מס"ע - לקראת מבנה פדגוגי מאפשר למידה
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
05.08.08 סיכום    הדפסה מאמר
תגובות
מאמר ותגובות

לקראת מבנה פדגוגי מאפשר למידה

מהמדור: סביבות למידה
  מקור וקרדיט:
אברהם , כהן. לקראת מבנה פדגוגי מאפשר למידה .  הד החינוך, יוני 2008 , גיליון מס' 6 א' .
 
ההישגים המאכזבים של תלמידי מערכת החינוך בישראל נובעים מהמבנה הארגוני-חינוכי של בית הספר. כדי להביא להישגים ולהניע ללמידה עלינו לארגן את בית הספר מחדש.  הסיבה הפדגוגית המכרעת למיעוט ההישגים היא שהמבנה הפדגוגי הנוכחי של בית הספר אינו מאפשר מימוש עקרונות חינוכיים שבלעדיהם אי-אפשר להגיע להישגים גבוהים בחינוך ובהוראה.
 
החשובים שבעקרונות הללו הם :
 
  • חנוך לנער על פי דרכו : כפי שאין פרצופיהם שווים , כך אין דעתם שווה . משמע : אינדיווידואליזציה של ההוראה ושל החינוך.
  • אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ . משמע : דאגה להגברת המוטיבציה.
  • אין אדם עוזב דבר שיש לו הנאה הימנו . משמע : יש להעניק אפשרויות בחירה לתלמידים לשם הגברת הרלוונטיות של הנלמד וכדי להבטיח אינטרס בלמידה, שיקול דעת, ואוטונומיה.
  • בארבעים ושמונה דברים נקנית התורה . משמע : יש לגוון את דרכי ארגון החומר ללמידה , את דרכי ההוראה , את מסגרות הלמידה , את דרכי ארגון התלמידים.
 העקרונות הבסיסיים הללו הם עקרונות יהודיים ואוניברסליים נצחיים. הם כוח העילוי . בלי יישומם – לא נמריא.
 
..והנה המבנה הפדגוגי של בית הספר מנוגד לעקרונות אלה ואינו מאפשר את הגשמתם . אף לא במידה מזערית. בתי הספר שלנו בנויים כיתה-כיתה, הכיתות הטרוגניות וכל התלמידים לומדים בהן את אותם תכנים באותה דרך ומאותם חומרי למידה.
 
משימת ההתמודדות עם ההטרוגניות של הכיתה מוטלת כמעט כולה על כתפיו של המורה – משימה בלתי אפשרית. מנהלי בתי הספר, צוותיהם ומדריכיהם קורסים תחת העול.
 
האם השינוי אפשרי ? התשובה חיובית
העקרונות האלו עשויים להצמיח אלטרנטיבות רבות. מחבר המאמר , אברהם כהן, , מציע מבנה אלטרנטיבי של חטיבת הביניים. מבנה אלטרנטיבי כזה אינו מחייב תקציב נוסף .
כל מה שדרוש הוא ארגון אחר ושינויים מסוימים ( שאינם תלויי תקציב ) בהכשרת מורים .
 
במסגרת 1התלמידים לומדים מקצועות המתאימים להילמד מעצם מהותם בכיתה הטרוגנית. כאן נלמדות תכניות הגרעין של המקצועות . אגב , אין צורך שכל מקצוע יילמד כל שנה. כמות החומר הנלמד אינה תנאי הראשי למשמעות, לחשיבה , לערכים. התנאי הראשי הוא שתלמידינו ירצו ללמוד. לשם כך יש ליישם את העקרונות ולהתאים את דרך ההוראה למהות התוכן הנלמד.
 
במסגרת 2 יילמדו התוספות לתכניות הגרעין . התלמידים המתקשים במקצועות הבסיסיים יהיו פטורים. כך הם יוכלו ללמוד מספר גדול יותר של שעות במסגרת 3.
 
המסגרת דו-גילית או רב-גילית, הומוגנית או הטרוגנית לפי העניין.
 
במסגרת 3כל תלמיד ילמד עברית , מתמטיקה ואנגלית על פי מספר שעות שהוא זקוק לו: משעה ועד שש-שמונה שעות בשבוע. לדוגמא: תלמידי כיתה ז' המתקשים בפענוח טקסט עברי ברמת כיתה ד' לא יוזנחו לפיגור מתמשך שיפגע בהישגיהם במקצועות רבים. הם ילמדו יותר שעות. לעומתם תלמידים שתודות לסביבתם מתקדמים באנגלית או מתמטיקה לא יידונו לשעמום ולהפרעה למורים. הם יסיימו את תכניות הלימודים בפחות שעות ויוכלו ללמוד במסגרות אחרות.
 
המסגרת רב-גילית הומוגנית
 
במסגרת 4ילמדו רק תלמידים המתקשים במיומנות בסיסית כזאת או אחרת. לדוגמא : שיעור לא קטן מתלמידי חטיבת הביניים מתקשה בקריאת מפה. עובדה זו פוגעת ביכולתם ללמוד למידה מושכלת של גיאוגרפיה , אפילו היסטוריה. אסור שיוזנחו. הם ילמדו במסגרת זו. אין סיבה שהמיומנות תילמד שוב בכיתת האם. זה יבזבז את זמנם של אלה שיודעים לקרוא מפה כבר מבית הספר היסודי.
 
המסגרת רב-גילית הומוגנית
 
במסגרת 5יילמדו סוגיות הדרושות לביצוע מתוחכם של פרויקטים. הפרויקט לא נועד להעסיק את התלמידים ב"משהו" לבל יפריעו.
 
ג'ון דיוואי הציע זאת בזמנו כדי לאפשר לתלמידים לרכוש מידע מתחומים שונים הנחוץ לשם תכנון הפרויקט וביצועו. הווה אמר: מידע רלוונטי הנרכש מתוך צורך.
 
המסגרת רב-גילית הטרוגנית .
 
במסגרת 6 יילמדו צירופי המקצועות שיוצעו לתלמידים לבחירה. הכול לפי עניינו של התלמיד ולפי יכולתו. הקבוצות יהיו רב-גיליות, הומוגניות או הטרוגניות, על פי העניין.
 
מסגרת 7חוגים לבחירה. החוגים מקצועיים או בין תחומיים.
 
 המסגרת דו-גילית, הטרוגנית או הומוגנית, על פי רמת הקושי של הנלמד. היא עשויה להיות אפילו רב-גילית.
גיוון דרכי ארגון החומר להוראה ( מקצועות נפרדים, נושאים אינטגרטיביים, צירופי מקצועות ) .
 
מסגרת 8חד-גילית או רב-גילית, הטרוגנית או הומוגנית , על פי העניין וההשקפה .
 
מסגרת 9- אישית. כל תלמיד ( כל זוג או כל קבוצת תלמידים ) בוחר/ת נושא ועוסק/ת בו.
 
נושא אישי אינו שעשוע שמותר לעסוק בו ( ואם בכלל ) רק לאחר שתלמידינו ירכשו מידע באמצעות לימוד של מקצועות נפרדים. הנושא האישי הוא עצמו אמצעי מן המעלה הראשונה לרכישת מידע .
 
המבנה הפדגוגי הזה מאפשר את מימוש העקרונות הפדגוגיים:
 
במסגרות 2 , 3 , 4הלמידה מותאמת ליכולת התלמיד. יש כאן מימוש עקרון האינדיווידואליזציה.
 
במסגרות 2, 5, 6, 7, 9 ניתנת לתלמידים אפשרות של בחירה מתוך אוסף נתון. הם לומדים להפעיל שיקול דעת. יש כאן טיפוח של האוטונומיה . הם בוחרים מה שלבם חפץ ומה שרלוונטי להם ולקהילתם. הם לומדים, במהלך השנים, לבחור וללמוד מה שמתאים ליכולתם. הווה אומר אינדיווידואלזציה של החינוך.
 
המסגרות המגוונות מאפשרות ומחייבות , מעצם טבען , מימוש עקרון אחר- גיוון דרכי ההוראה , דרכי ארגון החומר ללמידה ודרכי ארגון התלמידים.
האינדיווידואליזציה , האינטרס , הרלוונטיות והגיוון מגבירים את המוטיבציה  ללמידה. כך גוברים הסיכויים להישגים גבוהים יותר בתחומי הידע, המיומנויות , החשיבה והערכים.
דבר זה אינו יכול לקרות באותה מידה של סבירות כאשר שבוע הלימוד של התלמיד הוא מרובע המחולק לארבעים משבצות זהות.
 
שינוי המבנה הפדגוגי של בית הספר איננו הדרך היחידה למימוש העקרונות הפדגוגיים. יש ליישם עקרונות אלה בכל תחומי הפעילות החינוכית, דבר שלא נעשה בעבר ואינו מתגשם גם היום. אלא מאי ? שינוי המבנה הוא דרך המלך. שינוי המבנה איננו תנאי היחיד להגברת ההישגים. אולם שינוי המבנה הוא תנאי הכרחי, בלעדיו , שאר מאמצינו הכנים ( גם תוספת תקציב ) ישאו פרי מוגבל ( אם בכלל) , כפי שקרה עד כאן.
 
 
 ד"ר אברהם כהן הוא מרצה לשעבר בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית.
 
 
 
 
 
 
 
 
 

תגובות (1)

30.10.14 ורד ארביב    |   בית ספר הדר פ"ת
ד"ר אברהם שלום,
אני מתעניינת מאוד ברעיונות שהעלית לגבי אופני למידה שונים.
אני מאמינה בכל מאודי שיש צורך מהותי בשינוי תוכניות הלימודים ויישומן עם זאת נתקלתי במס' בעיות שלא הצלחתי לפתור .
אשמח לעזרה בנושא.
תודה מראש
ורד ארביב