מס"ע - תפיסות מנוגדות של סטודנטים כלפי השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשוב בהוראה ולמידה
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
06.02.08 תקציר   

תפיסות מנוגדות של סטודנטים כלפי השימוש בטכנולוגיות מידע ותקשוב בהוראה ולמידה

מהמדור: סביבות למידה ממוחשבות
מקור: ספר כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 2008: האדם הלומד בעידן הטכנולוגי. י' עשת-אלקלעי, א' כספי, נ', גרי (עורכים), רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
 
תקציר
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק עמדות ותפיסות של סטודנטים בחינוך הגבוה כלפי שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת למטרות הוראה ולמידה. במחקר השתמשו 71 סטודנטים להוראה משתי אוניברסיטאות בארץ, אוניברסיטת תל אביב (n=39 ) והטכניון (n=32 ). במחקר הנוכחי נעשה שימוש בכלי מחקר ייחודי – ציורים מקרינים – במטרה לשקף את תפיסות הנבדקים כלפי טכנולוגיות מידע ותקשורת בהוראה ולמידה. בנוסף, נערכו ראיונות בקרב סטודנטים והם התבקשו לענות של שאלוני עמדות. ממצאי המחקר מצביעים על תפיסות אמביוולנטיות ויחס דו-ערכי להוראה ולמידה בסיוע טכנולוגיות מידע ותקשורת. מחד הסטודנטים ציינו את היתרונות הרבים שחש לטכנולוגיית מידע ותקשורת בהוראה ובלמידה, כגון: המחשה והדמיה של מושגים מופשטים, הערכה חלופית של הישגי הלומדים, ותקשורת בינם לבין עצמם מכל מקום ובכל זמן. מאידך, הסטודנטים הציגו סיטואציות בהן המחשבים גורמים ל"רובוטיזציה" של מורים ולומדים, להיסח ידע בשימוש בטכנולוגיות מידעותקשורת.
באופן מפתיע, מצאו החוקרים כי רבים מהסטודנטים לא הציגו שינוי תפיסתי בכל הקשור לשילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך. רוב הסטודנטים תפסו את טכנולוגיות מידע ותקשורת ככלים שמטרתם להחליף את הלוח ומקרן השקפים ולא ככלים שעשויים לקדם רפורמה טכנו-פדגוגית. ממצאים אלו מדאיגים במיוחד לאור העובדה שהסטודנטים שהשתתפו במחקר היו סטודנטים להוראה – המורים והמחנכים של דור העתיד.
 
מטרות המחקר
מטרת מחקר זה היא לבחון את העמדות והתפיסות של סטודנטים כלפי שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בהוראה ובלמידה. המחקר נערך כדי לענות על השאלות הבאות:
 
  1. מהן העמדות של סטודנטים להוראה כלפי למידה בסיוע מחשבים ואינטרנט?
  2. מהן התפיסות של סטודנטים להוראה כלפי שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בהוראה ובלמידה?
 
מערך המחקר
 
אוכלוסיית המחקר
 במחקר השתתפו 71 סטודנטים להוראה. מתוכם, 39 סטודנטים לתואר ראשון בהוראת מקצועות הומניסטיים (כגון מקרא, ספרות ושפות) מאוניברסיטת תל אביב, ו-32 סטודנטים הלומדים הוראת הטכנולוגיה והמדעים, מהטכניון. שתי הקבוצות היו דומות במאפיינים שלהן. בשתי הקבוצות 70% מהסטודנטים היו נשים והגילאים נעו בין 18-25 שנים.
 
כלי המחקר
 המחקר כלל שימוש בשלושה כלי מחקר: שאלון עמדות, ראיונות חצי מובנים וניתוח ציורים.
 
שאלון העמדות כלל שני חלקים: בראשון הסטודנטים היו צריכים לציין את יעילותן של אסטרטגיות הוראה שונות ובשני לציין את מידת הסכמתם עם היגדים שעוסקים בדרכי למידה שונות.
 
הראיונות החצי מובנים התנהלו כשיחה לא פורמאלית בקרב המדגם של 17 סטודנטים במטרה להבין את תפיסות הסטודנטים כלפי טכנולוגיות מידע ותקשורת בהוראה ולמידה.
 
ניתוח ציורים של סטודנטים שימש ככלי נוסף וייחודי לשיקוף תפיסות הסטודנטים. הסטודנטים התבקשו לצייר סיטואציה הקשורה לשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בתהליכי הוראה ולמידה. במחקר זה פותחו מאפיינים וקריטריונים לניתוח ציורים הכלולים בשלושה שלבים עוקבים. בשיטת ניתוח זו משמשים כיום גם במחקרים אחרים.
 
 ממצאים: תפיסות הסטודנטים להוראה כלפי שימוש בטכנולוגיות מתקדמות להוראה ולמידה.
 
מציורי הסטודנטים עולה כי לכאורה טכנולוגיות המידע והתקשורת (במקרה הזה – מחשבים ניידים) מאפשרות סביבת למידה שפורצת את גבולות הלמידה. אבל בציור של הסטודנטים התלמידים יושבים סביב שולחנות, כלומר, יש כאן עדיין היבט של שמרנות.
 
ציורים אחרים הראו מורה או מרצה העושים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות (מצגות ומחשבים). עם זאת, אופן הישיבה של הלומדים ומיקום המורה במרכז הכיתה הצביעו על כך שלא חלו שינויים בתפיסת הסטודנטים את תפקידי המורה ומקומם של טכנולוגיות מתקדמות בקידום תהליכי למידה הבנייתיים.
חלק מהסטודנטים ציינו כי העיסוק ההולך וגדל של אנשים במחשבים גורם להם לעבור תהליך של רובוטיזציה.
 חלק ניכר מהסטודנטים שהשתתפו במחקר ציינו שרוב התלמידים היום מתמצאים במחשבים יותר טוב מרוב המורים או המרצים, ושמצב זה גורם למורים לאי נוחות בשיעורים. לעיתים המורה נאלץ להיעזר בתלמידיו ולדברי הנבדקים זה מוריד ממעמדו
בעיני עצמו ובעיני חלק מהתלמידים.
 
דיון ומסקנות
אנשי חינוך רבים חזו כי המהפכה הטכנו-פדגוגית תפרוץ למערכת החינוך ותסחוף את המרצים והמורים לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות בהוראתם בכיתה. הטכנולוגיה אכן משולבת בחלק מפעילויות ההוראה באוניברסיטאות ובבתי הספר, אך ישנם עדיין מרצים ומורים המלמדים בשיטות מסורתיות. על אף היותם צעירים החיים במאה ה21 והחשופים לטכנולוגיות מידע ותקשורת, סטודנטים רבים לא הציגו שינוי תפיסתי בכל הקשור לשילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך. רובם תפסו טכנולוגיות מידע ותקשורת ככלים שמטרתם להחליף את הלוח ומקרן השקפים ולא ככלים שעשויים לקדם רפורמה טכנו-פדגוגית. תפיסת הסטודנטים היא בניגוד לתפיסתם של  Jonassen  ועמיתיו הטוענים כי הטכנולוגיה צריכה לשמש ככלי להבניית ידע בקרב התלמידים ולא להעברת ידע (Jonassen , Carr & Yueh). כלומר, השימוש בטכנולוגיה צריך לבוא יחד עם שינויים בדרכי ההוראה ולא לשמש ככלי שעוזר למורה לדבוק בשיטות ההוראה הישנות שלו.
אחד ההסברים לכך שמורים ומרצים דבקים בשיטות הוראה ישנות הוא ששיטות הוראה אלו מוכרות להם עוד מהיותם תלמידים. זו הדרך בה התרגלו ללמוד, זו הדרך בה התרגלו ללמד וכמו בכל תהליך שינוי, ישנו קושי רב להשתחרר מהרגלים ישנים (Barak 2006 ). תפיסותיהם של המורים מתגבשות עוד במהלך לימודיהם כסטודנטים להוראה (Byrum & Cashman, 1993 ).
תפיסותיהם של הסטודנטים להוראה משחקות תפקיד מכריע בעיצוב דמות המורה וסגנון ההוראה העתידי שלהם (Wang, 2000). הממצאים שהוצגו במחקר הנוכחי מעלים תמונה דיכוטומית לגבי שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בהוראה ובלמידה. לצד תפיסות מתקדמות שעולות בקנה אחד עם הגישות העכשווית בחינוך, רוב התפיסות שהציגו הסטודנטים היו שמרניות. ממצאי המחקר מצביעים על הצורך בשיפור ההבנה של סטודנטים להוראה את תפקידי הטכנולוגיה בחינוך ואת הפוטנציאל הגלום בהם לקידום ההוראה והלמידה. ניתן להשיג הבנה זו על ידי קיום מערך הדרכה לסטודנטים להוראה המתמקד בשימוש נכון ויעיל בטכנולוגיות מידע ותקשורת. מערך הדרכה זה חייב להיות חלק בלתי נפרד מתהליך הכשרתם של סטודנטים להוראה למורים.

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח