מס"ע - הכיתה כארגון קהילתי
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
15.06.08 סיכום   

הכיתה כארגון קהילתי

מהמדור: סביבות למידה
 
 
 הכיתה כארגון קהילתי
בית-ספר ממלכתי-קהילתי "צאלים" אילת
 
מקור וקרדיט:
הרפז , ירדנה ( עורכת ראשית ). מדברים קהילתיות : שפה שיוצרת מציאות חינוכית חדשה . מכון יעדים , 2004 . הוצאת ידיעות אחרונות , ספרי חמד 2004 .
עורכת: דליה שטנצלר, מכון יעדים
 
 
ניהול עצמי של כיתה מצמיח ניהול עצמי בארגון
 
בשלב הראשון כונתה התוכנית בפי אנשי ביה"ס "צאלים", הכיתה כארגון חברתי משמעותי בבית הספר. שלב זה היווה חוליית שדרוג בפיתוח תפישת העולם של בית הספר. במהלך השנים שקדמו לו , התגבשה בבית הספר תפישת עולם הנוגעת לתפקידו במציאות העכשווית . תובנותיה של תפישה זו , מקרינות על כל תחומי העבודה החינוכית, החברתית והקהילתית של בית-הספר, כמו גם על התייחסותו אל כל הפרטים הבאים בשעריו. ממנה נגזרת עבודה שבה מנהלת, מורות, תלמידים , הורים ובעלי תפקידים בבית הספר מגדירים את תפקידיהם ומשימותיהם ובוחנים את הצלחותיהם לאור השגת המטרות שהוצבו.
 
על רקע ההתפתחות הקהילתית-חברתית – חינוכית בבית הספר, הגדירו המנהלת ושותפיה , הצוותים המובילים, את ייעודו של בית-ספרם, כמקדם  אוטונומיה אישית ושיתופיות קהילתית, המבטאת אמונה  בקידום אינטרסים ומשאלות של פרטים רבים המשתייכים לקהילה, על ידי התנהלות משתפת של כל הפרטים , או לפחות נציגיהם.
 
לאחר שנבנו בבית הספר מסגרת לקידום אוטונומיה אישית ושיתופיות קהילתית, שאפשרו הגדרת צרכים ורצונות, ניסוח מטרות ברות-ביצוע, ביצוע מעקב והערכה, הם תורגמו ויושמו ברמת העבודה האישית של המורים והתלמידים וברמת העבודה האישית של המורים והתלמידים וברמת תכנון העבודה הכלל-בית-ספרית, הגיע גם זמנה של הכיתה להתנסות בניהול עצמי של הארגון ושל הפרטים בתוכו. כך פותחה תוכנית המעודדת אוטונומיה הכיתתית  תוך הקפדה על ערכי היסוד: אוטונומיה אישית של כל פרט השותף לארגון הנקרא כיתה, ושיתופיות קהילתית מתוך דיאלוג המתקיים בכל עת.
 
גורמים מקדמים
שותפות  בעיצוב חיי הכיתה ובניהולם
הכיתה כארגון קהילתי שותפה בעיצוב חייה ובניהולם ומהווה מסגרת חינוכית חברתית המספקת לו את התנאים המרביים להצלחת הילד, הן בתחום הלימודי, והן בתחום החברתי והרגשי.
הילדים, כל אחד על-פי גילו וכישוריו תופשים את הכיתה ואת בית –הספר כמקום שבו מתקיימים יחסי גומלין בין נתינה וקבלה: מטפחים את חברת הילדים , תורמים מכישוריהם ומזמנם ומקבלים תנאים לביטוי עצמי, ליכולות של  "גאוות יחידה", לצמיחה  אישית, חברתית , ועוד .
כדי להגיע להישגים חינוכיים אלה, יצרה הנהלת בית-הספר "צאלים" תבנית פעילות בדגשים של נתינה ובמה מרבית לפיתוח כישורים ומיומנויות אישיות וחברתיות : חינוך לאחריות אישית וקבוצתית , חינוך לערכי דמוקרטיה, הצמחת מנהיגות , הדדיות , נתינה ועוד .
 
ביסוד התכנית עומד העיקרון  שהילדים, המורים וההורים , שותפים בעיצוב חיי הכיתה ובשיפור איכות החיים בבית הספר. התוכנית מקדמת , מפתחת ומצמיחה את שלושת האוכלוסיות האלה.
 
איך רואים כיתה כארגון משתף
ההנהגה הכיתתית היא מבנה ארגוני משמעותי ביותר לשותפיה: תלמידים , מורים , הורים.
 
ההנהגה הכיתתית מזמנת דיאלוג בו, המחנכת , ההורים והילדים הם שותפים שווים. הם מביעים דעתם, לוקחים חלק בתהליך קבלת ההחלטות, שותפים לתכנון , לביצוע ולהערכה. הילדים וההורים שותפים בבחירת נושאים הקרובים לליבם והמעניינים אותם. כתוצאה מכך, גדל הסיכוי שתתרחש למידה משמעותית ותתפתח תחושת שייכות לבית הספר ולסביבתו.
 
ההתייחסות אל הילדים כאוטונומיים , ואל ההורים כשותפי חינוך, הלוקחים על עצמם אחריות בהכרעות בדרך מודעת וביקורתית, מאפשרת לילדים להיות בוגרים עצמאיים, חושבים ואחראים , בעלי יכולת השפעה ומנהיגות, המיומנים בעבודת צוות והמסוגלים להיות מעורבים ולהשפיע.
 
ההנהגה הכיתתית היא בית-ספר קהילתי בזעיר אנפין. יש בהאת תמצית הרעיון הקהילתי . זוהי קבוצה המקבלת החלטות. זו קבוצה מנהיגות , המערבת את הנוגעים בדבר בנושאים בעלי אינטרס ראשוני, הנוגעים לכולם. יעודה הוא לקדם את מטרות הכיתה.
 
התכנית , שגובשה בשיתוף המנהלת והצוות המוביל , שכלל מורים והורים , מכוונת ליצירת אקלים חברתי לשיפור איכות החיים בכיתה ובבית הספר, תוך רכישת מיומנויות חברתיות. בו-בזמן, מכוונת התוכנית לפיתוח אחריות, להצמחת מנהיגות, להעצמה ושותפות, לפיתוח מורה כמחנך-מנהיג , לשיתוף הורים בהנהגה הכיתתית והבית-ספרית.
 
בהתאם לדגשים אלה  פותחה התכנית , כך שהיא פועלת בחמישה מוקדים:
  • תכנון שעת נתינה אישית של התלמיד לכיתתו ( פעמיים בשנה) .
  • תכנון וביצוע של תוכניות חווייתיות משותפות לתלמידי הכיתה ולהוריהם.
  • תכנון שבוע תרומה כיתתי לשיפור איכות החיים בבית-הספר.
  • תכנון טקס או אירוע בית-ספרי בשיתוף ילדי הכיתה וההנהגה הכיתתית .
  • ניהול תקציב קופה קטנה ( שאינו תקציב ועד הכיתה) על פי יעדים משותפים.
 
מוקדי פעילות אלה מכוונים את התלמיד, המחנכת וההורים , להיות שותפים מעורבים בחשיבה, בתכנון הזמן והתקציב, באיתור צרכים של הכיתה ושל בית הספר או כלל התלמידים, ביצירת מחויבות לסביבה החינוכית על בסיס הדדי , בפיתוח גאות יחידה בזכות התפקיד והתרומה ובזיהוי העשייה המשמעותית בכל תחום ותחום.
 
משוב והערכה
 
בביה"ס "צאלים" מונהגת שיטה מתקדמת של טפסי משוב וההערכה ייחודיים .
טפסי המשוב עוברים עיבוד וכימות ומתוכו נגזרים לקחים ומטרות חדשות לשלבי המשימה הבאים בכל תחום ותחום. הגדרת המטרות כרוכה גם בהגדרת מדדי הצלחה , עוד בטרם ביצוע המשימות .
חלק מן הטפסים ממולאים בקבוצות דיון וחלקם באופן פרטני. כך לדוגמא , מקבוצת דיון של קהילת ילדי כיתה ה' 1 , עולות כמה נקודות מעניינות במיוחד: מסתבר ששעת הנתינה האישית העלתה את הביטחון העצמי של התלמידים וכי נחשפו תלמידים אחדים שהיו "בשולי החברה" , אשר התגלו דרך שעת הנתינה שלהם באור מעניין וחדש. הכיתה כולה עברה תהליך של גיבוש מעצם ההקשבה לשעת הנתינה של החברים.
 
ממשובי המורים ניתן ללמוד כי התלמידים עברו תהליך של קבלת החלטות, למדו מהו הליך דמוקרטי, חוו גאוות יחידה וגיבוש כיתתי, יצרו אווירה נעימה יותר בכיתה, למדו שיש להם יכולת השפעה וכושר לארגן אירועים חברתיים, קיבלו במה להביע דעות בלי לחשוש ולהסס , וכי חל שיפור ברצונם לתרום מעצמם.
 
 
 
 
 

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח