פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום שלישי 16 ספטמבר 2014
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
28.06.01 סיכום    הדפסה מאמר
תגובות
מאמר ותגובות

מי צריך שיעורי בית?

מהמדור: סביבות למידה
מקור וקרדיט:
יריב , אליעזר . "מי צריך שיעור בית? "  הד החינוך, גיליון מס' 6 א', יוני 2008, ע"ע 100-103 .
 
 
בארצות הברית שיעורי הבית הם נושא חם בשיח החינוכי והמחקרי, אולם בישראל אין לכך ביטוי .בהתחשב בעובדה שהתופעה נוגעת לשגרת חייהן של משפחות רבות כל כך בישראל, מבקש מחבר המאמר לתרום לדיון הציבורי מעט ידע ותובנות שעולים ממחקרים שנערכו בארצות הברית ובאנגליה וגם ממחקרים שלו עצמו.
בישראל יש מעט מחקר ואין מדיניות ברורה בנושא שיעורי הבית . עד העת האחרונה תמך משרד החינוך במתן שיעורי בית. בעקבות ההכנסה המדורגת של יום לימודים ארוך והנגישות הגוברת לאינטרנט, המרחיבה את סביבת הלמידה , נשמעים במשרד החינוך קולות הסבורים כי המציאות מהחדשה מחייבת חשיבה מחודשת על נושא שיעורי הבית.
 
לצד התועלת הלימודית האמיתית או המדומה, התרגול בבית הספר ובשיעורי הבית נועד להשיג מטרה נוספת –שליטה. כאשר מורה מטיל שיעורי בית, הוא מאלץ את תלמידיו להקריב את שעות הפנאי שלהם לטובת פעילות בית-ספרית גם כשאינם בבית הספר. מכיוון שתלמידים רבים משתמטים מעשיית שיעורי הבית , בית הספר מפתח מערכת מורכבת של פיקוח ביורוקראטי והטלת סנקציות על המשתמטים.
 האם אפשר להימנע מפיקוח ומשליטה ? נראה שלא .  כמו כל ארגון אחר , גם בית הספר חייב להגדיר את הדרישות ולאכוף אותן כדי להשיג את יעדיו. הנורה האדומה צריכה להידלק כאשר העיסוק במשמעת ובסנקציות הופך להיות לעיסוק מרכזי של בית הספר. במצב כזה מוטב לעצור ולברר לעומק את מקור ההתנגדות : האם עומס המטלות רב מדי ? האם המטלות אינן בהירות דיין ? האם המורים מעדיפים צייתנות על פני אחריות ? שיחות עם התלמידים עשויות להבהיר זאת.
 
הקלות הבלתי נסבלת של מתן שיעורי בית
 
בשונה מהמצב בכיתה , כאשר מורים מבקשים לתרגל את התלמידים בבית הם אינם יכולים לסייע לתלמידים המתקשים. כדי שכל התלמידים יוכלו לעמוד במטלה , המורים נותנים מטלות קלות ופשוטות. מטלות כאלו מטבען מאתגרות פחות ומשעממות יותר. לרוב הן מכוונות לביסוס הידע הגולמי שהמורים הקנו בכיתותיהם. מחקרים בארה"ב  אכן מראים ששיעורי בית מכוונים אל המכנה המשותף הנמוך ביותר ומעודדים למידה שטחית.
תלמידים מעידים כי שיעורי הבית לא מעניינים אותם, יחד עם זאת עם אוהבים שנותנים להם עבודות בקבוצות כי אז העניין שלהם גובר , הם יכולים להיעזר בחברים ולשמוע דעות אחרות ודרכים חדשות ללמידה.
כותב המאמר , פסיכולוג חינוכי המרבה לצפות בשיעורים,  מציין כי הוא מופתע כל פעם מחדש מדרכם האוטומאטית של מורים להטיל שיעורי בית. לרוב זה קורה סמוך לצלצול , כאשר ראשם של התלמידים כבר נתון להתרחשויות בחצר והם אינם פנויים לקלוט מה נדרש מהם. המורים כותבים על הלוח ומציינים בעל פה את העמודים שיש לקרוא או את מספר התרגילים שיש לפתור. התלמידים רושמים בחופזה ופורצים החוצה. נדמה שאיש אינו חושב על התועלת שתצמח מהתרגול בבית, על מטרותיו , ועל הדרך לעשותו לחוויה משמעותית. לגישת " הטייס האוטומאטי" יש מחיר כבד. הכול מתייחסים לתרגול כאל משימה לא חשובה שמוטב להשקיע בה כמה שפחות אנרגיה נפשית, כאשר היחס כזה, קשה לצפות ללמידה אמיתית.
 
האם כדאי להפסיק את השימוש בחוברות העבודה ? לדעת המחבר אי אפשר להשיב את הגלגל אחורה. החוברות הפכו זה מכבר לאמצעי שכיח שהשימוש בו הולך ומתרחב. במקום החוברות , או בנוסף עליהם , הוא מציע לאמץ את התובנות של התלמידים שרואיינו במחקריו- לתת מטלות משמעותיות , לא שגרתיות , כאלה שכרוכות בחשיבה עמוקה , ברכישת ידע חדש ובעבודת מחקר. כדאי שמטלות אלה יכללו פעילות משותפת עם חברים והורים.
 
המיתוס של שיעורי הבית
 
שיעורי הבית הם מושא למחקר כבר שנים רבות . מחקרים ומאמרים שנכתבו בארצות הברית העידו ששיעורי הבית מקדמים למידה והישגים . אבל ניתוחי על ( מטא-אנליזה)  שנערכו בעת האחרונה מראים שלשיעורי הבית אין כל תרומה להישגים בבית הספר היסודי , תרומה מעטה בחטיבת הביניים ותרומה בינונית בחטיבה העליונה. ככלל , מעט שיעורי בית עדיפים על פני היעדרם וגם על פני עומס רב מדי. עוד מתברר ששיעורי הבית אינם משפרים הרגלים ומוטיבציה. חוקרים שבחנו תוצאות של מבחני מתמטיקה בינלאומיים מצאו שכל המתאמים בין ממוצע הציונים של התלמידים במבחנים לבין היקף שיעורי הבית שקיבלו היו שליליים ! הם מסיקים שמדינות שמבקשות לשפר את דירוג תלמידיהן במבחנים הבינלאומיים באמצעות תוספת שיעורי בית מכשילות את עצמן.
לסיכום, שיעורי בית הם פעולה לימודית נפוצה הכרוכה בהשקעה עצומה של מורים ותלמידים , אבל היחס אליה לרוב שטחי ומזלזל. לפני שמורים נותנים שיעורי בית עליהם לחשוב האם הם חיוניים והאם אפשר בלעדיהם. כאשר המורים נותנים שיעורי בית עליהם לחשוב האם הם מעודדים חשיבה או שינון , האם הם מעניינים או  משעממים ?  האם הם קלים או קשים מדי ? כמה תלמידים יזדקקו לעזרה בהכנתם.
זה לא מכבר המליץ משרד החינוך שכל צוות מורים יערוך דיון על ערכם של שיעורי בית ועל הבעיות הכרוכות בהם. זו המלצה ראויה.  לצד ההתלבטות האישית והדיון בצוות המורים כדאי להעלות את הנושא לשיחה עם התלמידים . כדאי לברר אתם אילו מטלות מסייעות להם , באילו נסיבות הם מכינים שיעורי בית ומתי הם מעתיקים אותם מחברים , האם יש סוגים אחרים ורצויים של שיעורי בית .
את תוצאות הדיונים האלה , האישיים , הצוותיים והכיתתיים , כדאי להביא לידיעת ההורים. המעורבות שלהם חיונית , לדוגמא , אפשר להמיר את דפי התרגול בכיתות הנמוכות בבקשה מההורים שיקראו ספרים עם ילדיהם וישוחחו אתם עליהם. בכל מקרה , מטוב לתת לתלמידים מעט שיעורי בית.
 
ד"ר אליעזר יריב הוא מרצה במכללה לחינוך גורדון בחיפה .
 

תגובות (2)

18.09.08 מלכה וידיסלבסקי    |   משרד החינוך
מתנצלת על הטעות בהפנייה. מספר הגיליון הוא 15, ולא 14.
בברכה
מלכה
12.09.08 מלכה וידיסלבסקי    |   משרד החינוך
אני עובדת כמפקחת באגף לחינוך יסודי. אנו מפרסמים כתב עת בשם "4 הממ"מים". אני מציעה לכם לעיין בגיליון מספר 14 שנושאו "גיבוש מדיניות בית ספרית בנושא שיעורי בית". הירחון מתפרסם בכתובת - חינוך יסודי - מינהל www.education.gov.il

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח