מס"ע - העתקה בעידן האינטרנט
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
12.02.08 סיכום   

העתקה בעידן האינטרנט

מהמדור: על הפרק
מקור: העתקה בעידן האינטרנט (I googled it ). המכללה האקדמית אחווה (דו"ח מחקר מוגש למכון מופ"ת). ספטמבר 2007.
 
תקציר
בכל שנה מגלים המרצים, כי חלק מן המטלות הנמסרות להן על ידי סטודנטים מוגש באופן בלתי ראוי: דהיינו, המטלות הועתקו בשלמותן או בחלקן מחברים, מספרים או מהרשת. היום בשל הנגישות הנוחה אל הרשת ניכר, שקיימת עלייה במגמת העבודות הנקנות או מורדות מן הרשת. המחקר מבקש לבדוק, מהי התפיסה הערכית של מתכשר להוראה ביחס למעשה העתקה? האם ניתן לזהות בישראל התניה תרבותית כלשהי בתהליך ההעתקה.
 לאור ההנחה, כי יש להפריד בין שיפוט מוסרי להתנהגות מוסרית, שהיא התניה של כללים חברתיים, האם על רקע החינוך התרבותי ניתן לצפות גם להתנהגות שונה, או שמא החינוך הישראלי אמור להניב תוצר חינוכי זהה?
 
אנשי אקדמיה בכל העולם, גורסים, שהסטודנט לא אמין יהפוך לאזרח, ואולי אף לאיש מקצוע בלתי אמין ולכן ראוי לשרש את תופעת ההעתקה. כדי לחנך ליושרה אקדמית יש לבנות קוד אתי, שהוא תעודת הזהות הערכית והנורמטיבית שקהילה ארגונית או מקצועית מקבלת על עצמה כדי להעלות את רמתה האתית. מטרת הקוד האתי הוא לכוון התנהגות. במקרה הנדון של הסטודנטים ושל המרצים, לקבוע סטנדרטים, נורמות לדרך פעולה בתוך הארגון.
 
מטרות המחקר
 
1.                בחינת העמדה האתית של הסטודנט כלפי תופעת ההעתקה בעת כתיבת עבודה אקדמית
2.                האם יש קשר בין ההשתייכות לקבוצה תרבותית ובין העמדה שמגלה הסטודנט כלפי הנושא.
המחקר מבקש לעמוד על הקף התופעה, על האופי שהיא נושאת במרחב המכללות. והאם ניתן להציע קוד אתי גם לנושא זה, קוד אתי, כפי שנכתב בתחומים אחרים.
 
שיטת המחקר
שאלון עמדות הועבר במכללה למאתיים סטודנטים. עיבוד הנתונים נעשה באקסל ובSPSS.
 
דיון
המחקר בחן את עמדותיהם של סטודנטים להוראה במכללה גדולה בדרום הארץ. באופן עקרוני ניתן לראות, כי הציונים הממוצעים של עמדותיהם כלפי התופעה בינוניים. מכאן ניתן ללמוד שכאשר פונים לבחון את העמדות של הסטודנטים כלפי הסוגים או הרמות השונות של הרמייה מסתבר כי הסטודנטים מבחינים בין הורדה של עבודה מלאה מהרשת (או שכפול של עבודה מודפסת קיימת) לבין גזירה והדבקה מעבודה קיימת. הם רואים בהעתקה מלאה של עבודה כחמורה יותר.
בחינה של עמדותיהם לגבי מקור ההעתקה מלמדת, כי הם רואים בהעתקה מחבר מעשה שלילי יותר מהעתקה מסורתית (מספר או כתב עת) או מהעתקה מהרשת, ואולם אין בעיניהם הבדל מהותי לגבי שני המדיומים האחרונים, כיוון שהעתקה מהרשת קלה יותר קרוב לודאי שהיא נפוצה יותר.
 
במושג העתקה מתייחסים החוקרים לשלוש צורות של אי כיבוד זכויות יוצרים: הראשונה הורדה מלאה של קבצים ללא מתן קרדיטציה. הורדה של קבצים ושכתובם ללא מתן קרדיטציה והדרך השלישית היא גזירה והדבקה של קבצים גם כאן ללא מתן קרדיטציה. העמדה הכללית כלפי אופן ההעתקה (דהיינו העתקה מלאה, גזירה והדבקה או שכתוב) היא בינונית, אין שלילה גורפת של הנושא או קבלה גורפת. נקודת המוצא היא בבחינת הדברים הייתה שהעתקה היא פעולה מודעת.
 
השאלות שנשאלו הסטודנטים מתמקדות באופן מובהק בפעולות שהן פעולות של העתקה ללא כיבוד זכויות יוצרים. חשוב להדגיש כי סטודנט בשנה א' חייב לעבור את הקורס אוריינות ממוחשבת, קורס המפגיש אותו עם כללי הכתיבה המדעית, שמן הסתם מתן קרדיטציה לכותב היא א"ב של הנלמד.
 
העמדה ביחס למקורות ההעתקה
 בכל מקורות ההעתקה שנבדקו העמדה השלילית ביותר היא כלפי הורדה מלאה של קבצים או העתקה של תכנים והעמדה החיובית היא כלפי גזירה והדבקה.
 בתהליך של גזירה והדבקה יש פעולה של שינוי או תהליך של שינוי מן המקור, לכן הסטודנט סבור, כי יש בכך משום התערבות שלו בתהליך הגשת העבודה, דבר שיש עמו משום תחושה של הקלה כלפי המעשה. אולם בכל מקרה דין גזירה והדבקה אינו שונה מבחינה חוקית מדין העתקה מלאה. גם כאן היה צורך לשמור על קרדיטציה מלאה לכותב בכל חלק שנגזר והודבק. להערכת החוקרים, גם כאן הציונים היו צריכים להיות זהים לציוני העתקה מלאה. בפועל לא נמצא כן! הדבר מצביע על כך שהסטודנטים אינם מבינים את העיקרון. הדבר בא לידי ביטוי בעבודתה של יערי (2004).
בהתייחס למקורות ההעתקה נמצא שהעתקה מספר והעתקה מהרשת מייצגות עמדות דומות מבחינת הסטודנטים, ואילו העתקה מחבר נתפסה באופן שונה. ההסבר לכך ניתן ברמה הרגשית, אצל המעתיק נוצרת תחושה של דיספרסונאליזציה. תחושת הניכור מאפשרת העתקה ביתר קלות.
 ההעתקה מהרשת נמצאה כגבוהה מעט יותר מהעתקה מתוך ספר. הדבר נובע מהנגישות הרבה אל הרשת ומתוך תובנה כי הרשת היא משהו פרוץ.
 
מסקנות והמלצות
 מק-לאפרטי וואוסט (Mclafferty , C.l. & Foust K.M. 2004)   מציעים שלוש אסטרטגיות עיקריות למניעת ההעתקה:
 
א. יצירת אקלים לימודי טוב
ב. להבהיר לסטודנטים מהו פלגיאריזם ולהקנות להם מיומנויות כתיבה (באמצעות תרגול) וידע שימנעו מהם את הצורך לבצע רמייה.
ג.  הגדרת מטלות באופן שיצמצם את האפשרות להעתיק.
 
רבים מהסטודנטים (ואף אנשי הסגל) אינם יודעים מהו ההבדל בין פלגיאריזם וניסוח לאור של מקורות. יש ללמד את הסטודנטים כיצד להשתמש במקורות וכיצד לכתוב קטעים מן החיבור בעצמם (יערי, 2004).
 
ביטול קורס הכתיבה המדעית הוא כריתת הענף עליו היה ניתן לבסס את תשתית היסודות של יסודות הכתיבה. על מנהלי המוסדות האקדמיים להכיר בכך שהעתקה שיטתית היא מציאות קיימת והיא בעיה החותרת תחת הערכים של ההשכלה הגבוהה.
 
 רמייה של סטודנטים איננה רק ביטוי לחוסר התפתחות מוסרית של סטודנטים אלא ביטוי וגם גורם לחוסר יושר חברתי שיטתי כיוון שמערכת ההשכלה הגבוהה היא מערכת בעלת חשיבות מעשית וסמלית רבה.
 
 
בניית קוד אתי
החוקרים ממליצים לגבש קוד אתי שהוא תעודת הזהות הערכית והנורמטיבית שקהילה ארגונית או מקצועית מקבלת על עצמה כדי להעלות את רמתה האתית. מטרת הקוד האתי הוא לכוון התנהגות, במקרה הנדון של הסטודנטים ושל המרצים. לקבוע סטנדרטים, נורמות לדרך פעולה בתוך הארגון. הקוד האתי מתאר מערך של עקרונות יסוד, העשויים להיות מרכיבי "עשה" ו"אל תעשה". קוד אתי חייב להיות כתוב כמסמך ברור. רמת הפירוט בו גבוהה, ורצוי שיהיו בו דוגמאות מכלליות.הקוד מהווה נדבך ביצירת סביבה ארגונית המעודדת מודעות עצמית לקראת התנהגות נאותה.
 
קודים אתיים משמעותיים מאד מכיוון שהם אמורים להנחות התנהגות מוסרית.
 
בניית קוד אתי הוא צעד מעורר אימון, הקפדה על התנהגות אתית יכולה לתרום להעלאה משמעותית של שמירה על החוק ולסייע במניעת התנהגות בלתי חוקית. אולם לא מספיק לנסח קוד אתי, אלא חשוב מאד להטמיעו, ליישמו ולהנחילו בתרבות העבודה של הארגון. אם המכללה נתפסת כארגון הרי חשוב לבנות קוד אתי הן לסטודנטים והן למרצים במכללות.
 
מדוע זקוקים לקוד אתי?
 ·  כדי לכונן בסטודנט זהות מוסרית
·  כדי לעצב תרבות אקדמית מוסרית
·  כדי למנוע את התופעה ולא על מנת להשתמש בענישה
 
על פי הגישה המחנכת שהולכת ורווחת יותר ויותר בשנים האחרונות בקרב קבוצות מקצועיות רבות, עבירה אתית אינה עבירה במובן הפלילי של המילה, ועל כן אינה ראויה לעונש. זהו כשל מקצועי, שנובע מאי הכרה מספקת או מאי ניסיון מספיק או מחוסר הכשרה מספקת בתחומי המקצוע. הנחת העבודה בגישה זו היא לא מה הסנקציה שיש לנקוט, אלא מה ניתן לעשות כדי להראות לאיש המקצוע שכשל מהי הדרך הראויה לפעולה מקצועית – קרי לחנכו או להכשירו.
 אתיקה מקצועית אינה עוסקת בשאלות של מוסר ואורחות התנהגות אלא באורחות התנהגות מקצועית.ערכי היסוד של קוד אתיקה ממעטים להשתנות בדרך כלל, באשר הם מהווים מתווה מוסרי-ערכי עליון לפעילויות, והם כלליים מאד.
 
לעומת זאת, הסטנדרטים משתנים חדשות לבקרים, ושינויים אלה מתרחשים עקב פעילות חברי הקבוצה והשתנות תנאי העבודה ואורחות התרבות והחיים. קוד האתיקה הוא פרי הסכמה של הקבוצה על האידיאלים שלה, ובמקרה של קבוצה מקצועית – על האידיאלים המקצועיים שלה. היא טורחת על רמתה המקצועית ומשגיחה לא פחות על האיכות המקצועית והמוסרית של ביצוע הכללים המקצועיים האלה.
 
חשיבה אתית היא לא חשיבה מוסרית גרידא. היא חשיבה מקצועית-מוסרית, והתמודדות מתמדת עם דילמות והתנגשויות מקצועיות שאינן ברות פתרון קל. היא משקפת את מוסר הנאמנות לערכים של עבודה מקצועית ברמה הגבוהה ביותר.
 
 
מקורות מידע המצוטטים בסיכום:
יערי, א' (2004). פלגיאט בדפוס ובאינטרנט: בחינת תפיסות הסטודנטים ונכונותם לביצוע מעשה פלגייאט בעת כתיבת חיבור אקדמי, עבודה מוגשת לקבלת תואר מ.א., אוניברסיטת בר אילן.
 
Charles L. McLafferty and Karen M. Foust. Electronic Plagiarism as a College Instructor's Nightmare—Prevention and Detection, The Journal of Education for Business, Volume 79, Number 3, January-February 2004. 186 – 190.
 

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח