מורים יש פחות ידע או שהם פחות אינטליגנטיים או פחות משהו אחר ולכן מפחיתים בערך עבודתם. במבט אל מעבר לעניינים ההקשריים, אני רואה שהמחויבות שלי כמורת מורים היא להכשיר את המורים הטובים ביותר שאפשר כדי שיוכלו ללמד את כל הלומדים. מורה אני מתארת כחושב, כיצירתי וכאדם המבין מהו תהליך מחקרי; מורה מורים אני מתארת כמי שמלמד מתוך חשיבה ויצירתיות וגם מעורב במחקר."
 
הציטוטים מדברי הכותבים מראים את המורכבות שבגיבוש או עיצוב הזהות המקצועית של מורי מורים. הספרות המחקרית מצביעה על כמה סיבות למורכבות זו, ובהן:
זהו מקצוע שאינו מוגדר כהלכה ואינו מוכר כעומד בפני עצמו (,Gee, 2000-2001, Bullough,2005Duchram, 1993), צורות ההעסקה בו מאופיינות בעבודה זמנית או חלקית, בעבודה כמילוי חובות של לימודים לתואר שלישי וכדו' (Cochran-Smith,2003), אין הכשרה פורמלית לעסוק בו ((Buchberger et al., 2000, יש רק מעט מצבים שבהם מורי מורים מגדירים עצמם באופן מובהק כמורים או – כחוקרים, לרוב הגבולות מטושטשים (Cochran-Smith and Lytle, 2004).
 
לאור הגבולות הטשטוש הזה בין ניתוח לבין פעולה, בין חקר לבין התנסות, בין תיאוריה לבין מעשה ולאור ההבנה שהקשר ההכשרה מעצב ומתעצב על ידי מורי המורים בחרו כותבי המאמר להתמודד עם שאלת הכשרה המורים כפרופסיה תוך דיון בשני נושאים: הקשר בין היסטוריה אישית לבין ידע פרקטי; ומורי מורים כמפתחים וכצרכנים של ידע. לדעתם שני נושאים אלה מרכזיים בהמשך פיתוח המקצוע והזהות המקצועית. היסטוריה אישית חשובה להתפתחות האישית של מורי המורים ולהתפתחות הסטודנטים שלהם, וידע אקדמי ותובנות מסייעים להם להימנע מהצורך "להמציא מחדש את הגלגל".
 
א. הקשר בין היסטוריה אישית לבין ידע פרקטי – פרק זה במאמר בודק קשרים בין האישי והפרקטי ודן ברלוונטיות של שני אלה לפיתוח הזהות המקצועית של מורי מורים. הטענה היא שההיסטוריה האישית של מורה המורים והתיאוריה המעשית או חכמת המעשה שהוא מפתח אינם ניתנים להפרדה. בהיסטוריה אישית הכוונה היא בין היתר להתפתחות האופי ולהתנסויות, ולהזדמנויות והמגבלות שמוסדות ואחרים מצבים בפניהם (Gee, 2000-2001).למרות שההשפעה של היסטוריה אישית על פעולה מקצועית מצוייה בכל מקצוע, הרי שאי-הבהירות של מקצוע הכשרת המורים והעובדה שאין נתיבות מקצועיות ברורות להתפתחות מקצועית בתחום זה הופכים את הקשר הזה למשמעותי יותר (Bullough,2005, Guilford et al., 1998).
 
ב. מורי מורים כמפתחים וכצרכנים של ידע – שני הכותבים סוברים שצרכנות ויצירה של ידע על הוראה והכשרה מתקשרים ישירות לעבודה עם סטודנטים להוראה ולהדרכתם להפוך לצרכנים של ידע אקדמי. הכותבים מנסים לבחון את ההנחה שמורי מורים הם צרכנים של ידע אקדמי בלבד. בפרק הם דנים בהיבטים של יצירת ידע לאור הגישות המחקריות שצמחו בעשור האחרון המרחיבות את ההבנות הקיימות בדבר יצירת ידע. למשל, הטענה שלעומת ההנחה הקיימת שבין הוראה לבין מחקר קיימת דיכוטומיה הרי שבשדה ההוראה והכשרת המורים מתקיים קשר ויחסי הדדיות בין המחקר וההוראה (Cole & Knowless, 2004). פיתוח מקצוע ההכשרה מחייב את מורי המורים להיות צרכנים ויוצרים של ידע ולתת פרסום לעבודתם כדי לחזק את עצמם ואת מקצועם. אחד הכיוונים החשובים בהקשר זה הוא העיסוק במחקר-עצמי Loughran et al., 2004)) שמהווה דרך מבטיחה לבניית ידע לטובת הכשרת המורים. הכותבים מתארים את המצב הקיים בתחום יצירת הידע על ידי מכשירי מורים ומציעים דרכים פעולה בכיוון זה.
 
סיכום
מקצוע הכשרת המורים הוא אכן רב-נדבכים ורב-זוויות ראייה. העמימות הקיימת בדבר מהותו אינה צריכה להיתפש כבעיה שיש לפותרה אלא כאתגר להתמודדות. העיסוק בהכשרה משתנה על פי מאפיינים מקומיים ולאומיים; אנו יודעים שכמורי מורים ההיסטוריה האישית שלנו מעצבת את סגנונו האישי ואת התיאוריה המעשית של כל אחד; אנו יודעים שתפקידנו להציע תובנות וידע למורים חדשים, ואנו גם יודעים שדיגום ורפלקציה הם כלים בעלי עוצמה המאפשרים לעשות זאת. מחקר ופיתוח ידע אקדמי הם חלק מתפישת התפקיד והזהות המקצועית. בידי מורי המורים קיימים החרוזים, האתגר הוא במעשה האריגה של חרוזים אלה לכלל שרשרת של זהב. להיות מורה-מורים פירושו לראות תיאוריה ומעשה כשני היבטים המתקיימים זה בצד זה לקראת פיתוח וחיזוק המקצוע וכדי לא לחיות בתחושה של פיצול אישיות.
 
ביבליוגרפיה
Buchberger, F., Campos, B.P., Kallos, D., & Stephenson, J. (2000).High quality teacher education for high quality education and training, Green paper on teacher education in Europe, Umea: Thematic Network on Teacher Education in Europe.
Bullough, R. V.(2005). Being and becoming a mentor: School-based teacher educators and teacher educator identity, Teaching and Teacher Education, 20(6), pp. 143-155.
Cochran-Smith, M. (2003). Learning and unlearning: the education of teacher educators, Teaching and Teacher Education, 19(1), pp. 5-28.
Cochran-Smith, M.  and Lytle, S.L.(2004). Practitioner inquiry, knowledge and university culture. In: J. Loughran et al., (Eds.), International handbook of self-study of teaching and teacher education practices, Dordrecht, The Nederland: Kluwer.
Cole, A.L., & Knowles, J.G. (2004). Research, practice and academia in North America, In:J. Loughran et al., (Eds.), International handbook of self-study of teaching and teacher education practices, Dordrecht, The Nederland: Kluwer.
Duchram, E. R. (1993). The lives of teacher educators, NY: Teachers College Press.
Gee, (2000-2001). Identity as an analytic lens for research in education, In; W.G. Secada (Ed.), Review of research in education 25, Washington, DC: AERA.
Guilford, Hamilton, M.L., Pinnegar, S., & Placier, P. (.1998). Negotiating balance between reforming teacher education and forming self as teacher educator, In: A. Cole, R. Elijah & G. Knowles (Eds.), The heart of the matter, SF: Caddo Gap Press.
Loughran, J., Hamilton, M. L., Laboskey and Russell, T. (Eds.) (2004). International handbook of self-study of teaching and teacher education practices, Dordrecht, The Nederland: Kluwer.

תגובות (1)

13.05.18 Judi    |   New York
VGcrKL https://www.genericpharmacydrug.com

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח